משנה: כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָיו מוּמִין לֹא יִשָּא אֶת כַּפָּיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסַטִיס לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
האומר ומזרעך וגו'. ומפרש ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה לפי שעוקר הכתוב ממשמעותו לגמרי ונותן כרת לבא על הארמית ומחייבו חטאת על השוגג:
המכנה בעריות. שדורש פ' עריות בלשון כינוי ואומר דלא בעריות ממש דיבר הכתוב אלא שלא יגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים:
מודים מודים. דמיחזי כמקבל עליו שתי רשויות:
ועל טוב יזכר שמך משתקין אותו לפי שחייבים לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה:
על קן ציפור יגיעו רחמיך. וכן חוס ורחם עלינו משתקין אותו לפי שעושה מידותיו של הקב''ה הכל רחמים והן אינן אלא גזירות:
מתני' האומר יברכוך טובים הרי זו דרך מינות. לפי שצריכין ישראל לצרף עמהם אף לפושעי ישראל באגודות תעניותיהם שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת:
ה''ז דרך החיצונים. הן ההולכים אחר דעתם וחוץ מדעת החכמים וקרובים למינים הם:
ונתנה על בית יד אונקלי שלו. על בית יד המלבוש מבחוץ וכתיב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות:
ציפן זהב. והל''מ שחורות וצריך מעור בהמה טהורה דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ממין המותר בפיך:
ה''ז דרך מינות. שהמינים בוזים דברי חכמים והולכים אחר משמעות המקרא ואומרים בין עיניך ממש על ידך ממש וחכמים דורשים ג''ש מקרחה דכתיב בין עיניכם מה להלן בגובה הראש מקום שעושה קרחה אף כאן במקום שער בראש במקום שמוחו של תינוק רופס שהוא מכוון למקום שבין עיניך ועל ידך בגובה היד היא הקיבורית בראש הזרוע שתהא כנגד הלב:
העושה תפלתו. שבראש עגולה סכנה שמא תכנס בראשו כשיכה בראשו ואין בה מצוה דתפילין מרובעות ושחורות הלכה למשה מסיני:
מתני' האומר איני עובר וכו' אף בלבנים לא יעבור. דחיישינן שמא מינות נזרקה בו לפי שהנכרים מקפידין בכך:
אסטיס. צבע דומה לתכלת ופואה שרשים שצובעים בהם אדום וכל מיני צבעים. מסקינן שאם היה דש בעירו ויודעין במומין שבו או בצבעים שבידיו או שרוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר דשוב אין מסתכלין בו:
מתני' כהן שיש בידיו מומין. וכן בפניו או ברגליו לפי שאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן מתקנת ריב''ז ואם יש מומין ברגליו יסתכלו בו ויסתכלו בידיו ואין להסתכל כשהכהנים נושאין את כפיהם מפני היסח הדעת:
הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן. סוּמֶא אֵינוֹ גוֹלֶה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. פְּרָט לַסּוּמֶא. וָכָא תַנִּינָן. כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ הָא אִם רָאָה פוֹרֵשׂ. רִבִּי חַגַּיי בָעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. פְּרָט. וְהָכָא הוּא אָמַר. לְרַבּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. בְּיוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל הִיא מַתְנִיתָה. 32b כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הַיּוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ בְּרַם הָכָא בְּלֹ֣א רְא֔וֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' האומר יברכוך טובים שתי רשויות. כלומר דבהא נמי מיחזי כאלו אומר שיש שמטיב ויש שמריע ויברכוך טובים לבעל המטיב והרי זה דרך מינות:
גמ' תנא וכו' תפילין מרובעות. ולא עגולות שחורות ולא מוזהבים וצבע אחר הל''מ:
גמ' תני. וכן ובפניו וכו' וגרסינן להא לעיל בתענית פ''ד בהלכה עד סוף הלכה וע''ש:
סומא אינו גולה וכו'. וכצ''ל כדגריס התם ר''י אומר בלא ראות פרט לסומא ר''מ אומר לרבות את הסומא. דכתיב בלא דעת למעט ובלא ראות למעט והוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות:
וכא תנינן. קושיא הוא כדמסיק ר' חגי דמדייקינן הא ראה מימיו פורס וא''כ מחלפא שיטתיה דר' יהודא תמן הוא אומר פרט לסומא דאינו גולה דפטור הוא מכל המצות והכא הוא אומר לרבות וכדדייקינן הא אם ראה ונסתמא פורס את שמע ואמאי הרי פטור הוא מכל המצות והיאך יפרוס את שמע להוציא אחרים:
ביושב בבית אפל היא מתניתא. הא דקאמר שלא ראה מאורות מימיו לאו בסומא ממש הוא אלא שהיה יושב בבית אפל מימיו כגון שנולד במערה ולא ראה מאורות ובהא הוא דשפיר דייקינן הא ראה מאורות מימיו ועכשיו יושב בבית אפל פירס:
כך אנו אומרים היושב בבית האפל לא יפרוס את שמע. בתמיה וסיומא דמילתא היא כלומר וכי כך אנו אומרים זה שראה מימיו ועכשיו הוא בבית אפל פטור הוא מפריסת שמע ואינו יכול להוציא אחרים והרי היה לו הנאה מימיו מן המאורות הלכך דייקינן הא אם ראה פורס:
ברם הכא. גבי גלות בסומא ממש איירי ובדרשא דקראי פליגי כדלעיל דר''מ סבר בלא ראות לרבות את הסומא ור''י סבר פרט לסומא וכדמפרשינן טעמייהו:
גמ' תמן תנינן. בפ''ב דמכות בהלכה ה' וכל הסוגיא שם:
הלכה: תַּנֵּי. וּבְפָנָיו. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. רִבִּי נַפְתָּלִי הַווָת אֶצְבַּעָתְיהּ עֲקִימָה. אֲתַא שְׁאִיל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה דָשׁ בְּעִירָךְ מוּתָּר. רַב חוּנָה מְעַבֵּר זַלְדָּקָן. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא. רַגְלֵיהּ [הֲוֵי] סַגִּין. בְּגִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ קָטָן נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים בַּשָּׁעָה שֶׁהֵן מְבָֽרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כְּלוּם אָֽמְרוּ. אֵין מִסְתַּכְּלִין. לָא מִפְּנֵי הֶסִּיעַ דַּעַת. מֹשֶׁה. דַּאֲנָא מִסְתַּכַּלְנָא וְלָא מְסַעָה דַּעְתִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' האומר יברכוך טובים שתי רשויות. כלומר דבהא נמי מיחזי כאלו אומר שיש שמטיב ויש שמריע ויברכוך טובים לבעל המטיב והרי זה דרך מינות:
גמ' תנא וכו' תפילין מרובעות. ולא עגולות שחורות ולא מוזהבים וצבע אחר הל''מ:
גמ' תני. וכן ובפניו וכו' וגרסינן להא לעיל בתענית פ''ד בהלכה עד סוף הלכה וע''ש:
סומא אינו גולה וכו'. וכצ''ל כדגריס התם ר''י אומר בלא ראות פרט לסומא ר''מ אומר לרבות את הסומא. דכתיב בלא דעת למעט ובלא ראות למעט והוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות:
וכא תנינן. קושיא הוא כדמסיק ר' חגי דמדייקינן הא ראה מימיו פורס וא''כ מחלפא שיטתיה דר' יהודא תמן הוא אומר פרט לסומא דאינו גולה דפטור הוא מכל המצות והכא הוא אומר לרבות וכדדייקינן הא אם ראה ונסתמא פורס את שמע ואמאי הרי פטור הוא מכל המצות והיאך יפרוס את שמע להוציא אחרים:
ביושב בבית אפל היא מתניתא. הא דקאמר שלא ראה מאורות מימיו לאו בסומא ממש הוא אלא שהיה יושב בבית אפל מימיו כגון שנולד במערה ולא ראה מאורות ובהא הוא דשפיר דייקינן הא ראה מאורות מימיו ועכשיו יושב בבית אפל פירס:
כך אנו אומרים היושב בבית האפל לא יפרוס את שמע. בתמיה וסיומא דמילתא היא כלומר וכי כך אנו אומרים זה שראה מימיו ועכשיו הוא בבית אפל פטור הוא מפריסת שמע ואינו יכול להוציא אחרים והרי היה לו הנאה מימיו מן המאורות הלכך דייקינן הא אם ראה פורס:
ברם הכא. גבי גלות בסומא ממש איירי ובדרשא דקראי פליגי כדלעיל דר''מ סבר בלא ראות לרבות את הסומא ור''י סבר פרט לסומא וכדמפרשינן טעמייהו:
גמ' תמן תנינן. בפ''ב דמכות בהלכה ה' וכל הסוגיא שם:
משנה: הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּצְבוּעִין אַף בִּלְבָנִים לֹא יַעֲבוֹר. בְּסַנְדָּל אֵינִי עוֹבֵר אַף יָחֵף לֹא יַעֲבוֹר. הָעוֹשֶׂה תְּפִילָּתוֹ עֲגוּלָּה סַכָּנָה וְאֵין בָּהּ מִצְוָה. נְתָנָהּ עַל מִצְחוֹ אוֹ עַל פַּס יָדוֹ הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. צִפָּהּ זָהָב וּנְתָנָהּ עַל בֵית אוּנְקְלִי שֶׁלּוֹ הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
האומר ומזרעך וגו'. ומפרש ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה לפי שעוקר הכתוב ממשמעותו לגמרי ונותן כרת לבא על הארמית ומחייבו חטאת על השוגג:
המכנה בעריות. שדורש פ' עריות בלשון כינוי ואומר דלא בעריות ממש דיבר הכתוב אלא שלא יגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים:
מודים מודים. דמיחזי כמקבל עליו שתי רשויות:
ועל טוב יזכר שמך משתקין אותו לפי שחייבים לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה:
על קן ציפור יגיעו רחמיך. וכן חוס ורחם עלינו משתקין אותו לפי שעושה מידותיו של הקב''ה הכל רחמים והן אינן אלא גזירות:
מתני' האומר יברכוך טובים הרי זו דרך מינות. לפי שצריכין ישראל לצרף עמהם אף לפושעי ישראל באגודות תעניותיהם שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת:
ה''ז דרך החיצונים. הן ההולכים אחר דעתם וחוץ מדעת החכמים וקרובים למינים הם:
ונתנה על בית יד אונקלי שלו. על בית יד המלבוש מבחוץ וכתיב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות:
ציפן זהב. והל''מ שחורות וצריך מעור בהמה טהורה דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ממין המותר בפיך:
ה''ז דרך מינות. שהמינים בוזים דברי חכמים והולכים אחר משמעות המקרא ואומרים בין עיניך ממש על ידך ממש וחכמים דורשים ג''ש מקרחה דכתיב בין עיניכם מה להלן בגובה הראש מקום שעושה קרחה אף כאן במקום שער בראש במקום שמוחו של תינוק רופס שהוא מכוון למקום שבין עיניך ועל ידך בגובה היד היא הקיבורית בראש הזרוע שתהא כנגד הלב:
העושה תפלתו. שבראש עגולה סכנה שמא תכנס בראשו כשיכה בראשו ואין בה מצוה דתפילין מרובעות ושחורות הלכה למשה מסיני:
מתני' האומר איני עובר וכו' אף בלבנים לא יעבור. דחיישינן שמא מינות נזרקה בו לפי שהנכרים מקפידין בכך:
אסטיס. צבע דומה לתכלת ופואה שרשים שצובעים בהם אדום וכל מיני צבעים. מסקינן שאם היה דש בעירו ויודעין במומין שבו או בצבעים שבידיו או שרוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר דשוב אין מסתכלין בו:
מתני' כהן שיש בידיו מומין. וכן בפניו או ברגליו לפי שאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן מתקנת ריב''ז ואם יש מומין ברגליו יסתכלו בו ויסתכלו בידיו ואין להסתכל כשהכהנים נושאין את כפיהם מפני היסח הדעת:
הלכה: תַּנָּה רִבִּי יוֹסֵי בֶּן בֵּבַי. תַּפִילִּין מְרוּבָּעוֹת [שְׁחוֹרוֹת] הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' האומר יברכוך טובים שתי רשויות. כלומר דבהא נמי מיחזי כאלו אומר שיש שמטיב ויש שמריע ויברכוך טובים לבעל המטיב והרי זה דרך מינות:
גמ' תנא וכו' תפילין מרובעות. ולא עגולות שחורות ולא מוזהבים וצבע אחר הל''מ:
גמ' תני. וכן ובפניו וכו' וגרסינן להא לעיל בתענית פ''ד בהלכה עד סוף הלכה וע''ש:
סומא אינו גולה וכו'. וכצ''ל כדגריס התם ר''י אומר בלא ראות פרט לסומא ר''מ אומר לרבות את הסומא. דכתיב בלא דעת למעט ובלא ראות למעט והוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות:
וכא תנינן. קושיא הוא כדמסיק ר' חגי דמדייקינן הא ראה מימיו פורס וא''כ מחלפא שיטתיה דר' יהודא תמן הוא אומר פרט לסומא דאינו גולה דפטור הוא מכל המצות והכא הוא אומר לרבות וכדדייקינן הא אם ראה ונסתמא פורס את שמע ואמאי הרי פטור הוא מכל המצות והיאך יפרוס את שמע להוציא אחרים:
ביושב בבית אפל היא מתניתא. הא דקאמר שלא ראה מאורות מימיו לאו בסומא ממש הוא אלא שהיה יושב בבית אפל מימיו כגון שנולד במערה ולא ראה מאורות ובהא הוא דשפיר דייקינן הא ראה מאורות מימיו ועכשיו יושב בבית אפל פירס:
כך אנו אומרים היושב בבית האפל לא יפרוס את שמע. בתמיה וסיומא דמילתא היא כלומר וכי כך אנו אומרים זה שראה מימיו ועכשיו הוא בבית אפל פטור הוא מפריסת שמע ואינו יכול להוציא אחרים והרי היה לו הנאה מימיו מן המאורות הלכך דייקינן הא אם ראה פורס:
ברם הכא. גבי גלות בסומא ממש איירי ובדרשא דקראי פליגי כדלעיל דר''מ סבר בלא ראות לרבות את הסומא ור''י סבר פרט לסומא וכדמפרשינן טעמייהו:
גמ' תמן תנינן. בפ''ב דמכות בהלכה ה' וכל הסוגיא שם:
משנה: הָאוֹמֵר יְבָֽרְכֶיךָ טוֹבִים הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַטֹּולֶךְ וּמִזַרְעָךְ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
האומר ומזרעך וגו'. ומפרש ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה לפי שעוקר הכתוב ממשמעותו לגמרי ונותן כרת לבא על הארמית ומחייבו חטאת על השוגג:
המכנה בעריות. שדורש פ' עריות בלשון כינוי ואומר דלא בעריות ממש דיבר הכתוב אלא שלא יגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים:
מודים מודים. דמיחזי כמקבל עליו שתי רשויות:
ועל טוב יזכר שמך משתקין אותו לפי שחייבים לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה:
על קן ציפור יגיעו רחמיך. וכן חוס ורחם עלינו משתקין אותו לפי שעושה מידותיו של הקב''ה הכל רחמים והן אינן אלא גזירות:
מתני' האומר יברכוך טובים הרי זו דרך מינות. לפי שצריכין ישראל לצרף עמהם אף לפושעי ישראל באגודות תעניותיהם שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת:
ה''ז דרך החיצונים. הן ההולכים אחר דעתם וחוץ מדעת החכמים וקרובים למינים הם:
ונתנה על בית יד אונקלי שלו. על בית יד המלבוש מבחוץ וכתיב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות:
ציפן זהב. והל''מ שחורות וצריך מעור בהמה טהורה דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ממין המותר בפיך:
ה''ז דרך מינות. שהמינים בוזים דברי חכמים והולכים אחר משמעות המקרא ואומרים בין עיניך ממש על ידך ממש וחכמים דורשים ג''ש מקרחה דכתיב בין עיניכם מה להלן בגובה הראש מקום שעושה קרחה אף כאן במקום שער בראש במקום שמוחו של תינוק רופס שהוא מכוון למקום שבין עיניך ועל ידך בגובה היד היא הקיבורית בראש הזרוע שתהא כנגד הלב:
העושה תפלתו. שבראש עגולה סכנה שמא תכנס בראשו כשיכה בראשו ואין בה מצוה דתפילין מרובעות ושחורות הלכה למשה מסיני:
מתני' האומר איני עובר וכו' אף בלבנים לא יעבור. דחיישינן שמא מינות נזרקה בו לפי שהנכרים מקפידין בכך:
אסטיס. צבע דומה לתכלת ופואה שרשים שצובעים בהם אדום וכל מיני צבעים. מסקינן שאם היה דש בעירו ויודעין במומין שבו או בצבעים שבידיו או שרוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר דשוב אין מסתכלין בו:
מתני' כהן שיש בידיו מומין. וכן בפניו או ברגליו לפי שאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן מתקנת ריב''ז ואם יש מומין ברגליו יסתכלו בו ויסתכלו בידיו ואין להסתכל כשהכהנים נושאין את כפיהם מפני היסח הדעת:
הלכה: הָאוֹמֵר יְבָֽרְכֶיךָ טוֹבִים. שְׁתֵּי רְשׁויּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' האומר יברכוך טובים שתי רשויות. כלומר דבהא נמי מיחזי כאלו אומר שיש שמטיב ויש שמריע ויברכוך טובים לבעל המטיב והרי זה דרך מינות:
גמ' תנא וכו' תפילין מרובעות. ולא עגולות שחורות ולא מוזהבים וצבע אחר הל''מ:
גמ' תני. וכן ובפניו וכו' וגרסינן להא לעיל בתענית פ''ד בהלכה עד סוף הלכה וע''ש:
סומא אינו גולה וכו'. וכצ''ל כדגריס התם ר''י אומר בלא ראות פרט לסומא ר''מ אומר לרבות את הסומא. דכתיב בלא דעת למעט ובלא ראות למעט והוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות:
וכא תנינן. קושיא הוא כדמסיק ר' חגי דמדייקינן הא ראה מימיו פורס וא''כ מחלפא שיטתיה דר' יהודא תמן הוא אומר פרט לסומא דאינו גולה דפטור הוא מכל המצות והכא הוא אומר לרבות וכדדייקינן הא אם ראה ונסתמא פורס את שמע ואמאי הרי פטור הוא מכל המצות והיאך יפרוס את שמע להוציא אחרים:
ביושב בבית אפל היא מתניתא. הא דקאמר שלא ראה מאורות מימיו לאו בסומא ממש הוא אלא שהיה יושב בבית אפל מימיו כגון שנולד במערה ולא ראה מאורות ובהא הוא דשפיר דייקינן הא ראה מאורות מימיו ועכשיו יושב בבית אפל פירס:
כך אנו אומרים היושב בבית האפל לא יפרוס את שמע. בתמיה וסיומא דמילתא היא כלומר וכי כך אנו אומרים זה שראה מימיו ועכשיו הוא בבית אפל פטור הוא מפריסת שמע ואינו יכול להוציא אחרים והרי היה לו הנאה מימיו מן המאורות הלכך דייקינן הא אם ראה פורס:
ברם הכא. גבי גלות בסומא ממש איירי ובדרשא דקראי פליגי כדלעיל דר''מ סבר בלא ראות לרבות את הסומא ור''י סבר פרט לסומא וכדמפרשינן טעמייהו:
גמ' תמן תנינן. בפ''ב דמכות בהלכה ה' וכל הסוגיא שם:
משנה: מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן נִקְרָא וְלֹא מִיתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה תָּמָר נִקְרָא וּמִיתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן נִקְרָא וּמִיתַּרְגֵּם. וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא וְלֹא מִיתַּרְגֵּם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּמַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן לֹא נִיקְרִין וְלֹא מִיתַּרְגְּמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' מעשה ראובן. וישכב את בלהה פילגש אביו נקרא בביה''כ ולא מיתרגם דחיישינן לגנותו וכן משום כבוד יעקב:
מעשה תמר ויהודה נקרא ומתרגם. דזהו כבודו שהודה ולא בוש ונטל שכר על כך כדקאמר בגמרא:
מעשה עגל הראשון. כל הפרשה עד ויאמר אהרן ומן ויאמר אהרן אל יחר אף אדוני וגו' נקרא עגל השני שחזר וסיפר המעשה וזה נקרא ולא מתרגם מפני שכתיב בו ויצא העגל הזה פן יטעו עמי הארץ ויאמרו ממש היתה בו שיצא מאליו אבל המקרא אין משנין:
ברכת כהנים וכו'. בגמרא משמע שהיתה לפניהם הנוסחא במשנה ברכת כהנים נקראין ולא מתרגמין וכך היא נוסחת הבבלי במשנה ולא כנוסחת המשניות. והטעם דלא מתרגמין דכתיב ישא ה' פניו אליך שלא יאמרו עמי הארץ שהקדוש ב''ה נושא פנים ואינן יודעין שכדיי הן ישראל לישא להן פנים:
ומעשה דוד ואמנון וכו'. משום יקרא דדוד:
מִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ. מִן זַרְעָךְ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. זֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֲרָמִית וּמַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בָנִים מַעֲמִיד אוֹיְבִים לַמָּקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מזרעך וכו' תני ר' ישמעאל וכו'. גרסינן להא בפ''ט דסנהדרין בהלכה ז' כלומר שמפרש להפסוק ומזרעך וגו' כהאי דתני ר' ישמעאל. א''נ מילתא באנפי נפשה היא ואיידי דאיירי בהאי ענינא מייתי להא דרבי ישמעאל:
הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת. בְּעַרְייָתָא דְאָנוֹי וּבְעַרְייָתָא דְאִימֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
המכנה בעריות. ומפרש לה כגון בערייתא דאבוי וכו' כדפרישית במתני' שאומר בקלון אביו ובקלון אמו הכתוב מדבר:
וְדִכְווָתָהּ. אָמֵן אָמֵן. שְׂמַע שְׁמַע. תּוּרְגְּמָן שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי חָכָם אֵינוֹ רַשַּׁאי לֹא לְשַׁנּוֹת וְלֹא לְכַנּוֹת וְלֹא לְהוֹסִיף אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָבִיו אוֹ רַבּוֹ. רִבִּי פְדָת הֲוָה אֲמוֹרָא דְרִבִּי יָסָא. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כָּךְ אָמַר רִבִּי בְשֵׁם אַבָּא. מִילִּין דְּלָא שְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כָּךְ אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. בַּר יָשִׁיטָא הֲוָה אֲמוֹרָא דְרִבִּי אָחָא. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כָּךְ אָמַר רִבִּי בְשֵׁם אַבָּא. מִילִּין דְּלָא שְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כָּךְ אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָה. רִבִּי מָנָא כַד דַּהֶוָה מוֹרֵי בַחֲבוּרָתָה. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי בְבֵיתָא הֲוָה אֲמַר. כֵּן אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי בְבֵית ווַעֲדָא הֲוָה אֲמַר. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא לשנות. דברי החכם ולא לכנות בכינוי שם אחר ולא להוסיף על דבריו אא''כ היה אביו או רבו של התורגמן כדמייתי הא דר' פדת אבתריה שהיה מתורגמן דר' יסא ואם ר' יסא אמר מילין דשמע מן אביו דר' פדת היה אומר כך אמר רבי הוא ר' יסא בשם אבא וזה משנה מן מה שאמר לו החכם וטעמא מפני כבוד אביו שלא יזכירו בשמו:
מילין דלא שמע. ר' יסא מן אבוי דר' פדת אלא בשם ר' אלעזר היה אומר כך אמר רבי בשם ר' אלעזר לפי שאין לשנות ממה שאמר לו החכם וכן בר ישיטא דהוה אמורא דר' אבהו אתא מילין וכו' אם באו דברים בשם אביו וכו':
ר' מנא. הוא היה בנו של ר' יונה כדאמרינן בכמה מקומות בהאי תלמודא ותלמידו של ר' יוסא שהיה חבירו דר' יונה. והוא היה נוהג כך כשהיה מורה איזה הוראה בחבורה הדברים ששמע מפי אביו בבית והוא קיבלם מפי רבו ר' יוסי בשם אביו היה אומר בלשון רבו כן אמר רבי בשם ר' יונה ולא חשש בזה שזוכר שם אביו מפני שלא היה רוצה לשנות דברי ר' יוסי רבו ואם הדברים היו מה דשמע מאביו בבית המדרש בפני החכמים כולם לא היה חושש כלל ואמר כן אמר ר' יונה שכסבור הוא שזה כבוד אביו הוא להזכיר שמו בהלכה שאמר ברבים:
מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דוֹבְרֵי שָֽׁקֶר. הָדָא דְּאַתְּ אָמַר. בְּצִבּוּר. אֲבָל בְּיָחִיד תַּחֲנוּנִים הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כי יסכר פי דוברי שקר. אלו האומרים מודים מודים ולפיכך סוכרין פיהם ודכוותה אמן אמן שמע שמע משתקין אותו:
רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. כְּקוֹרֵא תִיגָר עַל מִדּוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךֵ הוּא. 33a עַל קַן צִפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. בְּנוֹתֵן קִיצְבָה עַל מִדּוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַד קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַל. מָאן דְּאָמַר. עַל. מְסַייֵעַ לְרִבִּי פִינְחָס. מָאן דְּאָמַר. עַד. מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹסֵה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא עָֽבְדִין טַבָּאוּת. שֶׁהֵן עוֹשִׂין [מִדּוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים. אֵילֵּין דִּמְתַרְגְּמִין. עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּמַה דַאֲנָן רַחֵמִין בַּשְּׁמַייָא כֵּן תַּהֲווֹן רַחְמָנִין בְּאַרְעָא. תּוֹרְתָא אוֹ רָחֵילָה יָתָהּ וְיַת בְּרָהּ לָא תְכָסִּין תְּרַווֵיהוֹן בְּיוֹמָא חַד. לֹא עָֽבְדִין טַבָּאוּת. שֶׁהֵן עוֹשִׂין] גְּזֵירוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואילין דמתרגמין וכו'. שכך היה מנהגם אחר שהיו קורין בתורה היו מתרגמין הפסוק להעם ואלו המתרגמין לפסוק שור או כשב וגו' ואותו ואת בנו וגו' עמי בני ישראל וכו' לא עבדין טבאות וכו' שאין לעשות מגזירותיו לרחמים:
כנותן קצבה. זהו הטעם שהוא כנותן קצבה למדותיו יתברך ואומר עד כאן הגיעו רחמיך ואפי' עד קן צפור חוס ורחם עלינו וכדלקמן שזה היה גורס במתני' כהאי תנא עד קן צפור הגיעו רחמיך ובאמת אינו כן אלא שהן גזירת המלך ב''ה וכדר' יוסי בר' בון דאמר לא טוב הן עושין וכו':
ר' פנחס וכו'. גרסינן להא בפרק ה' דברכות בהלכה ג' ועל האומר על קן צפור יגיעו רחמיך קאי דמשתקין אותו מפני שנראה כקורא תגר על מדותיו של הקב''ה ואומר על קן צפור יגיעו רחמיך והוא דבר קל ואינו חשוב ועל אותו האיש לא יגיעו רחמיו ואף שאינו אומר בפירוש כן משמעות דבריו נראים כך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source