משנה: רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל נֶחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר מְקוּדָּשׁ עַד שֶׁחָשֵׁיכָה הֲרֵי זֶה מְעוּבָּר. רָאוּהוּ בֵית דִּין בִּלְבַד יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶם וְיֹאמְרוּ מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ. רָאוּהוּ שְׁלשָׁה וְהֵן בֵּית דִּין יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ מֵחַבֵירֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד וְיָעִידוּ בִפְנֵיהֶן וְיֹאמְרוּ מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ שֶׁאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ראוהו שלשה והן ב''ד. כלומר שהן ראוין לכך להיות ב''ד לקדש החדש וכדתנן בפרק קמא דסנהדרין עיבור החדש בשלשה והיינו קידוש החדש והך סיפא קמ''ל דאע''ג דבדיני ממונות ביחיד מומחה סגי הכא בקידו' החדש שלשה שהן ב''ד בעינן דאין לך מומחה לרבים יותר ממשה רבינו וקאמר ליה הקב''ה עד דאיכא אהרן בהדך דכתיב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן וגו' החדש הזה לכם:
מתני' ראוהו ב''ד בלבד. הך מציעתא בב''ד של כ''ג מיירי דאלו ב''ד של שלשה בסיפא הוא דקתני והכא קמ''ל דאע''פ שכל הב''ד של סנהדרי קטנה ראוהו אפ''ה צריך שיעמדו שנים ויעידו לפניהם דמיירי שראוהו בלילה ליל שלשים דאי לאו הכי לא תהא שמיעה גדולה מראייה ולא היה צריך לעדות כלל אלא דהואיל ובלילה ראוהו ואין מקדשין את החדש בלילה יעמדו שנים מהם ויעידו למחר בפניהם ויאמרו מקודש:
רִבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תָּמָרְתָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמ‍ֽוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝֗מֶשׁ יָ֮דַ֥ע מְבוֹא‍ֽוֹ׃ 14b מִשֶׁ֝מֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ עָשָׂה יָרֵחַ לְמ‍ֽוֹעֲדִים. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. כָּתוּב וַיִּסְע֤וּ מֵ‍ֽרַעְמְסֵס֙ בַּחוֹדֶשׁ הָ‍ֽרִאשׁ֔וֹן וגו'. כַּד יִטְמַע בְּלֵילֵי מוֹעֲדָא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מְטַמִיעִין אִית בָּהּ. הֲרֵי מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה אַתְּ מוֹנֶה לַלְּבָנָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. וְהָיוּ. עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַ‍ֽיְהִי עֶ֥רֶב וַ‍ֽיְהִי בוֹקֶר י֥וֹם אֶחָ‍ֽד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. הַחֹ֧דֶשׁ. עַד שֶׁיְּהֵא כוּלּוֹ מִּן הֶחָדָשׁ. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן צְרִיכָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וּמַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צְרִיכָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. אִילּוּ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְלֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוִינָן אָ‍ֽמְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא אֲפִילוּ כּוּלּוֹ מִן הֶחָדָשׁ. הֲוֵי צוֹרְכָה דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אוֹ אִילּוּ אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְלֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֲוִינָן אָ‍ֽמְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא יוֹם. הָא לַיְלָה לֹא. הֲוֵי צוֹרְכָה לַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְצוֹרְכָה לַהִיא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרך עלך אם אינן מכירין ראוהו ב''ד וכל ישראל נחקרו העדים. מפרש התם בגמרא דאי נמי נחקרו העדים קאמר וכל חלוקה דהאי בבא דרישא רבותא באנפי נפשה קתני דבראוהו ב''ד וכל ישראל ס''ד אמינא דאע''פ שלא הספיקו לומר מקודש עד שחש כה ליל ל''א לא יעברוה הואיל ואיפרסמא מילתא שנראית הלבנה ויהי' ר''ח יום שלשים קמ''ל דאף שנראית בליל שלשים ולא קידשו ב''ד היום מכיון שכבר חשכה ליל ל''א והוא אחר צאת הכוכבים ה''ז מעובר ויהיה ר''ח למחר ביום ל''א דלאו בראיה לחוד תליא מילתא אלא עד שיקבעו ב''ד ויאמרו מקודש ביום שלשים ובחלוקה דנחקרה העדים איצטריך דסד''א תהוי חקירת העדים כתחילת דין ומקודש כגמר דין וליקדשיה בלילא קמ''ל דלא דאמר קרא כי חק לישראל הוא וגו' אימת קרוי חק בגמר דין וקרי ליה משפט מה משפטו היינו תחלת דין ביום אף הכא נמי ביום:
אשכחת. נמצאת למד דצריך ללימוד תרוייהו דאלו מדר' יוחנן לחוד ולא שמעינן מה דאמר רשב''ל ה''א דלא אמר אלא אם אפי' היא כולו מן החדש דלא שמעינן מהכתוב שהביא ר' יוחנן דלענין קידוש החדש הוא דמיירי אלא הוה דרשינן לקרא דהחדש שאף שהוא כולו וכו' שפיר דמי ולא הוה דייקינן שצריך שיהא כך הלכך צריך לדרשיה דר''ל דדייק הכי ואי מדר''ל לחוד לא הוה ידעינן שאף הלילה צריך שיהא מן החדש ומדרשיה דר' יוחנן דדריש ויהי ערב וגו' הוא דלמדנו שאין נחשב יום כולו אלא אם כן בחשבון גם הליל שלפניו עמו הוי דצריכא לתרוייהו ללמד שצריך שיהא הלילה והיום כולו מן החדש:
רשב''ל אומר החדש. הזה לכם כתיב גבי קידוש החדש כדדרשינן הזה כזה ראה וקדש וללמד עד שיהא כולו מן החדש וכלומר שצריך שיהא היום כולו מן חדש של לבנה שנתחדש ואכתי לילה שלפניו אין אנו יודעין אלא מן מה דאמר ר' יוחנן ויהי ערב וגו' וכדמסיק ואזיל:
א''ר יוחנן ויהי ערב ויהי בקר יום אחד כתיב על ידי שקיעת החמה שהוא תחלת הערב הוא יום אחד עם יום שלאחר כן:
אמר רבי סימון והיו. כתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים והרי המועדים לחשבון הירח אנו מונים אלא לומר לך ע''י זה וע''י זה אנו מונים שהחשבון משקיעת החמה היא:
כתיב ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל והלא מרעמסס בלילה הוא שנסעו כדכתיב בפרשת בא ויהי בחצי הלילה וגו' ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם וגו' וכתיב אבתריה ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה וגו' אלא ש''מ מכאן כד יטמע. כשתשקע החמה בלילי מועדא ואז ארבעה עשר מטמיעין אית בה' שכבר כלו י''ד שקיעות מתחלת החדש ומיד נחשב אח''כ ליום ט''ו וא''כ יצאו בט''ו והמועד בט''ו הוא הוי משקיעת החמה אתה מונה ללבנה וכלומר החשבון הוא משקיעת החמה וכדאמרן:
משמש ידע מבואו עשה ירח למועדים. כלומר שע''י שיש כאן כך וכך שקיעת החמה בכך וכך מהזמן אז מחשבין ויודעין לעשות מועדים ע''פ חשבון הירח וכלל החשבון הוא לעולם משקיעת החמה וכדדריש נמי ר' ברכיה לקמיה:
הלכה: רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָה. אוֹ בֵית דִּין אוֹ כָל יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני מתניתא. כן מפרשינן להמתני' דאו או קתני או ב''ד ראוהו או כל ישראל ומשום דקשיא ליה ליתני כל ישראל בלחוד וב''ד בכלל היא הלכך מפרש דה''ק ראוהו ב''ד וסד''א דהואיל דהוי כמי שהעידו בפניהם שהרי אין שמיעה גדולה מראיה ותו לא ליעברוה. א''נ ראוהו כל ישראל ואפי' הב''ד לא ראוהו סד''א איפרסמא מילתא ולא לעברוה קמ''ל:
רִבִּי אוֹמֵר.נִיסָן לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו. וְהָא תַנִּינָן. אִם בָא חֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. אִם בָּא. לֹא בָא. רַב אָמַר. תִּשְׁרֵי לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו. וְהָא תַנִּינָן. אִם הָיָה הַחֹדֶשׁ מְעוּבָּר. אִם הָיָה. לֹא הָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם היה. אבל באמת לא היה שלא נזדמן להיות כך:
והתנינן. בפ''י דשביעית השוחט את הפרה וחלקה בר''ה אם היה החדש מעובר משמט דשביעית אינה משמטת אלא בסופה:
תשרי לא נתעבר מימיו. לקבוע ר''ה ביום ל''א לפי שאלול לעולם חסר הוא:
והתנינן אם בא החדש בזמנו. עיקרא דמילתא בתוספתא פרק קמא דר''ה היא דתני ניסן ר''ה למלכים ולתרומת שקלים וכו' כיצד לתרומת שקלים כל קרבנות צבור קריבין בא' בניסן אם בא חדש בזמנו קריבין מן החדשה ואם לאו קריבין מן הישינה וכעין דתנן בפ''ד דשקלים גבי מותר הקטרת מה היו עושין בה וכו' אם בא החדש בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה ומפני שבאחד בניסן היו צריכין להביא כל קרבנות הצבור מתרומה חדשה כדאמרי' חדש והביא קרבן מתרומה חדשה וקס''ד דה''ק אם בא החדש בזמנו היינו שלא בא התרומה חדשה עד זמנו שהוא יום שלשים קריבין למחר מתרומה חדשה וכלומר שעל כרחם היו צריכין לעבר החדש ולקבוע ר''ח ניסן ביום ל''א כדי שיקריבו תמיד של שחר וכן הקטרת באחד בניסן מתרומה חדשה ואם לאו שלא בא עדיין החדשה קריבין מן הישנה שא''א בענין אחר שמעינן מיהת דלפעמים מצינו שר''ח ניסן ביום ל''א הוא ומשני אם בא קאמר אבל באמת מעולם לא בא שלא נזדמן להיות כך לפי שהיי מקדימין להביא שקליהן כדתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ומעולם לא נתאחר תרומה חדשה עד זמנו להביא קרבנות מהחדש שיצטרכו לעבר משום זה כדי להקריב באחד בניסן מן החדש:
רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו. מעולם לא הוקבע ר''ח ניסן ביום ל''א ולפי שהאדר הסמוך לניסן לעולם חסר הוא. וגרסי' להא לעיל בשביעית פ''י ובנדרים פ''ו ובסנהדרין פ''ק:
רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. 15a מְעַמְעֲמִין עַל הַנִּרְאֶה לְעַבְּרוֹ. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. רִבִּי בָּא וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ וְאֵין מְעַמְעֲמִין עַל הַנִּרְאֶה לְעַבְּרוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי זְעוּרָא. רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל. נֶחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר. מְקוּדָּשׁ. עַד שֶׁחָשֵׁיכָה. הֲרֵי זֶה מְקוּדָּשׁ. מִפְּנֵי שֶׁחָשֵׁיכָה. הָא אִם לֹא חָשֵׁיכָה לֹא. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל הַנִּרְאֶה לְעַבְּרוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. יָכוֹל אִם הָיָה צָרִיךְ שְׁנֵי יָמִים נוֹתְנִין לו שְׁנֵי יָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתוֹ. אֵין לוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַצּוֹרֶךְ כָּךְ יְקַדְּשׁוּ אֶת הַחוֹדֶשׁ מִפְּנֵי הַצּוֹרֶךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר הַחוֹדֶשׁ. אַחַר הַחוֹדֶשׁ הֵן הוֹלְכִין. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. יָכוֹל אִם לֹא נִרְאֲתָה הַלְּבָנָה לִשְׁנֵי יָמִים. כָּךְ יְקַדְּשׁוּ אֶת הַחוֹדֶשׁ לִשְׁנֵי יָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם אֵלֶּא הֵם. אֵין אֵלֶּא מוֹעֲדַיי. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה. הָא אִם נִרְאֲתָה לֹא. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר וְלָא פְלִיגִין. מַה דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה בִשְׁאָר כָּל הַחֳדָשִׁים. מַה דְאָמַר רִבִּי בָּא עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הוון. בני הישיבה בעיי מימר דלא פליגין. אלא מה דאמר ר' זעירא דאין מאיימין על שלא נראה לקדשו בשאר החדשים ומה דאמר ר' בא מאיימין על שלא נראה לקדשו על ניסן ועל תשרי הוא דקאמר שבהן תקנת המועדות תלויין הן:
מתניתא. וכן האי ברייתא נמי פליגא על ר' בא דקתני יכול כשם וכו' וכן אידך ברייתא יכול אם לא נראתה הלבנה עד לשני ימים בחדש שנמצא שמעובר החדש ויכול יקדשהו כך לאחר ב' ימים ויעשו חסר ת''ל אשר תקראו אותם אלה הם מועדי אבל אין אלה מועדי. וטעמא מפני שלא נראתה בזמנו הא אם נראתה בזמנו לא אמרו כזה דה''א שימתינו מלקדשו משום דהכל אחר הראייה אנו הולכין אם כן הדא אמרה אין מאיימין על שלא נראה לומר שנראה כדי לקדשו ודלא כר' בא:
יכול וכו'. תוספתא היא בריש פ''ב והכי איתא התם לא נראית לבנה לשני ימים יכול יקדשוהו לאחר שני ימים ת''ל יום אין לו אלא יום אחד בלבד. וזו היא הגי' הנכונה דלגי' דהכא ת''ל אותו היכן מצינו דכתיב אותו גבי א' בחדש ויום הוא דמצינו. בחדש השביעי באחד לחדש וגו' יום תרועה יהיה לכם ולמדנו שאין לו אלא יום אחד בלבד להיות נמנה להתחלת החדש משנראה ביום כ''ט סמוך לשקיעת החמה ולא שימתינו לקדש החדש אחר שני ימים והיינו ביום ל''א שהיא לאחר ב' ימים משנראה. א''נ לאחר ב' ימים ממש כדלקמן שאפי' רוצין לקדש את יום שלשים הואיל ועברו ב' ימים בחדש אין מקדשין. אלמא דאין מאיימין על שלא נראה ולומר שנראה כדי לקדשו. מפני הצורך ודלא כר' בא דהא שמעינן מהאי ברייתא דאחר שנראה הוא דהולכין:
מתניתא. ברייתא פליגא על ר' בא דקאמר בשם ריב''ל:
מפני שחשיכה ואי אפשר לקדשו הא אם לא חשיכה לא עבדינן מעובר אלא צריך לקדשו הואיל ונראה לכל וקשיא על דר''ז דהרי הדא אמרה אין מעמעמין על הנראה וכדי לעברו:
מתני'. דידן פליגא על ר''ז דקאמר בשם ריב''ל דהא קתני ראוהו ב''ד וכל ישראל וכו' ודייקינן ה''ז מעובר. כצ''ל:
ור' בא ור' חייא קאמרו איפכא בשם ריב''ל מאיימין לומר ראינו אע''פ שלא נראה כדי לקדשו דהאי לא מיחזי כשיקרא שאפשר שהם ראו ואם שלא נראה לכל ואין מאיימין עליהן שיחרישו אם נראה הוא לכל דמיחזי כשיקרא:
ר' זעירה וכו. אמרי בשם ריב''ל דהכי אמר מעמעמין על הנראה לעברו. לשון מגמגמין הוא כדקאמר בפ''ק דשבת פיתן מהלכות של עמעום הוא וכלומר מאיימין על העדים להיות מגמגמין על החדש שנראה יום שלשים שלא יעידו שראו וכדי לעברו להחדש אם צריך הוא לכך אבל אין מאיימין עליהם על שלא נראה שיאמרו ראינו היום וכדי לקדשו ולעשות החדש חסר אם צריך לכך מפני שהוא שקר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source