שַׁמָנָן. מִי אָסַר אֶת הַשֶּׁמֶן. רַב יְהוּדָה אָמַר. דָּנִיֵּאל אָסַר אֶת הַשֶּׁמֶן. וַיָּ֤שֶׂם דָּֽנִיֵּאל֙ עַל לִיבּוֹ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא יִתְגָּאַ֛ל בְּפַת בַּ֥ג הַמֶּ֖לֶךְ וּבְיֵ֣ין מִשְׁתָּ֑יו. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְאִית דְּאָֽמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שֶׁהָיוּ עוֹלִין עָלָיו לְהַר הַמֶּלֶךְ וְנֶהֱרָגִין עָלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וביין משתיו. בשתי משתאות הכתוב מדבר אחד משתה יין ואחד משתה שמן:
שהיו עולין וכו'. ומפני מה אסר דניאל לפי שהיה רואה שהיו ישראל מסכנין את עצמן לעלות להר המלך ללקט זיתום ונהרגין עליו מן השונאים. לפיכך גזר עליו לאוסרו:
הַשֶּׁמֶן וְהַחוֹמֶץ הַצִּיר וְהַמּוּרִייֵס וְהַדְּבָשׁ 10b אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּילּוּי. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. מוֹדִין חֲכָמָים לְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נוֹקֵר. וְתַנֵּי כֵן. אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּיקָר וְאָֽכְלוּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְכֵן יַיִן שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְשָׁתוּ מִמֶּנּו עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם אָסוּר לוֹכַל וְלִשְׁתּוֹת אַחֲרֵיהֶן. אֲנִי אוֹמֵר. אֶירֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
השמן וכו'. בתוספתא דתרומות פ''ז:
בשראו אותו נוקר. בשראו הדבש שיש בו ניקורים ניקורים מודים שהוא אסור דחוששין שמא שתה הנחש ממנו והוא הנוקר:
ותני כן. בתוספתא שם:
אסור לשתות אחריהן. לפי שאני אומר אירס שוקע הי' וכדלעיל ובתרומות גרים לה בתר הני עובדי דלעיל:
וּמִי הִתִּירוֹ. רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בַשֶּׁמֶן. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נִקְרָא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא רַבּוֹתֵינוּ. בְּגִיטִּין וּבַשֶּׁמֶן וּבְסַנְדָּל. וְיִקְרְאוּ לוֹ בֵּית דִּין שַׁרְייָא. שֶׁכָּל בֵּית דִּין שֶׁהוּא מְבַטֵּל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הוּא נִקְרָא בֵּית דִין שָׁרִייָא. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל. בֵּית דִּינוֹ חָלוּק עָלָיו בְּגִיטִּין. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. וְלֹא כֵן תַּנִּינָן. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַחָכְמָה וּבַמִּינְייָן. וְרִבִּי וּבֵית דִּינוֹ מַתִּירִין מַה שֶׁאָסַר דָּנִיֵּאל וַחֲבוּרָתוֹ. אֶלָּא רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. מְקוּבָּל אֲנִי שֶׁכָּל גְּזֵירָה שֶׁבֵּית דִּין גּוֹזְרִין עַל הַצִּיבּוּר וְלֹא קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן אֵינָהּ גְּזֵירָה. וּבָֽדְקוּ וּמָֽצְאוּ גְּזֵירָה שֶׁלְּשֶׁמֶן וְלֹא קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא ר' יוחנן. דקאמר לעיל שדניאל אסרו לפי שהיו עולין וכו' כדעתיה וכו' ובדקו וכו' שהשמן לא קבלו רוב הצבור עליהן לפיכך התירו אבל לא שנמנו לבטל מה שקיבלו עליהן:
ולא כן תנינן. בפ''ק דעדיות שאין ב''ד וכו' וכי ר' ובית דינו יכולין להתיר מה שאסר דניאל וחבורתו:
ויקרא לו ב''ד שריא שכל ב''ד וכו'. וה''נ אמאי לא קראו לו ב''ד שריא. וקאמר ר' יודן מפני שבית דינו חלוק עליו בגיטין ולא הסכימו עמו למעשה:
ובסנדל. בנדה שם תנינן המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקבה ופליגי התם איזהו סנדל וקאמר דנמנו עליו רבותינו לומר והוא שיש בו מצורת אדם הא לאו הכי טהורה:
ובשמן. הא דאמרן:
בגיטין. דתנן בפ' מי שאחזו אם לא באתי מכאן ועד י''ב חודש ומת בתוך י''ב חודש אינו גט ותני עלה בתוספתא דגיטין פ''ה ורבותינו התירו לה להנשא דס''ל כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ואע''ג דלא אמר מעכשיו ה''ז גט וגרסינן להא נמי בגטין פ' הנזכר ובנדה בפ' המפלת:
יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא נְחַת לְנְצִיבִין. אַשְׁכַּח רִבִּי שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי יְתִיב וּדְּרִישׁ. רִבִּי וּבֵית דִּי הִתִּירוּ בַשֶּׁמֶן. שְׁמוּאֵל קִיבֵּל עֲלוֹי וְאָכַל. רַב לָא אָכַל. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל. אֲכוֹל. דִּלָא כֵן אֲנָא כְתִיב עָלָךְ זָקֵן מַמְרֵא. אֲמַר ליהּ. עַד דַּאֲנָא תַּמָּן אֲנָא יְדַע מָאן עִירְעֵר עֲלֵיהּ. רִבִּי שִׂמלַאי הַדְּרוֹמִי. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ מַר לֵיהּ בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. לֹא בְשֵׁם רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ. אַטְרַח עֲלוּי וְאָכַל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עד דאנא תמן. בעוד שהייתי בא''י יודע אני זה שר' שמלאי הדרומי היה עורר על איסור שמן ולא איכפת לי בדבריו והשיב לו שמואל ומה הוא אומר לה וכי בשם גרמיה אומר לא אמר אלא שרבו ובית דינו התירו. ואטרח שמואל עלוי דרב ואכל:
שמואל קבל עלוי. מה ששמע שהתירו ואכל ורב לא היה רוצה לאכול וא''ל שמואל אכול דאם לא כן אנא כתיב עלך דין זקן ממרא שאתה חולק על רבים שנמנו עליו והתירו:
בְּנוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת כָּתוּב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לוֹסַר שִׁבְעָה עַמְמִים. תַּנָּא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹנָייָה. לוֹסַר אֶת בֵּיצֵיהֶן. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּֽעֲנָ֔ה. זוֹ בֵיצַת הַנַּעֲמִית.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תנא ר' יהושע מאונייא. דהאי בנותיהן דקאמר לאסור את ביציהן הוא וכי הא דתני ר' ישמעאל ואת בת היענה זו ביצת הנעמית והכא נמי בנותיהן בציהן שבישלו הוא דאסרו דבלאו הכי ה''א שביצה אינה בכלל תבשילי עכו''ם שגזרו משום דיש אוכלין אותה חיה קמ''ל:
בנותיהן. קאמר לעיל דמי''ח דבר הוא הגזירה והקשה ר' אלעזר הרי בשבעה מקומות כתיב לא תתחתן בם ושבעה לאו דוקא אלא כלומר הא מדאורייתא הוא דמצינו בכמה מקומות שהזהירה התורה על זה בתך לא תתן וגו' לא תתחתן בם. ומשני ר' אבון דקרא לאסור שבעה עממין הוא דאתא ואינהו גזור אף על שאר אומות:
שִׁכְבַת זַרְעָן. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בָשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שִׁכְבַת זַרְעוֹ שֶׁלְּגוֹי טְהוֹרָה. שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לְשִׁכְבַת זֶרַע לָצֵאת בְּלֹא מֵימֵי רַגְלַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שכבת זרען. גזרו עליהן ופריך ולא כן אמר וכו' דשכבת זרעו של עכו''ם טהורה שאינה אלא כש''ז דבהמה. ומשני דהיינו טעמא לפי שאי אפשר לש''ז לצאת בלא טיפת מי רגלים שנתערב עמה ועל זה הוא דגזרו:
נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵיתוֹת רָצוּ בֵית דִּין לְבַטֵּל מְבַטְּלִין. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. שֶׁלֹּא יִדָּחוּ לְמִיתָה וְיִפְּלוּ לִנְדָבָה. אֲבָל לִיקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֵין חַטָּאת מֵיתָה קְרֵיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דאת אמר שלא ידחו למיתה. דוקא לענין זה הוא דיכולין לבטלן שלא ידחו למיתה אלא ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה אבל שיאמר ליקרב אותן עצמן ע''ג המזבח אין שומעין להם לפי שאין חטאת העומדת למיתה קריבה ודי בזה שיאמרו אע''פ שבתחלה עומדת למיתה לרעייה אזלא:
חמש חטאות מתות. הא דקי''ל בפ''ד דתמור' דחמש חטאות מתות הן כדקחשיב להו התם אם רצו ב''ד לבטל לתקנה זו מבטלין אותה:
שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְתוֹךְ י''ח. הָא חוּץ לְי''ח אֲפִילוּ קָטָן מְבַטֵּל. הָתִיבוּן. הֲרֵי שְׁבִיעִית. הֲרֵי חוּץ לְי''ח דָּבַר. וְרִבִּי יוֹחָנָן מַקְשֵׁי לָהּ. רִבִּי קְרִיסְפְּדָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בָאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הָרִאשׁוֹנִים. רִבִּי (יוֹנָתָן) [יוֹחָנָן] בָּעֵי. וְלֹא כֵן תַּנְייָן. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַחָכְמָה וּבַמִּנְייָן. אָתָא רַב אָבוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא חוּץ לְי''ח. הָא בְתוֹךְ י''ח אֲפִילוּ גָדוֹל אֵינוֹ מְבַטֵּל. מִפְּנֵי שֶׁעָֽמְדָה לָהֶן בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא הוֹאִיל וְהוּא אוֹנֵס בָּטֵל. הָתִיבוּן. הֲרֵי שֶׁמֶן. הֲרֵי בְתוֹךְ י''ח. וְרִבִּי (יוֹנָתָן) [יוֹחָנָן] מַקְשֵׁי לָהּ. רַב כַּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. רִבִּי אָחָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁמֶן בִּיטְלוּ מְבוּטָּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רב כהנא וכו'. כלומר מהאי דשמן לא תיקשי מידי דהא כבר אמרי' לעיל דמה שביטלו בשמן מבוטל הוא לכ''ע ואפי' לר' יוחנן דקאמר דניאל אסרו הא איהו גופיה הדר וקאמר ביה טעמא מפני שבדקו ומצאו שהגזירה של שמן לא קיבלו אותה רוב הצבור עליהן:
התיבון הרי שמן הרי בתוך י''ח. הוא להאי ת''ק דקאמר לעיל שגזרו על פיתן וכו' ועל שמנן ואמרי' לעיל דרבי ובית דינו נמנו והתירו בשמן ור' יוחנן מקשי עלה כדגריס לעיל ר' יוחנן בעי ולא כן תני שאין ב''ד יכול לבטל וכו' אלמא דאי הוה ב''ד גדול בחכמה ובמנין יכול הוא לבטל אפי' למה שהוא בתוך י''ח וקשיא ללישנא בתרא דשמואל:
א''ר מנא לא מסתברא דלא וכו'. כלו' דר' מנא פריך דאי מהאי טעמא א''כ אדרבא איפכא מסתברא הוא דאלא מפני שבאונס קיבלו עליהם הלכך אם לאחר זמן נראה לאיזה ב''ד לבטל בטל הוא שהרי מתחלה לא הסכימו ב''ה להם אלא ע''י אונס:
אתא ר' אבון וכו'. כלומר כי אתא ר' אבון אמר דבאמת לא כך איתמר להא דשמואל אלא הכי איתמר לא שנו להא דתנינן שאין ב''ד יכול לבטל וכו' דמשמע דאם הוא גדול ממנו בחכמה ומנין יכול הוא לבטל והיינו דוקא במה שהוא חוץ לי''ח דבר הא במה שהוא בתוך י''ח דבר אפי' ב''ד גדול מהם אינו יכול לבטל מפני שעמדה להן בנפשותיהן כדאמרי' לעיל שהיו הורגים בתלמידי ב''ה עד שקיבלו עליהם י''ח דבר אלו ושלא יתבטלו לעולם:
ור' יוחנן בעי. כצ''ל וכך הוא לעיל בשביעית פ''ק וכלו' דהוה מקשי עלה ולא כן תנינן שאין ב''ד יכול לבטל וכו' והתם משני לה ר' יוחנן גופיה וקאמר שלא ביטלום לגמרי אלא לצורך שעה הוא שהתירו אלמא דאפילו במה שהוא חוץ לי''ח דבר אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ומנין:
הרי שבועות הרי חוץ לי''ח דבר. כלומר מה שגזרו הראשונים להוסיף על השבועות מקודם כדתנן בפ''א ובפ''ב דשבועות עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית וכו' ומכאן ואילך אסור משום תוספת שביעי' והרי זה חוץ לי''ח דבר היא ואפ''ה ר' יוחנן מקשי עליה התם כדמסיים ואזיל דקאמר שם ר' קריספדא בשמיה דר''ג וב''ד התירו באיסור שני פרקי' הראשוני' דאיירי בתוספת שביעית והן ביטלום:
התיבון. על הא דשמואל דקאמר מה שהוא חוץ לי''ח דבר אפי' ב''ד הקטן יכול הוא לבטל:
לא שנו. אהא דמייתי לעיל קאי שאין ב''ד יכול לבטל דברי ב''ד חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין דקאמר דלא שנו אלא בתוך י''ח דבר אלו דאין שום ב''ד יכול לבטל איזה דבר מהן עד שיהא גדול וכו' אבל גזירה אחרת שהוא חוץ לי''ח דבר וגזרו הראשונים עליה אפילו בית דין הקטן מהם מבטל:
וְעַל הִילְכוֹת אֶרֶץ הָעַמִּים. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בַּר אַבִּינָּא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה וְיוֹסֵי בֵּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלִַם גָּֽזְרוּ טוּמְאָה עַל אֵרֵץ הָעַמִּים וְעַל כְּלֵי זְכוּכִית. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח גָּֽזְרוּ טוּמְאָה עַל כְּלֵי מַתָּכוֹת. הִלֵּל וְשַׁמַּי גָֽזְרוּ עַל טַהֳרַת הַיָּדַיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּךְ הָֽיְתַה הֲלָכָה בְיָדָן וּשְׁכָחוּה. וְעָֽמְדוּ הַשְּׁנִיִּם וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנּוֹתְנִין בֵּית דִּין נַפְשָׁן עָלָיו סוֹפוֹ לְהִתְקַייֵם בְּיָדָן כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְסִינַי. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי מָנָא. כִּ֠י לֹֽא דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם. וְאִם דָּבָר רֵק הוּא. מִכֶּם. לָמָּה הוּא. שֶׁאֵין אַתֵּם יְגֵעִין בּוֹ. כִּי ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם. אֵימָתַי ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם. בָּשָׁעָה שֶׁאַתֵּם יְגֵעִין בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כי הוא חייכם וכו'. כלומר ולא עוד אלא שבשעה שאתם יגיעים בו לא מיבעיא שלא יהא רק מכם אלא גם הוא חייכם ואתם ג''כ מתקיימים על ידי כך. וגרסי' להא בכתובות סוף פ''ח ולקמן בסוכה פ''ד:
ואתייא. הא כהאי דאמר ר' מנא בפ''ק דפיאה כתיב כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם. ואין זה דבר והפוכו ועוד האי מכם מיותר הוא הלכך דריש לה דה''ק כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם הוא רק ולמה הוא כך לפי שאין אתם יגיעים בו:
ללמדך וכו' סופו להתקיים בידן כמה שנאמר למשה מסיני ואלו נתנו נפשם עליהם כדאמרינן לעיל שהיו הורגים בהם לפיכך נתקיים בידן אלו הגזירות ונקראו על שמם:
ועל הילכות ארך העמים. ופריך ולא כן אמר ר' זעירא וכו' דזוגות הראשונים הן שגזרו על ארץ העמים ועל כלי זכוכית שיטמאו ור' יונה אמר יהודה בן טבאי גזר ור' יוסי אמר יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח גזרו טומאה על כלי מתכות והלל ושמאי גזרו על טהרת ידים ומיהת טומאת ארץ העמים לכ''ע כבר נגזרה בימי הראשונים. ומשני ר''י בר' בון דבאמת כך היתה הלכה בידם מזוגות הראשונים אלא ששכחוה ועמדו אלו דורות השניי' והסכימו על דעת הראשונים וחזרו וגזרו על אלה:
וְעַל הִילְכוֹת בַּעַל קֶרִי. רִבִּי בָּא בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי. שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה אֲגָדוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת 11a רוֹגַלִּיּוֹת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת מִשְׁנָתוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר אֶת הָאַזְכָּרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלא יזכיר את האזכרות. השמות הכתובין בהם. וגרסינן להא לעיל בברכות פ''ג בהלכה ד':
ובלבד שלא יציע את משנתו. שלא יעמיק בה להבין כפי הצעתה:
ריגליות. אותן שהוא רגיל בהן וא''צ לעיין כל כך:
שונה הלכות. בעל קרי מותר להיות שונה בהלכות שלא ישכח ואינו שונה הגדות מפני שהן מושכין את הלב ויבא להיות מעיין ומאריך בהם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source