תַּמָּן תַּנִּינָן. כָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלשָׁה עַל שְׁלשָׁה שֶׁהִתְקִינוֹ לָפוֹק בּוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ וּלְנַעֵר בּוֹ אֶת הַקְּדֵירָה וּלְקַנֵּחַ בּוֹ אֶת הָרֵיחַיִם בֵּין מִן הַמּוּכָן בֵּין שֶׁאֵין מִן הַמּוּכָן טָמֵא. דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אַף מַטְלֵית חֲדָשָׁה בֵּין מִן הַמּוּכָן בֵּין שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן טָהוֹר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. מִן הַמּוּכָן טָמֵא וְשֶׁאֵינוּ מִן הַמּוּכָן טָהוֹר: מַה בֵּין מִן הַמּוּכָן מַה בֵּין שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן. בֵּין שֶׁהֵכִינָהּ לְתוֹךְ הַבַּיִת בֵּין שֶׁהִשְׁלִיכָהּ לָאִישְׁפָּה. וְהָֽתְנָן. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. אַף מַטְלִית חֲדָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְלֵית בַּר נַשׁ אָמַר. אַף אֲפִילוּ אֶלָּא עֲדִי מוֹדֵי עַל קַדְמִיתָא. בֵּין שֶׁהֵכִינָהּ לִטְלוֹתָהּ בֵּין שֶׁלֹּא הֵכִינָהּ לִטְלוֹתָהּ. הָדָא יַלְפָּא מִן הַהִיא וְהַהִיא יַלְפָּא מִן הָדָא. הָדָא יַלְפָּא מִן הַהִיא. דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר וְהוּא שֶׁקִּיפְּלָהּ. וְהַהִיא יַלְפָּא מִן הָדָא. כְּשֶׁלֹּא הֵכִינָהּ לִטְלוֹתָהּ. אֲבָל הֵכִינָהּ לִטְלוֹתָהּ טְמֵיאָה הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וההוא ילפא מן הדא בשלא הכינה לתלותה. כלומר וא''ת דאי הכי תיקשי במתני' מאי איריא דקתני ולא היבהבה הרי אפי' אם היבהבה נמי משכחת לה טומאה בשהתקינו אח''כ לפוק בו את המרחץ דהא אמרת דכל היכא שהתקינו אח''כ לאיזה צורך טמאה היא דקיפול לא מהני לה וא''כ אפילו היבהבה לא תיהני לה דהא מיהת אכתי ראויה היא לצורך איזה דבר לסתום או לנער וכו' ומדדייק ר''א לומר ולא היבהבה הוה משמע דאם היבהבה כבר ביטלה מכל וכל ואמאי הלכך מפרש דבאמת ההיא מתניתין דהכא ילפא היא מהדא דמתניתין דכלים דהכא מיירי בשלא הכינה לתלותה אבל אם הכינה לתלותה ולעשות בה איזה דבר טמאה ואפילו אם היבהבה והתם דמפרשינן לר''א דאף אם לא הכינה לתלותה טמאה היינו נמי כשקיפלה ולא היבהבה דאלו הכינה לתלותה חשובי אחשבה ולעולם טמאה היא. והשתא תרווייהו מתוקמי שפיר אליבא דר''א:
הדא ילפא מן ההיא דברי ר''א והוא שקיפלה. כלומר האי דקתני במתני' דכלים פחות מג' על ג' לא תפרש דבדוקא קאמר אלא דנילף דברי ר''א דהתם מדברי ר''א דהכא דבהוא שקיפלה מיירי שהיה בה ג' על ג' וקיפלה בתחילה לעשות פתילה כדמיירי כאן ומתוך כך נתמעטה ואין בה אלא כדי פחות מג' על ג' ואח''כ התקינו לדבר אחר לפוק בו את המרחץ או לאיזה צורך הלכך בין מן המוכן וכו' כדמפרשינן לעיל ולעולם טמאה היא כל זמן שלא השליכה לאשפה והקיפול לא מהני בה לבטלה מתורת ג' על ג':
הדא ילפא וכו'. כלומר משום דקשיא ליה להש''ס דבמתני' קתני פתילת הבגד משמע דעדיין בגד הוא דיש בו ג' על ג' ובהא קאמר ר''א טמאה ואע''פ שקיפלה לעשות פתילה אלא שעדיין לא היבהבה לא בטלה והא התם קאמר דאפי' בפחות מג' על ג' כשהתקינו לצורך איזה דבר לא בטלה כל זמן שלא השליכה לאשפה והשתא וכי קלקל אותה במה שקפלה לפתילה שלא תהא ראויה לפוק בו את המרחץ הלא עדיין לא היבהבה וראויה להשתמש בה איזה דבר וא''כ אפי' בפחות מג' על ג' אמאי לא תטמא לר''א הלכך מפרש וקאמר הדא מתני' דכלים דאייתינן לה ילפא מההיא מתני' דהכא וההיא דהכא ילפא מן הדא מתני' דכלים ולא תיקשי דתרווייהו כי הדדי נינהו אליבא דר''א כדמסיק ואזיל:
בין שהכינה לטלותה. כמו לתלותה וכו'. כלומר אלא דה''ק בין שהכינה לתלותה על היתד שתהא מזומנת לכך בין שלא הכינה לתלותה אלא הניחה אחורי הדלת עד שיצטרך לה אבל אם השליכה לאשפה אף ר''א מידה דטהורה דבטולי בטלה:
והתנן. שם בפ' כ''ז בסופו שלש על שלש שהשליכה באשפות טהורה החזירה טמאה לעולם השלכתה מטהרתה וחזרת' מטמאתה חוץ משל ארגמן ומשל זהורית טובה ר' אליעזר אומר אף מטלית חדשה כיוצא בהן דאגב חשיבותייהו לא בטלי ולית בר נש אמר אף או אפילו עדי א''כ מודי על קדמייתא דמשאר בגדים השלכתה לאשפה מטהרתה שהרי אינו חולק ר''א על זה וע''כ הוא כן מדקאמר אף זה כיוצא בהן דשל ארגמן וכו' אבל בשאר בגדים מודה הוא והשתא מה בג' על ג' השלכתה מטהרתה פחות מג' לג' לכ''ש והאיך קאמרת דשאינו מן המוכן לר''א השליכה לאשפה הוא:
ר' יהושע אומר בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור. והכתוב בספרים כאן בדברי ר' יהושע אף מטלית חדשה ט''ס היא:
מה בין המוכן וכו' בין שהכינה לתוך הבית. שהצניעה והכינה לצורך זה בין שהשליכה לאשפה וזהו שאינו מן המוכן וס''ל לר''א דמכיון שהתקינו בתחלה לכך אע''פ שאחר כך השליכה לאשפה לא בטלה:
תמן תנינן. בפכ''ח דכלים פחות מג' על ג' שהתקינו לפוק בו את המרחץ לסתום נקביו שהמים באים דרך שם וסותמן לעת הצורך:
ולנער בהן את הקדירה. לאחוז בו את הקדירה ולנערה:
בין מן המוכן וכו'. לקמיה מפרש לה:
רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. מָהוּ לַעֲשׂוֹת אוֹהֶל מֵעוֹר בְּהֵמָה טְמֵיאָה. וְהָֽכְתִיב וְעוֹרוֹת תְּחָשִׁ֖ים. 17a רִבִּי יוּדְה רִבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנִן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. טִיינוֹן. לְשֵׁם צִבְעוֹ נִקְרָא. וְרִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר. גלקטינן. וְרַבָּנִן אָֽמְרִין. מִין חַיָּה טְהוֹרָה וְגִדּוּלָּהּ בַּמִּדְבָּר. וַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּמִין חַיָּה טְהוֹרָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר. כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה בָהּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִגְנְזָה. רִבִּי אָבוּן אָמַר. קֶרֶשׁ הָיָה שְׁמוֹ. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. דְּחָדָא קֶרֶן. וְתִיטַ֣ב לָ֭יי מִשּׁ֥וֹר פָּ֗ר מַקְרִין וּמַפְרִֽיס. מִקֶּרֶן כָתַב רַחֲמָנָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והכתיב ועורות תחשים. וס''ד דמין טמא היה ומשום דאנן חזינן דפרט הכתוב בפרשת זאת הבהמה מיני טהורו' ותחש לא כתיבא:
ר' יודה וכו'. כלו' תנאי פליגי בזה דמר סבר טיינון היה ומר סבר גלקטינן והן ממינין טמאין ועל שם צבעו נקרא תחש ורבנן סברי דמין חיה טהורה הגדילה במדבר לפי שעה ולפיכך לא הוזכר בפר' זאת הבהמה:
ואתיא. הא דרבנן כהאי דאמר ר''א וכו' שלפי שעה היתה ונגנזה:
קרש היה שמה. ומין חיה טהורה היתה:
תני ר' הושעיה וכו' כלומר לר' הושעיה ספוקי מספקא לי' וחדא קרן הוה לה ואיכא למימר דמין מהקריבין הוא דמקרן כתב רחמנא מין מקרן אחד והוא טהור ואיכא למימר נמי דחדא קרן וקרש היה ומין חיה טהורה היא:
וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. נַעֲשֶׂה כִמְטָהֵר כֵּלִים בַּשַּׁבָּת. מִכֵּיוָן שֶׁקִּיפְּלָהּ לֹא טַהֳרָה. שֶׁכֵּן שַׁמָּשִׁים אוּמָנִין רוֹצִין בְּקִיפּוּלָהּ. וְלֹא מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁהִיא טִהוֹרָה. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מִפְּנֵי יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְלֹא מֵאֵילֶיהָ הִיא טִהוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ בָהּ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ מְצוּמְצָמוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תיפתר שהיו בה ג' על ג' מצומצמות. דהשתא בשעת התחלת הדלקה אפחית לה משיעורא בידים וגזור ר''א בכל ערב שבת אטו יום טוב שחל להיות בערב שבת כדשנינן:
ולא מאליה היא טהורה. ואמאי קא מחשבת לה למטהר כלים בשבת או ביום טוב הרי מאליה היא הולכת ודולקת:
מפני י''ט שחל להיות בשבת. כלו' דמשני דאע''ג דהכא סתמא קתני ובכל ע''ש מיירי אפ''ה ס''ל לר''א דאין מדליקין בה דגזור מפני יום טוב שחל להיות בערב שבת וכשמתחיל להדליק בה מטהרה ונמצא כמטהר כלים ביום טוב הוא:
ולא מבעוד יום שהיא טהורה. סוף סוף קשיא והלא כשמתחיל להדליק בה מבעוד יום כבר פרחה טומאתה ממנה ואמאי אמרת נעשה כמטהר כלים בשבת:
ופריך מכיון שקיפלה לא טהרה. בתמיה כלומר דאע''ג דאמרי' אליבא דר''א דלענין טומאה קיפול לא מהני בה מידי היינו אם אירע לה איזו טומאה היתה טמאה דאכתי איכא בה שיעורא לקבולי טומאה אבל מכיון דמקפלה לפתילה ועושה מעשה להדליק בה כבר פרחה ממנה טומאתה ולא שייך בה למימר נעשה כמטהר כלים בשבת דהרי הקיפול עצמו מועיל להכנת טהרת' שאח''כ והקיפול מבעוד יום הוא. ומשני שכן שמשים אומנים רוצין בקפולה. א''נ יש לפרש כפשוטו דפריך דהא גופה קשיא ואמאי לא תועיל לה קיפול לטהרה ומ''ט אמרת דלר''א קיפול לא מהני לה לאפוקי מטומאתה ומשני שכן המשרתים אומנים רוצין בכך שתהא מוכנת להם בקיפולה לכשיצטרכו לפתילה ולפעמים נמלכין ועושין פתילה מדבר אחר ומניחין אותה והלכך לא מהני קיפול להוציא מידי טומאה:
ומה טעמא דר''א. אהא דקאמר אין מדליקין בה קאי דשנינן שפיר אליביה בהא דקאמר טמאה היא אלא מ''ט אין מדליקין בה. וקאמר דהיינו טעמא דכשמדליק בה ודולקת והולכת בשבת נעשה כמטהר כלים בשבת דשוב אינה ראויה ואסור לטהר איזה דבר בשבת:
אִם חִיבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִילָּה מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא כֶלִי אֶחָד. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁכּוּלָּהּ אֶחָד. אֶלָּא אִם חִיבְּרָהּ בְּסִיד אוֹ בְגִיפּסוֹס. יְאוּת. דְּרִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. מַשְׁקֶה טוֹפַח חִיבּוּר. תַּנֵּי. פְּתִילָה אַחַת בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת בִּשְׁתֵּי קְעָרוֹת בִּשְׁנֵי תַמְחוּיִין אָסוּר. רִבִּי יוּדָה מַתִּיר. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. מַשְׁקֶה טוֹפַח חִיבּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני. בחדא ברייתא פתילה אחת וכו' אסור דבכל הני איכא למיגזר ור' יהודה מתיר וקאמר ר' חנניא דהכא נמי משום דר' יהודה כדעתיה דס''ל משקה טופח חבור וכדלעיל:
דר' יודה כדעתיה. הא דר' יודה דמתיר לשיטתיה הוא דאזיל דס''ל דכל משקה טופח חיבור הוא לכל מילי כדקתני בתוספתא דטהרות ספ''ט מקל שהוא מליאה משקין טופחין טמאין ר' יהודה אומר משום ר' יהושע כיון שהשיקה למקוה טהורה ופליג אחכמים דמתני' דסוף פ''ח דטהרות דסברי עד שיטביל את כולה דמשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והשתא לר' יהודה איכא למימר משום דלא ס''ל כחדא מהני טעמא משום שלא הותחל בכל טיפה וטיפה ליכא דהמשקה טופח חיבור והוי כמדליק מע''ש לכל השמן שבהנר ושבהשפופרת וכמדליק בשאר הנרות. ומשום שמא ישכח ויערה לא גזר ר' יהודה משום דבדיל מיניה:
אלא אם חיברה בסיד או בגיפסיס יאות. כלומר אלא מהכא הוא דתפשוט שפיר הבעיא דקתני בתוספתא פ''ב אם חברה בסיד או בגפסיס בע''ש מותר והרי כאן לא חיברה הי צר מתחילה ולא שייך למימר בה כולה אחת אלא ש''מ דטעמא משום שמא ישכח ויערה והלכך כשחיברה חיבור כל דהו סגי דתו ליכא למיגזר שמא יטלנה לערות ממנה שמן לתוך הנר:
אם חיברה היוצר וכו'. כלומר ת''ש מהכא דקתני אם חיברה היוצר מתחילה מותר ואי אמרת דטעמא שלא הותחל בכל טיפה וטיפה אמאי מותר בחיברה היוצר הא אכתי שייך בה האי טעמא אלא ש''מ דטעמא משום שמא ישכח ויערה וכשחיברה היוצר ליכא למיגזר שהרי מחוברת ועומדת היא. ודחי לה הש''ס דשאני היא לפי שכולה אחד היא ואפי' להך טעמא שלא הותחל בכל טיפה ליכא למיסר בהא דהרי כולה כנר אחד היא:
הלכה: מתני' לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁלְּבֵיצָה. לָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הוּתְחַל בְּכָל טִיפָּה וְטִיפָּה. אוֹ שֶׁמָּה יִשְׁכַּח וִיעָרֶה. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן. הָהֵן זְקוּקָה דיקלון. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם שֶׁלֹּא הוּתְחַל בְּכָל טִיפָּה. הֲרֵי לֹא הוּתְחַל בְּכָל טִיפָּה וְטִיפָּה. אִין תֵּימַר. שֶׁמָּה יִשְׁכַּח וִיעָרֶה. הֲרֵי אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ וּמְעָרֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה נפיק מן ביניהן דהני טעמי סוף סוף אסור הוא ממ''נ. וקאמר ההן זקוקה די קולן איכא בינייהו שפופרת של הכד. זקוקה מלשון זיקת הנוד וקולין הוא כד תרגום של וכדה על שכמה וקולתה על כתפה. כלומר אם הטה הכד על פי הנר והשמן נתון בהשפופרת שלו להטיף לתוך הנר דאי תימא דטעמא משום שמא ישכח ויערה הרי כאן אינו שוכח ומערה דלא שייך למיגזר כה''ג גבי כד מלא שמן שיערה אותו לתוך הנר ואפי' בדבר מועט ממנו ליכא למיגזר דמכיון דבעי לאגבוהי' אדכר מדכר ואי נימא דטעמא משום שלא הותחל בכל טיפה וטיפה ה''נ איכא למיסר מהאי טעמא:
גמ' למה. ובעי הש''ס למה אסרו בשפופרת וכו' ובהני דקתני במתני' אי משום שלא התחיל הדלקה בכל טיפה וטיפה מע''ש אלא שהיא מנטפת אח''כ והויא כאלו נותן אותה שתהא מנטפת בשבת או דילמא טעמא שמא ישכח ויערה השמן ממנה לתוך הנר בשבת וחייב משום מבעיר:
משנה: לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶינָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת אֲפִילוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אֲבָל אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִילָּה מוּתָּר. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ור''י מתיר. דלא גזר ובגמרא דהתם עביד צריכותא לכל הני דפליגי ר''י ורבנן בשפופרת של ביצה ובשל חרס ובקערה דאי אשמעינן בשל ביצה ה''א בהא הוא דקאסרו רבנן דלא מאיס ואתי לאסתפוקי מיניה אבל בשל חרס דמאיס אימא מודה ליה רבנן לר' יהודה ואי אשמעינן בשל חרס ה''א בהא קאמר ר' יהודה אבל בשל ביצה מודה להו לרבנן דאסור ואי אשמעינן הני תרתי בהא קאמר ר' יהודה דמכיון דהן נתונין על פי הנר בדיל מינייהו ולא אתי לאיסתפוקי אבל קערה הנתונה בצד הנר הואיל דאיכא הפסק אימא מודה להו לרבנן דלא בדיל מינה ואיכא למיגזר. ואי אשמעינן קערה בהא קאמרי רבנן אבל בהני תרתי אימא מודו לר' יהודה צריכא. ול''ק דלשמעינן שפופרת של חרס וקערה ולישתוק מביצה דאי הוה קתני להני תרתי אכתי איכא למטעי אליבא דר' יהודה דה''א בקערה מתיר הוא משים דאע''ג דמיפסקא אפ''ה מכיון דחזי דהפתילה שואבת מיניה בדיל הוא מהשמן ולא אתי לאיסתפוקי וכן בשפופרת של חרס משום דנתונה ע''פ הנר ומאיס בדיל מינה אבל של ביצה אע''ג דנתונה על פי הנר מ''מ מכיון דלא מאיס איכא למיגזר הלכך קמ''ל פלוגתייהו בהני כלהו. ואין הלכה כר' יהודה:
לא ימלא אדם קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה. הקצה שלה לתוך הקערה בשביל שתהא שואבת השמן ויהא דולק יפה אותו קצה הפתילה שבתוך הנר וזה ג''כ מהאי טעמא שמא יסתפק מהשמן שבקערה דלא בדיל מיניה:
אבל אם חיברה היוצר. לאותו שפופרת להנר מתחילה מותר מפני שהוא כלי אחד עם הנר וכה''ג ודאי בדיל מיניה והלכך לא חיישינן. ולאו דוקא יוצר אלא כעין יוצר קאמר שאם חברה אפילו הבעל הבית בסיד ובחרסית וכיוצא בהן מותר:
ור' יהודה מתיר דלא גזר דלמא אתי לאסתפוקי מיניה:
ואפי' היא של חרס. השפופרת והוי אמינא דמכיון דמאיס בדיל מיניה הלכך קמ''ל דאפ''ה הואיל ואותו השמן לא נמאס בנר חיישינן שמא יסתפק ממנו:
מתני' לא יקוב אדם שפופרת של ביצה. שמנקב את קליפת הביצה ועושה אותה כשפופרת ואסור למלאות אותה שמן וליתנה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת טיפה טיפה לתוך הנר וטעמא שמא יטול מן השמן להסתפק בו והמסתפק מן השמן בשעה שהנר דולק חייב משוח מכבה ואפי' לאחר שכבה הנר יש כאן איסור משום מוקצה ואסור ליהנות ממנו וכן אסור ליהנות מן השמן שנוטף מן הנר משום שהוא מוקצה מחמת איסור:
רִבִּי אָחָא רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן נְזִירָא. 17b עֲשָׂאָהּ מָזוֹר טְהוֹרָה. שְׁרָייָהּ בַּשֶׁמֶן לֹא כְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ מָזוֹר. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי יַנַּאי רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּן לֵוִי. נִרְאִין דְּבָרִים שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה. שֶׁהוּא אוֹמֵר מֵעֵין שְׁנֵיהֶן. וְאֵינָהּ אֶלָּא כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִקּוּלֵּי שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ. לֹא סוֹף דָּבָר טָהֹרָה אֶלָּא אֲפִילוּ טְמֵיאָה. בְּגִין רַב. דְּרַב אָמַר. מַסִּיקִין בְּכֵלִים וְאֵין מַסִּיקִין בְּשִׁיבְרֵי כֵלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא סוף דבר טהרה וכו'. אדברי ר''ע דמתני' דידן קאי דקאמר טהורה היא ומדליקין בה לאו דוקא דתלי בהדלקה אם היא טהורה דלענין הדלקה לא שני לן בין אם היא טהורה או טמאה דר''ע לית ליה סברא דר''א דלעיל אלא האי דנקיט בכי האי לישנא בגין סברי' דרב דקסבר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים בי''ט דס''ל כר' יהודה במוקצה וסד''א דטמאה הוי ליה כשברי כלי דאקציה דעתיה מינה קמ''ל דטהורה היא וכלומר ולאפוקי מאיסורא אפי' לסברי' דהאי דס''ל במוקצה כר' יהודה קאמר:
נראין הדברים וכו'. כלומר היו נראין שתהא הלכה כר''ע בהאי מתני' דכלים דלעיל מפני שהוא אומר מעין שניהם ומכריע אבל אעפ''כ אינה הלכה אלא כר' יהושע וכדמסיק להטעם משום דמקולי ג' על ג' שנו כאן דלא חשיבי כלל לפי שהתקינו לדברים קלים כאלה והשיעור אין בהם ולפיכך לעולם טהורה היא כר' יהושע:
ר' אחא. אמר דלא תדחק לאוקמי בג' על ג' מצומצמות אלא דהיינו טעמא דהויא כאלו הוא עושה מעשה בידים לטהרה דהרי מי לא מודית לו שאם עשאה מזור טהורה. מזור הוא כעין מיזרן המוזכר בפי''ט דכלים שהוא כעין אבנט שעושין סביבות כלי אחד לקשרה ולחברה והויא לה כתשמישי כלים שדינן שהן טהורים שאינו אלא לשמש בהן בשעת מלאכה בלבד וכדתנן בפ' ט''ז דכלים דכשהן בפני עצמן טהורין והשתא שרייה בשמן וכי זה לא כמי שעשאה מזור הוא שאין זה אלא לשמש את הנר לצורך הדלקה ונמצא מטהר בידים הוא משעה ששרה אותה בשמן וגזור בכל ע''ש אטו י''ט שחל להיות בע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source