זֶפֶת וְגָפְרִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר. בִּמְזַנֵּיק שָׁנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
במזניק שנו. כדפרישית במתני':
כּוֹחֵל כְּדֵי לִכְחוֹל עַיִן אַחַת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. שֶׁכֵּן אִשָּׁה כּוֹחֶלֶת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי אָבוּן. 56a אֲפִילוּ זוֹנָה שֶׁבַּזּוֹנוֹת אֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן. אֶלָּא שֶׁכֵּן אּשָּׁה חוֹשֶׁשֶׁת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וְכוֹחֶלֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי מָנָא. מַה תַנָּא. חוֹשֶׁשֶׁת. אֶלָּא שֶׁכֵּן אִשָּׁה כּוֹחֶלֶת אַחַת מֵעֵינֶיהָ וּמְטַמֶּנֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק. לִבַּבְתִּ֨ינִי֙ בְּאַחַ֣ת מֵעֵינַ֔יִךְ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. שֶׁכֵּן אִשָּׁה סוּמָה בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ וְכוֹחֶלֶת חֲבֵירָתָהּ וְיוֹצֵא לַשּׁוּק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' מנא מה. בתמיה וכי תנא חוששת בעיניה במתני' אלא כך הוא שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת השניה ויוצאת כך לשוק ודרך הצנועות לעשות כן מפני שהולכות מעוטפות ואינן מולות אלא עין אחת כדי לראות וכהאי דכתיב לבבתני באחת מעיניך אלמא שמדרך הצנועות כך הוא:
שכן אשה סומא באחת מעיניה. ועושה נמי כן שכוחלת את השניה:
כחול וכו' שכן אשה כוחלת. לפעמים אפי' אחת מעיניה להתקשט ויוצאה לשוק והלכך שיעורו בעין אחת אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן להתקשט בעין אחת וכלו' דאי אזלת בתר העושים להתקשט א''כ מדרכן של אלו לכחול שתי העינים ואפי' היא זונה שבזונות ומופקרת לכל אף בלא קישוט כל כך מכל מקום מקפדת לכחול שתיהן ואמאי משער התנא בעין אחת. אלא היינו טעמא שכן אשה כשהיא חוששת באחת מעיניה ואינה יכולה לכחול אותה כוחלת היא עין אחרת שלה ויוצאת כך לשוק:
שַׁעֲוָה כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן: תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי סֶדֶק קָטָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על פי סדק קטן. לאו נקב ממש אלא ע''ג סדק שהיא יותר קטן מהנקב:
משנה: דֶּבֶק כְּדֵי לִתֵּן בְּרֹאשׁ הַשַּׁבְשֶׁבֶת. חַרְסִית כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּטְפּוּט. סוּבִּין כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. סִיד כְּדֵי לָסוּד קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כִּלְכּוּל. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְדִּיפִי׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כחותם האיגרות. שהיא פחות מחותם המרצופין והלכה כחכמים:
כדי לעשות כלכול. נקראת צידעא שטופלין הצדעין טינפל''א בלע''ז להשכיב את השיער:
אנדיפי. היא בת צידעא שטופלין על הפדחת להסיר את שערות הקטנות והדקות והל' כת''ק:
מתני' אדמה. טיט עב נקרא אדמה ודרך לחתום בה המרצופין והן השקין של עורות:
כדי לזבל כרישה. והוא פחות מקלח של כרוב והלכה כחכמים:
חול הגס. שדרך שמערבין אותן עם הסיד לחזק:
כדי ליתן על מלא כף של הסיידין:
כדי לעשות קולמוס. שיגיע לראשי אצבעותיו:
אם היה עבה או מרוסס. שבורה ואינה ראויה לקולמוס שיעורה כעצים כדי לבשל בה ביצה קלה שבבצים והיא ביצת תרנגולת שהיא קלה להתבשל יותר משאר בצים והיינו כגרוגרת מביצה קלה וכשהיא כבר טרופה מעורבת בשמן ונתונה באילפס שממהרת היא להתבשל:
סובין. דרך לתת סובין על פי הכור שמתיכין בו הזהב או הכסף:
כדי לסוד קטנה שבבנות. דרך הבנות כשמגיעין לפרקן ולא בא להן האורח טופלות אותן בסיד שיהא האורח ממהר לבא וג''כ להשיר את השער. ויש מפרשין לסוד אצבע קטנה שבבנות מפני שדרך לסוד אותן להשיר את השער ולעדן הבשר וטופלין אברים אברים כדי שלא יזיק להן הסיד:
מתני' דבק כדי ליתן בראש השבשבת. קנה של ציידין ועושין כעין דף קטן בראשו ומשימין עליו דבק כדי שהעוף הבא עליו יהא נדבק בו:
חרסית. מפרש בגמרא חוורא והוא מה שחופרין בהקרקע ומוציאין משם כעין סיד לבן ועושין ממנו הכור של צורפי הזהב שמתיכין בו ושיעורן כדי לעשות הפי של הכור:
כדי לעשות פטפוט. הוא הרגל למושב הכור:
הלכה: ד. מָהוּ חַרְסִית. חִווְרָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. עָפָר כְּדֵי לְכַסּוֹת בּוֹ דַּם צִפּוֹר קְטַנָּה. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. עָפָר וָאֶפֶר כְּדֵי לְכַסּוֹת בּוֹ דַּם צִפּוֹר קְטַנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מהו חרסית חוורה. כדפרישי' במתני':
תני שמואל. ובדבי שמואל תני שהעפר והאפר שיעורן כדי לכסות וכו':
גמ' לקישרי אצבעותיו. ומשום דרבי יוחנן אמר סתם הלכך בעי רבי זעירא איזה קישרי דניחא אם נפרש עד הכא כמו שהיה מראה לפני בני בה''מ עד קשר הראשון או דילמא עד הכא והיינו למעלה עד קשר השני:
תמן תנינן. בפ' י''ג דכלים מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק. יש כלי שראשו אחד חד כקולמוס לכתוב על הפנקס וראשו אחד עב וחלק למחוק בו הכתב ולחזור ולכתוב כפי מה שהוא צריך ואם ניטל ראשו אחד עדיין כלי הוא וטמא מפני שראוי עדיין בשביל ראש השני שנשאר ובעי נמי ר' זעירא ניחא עד הכא אם ניטל צד הכותב עד כדי אחיזה כקשר הראשון או דילמא אפילו עד הכא שאף אם ניטל עד כדי אחיזה במקום הקשר השני. ולא איפשיטא ליה:
כל ביצה דתנינן בכלים. בפ' י''ז דכלים ושנינו שם כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית וזהו על כל מקום ששנינו שיעורו כביצה כגון לטומאת אוכלין וכיוצא בו מיתפרשא כביצה ממש לבד מה ששנינו בשיעורי שבת כביצה לאו ביצה ממש אלא כגרוגרת מכביצה ומפורש היא מאיזה ביצה:
תַּנֵּי. חֶרֶשׂ כָּל שֶׁהוּ גֶּמִי כָל שֶׁהוּ מוּתָּר לְטַלְטְלָן בְּתוֹךְ הַבַּית. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וּבִלְכַד מִן הַמּוּכָן. וְתַנֵּי כֵן. מְגוּפַת חָבִית וְחַרְסֶיהָ מוּתָּר לְטַלְטְלָן בְּתוֹךְ הַבַּית. הִשְׁלִיכָן לָאַשְׁפָּה אָסוּר לִיגַּע בָּהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חרש כל שהוא וכן הגמי כל שהוא מותר לטלטלן בתוך הבית. בשבת מפני שראוין לכסות בהן את הרוק וכיוצא בו:
ובלבד מן המוכן. שתהא דעתו עליהן ולאפוקי אם השליכן לאשפה וכדתני כן וכו':
אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בְּעָשׂוּי כְבֵיצָה. וְדִבְרֵי רִבִּי נְחֶמְיָה בְחָבוּט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי וכו'. כך היא בתוספתא פ''ט:
בעשוי כביצה. חתיכה עבה שראויה לכלכול ודברי ר' נחמיה בחבוט הסיב במים ונימוח הוא שראוי להנדיפי:
משנה: אֲדָמָה כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּחוֹתַם הָאִיגְּרוֹת. זֶבֶל וְחוֹל דַּק כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁה. חוֹל הַגַּס כְּדֵי לִיתֵּן עַל מְלֹא כַף סִיד. קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קולְמוֹס. אִם הָיָה עָבֶה אוֹ מְרוּסָּס כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָאִילְפָס׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כחותם האיגרות. שהיא פחות מחותם המרצופין והלכה כחכמים:
כדי לעשות כלכול. נקראת צידעא שטופלין הצדעין טינפל''א בלע''ז להשכיב את השיער:
אנדיפי. היא בת צידעא שטופלין על הפדחת להסיר את שערות הקטנות והדקות והל' כת''ק:
מתני' אדמה. טיט עב נקרא אדמה ודרך לחתום בה המרצופין והן השקין של עורות:
כדי לזבל כרישה. והוא פחות מקלח של כרוב והלכה כחכמים:
חול הגס. שדרך שמערבין אותן עם הסיד לחזק:
כדי ליתן על מלא כף של הסיידין:
כדי לעשות קולמוס. שיגיע לראשי אצבעותיו:
אם היה עבה או מרוסס. שבורה ואינה ראויה לקולמוס שיעורה כעצים כדי לבשל בה ביצה קלה שבבצים והיא ביצת תרנגולת שהיא קלה להתבשל יותר משאר בצים והיינו כגרוגרת מביצה קלה וכשהיא כבר טרופה מעורבת בשמן ונתונה באילפס שממהרת היא להתבשל:
סובין. דרך לתת סובין על פי הכור שמתיכין בו הזהב או הכסף:
כדי לסוד קטנה שבבנות. דרך הבנות כשמגיעין לפרקן ולא בא להן האורח טופלות אותן בסיד שיהא האורח ממהר לבא וג''כ להשיר את השער. ויש מפרשין לסוד אצבע קטנה שבבנות מפני שדרך לסוד אותן להשיר את השער ולעדן הבשר וטופלין אברים אברים כדי שלא יזיק להן הסיד:
מתני' דבק כדי ליתן בראש השבשבת. קנה של ציידין ועושין כעין דף קטן בראשו ומשימין עליו דבק כדי שהעוף הבא עליו יהא נדבק בו:
חרסית. מפרש בגמרא חוורא והוא מה שחופרין בהקרקע ומוציאין משם כעין סיד לבן ועושין ממנו הכור של צורפי הזהב שמתיכין בו ושיעורן כדי לעשות הפי של הכור:
כדי לעשות פטפוט. הוא הרגל למושב הכור:
הלכה: ה. קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קולְמוֹס כול'. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁיְּהֵא מַגִּיעַ לְקִישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. נִיחָא עֲד הָכָא. דִּלְמָא עַד הָכָא. תַּמָּן תַנִּינָן. מַכְתֵּב שֶׁנִּטַּל הַכּוֹתֵב טָמֵא מִפְּנֵי הַמּוֹחֵק. נִטַּל הַמּוֹחֵק טָמֵא מִפְּנֵי הַכּוֹתֵב. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. נִיחָא עֲד הָכָא. דִּלְמָא עַד הָכָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל בֵיצָה דָּתַנִּינָן בְּכֵלים כְבֵיצָה מַמָּשׂ. בַּשַּׁבָּת בִּגְרוֹגֶרֶת מִכְּבֵיצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מהו חרסית חוורה. כדפרישי' במתני':
תני שמואל. ובדבי שמואל תני שהעפר והאפר שיעורן כדי לכסות וכו':
גמ' לקישרי אצבעותיו. ומשום דרבי יוחנן אמר סתם הלכך בעי רבי זעירא איזה קישרי דניחא אם נפרש עד הכא כמו שהיה מראה לפני בני בה''מ עד קשר הראשון או דילמא עד הכא והיינו למעלה עד קשר השני:
תמן תנינן. בפ' י''ג דכלים מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק. יש כלי שראשו אחד חד כקולמוס לכתוב על הפנקס וראשו אחד עב וחלק למחוק בו הכתב ולחזור ולכתוב כפי מה שהוא צריך ואם ניטל ראשו אחד עדיין כלי הוא וטמא מפני שראוי עדיין בשביל ראש השני שנשאר ובעי נמי ר' זעירא ניחא עד הכא אם ניטל צד הכותב עד כדי אחיזה כקשר הראשון או דילמא אפילו עד הכא שאף אם ניטל עד כדי אחיזה במקום הקשר השני. ולא איפשיטא ליה:
כל ביצה דתנינן בכלים. בפ' י''ז דכלים ושנינו שם כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית וזהו על כל מקום ששנינו שיעורו כביצה כגון לטומאת אוכלין וכיוצא בו מיתפרשא כביצה ממש לבד מה ששנינו בשיעורי שבת כביצה לאו ביצה ממש אלא כגרוגרת מכביצה ומפורש היא מאיזה ביצה:
משנה: חֶרֶס כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כְּדֵי לְקַבֵּל רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי מֵאִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר לֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵי מִשָּׁם רְאָיָה לַחְשׂוֹף מַיִם מִגֶּבֶא׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו. כשמסדרין את הפצימין שנותנין על גבי הדלת או קורות ויש חלל ביניהן נותנין מעט חרס שם וסומכן שלא יתעקמו:
לחתות אש מיקוד. אלמא דבהכי הוא דחשיבא:
משם ראיה. אדרבה משם ראיה לדברי דהא כתיב ולחשוף מים מגבא וכשיש בה לקבל רביעית מים שהוא שיעור הראוי חשיבא הוא והלכה כר' יוסי:
כדי לזרוק בבהמה. משום דלא טרח אינש למישקל צרור או אבן להבריח העוף דבקלא בעלמא סגי ליה והלכה כרבי אליעזר:
כדי לזרוק בעוף. להבריחו:
הכרכר. היא העץ של האורגין ששובט בו החוטין:
חף. הוא שן משיני הפותחת:
מתני' עצם כדי לעשות תרווד. כף:
תַּנֵּי. צְרוֹר מְקוּרְזָל כְּזַיִת וּכְאֶגּוֹז וּכְבֵיצָה נוֹטְלוֹ וּמְקַנֵּחַ בּוֹ אֶת רַגְלָיו. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר מִשּׁוּם אָבִיו. עַד מְלֹא הַיָּד. רַב יְהוּדָה אָמַר. בֳּייֵתוֹס בֶּן זוֹנִין הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה לִפְנֵי רִבִּי. אָמַר. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. צְרִיךְ שֶׁיְּהֵא יוֹשֵׁב וּמְשַׁקֵּל בַּיָּד. אָמַר לֵיהּ. הַכֹּל מוּתָּר חוּץ מִן הֶעָשׂוּי כַּחֲפִיסָה. רִבִּי אִילְא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. יֶשְׁנוֹ כִּמְלוֹא רֶגֶל מְדוֹכָה קְטַנָּה שֶׁלְּבַשָּׂם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁלְּבוֹשֶׂם. הָא שֶׁלִּבְשָׂמִים לֹא. רִבִּי אִילְא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צְרוֹר שֶׁעָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים נוֹטְלוֹ וּמְקַנֵּחַ בּוֹ אֶת רַגְלָיו. וְהַתּוֹלֵשׁ מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת חַייָב חַטָּאת. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. חֶרֶס כָּל שֶׁהוּא אָסוּר לְקַנֵּחַ בּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא סוֹף דָּבָר חֶרֶשׂ אֶלָּא אֲפִילוּ אָזְנֵי חָבִיּוֹת. וְכָל דָּבָר הַנִּכְנַס לָאוֹר וְיָצָא. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹסֵי אָמַר. צְרוֹר שֶׁקִּינֵּחַ בּוֹ חֲבֵירוֹ וּמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה אָסוּר לְקַנֵּחַ בָּהֶן. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי מָנָא. מַיִם שֶׁלִּיקְלֵק בָּהֶן הַכֶּלֶב אָסוּר לְקַנֵּחַ בָּהֶן. וְתַנֵּי כֵן. אֵין מְקַנְּחִין לֹא בְפִי הַכֶּלֶב. וְלֹא בִפְנֵי כֶלֶב. וְלֹא בְמַיִם שֶׁלִּקְלֵק בָּהֶן הַכֶּלֶב. וְלֹא בְמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה. וְהָהֵן דִּמְשַׁזֵּג גַּו בֵּיבָּנִי וְהָהֵן דִּמְשַׁזֵּג אַמְבַּטִיתָה רַע לְטַבָּעוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב חוּנָה. חֲמִשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְקַלָּמִית שֶׁלְקָנֶה. אֵין שׁוֹחְטִים בּוֹ. וְאֵין מוֹהֲלִין בּוֹ. וְאֵין מְחַצְּצִין בָהּ אֶת הַשִּׁינַּיִם. וְאֵין מְחַתְּחִין בּוֹ אֶת הַבָּשָׂר עַל גַּבֵּי הַשּׁוּלָחָן. וְאֵין מְקַנְּחִין בּוֹ. מִפְּנֵי שֶׂרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עָלֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מקורזל. מתוקן שניטל ממנו ראשיו החדין אם הוא כזית נוטלו ועוד כאגוז ועוד כביצה שכן דרך לקנח כשמסיך את רגליו בתחלה בהקטן ואח''כ בהגדול ממנו:
עד מלא היד. התירו לטלטל מפני כבוד הבריות:
כך אנו אומרים וכו'. בתמיה וכי צריך שיהא יושב ומשקל ביד כמה הוא זה וכמה הוא זה ועל רישא דהברייתא הוא מקשה:
חוץ מן העשוי כחפיסה. כחרס טיט עשויה כחפיסה ודלוסקמא:
ישנו. בהיתר טלטול כמלא רגל וכו':
לא אמרו אלא של בושם. אחד והיא קטנה אבל מדוכה שדכין בה בשמים הרבה והיא יותר גדולה לא:
חייב חטאת. דחשיב כמחובר ומפני כבוד הבריות התירו לקנח בו:
חרס כל שהוא. כל שהוא ממין חרס אסור לקנח בו מפני הסכנה וכהאי דלקמן:
אפילי אזני חביות של חרס והאזנים ממין אחר אין לקנח בהן וכן בכל דבר הנכנס לאור אע''פ שהוא יוצא ואינו נשרף כולו מ''מ מכיון שהאור שולט בו אסור לקנח בו מפני הסכנה וכן מים שלקק מהן הכלב וכן להא דלקמן קשין הן לתחתוניות:
וההן דמשזג בבי בני. שהוא משתטף אחר הזיעה במרחץ ולא נסתפג מן הזיעה וזה שהוא משתטף בתוך אמבטיאות רע הוא לחולי טבעות:
חמשה דברים נאמרו בקרומות של קנה וכו'. ומשום שקסמין בדילין ממנה ואין מקנחין וכו':
צְרוֹר אֶבֶן כְּדֵי לִזְרוֹק בָּעוֹף. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי שֶׁיִּזְרוֹק לַאֲחוֹרֵי הָעוֹף וְיַרְגִּישׁ. וְדִכְווָתָהּ. כְּדֵי שֶׁיִּזְרוֹק לַאֲחוֹרֵי הָבְּהֵמָה וְיַרְגִּישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וירגיש. שיש בו כל כך שירגיש העוף ודכוותה לר''א שיהא בו כדי שתרגיש הבהמה:
זְכוּכִית כְּדֵי לִגְרוֹד בָּהּ רֹאשׁ הַכַּרְכִּד. תַּמָּן תַּנֵּי. וְשֶׁלִּזְכוּכִית כְּדֵי לָצוּק בְּתוֹכָהּ שֶׁמֶן. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. רִבִּי אָחָא רִבִּי מַייְשָׁא רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין. כָּאן בְּעָבָה. כָּאן בְּחַדָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. כָּאן בִּמְטַלְטֵל. כָּאן בְּמוֹצִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זכוכית וכו' תמן תנינן. לקמן בפ' י''ז כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין עמהן וכו' וקתני ושל זכוכית כדי לצוק בתוכה שמן והכא את אמר הכין שיעורא אחרינא בשברי זכוכית ומשני ר' אחא כאן בעבה ההיא כדי לגרור וכאן בפי''ז בחדה הוא דקה א''נ כאן בחדה ראויה לגרור והתם בעבה. וא''ד דמעיקרא ל''ק כאן בפי''ז לענין טלטול ובעינן שיעורא דנפיש וכאן לענין הוצאה ואם יש בהן כדי לגרור שיעורא היא להוצאה:
ושל גם. העשוי כמין גם יונית שנשבר מתוך גמו טהור היו בו חפין ונקבים ניטלו חפין טמא מפני הנקבים וכו' והך סיפא ארישא נמי קאי במפתח של הארכובה ולכ''ע מיתנייא שאף ר' יהודה מודה בה. ופריך הכא מחלפה שיטתיה דר' יהודא וכו' למאי דמפרש דחף דהכא הוא הסרגיד של המנעול. תמן הוא אומר החף הוא הבלוט דהא קתני ניטלו החפין טמא מפני הנקבים אלמא שן הבלוט במפתח הוא נקרא חף והכא הוא עביד החף הוא הסרגיד שבמנעול ולא משני מידי:
שנשבר מתוך ארכובתו טהור ר' יהודא מטמא מפני שהוא פותח בו מבפנים:
הלכה: ו. עֶצֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְווָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חָף. מָהוּ חָף. סַרְגִּיד. תַּמָּן תַּנִּינָן. נִיטְּלוּ חָפִין. טָמֵא מִפְּנֵי נְקָבִים. נִסְתַּתְּמוּ נְקָבִים. טָמֵא מִפְּנֵי חָפִים. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא עֲבַד חָף כְּלוּט וְהָכָא הוּא עֲבַד חָף סַרְגִּיד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. בסוף פי''ד דכלים מפתח של ארכובה. שעשוי כמין ארכובה:
גמ' מהו חף סרגיד. דרך לעשות בתור המנעול כעין שינים וחורין וחלל ביניהם וכן בהמפתח ולהיות נכנסין שיני המפתח בתוך החלל של המנעול ושיני המנעול נכנסין בתוך חלל ונקבי המפתח ומתוך כך פותח היא. ומפרש הכא לחף דקאמר ר' יהודה היינו הסרגיד של המנעול שבו נכנסין שיני המפתח ומשום ששיני המנעיל גדולים יותר משיני המפתח א''נ איפכא שיני המפתח הן בולטין וגדולים יותר מהשנים שבמנעול שאינם אלא כעין הבדל בין החללים ולחומרא:
משנה: 56b עֶצֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְווָד רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חָף. זְכוּכִית כְּדֵי לִגְרוֹד בָּהּ רֹאשׁ הַכַּרְכִּד. צְרוֹר אֶבֶן כְּדֵי לִזְרוֹק בָּעוֹף רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּדֵי לִזְרוֹק בַּבְּהֵמָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו. כשמסדרין את הפצימין שנותנין על גבי הדלת או קורות ויש חלל ביניהן נותנין מעט חרס שם וסומכן שלא יתעקמו:
לחתות אש מיקוד. אלמא דבהכי הוא דחשיבא:
משם ראיה. אדרבה משם ראיה לדברי דהא כתיב ולחשוף מים מגבא וכשיש בה לקבל רביעית מים שהוא שיעור הראוי חשיבא הוא והלכה כר' יוסי:
כדי לזרוק בבהמה. משום דלא טרח אינש למישקל צרור או אבן להבריח העוף דבקלא בעלמא סגי ליה והלכה כרבי אליעזר:
כדי לזרוק בעוף. להבריחו:
הכרכר. היא העץ של האורגין ששובט בו החוטין:
חף. הוא שן משיני הפותחת:
מתני' עצם כדי לעשות תרווד. כף:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source