הלכה: ו. עֶצֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְווָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חָף. מָהוּ חָף. סַרְגִּיד. תַּמָּן תַּנִּינָן. נִיטְּלוּ חָפִין. טָמֵא מִפְּנֵי נְקָבִים. נִסְתַּתְּמוּ נְקָבִים. טָמֵא מִפְּנֵי חָפִים. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא עֲבַד חָף כְּלוּט וְהָכָא הוּא עֲבַד חָף סַרְגִּיד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מהו חף סרגיד. דרך לעשות בתור המנעול כעין שינים וחורין וחלל ביניהם וכן בהמפתח ולהיות נכנסין שיני המפתח בתוך החלל של המנעול ושיני המנעול נכנסין בתוך חלל ונקבי המפתח ומתוך כך פותח היא. ומפרש הכא לחף דקאמר ר' יהודה היינו הסרגיד של המנעול שבו נכנסין שיני המפתח ומשום ששיני המנעיל גדולים יותר משיני המפתח א''נ איפכא שיני המפתח הן בולטין וגדולים יותר מהשנים שבמנעול שאינם אלא כעין הבדל בין החללים ולחומרא:
תמן תנינן. בסוף פי''ד דכלים מפתח של ארכובה. שעשוי כמין ארכובה:
משנה: 56b עֶצֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְווָד רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חָף. זְכוּכִית כְּדֵי לִגְרוֹד בָּהּ רֹאשׁ הַכַּרְכִּד. צְרוֹר אֶבֶן כְּדֵי לִזְרוֹק בָּעוֹף רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּדֵי לִזְרוֹק בַּבְּהֵמָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משם ראיה. אדרבה משם ראיה לדברי דהא כתיב ולחשוף מים מגבא וכשיש בה לקבל רביעית מים שהוא שיעור הראוי חשיבא הוא והלכה כר' יוסי:
לחתות אש מיקוד. אלמא דבהכי הוא דחשיבא:
מתני' חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו. כשמסדרין את הפצימין שנותנין על גבי הדלת או קורות ויש חלל ביניהן נותנין מעט חרס שם וסומכן שלא יתעקמו:
מתני' עצם כדי לעשות תרווד. כף:
חף. הוא שן משיני הפותחת:
כדי לזרוק בעוף. להבריחו:
כדי לזרוק בבהמה. משום דלא טרח אינש למישקל צרור או אבן להבריח העוף דבקלא בעלמא סגי ליה והלכה כרבי אליעזר:
הכרכר. היא העץ של האורגין ששובט בו החוטין:
זְכוּכִית כְּדֵי לִגְרוֹד בָּהּ רֹאשׁ הַכַּרְכִּד. תַּמָּן תַּנֵּי. וְשֶׁלִּזְכוּכִית כְּדֵי לָצוּק בְּתוֹכָהּ שֶׁמֶן. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. רִבִּי אָחָא רִבִּי מַייְשָׁא רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין. כָּאן בְּעָבָה. כָּאן בְּחַדָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. כָּאן בִּמְטַלְטֵל. כָּאן בְּמוֹצִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ושל גם. העשוי כמין גם יונית שנשבר מתוך גמו טהור היו בו חפין ונקבים ניטלו חפין טמא מפני הנקבים וכו' והך סיפא ארישא נמי קאי במפתח של הארכובה ולכ''ע מיתנייא שאף ר' יהודה מודה בה. ופריך הכא מחלפה שיטתיה דר' יהודא וכו' למאי דמפרש דחף דהכא הוא הסרגיד של המנעול. תמן הוא אומר החף הוא הבלוט דהא קתני ניטלו החפין טמא מפני הנקבים אלמא שן הבלוט במפתח הוא נקרא חף והכא הוא עביד החף הוא הסרגיד שבמנעול ולא משני מידי:
שנשבר מתוך ארכובתו טהור ר' יהודא מטמא מפני שהוא פותח בו מבפנים:
זכוכית וכו' תמן תנינן. לקמן בפ' י''ז כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין עמהן וכו' וקתני ושל זכוכית כדי לצוק בתוכה שמן והכא את אמר הכין שיעורא אחרינא בשברי זכוכית ומשני ר' אחא כאן בעבה ההיא כדי לגרור וכאן בפי''ז בחדה הוא דקה א''נ כאן בחדה ראויה לגרור והתם בעבה. וא''ד דמעיקרא ל''ק כאן בפי''ז לענין טלטול ובעינן שיעורא דנפיש וכאן לענין הוצאה ואם יש בהן כדי לגרור שיעורא היא להוצאה:
צְרוֹר אֶבֶן כְּדֵי לִזְרוֹק בָּעוֹף. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי שֶׁיִּזְרוֹק לַאֲחוֹרֵי הָעוֹף וְיַרְגִּישׁ. וְדִכְווָתָהּ. כְּדֵי שֶׁיִּזְרוֹק לַאֲחוֹרֵי הָבְּהֵמָה וְיַרְגִּישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וירגיש. שיש בו כל כך שירגיש העוף ודכוותה לר''א שיהא בו כדי שתרגיש הבהמה:
תַּנֵּי. צְרוֹר מְקוּרְזָל כְּזַיִת וּכְאֶגּוֹז וּכְבֵיצָה נוֹטְלוֹ וּמְקַנֵּחַ בּוֹ אֶת רַגְלָיו. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר מִשּׁוּם אָבִיו. עַד מְלֹא הַיָּד. רַב יְהוּדָה אָמַר. בֳּייֵתוֹס בֶּן זוֹנִין הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה לִפְנֵי רִבִּי. אָמַר. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. צְרִיךְ שֶׁיְּהֵא יוֹשֵׁב וּמְשַׁקֵּל בַּיָּד. אָמַר לֵיהּ. הַכֹּל מוּתָּר חוּץ מִן הֶעָשׂוּי כַּחֲפִיסָה. רִבִּי אִילְא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. יֶשְׁנוֹ כִּמְלוֹא רֶגֶל מְדוֹכָה קְטַנָּה שֶׁלְּבַשָּׂם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁלְּבוֹשֶׂם. הָא שֶׁלִּבְשָׂמִים לֹא. רִבִּי אִילְא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צְרוֹר שֶׁעָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים נוֹטְלוֹ וּמְקַנֵּחַ בּוֹ אֶת רַגְלָיו. וְהַתּוֹלֵשׁ מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת חַייָב חַטָּאת. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. חֶרֶס כָּל שֶׁהוּא אָסוּר לְקַנֵּחַ בּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא סוֹף דָּבָר חֶרֶשׂ אֶלָּא אֲפִילוּ אָזְנֵי חָבִיּוֹת. וְכָל דָּבָר הַנִּכְנַס לָאוֹר וְיָצָא. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹסֵי אָמַר. צְרוֹר שֶׁקִּינֵּחַ בּוֹ חֲבֵירוֹ וּמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה אָסוּר לְקַנֵּחַ בָּהֶן. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי מָנָא. מַיִם שֶׁלִּיקְלֵק בָּהֶן הַכֶּלֶב אָסוּר לְקַנֵּחַ בָּהֶן. וְתַנֵּי כֵן. אֵין מְקַנְּחִין לֹא בְפִי הַכֶּלֶב. וְלֹא בִפְנֵי כֶלֶב. וְלֹא בְמַיִם שֶׁלִּקְלֵק בָּהֶן הַכֶּלֶב. וְלֹא בְמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה. וְהָהֵן דִּמְשַׁזֵּג גַּו בֵּיבָּנִי וְהָהֵן דִּמְשַׁזֵּג אַמְבַּטִיתָה רַע לְטַבָּעוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב חוּנָה. חֲמִשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְקַלָּמִית שֶׁלְקָנֶה. אֵין שׁוֹחְטִים בּוֹ. וְאֵין מוֹהֲלִין בּוֹ. וְאֵין מְחַצְּצִין בָהּ אֶת הַשִּׁינַּיִם. וְאֵין מְחַתְּחִין בּוֹ אֶת הַבָּשָׂר עַל גַּבֵּי הַשּׁוּלָחָן. וְאֵין מְקַנְּחִין בּוֹ. מִפְּנֵי שֶׂרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עָלֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חמשה דברים נאמרו בקרומות של קנה וכו'. ומשום שקסמין בדילין ממנה ואין מקנחין וכו':
וההן דמשזג בבי בני. שהוא משתטף אחר הזיעה במרחץ ולא נסתפג מן הזיעה וזה שהוא משתטף בתוך אמבטיאות רע הוא לחולי טבעות:
אפילי אזני חביות של חרס והאזנים ממין אחר אין לקנח בהן וכן בכל דבר הנכנס לאור אע''פ שהוא יוצא ואינו נשרף כולו מ''מ מכיון שהאור שולט בו אסור לקנח בו מפני הסכנה וכן מים שלקק מהן הכלב וכן להא דלקמן קשין הן לתחתוניות:
חרס כל שהוא. כל שהוא ממין חרס אסור לקנח בו מפני הסכנה וכהאי דלקמן:
חייב חטאת. דחשיב כמחובר ומפני כבוד הבריות התירו לקנח בו:
לא אמרו אלא של בושם. אחד והיא קטנה אבל מדוכה שדכין בה בשמים הרבה והיא יותר גדולה לא:
ישנו. בהיתר טלטול כמלא רגל וכו':
חוץ מן העשוי כחפיסה. כחרס טיט עשויה כחפיסה ודלוסקמא:
כך אנו אומרים וכו'. בתמיה וכי צריך שיהא יושב ומשקל ביד כמה הוא זה וכמה הוא זה ועל רישא דהברייתא הוא מקשה:
עד מלא היד. התירו לטלטל מפני כבוד הבריות:
מקורזל. מתוקן שניטל ממנו ראשיו החדין אם הוא כזית נוטלו ועוד כאגוז ועוד כביצה שכן דרך לקנח כשמסיך את רגליו בתחלה בהקטן ואח''כ בהגדול ממנו:
משנה: חֶרֶס כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כְּדֵי לְקַבֵּל רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי מֵאִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר לֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵי מִשָּׁם רְאָיָה לַחְשׂוֹף מַיִם מִגֶּבֶא׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משם ראיה. אדרבה משם ראיה לדברי דהא כתיב ולחשוף מים מגבא וכשיש בה לקבל רביעית מים שהוא שיעור הראוי חשיבא הוא והלכה כר' יוסי:
לחתות אש מיקוד. אלמא דבהכי הוא דחשיבא:
מתני' חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו. כשמסדרין את הפצימין שנותנין על גבי הדלת או קורות ויש חלל ביניהן נותנין מעט חרס שם וסומכן שלא יתעקמו:
מתני' עצם כדי לעשות תרווד. כף:
חף. הוא שן משיני הפותחת:
כדי לזרוק בעוף. להבריחו:
כדי לזרוק בבהמה. משום דלא טרח אינש למישקל צרור או אבן להבריח העוף דבקלא בעלמא סגי ליה והלכה כרבי אליעזר:
הכרכר. היא העץ של האורגין ששובט בו החוטין:
משנה: אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה מִנַּיִין לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא מְטַמָּא בְמַשָּא כַּנִּידָּה שֶׁנֶּאֱמַר תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ. מַה הַנִּידָּה מְטַמָּא בְמַשָּׁא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמָּא בְמַשָׂא׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
במשא. שהנושא אותה בעי כיבוס בגדים כמו הנדה דכתיב והנושא אותה יכבס בגדיו. ופליגי רבנן עליה דר''ע בפ''ג דע''ז וס''ל דאין ע''ז מטמאה אלא כשרץ שנאמר שקך תשקצנו ואין השרץ מטמא במשא אלא במגע והלכה כחכמים:
מתני' אמר ר' עקיבא מנין לע''ז שהיא מטמאה במשא כנדה. איידי דאיירי בסוף פרק דלעיל בקראי דאסמכתא והאי קרא דתזרם סמוך הוא להאי קרא דלעיל נקיט לה הכא להא דר''ע ועוד משום דקבעי למיחשב לכולהו מנין דתני לקמן:
הלכה: חֶרֶשׂ (כָּל שֶׁהוּא) כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פַּצִּים כול'. 57a רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְקַדְּשִׁין בּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לָמָּה אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מִקַבֵּל טוּמְאָה. הֲרֵי כְלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה הֲרֵי אֵינָן מְקַבְּלִין טוּמְאָה וּמְקַדְּשִׁין בָּהֶן. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל רְבִיעִית. וְלֹא מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בִּכְלִי חֶרֶשׂ קָטָן שָׁלֵם כָּל שֶׁהוּא שֶׁמְּקַדְּשִׁין בּוֹ. הֲוֵי לֵית טַעֲמֵיהּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין עָלָיו תּוֹאַר כֶּלִי. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לִפְסוֹל אֶת הִגְּוִייָה אֵינוֹ פוֹסֵל. וּלְקַדֵּשׁ מְקַדְּשִׁין בּוֹ. אֶלָּא כְרִבִּי יוֹסֵה. דְּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר. אַף שֶׁלְּחֶרֶשׂ כָּל שֶׁהוּא. כְּלוּם אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא בְשָׁלֵם. דִּילְמָא בְּשָׁבוּר אֲמָן קַייָמִין. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מְסַייֵעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך המוציא יין
תני ר' חייא. בברייתא והיא מסייעא לדר' יוחנן וברייתא חדא דרשב''י מסייע לדר' שמעון בן לקיש:
אלא כר' יוסי. דאמר אף בכלי חרס כל שהוא שיעורו אם יש בו לקבל כדתנן בפ''ד דמקואות החוטט בצנור לקבל צרורות בשל עץ כל שהוא ובשל חרס רביעית ר' יוסי אומר אף בכלי חרס כל שהוא לא אמרו רביעית אלא בשברי כלי חרס ופריך כלום א''ר יוסי אלא כשהוא שלם דילמא בשבור כהאי דאנן קיימין במתני' בתמיה:
וקשיא על דר' יוחנן לפסול את הגויה אינו פוסל. כלומר שהרי אין בו שיעור כדי לקבל רביעית שהוא שיעור כמשקין לפסול את הגויה כדתנן בפ''ד דמעילה ולקדש מי חטאת מקדשין בו בתמיה:
הוי. דלית לן טעמא אחרינא אליבא דרשב''ל אלא משום שאין עליו תאר כלי:
אלא מפני שאינו מקבל רביעית. לפי שעורא דרבי מאיר קשיא נמי וכי לא מודה רבי שמעון בן לקיש בכלי חרס קטן והוא שלם אפילו אינו מקבל אלא כל שהוא מקדשין בו:
למה אין מקדשין בו אם מפני שאין בו כדי לקבל טומאה ולאו כלי הוא הרי כלי גללים וכו' ותנן בפ''ה דפרה דמקדשין בהן:
גמ' מקדשין בו. מי חטאת בכלי חרס דאיירי במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source