Vayedaber

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. סַכִּין שֶׁלְּמִילָה עוֹשֶׂה לָהּ חוֹלָה וּמֵבִיאָהּ. בַּר מָרִינָה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁאִיל לְרִבִּי סִימוֹן וּשְׁרָא. שְׁאַל לְרִבִּי אִמִּי וַאֲסַר. וְאִיקְפִּיד רִבִּי סִימוֹן. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. נִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּיר. יִשְׁאַל לְחָכָם אַחֵר שֶׁמָּא יֶאֱסוֹר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הָכֵין הֲוָה עוֹבְדָא. שְׁאַל לְרִבִּי אִמִּי וַאֲסַר לֵיהּ. לְרִבִּי סִימוֹן וּשְׁרָא. אִיקְפִּיד רִבִּי אִמִּי. כְּהָדָא דְתַנֵּי. נִשְׁאַל לְחָכָם וְאָסַר. אַל יִשְׁאַל לְחָכָם אַחֵר שֶׁמָּא יַתִּיר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואיקפד ר' סימון. על בר מרינה ואמר ולא כן תני נשאל לחכם והתיר לו אלא ישאל לחכם אחר שמא יאסור לו ויבא לידי מחלוקת. אמר ר' יודן לא כך היה אלא הכין הוה עובדא שבתחלה שאל לר' אמי ואסרו ואח''כ שאל לר' סימון והתיר ור' אמי הוא שהקפיד כהדא דתני וכו':

ושאל לר' סימון. אם להביא ע''י מחיצה של בני אדם ושרא ליה כמו שקיבל מריב''ל וחזר ושאל לרבי אמי ואסר ליה:

סכין של מילה. שלא הביאו מע''ש עושה לה חולה. מלשון מחול הוא כלומר מחיצה של הרבה בני אדם מכאן ומכאן כדרך שעומדין במחול ומביאה דרך מחיצה זו:

בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. כְּמַה דְאַתָּ מַר 86b בְּכֵלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְכָל הֶחָצֵר מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָליהֶחָצֵר. וְדִכְווָתָהּ כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְמָבוֹי מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הַמָּבוֹי. בְּשַׁבָּת שְׁאָלוֹן לֵיהּ וְלֹא אֲגִיבוֹן. דְּלָא הֲוָה רִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֶלָּא כָל מִילָּה בְאַתְרָהּ. כַּד אֲתוֹן לְעֵירוּבִין אֲמַר לוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְמָבוֹי מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הַמָּבוֹי. וְדִכְווָתָהּ כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְחָצֵר מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הֶחָצֵר. רַב אָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. רַב כְּדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. קוֹרָה בְלֹא שִׁיתּוּף מַתֶּרֶת. הוּא דְאָמַר. מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הַמָּבוֹי. רַב דּוּ אָמַר. אֵין קוֹרָה מַתֶּרֶת בְּלֹא שִׁיתּוּף. הוּא דְאָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן לְאֵי זֶה דָבָר מִשְׁתַּתְּפִין בְּכָל הַמָּבוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל הָֽרְשׁוּיוֹת אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כדי לעשות כל הרשויות א'. שיהא מותר לטלטל אף הכלים ששבתו בתוך הבתים להמבוי ומהמבוי להבתים:

שאלון ליה. והדר שאלו זה ממנו פעם אחרת. ולא השיבם כלום שכך היה מנהגו של ר' יוסי שלא אמר דבר אלא במקומו וכשהגיעו ללמוד מסכת עירובין אז פשט להן ואמר בשם רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי וכו' ודכותה וכו' כלומר כדין כלים שבחצר כך דין כלים שבמבוי:

רב אמר. שבמבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין אותן הכלים ששבתו בתוכו אלא בד' אמות שהחמירו בו לעשותו ככרמלית:

רב כדעתיה ור' יוחנן כדעתיה. כל חד וחד לשיטתיה אזיל דפליגי לקמן בעירובין ור' יוחנן דהוא אמר הקורה של המבוי מתרת היא אפי' בלא שיתוף לאותן הכלים ששבתו במבוי ולרב אין הקורה מתרת כלל בלא שיתוף:

על דעתיה דר' יוחנן. א''כ לאיזה דבר משתתפין בכל המבוי:

בִּימֵי רִבִּי יִרְמְיָה אִנְשׁוֹן מַפְתְּחֵייהּ דְּסִדְרָא רוֹבָה. אֲתוֹן ושְׁאֲלוֹן לֵיהּ. אֲמַר לוֹן. כַּד תֶּחֱמוֹן שִׁטְפָא עֲבַר אַייְתִינוֹן דֶּרֶךְ חוֹלָה. חֵילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מֵהָדָא. כָּל חוֹלָה שֶׁנַּעֲשִׂית בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת הֲרֵי זוֹ חוֹלָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חייליה דר' ירמיה. שהתיר אפי' אומר להם שיעמדו כדי להביא שהרי שטף זה עובר היה וכשירצה להביא היה צריך לומר להם שיעמדו ויעשו כמחיצה וסייעתיה מהדא ברייתא כל חולה במחיצה בין נעשית לדעת בין שלא לדעת ה''ז מחיצה:

אנשין. שכחו את המפתח של בית המדרש הגדול ובאו ושאלו את ר' ירמיה ואמר להן כשתראו שטף של בני אדם הרבה. עובר תביאו המפתח דרך המחיצה של המחיל:

רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי רִבִּי יִרְמְיָה לַהֲבִיאָן דֶּרֶךְ מִנְעָלִין. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הוֹרֵי לַעֲשׂוֹת חוֹלָה וְלַהֲבִיאָן דֶּרֶךְ מִנְעָלִין. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדַּוּמָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא לְמִיגְזוֹר לְרַב שִׁשָׁעָה בְּרֵיהּ. אַנְשׁוֹן מַייְתֵי אִוזְמֵל. שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לוֹ. יִדָּחֶה לְמָחָר. שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. אֲמַר לוֹן. מִישְׁחוֹק קוֹנְדִיטוֹן לָא אַנְשִׁיתוֹן וּמַייְתֵי אִוזְמֵיל אַנְשִׁיתוֹן. יִדָּחֶה לְמָחָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ידחה למחר. המילה וחזר ושאל לר' יצחק בר' אלעזר והשיב בדרך כעס מישחוק הקונדיטין הבשמים של היין כדי לשתות לא שכחתם ולהביא האיזמל של מילה שכחתם וידחה המילה למחר ולא רצו להתיר דרך מחיצה של בני אדם:

למיגזר. למול לרב שעשעה בריה ושכחו להביא האיזמל:

ר' חיננא בר פפא. לא רצה לסמוך לא על המחיצה של בני אדם בלבד ולא על דרך חצרות בלבד והורה לעשות מחיצה ולהביא דרך החצרות הנעולות:

להביא דרך מנעלין. כלומר דרך חצרות הנעולין ומזה לזה ור''ש דאמר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן:

רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת חוֹלָה. דְּתַנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם לֹא הֵבִיא כְלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאוֹ בַשַּׁבָּת מְגוּלֶּה. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן שֶׁמּוּתָּר לַעֲשׂוֹת. אַף הוֹא אֵינוֹ מוֹצֵא לַעֲשׂוֹת חוֹלָה וּמְבִיאוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' אמרה כן. שאסור לעשות מחיצה של בני אדם כדי להביאו דהא דתנינן רבי אלעזר אומר וכו' וכלומר מהא דפליג רבי עקיבא ואוסר מביא ראיה שאם אומר את כן שמותר לכתחילה לעשות מחיל של בני אדם ולהביאו א''כ אף הוא אינו מוצא לעשות חולה ומביאו בתמיה וכי אינו מוצא לעשות כן ואמאי לא קאמר רבי עקיבא לא שיביאו כך כדר''א אלא יעשה מחיצה של בני אדם ויביאו אלא ודאי שאסור לעשות כן דכל מחיצה שנעשית לדעת לאו מחיצה היא:

גַּבֵּי תִינּוֹק מַה אִית לָךְ. שֶׁמָּא יְחֶלֶה תִינּוֹק וְנִמְצָא דוֹחֶה שַׁבָּת בְּלֹא מִילָה. הָתִיבוּן. הֲרֵי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בַּשַׁבָּת הֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לִיבָּנוֹת בַּשַׁבָּת. מִין מִזְבֵּחַ רָאוּי לִיבָּנוֹת מֵאֶתְמוֹל. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ יַבּוֹלֶת. הֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְחוֹתְכָהּ בַּשַׁבָּת. מִין יַבּוֹלֶת רְאוּיָה לִיחָתֵךְ מֵאֶתְמוֹל. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל אַרָבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת. הֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְהַזּוֹת בַּשַׁבָּת. מִין הַזָּיָה רְאוּיָה לְהַזּוֹת מֵאֶתְמוֹל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הגע עצמך שחל יום שביעי שלו להיות בארבעה עשר בשבת. כצ''ל וכך הוא בפסחים שם לקמן ואמאי קאמר ר''ע התם שאין הזאה דוחה שבת לעולם הרי לא היה אפשר להזות עליו מאתמול ומשני דמ''מ מין הזיה בעלמא ראויה היא להזות מאתמול והלכך לעולם לא דוחה את השבת:

הגע עצמך שנולדה לו יבלת. בשבת הרי אינו ראוי לחתכו בשבת ומע''ש עדיין לא היה בו והא רבי עקיבא קאמר התם דחתיכת יבלתו אינו דוחה את השבת ומשמע אפילו נולדה לו היום ומשני דמ''מ מין יבלת בעלמא ראוי ליחתך מאתמול והלכך לעולם אינו דוחה את השבת:

התיבון. לר''ע הרי מזבח שנפל בשבת וקיי''ל מזבח שנפגם כל הזבחים שנזבחו פסולין להקריבן וא''כ היאך קרבן צבור דוחה שבת שמא יפול המזבח א''נ על הא דקאמר ר''ע שאי אפשר לעשות מע''ש דוחה את השבת ושאיפשר אינה דוחה קאי א''כ אמור מעתה שאם נפל המזבח בשבת ידחה את השבת והרי אינו ראוי לבנותו בשבת ומע''ש עדיין קיים הוה ומשני דמ''מ מין מזבח ראוי לבנות מאתמול והלכך אם נפל בשבת אינו דוחה את השבת לעולם:

שמא יחלה. התינוק ואינו יכול למולו ונמצא דוחה שבת במכשירין בלא מילה:

תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁחִיטָה דוֹחָה שַׁבָּת כָּךְ מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה דוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בִשְׁחִיטָה שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת. תֹּאמַר בְּמַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה שֶׁאֶיפְשַׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר לֹו רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אֵימוֹרֵי צִיבּוּר יוֹכִיחוּ. שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. מַה לִי מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה לִפנֵי שְׁחִיטָה. מַה לִי מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה לְאַחַר שְׁחִיטָה. אָמַר לֹו רִבִּי עֲקִיבָה. מַה לִי מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה לְאַחַר שְׁחִיטָה שֶׁכְּבָר דָּחָה שְׁחִיטָה אֶת הַשַּׁבָּת. יִדְחוּ מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה לִפנֵי שְׁחִיטָה שֶׁעַדַּיִין לֹא דָחָה שְׁחִיטָה אֶת הַשַּׁבָּת. דָּבָר אַחֵר. שֶׁמַָּא יִמָּצֵא הַזֶּבַח פָּסוּל וְנִמְצָא דוֹחֶה שַׁבָּת בְּלֹא שְׁחִיטָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר לו ר''ע וכו' ועוד שמא ימצא הזבח פסול בשחיטה או כיוצא בה ונמצא דוחה הוא בהמכשירין שלפניה בחנם שאין כאן שחיטה כלל הכי תנינן בתוספתא התם והשתא קאמר הש''ס גבי תינוק מה אית לך למיחש ואמאי פליג ר''ע הכא במכשירי מילה:

כך מכשירי שחיטה. כגון להביא סכין וכיוצא בו אימורי צבור יוכיחו אימורין של קרבנות הצבור שהקטרתן דוחה את השבת מה לי וכו' וכלו' שהן מכשירי קרבן לגמור מצותו ומה לי הדבר שהוא מכשיריו לפני שחיטה:

תני ר''א אומר כשם וכו'. כדתנינן לפליגתא דר''א ור''ע בפ''ו דפסחים והאי הוא ג''כ בתוספתא ריש פ''ה דפסחים:

רִבִּי זְעִירָה בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ בֵֶּית אָב אֵינָהּ תּוֹרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. רָכַב עָלֶיהָ. נִשְׁעַן עָלֶיהָ. נִתְלָה עָלֶיהָ. עָבַר בָּהּ נָהָר. קִיפֵּל עָלֶיהָ הַמּוֹסֵירָה. נָתַן טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ. פְּסוּלָה. הָדָא יַלְפַּה מֵהַהִיא וְהַהִיא יַלְפַּה מֵהָדָא. הָדָא יַלְפַּה מֵהַהִיא. שֶׁאִם תָּלָה בָהּ סַכִּין לְשׁוֹחֲטָהּ כְשֵׁירְה. וְהַהִיא יַלְפַּה מֵהָדָא. שֶׁכָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא לְשֵׁם קֳדָשִׁים אֵינָהּ עֲבוֹדָה. וְיַתִּירוּ לָהֶן עַל יְדֵי חוֹלָה. אֶלָּא כְרִבִּי אִמִּי. וַאֲפִילוּ תֵימַר כְּרִבִּי סִימוֹן. כְּשֵׁם שֶׁנֶּעֶלְמָה זוֹ כָךְ נֶעֶלְמָה זוֹ. אָמַר רִבִּי אַבִּין. וַהֲלֹא אֵי אֶיפְשַׁר לִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא חָל אָרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַּׁבָּת. וְלָמָּה נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מֵהֶן. כְּדֵי לִיתֵּן גְּדוּלָּה לְהִלֵּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והלא א''א לשני שבועות. שמיטות שעברו ולא יהא חל י''ד ניסן להיות בשבת והיאך נעלמה מהן הלכה זו אלא מן השמים היה כך כדי ליתן גדולה להלל:

הדא ילפא מההיא שאם תלה בה. בפרה הסכין לשחטה כשירה כדאמרינן גבי פסח מי שפסחו טלה היה תוחבה בגיזתה ואין כאן עבודה בקדשים וילפינן נמי לגבי פרה דכה''ג לאו עבודה הוא והרי זה בכלל לצורכה. וההיא דלעיל ילפינן בה מפרה שכל עבודה שהיא לשם צורך הקדשים אינה עבודה וכעין דתנינן שם עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק או שפורס טליתו עליה מפני הזבובים כשרה וה''ה לכל הקדשים אע''פ שאין זה אלא לצורכן כשהן עדיין חיים ולא לשם שחיטתן אינה עבודה הוא:

הדא ילפא מההיא. ההיא דפרה ילפא מן ההיא דלעיל וההיא דלעיל ילפא מן הדא דפרה כדמפרש ואזיל:

תמן תנינן. בפ''ב דפרה רכב עליה וכו' פסולה שכל דבר שהוא לצורכו נפסלה מחמת עבודה שעבד בה וקתני בסיפא אבל קשרה במוסירה וכו' כשירה זה הכלל כל שהוא לצורכה כשירה לצורך אחר פסולה:

כל תורה שאין לה בית אב. שאינו מקובל איש מפי איש אינה תורה לסמוך עליה שהרי לא רצו לסמוך על כל הראיות והוכחות שדרש להם עד שאמר כך שמעתי משמעיה ואבטליון:

שָׁאֲלוּ לְהִלֵּל הַזָּקֵן. מַה לַעֲשׂוֹת לָעָם שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ סַכִּינֵיהֶן עִמָּהֶם. אָמַר לָהֶן. הֲלָכָה שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי. אֶלָּא הַנִּיחוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל. אִם אֵינָן נְבִיאִים בְּנֵי נְבִיאִים הֵן. מִיָּד כָּל מִי שֶׁהָיָה פִּסָחוּ טְלֶה הָיָה 87a תוֹחְבָהּ בְּגִיזָתָהּ. גְּדִי הָיָה קוֹשְׁרוֹ בְקַרְנָיו. וְנִמְצְאוּ פִּסָחֵיהֶן מְבִיאִין סַכִּינֵיהֶן עִמָּהֶן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מַעֲשֶׂה נִזְכַּר הֲלָכָה. אָמַר לָהֶן. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבָטַלְיוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שאלו להלל הזקן מה לעשות לעם וכו'. סוגיא זו כתובה בריש פ''ו דפסחים גבי הא דקאמר התם זו הלכה נעלמה מזקני בתירה פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת ולא היו יודעין אם פסח דוחה את השבת אם לאו אמרו יש כאן בבלי אחד והלל שמו ששימש את שמעי' ואבטליון יודע וכו' עד אע''פ שהיה יושב ודורש להן כל היום כולו לא קיבלו ממנו עד שאמר להן יבא עלי כך שמעתי משמעיה ואבטליון כיון ששמע ממנו כן עמדו ומינו אותן נשיא עליהן כיון שמינו אותן נשיא עליהן התחיל מקנטרן בדברים ואומר מי גרם לכם לצורך לבבלי הזה לא על שלא שימשתם לשני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהיו יושבין אצליכם כיון שקינתרן בדברים נעלמה הלכה ממנו אמרו לו מה לעשות לעם ולא הביאו סכיניהם וכו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source