Vayedaber

משנה: אֵילּוּ מֵהֲלָכוֹת שֶׁאָֽמְרוּ בַעֲלִיַית חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גָּרוֹן כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ. נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר דָּבָר גָּֽזְרוּ בוֹ בַיּוֹם:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וי''ח דבר גזרו בו ביום. מפרש בגמ' מאי נינהו:

נמנו ורבו וכו'. כלומר ויש מן הלכות שנמנו ורבו ב''ש על ב''ה כשעמדו למנין:

מתני' אלו מהלכות שאמרו וכו'. לפי נוסחא זו אדלקמן קאי אין שורין וכו':

מִיכָּן הָיָה רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טַהֳרָה. טַהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. קְדוּשָּׁה לִידֵי עֲנָוָה. עֲנָוָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְ. יִרְאַת חֵטְ לִידֵי רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ לִידֵי חֲסִידוּת. חֲסִידוּת לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים. תְּחִיַּת הַמֵּתִים לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. זְרִיזוּת לִידֵי נְקִיּוּת. וְכִלָּה וְכִיפֵּר. נְקִיּוּת לִידֵי טַהֳרָה. וְכִפֶּ֥ר עָלֶי֛הָ הַכֹּהֵן֭ וְטָהֵֽרָה. טַהֳרָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. וְטִֽיהֲרוֹ וְקִידְּשׁוֹ. קְדוּשָּׁה לִידֵי עֲנָוָה. כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִישָּׂא שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת דַּכָּא֙ וּשְׁפַל ר֔וּחַ. עֲנָוָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְ. דִּכְתִיב עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. מַה שֶׁעָשָׂת חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשָׂת עֲנָוָה עֵקֶב לְסוּלְייָסָהּ. דִּכְתִיב רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יְי. וּכְתִיב עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְי. יִרְאַת חֵטְ לִידֵי רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. דִּכְתִיב אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְי וְדַ֖עַת אֱלֹקִים תִּמְצָֽא׃ רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ לִידֵי חֲסִידוּת. דִּכְתִיב 9a אָ֤ז דִּבַּ֪רְתָּֽ בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ. חֲסִידוּת לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים. דִּכְתִיב וְנָֽתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִֽחְיִיתֶ֔ם. תְּחִיַית הַמֵּתִים לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. דִּכְתִיב הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שׁוֹלֵחַ לָכֶ֔ם אֵת֭ אֵלִיָּ֣ה חַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְי הַגָּד֭וֹל וְהַנּוֹרָֽא וְהֵשִׁ֤יב לֵֽב אָבוֹת֙ עַל בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִי֭ם עַל אֲבוֹתָ֑ם. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כָּל מִי שֶׁהוּא קָבוּעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאוֹכֵל חוּלָיו בְּטַהֳרָה וּמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע בַּבּוֹקֶר וּבָעֶרֶב מוּבְטַח לוֹ שֶׁהוּא מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ונתתי רוחי בכם. וכבר תבאו לידי מדה הראויה להביא מדת חסידות ואז יהיה תחיית המתים וע''י אליהו זכור לטוב כדכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב וגו' וזהו תחיית המתים שהכל יחיו וישובו לכם זא''ז:

אז דברת בחזון. שהוא רוח הקדש וזהו שתדבר ע''י כך לחסידיך לפי שזה יבא לידי חסידות:

מה שעשת חכמה עטרה לראשה. והוא היראה האנושית שהיא יראת העונש ואצל החכמה היא עטרה לראשה כדכתיב ראשית חכמת יראת ה' שהיא ראשית להחכמה שאם אין יראה אין חכמה דמה תועלת מהחכמה שלו אם אין לו יראה ואם כל זה אותה היראה עשת הענוה עקב לשולייתה כמו לשוליה כדכתיב עקב ענוה יראת ה' וכלומר יראת ה' האמורה אצל החכמה והיא הגורמת ליראה שאם אין חכמה אין יראה שאינו יודע להזהר ולהתנהג ביראה ואעפ''כ יראה זו אינה אלא עקב עצל הענוה לפי שאם מתרגל האדם בענוה מתוך שהוא חושב תמיד מה אני ומה חיי יבא לידי יראת הרוממות כמו שאמרנו:

אז תבין יראת ה'. אם תבין יראת ה' ומהו יראת ה' השלימה אז דעת אלהים תמצא תדע ע''י רוח הקדש:

מכאן היה ר' פנחס בן יאיר אומר. מדאיירינן בזריזות הדבר שלא יבאו לידי הרגל עבירה זריזות וכו'. זריזות לידי נקיות. דכתיב בעבודת כ''ג ביוה''כ וכלה וכפר מתוך שהוא זריז בעבודה ולכלותה כפי הציווי בא לידי כפרת עונות ואין לך נקיות גדול מזה:

וכפר עליה. מכיון שכפר עליה טהרה:

וטיהרו. וע''י כך בא לוקידשו:

מרום וקדוש אשכון. עם מי שהוא קדוש אשכון עמו לפי שעי''כ בא לידי ענוה ואהיה שוכן את דכא ושפל רוח:

עקב ענוה. סופה מביאה לידי יראת ה' וזהו יראת הרוממת שהיא ירא' המובחרת לפי שמחשב בעצמו וכי מה אני השפל רוח וברי' שפילה לפני גודל רוממות יתברך ב''ה וירא מלפניו מלעבור על מצותיו וכן יהיה זריז לקיים ולעשות:

הלכה: אֵילּוּ מֵהֲלָכוֹת שֶׁאָֽמְרוּ בַעֲלִיַית חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גָּרוֹן כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ כול'. אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ הָעֶגֶל. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. בּוֹ בַיּוֹם גָּֽדְשׁוּ אֶת הַסְּאָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בּוֹ בַיּוֹם מָֽחֲקוּ אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי לִיעֶזֶר. אִילּוּ הָֽיְתָה חֲסֵירָה וּמִילְאוּהָ. יְאוּת. לְחָבִית שֶׁהִיא מְלֵיאָה אֱגוֹזִין. כָּל מַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ שׁוּמְשְׁמִין הִיא מְחַזֶּקֶת. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִילּוּ הָֽיְתָה מְלֵיאָה וְחִיסְּרוּהָ. יְאוּת. לְחָבִית שֶׁהָֽיְתָה מְלֵיאָה שֶׁמֶן. כָּל מַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ מַיִם הִיא מְפַזֶּרֶת אֶת הְשֶּׁמֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אילו היתה חסירה ומליאה יאות. האי אילו להאמת שהוא כן מיתפרשא וכך הוא דרך הש''ס הזה בכל מקום לתפוס לשון אלו על דבר שהוא כך וכלו' הרי זה כאילו היתה חסירה בתחלה ומילאוה אותה ויאות הוא כן כדמסיק להמשל שהרי זה דומה לחבית שהיא מליאה אגוזין וכל מה שאתה נותן לתוכה שומשמין היא מחזקת והאגוזים עומדין במקומן במלואן ונמצאת חבית זו אע''פ שמליאה היתה מאגוזים מ''מ חסירה משומשמין היתה ועל ידי שמילאוהו גם בשומשמין מחזקת היא הכל וכך הוא זה שמתוך שהוסיפו עליהן לגזור ולהחמיר ע''י כך מתקיימין הן דברי תורה ונזהרין הן מכולן:

בו ביום גדשו את הסאה. כלו' דר''א מרבה בשבח על הגזירות שגזרו בו ביום כדי לעשות גדר והרי זה כסאה מלאה וגדושה ע''י כך. ור' יהושע קאמר דלא היא אלא אדרבה שע''י שגזרו הרבה יותר מדאי ורוב הצבור אין יכולין לעמוד בהן וע''י כך עוברין הן על דברי תורה וה''ז כסאה מחוקה שע''י שהרבו עליה בטפיפתה חסרה ממדתה ונמחקה. ומביא כל אחד מהן משל ודמיון לדבריו:

גמ' אותו היום וכו'. תוספתא היא בפ''ק לפי שהיה הלל יושב כפוף לפני שמאי ועוד שהיו ב''ש הורגין בתלמידי ב''ה כדלקמן:

תַּנָּא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹנָייָא. תַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי עָֽמְדוּ לָהֶן מִלְּמַטָּה וְהָיוּ הוֹרְגִין בְּתַלְמִידֵי בֵית הִלֵּל. תַּנֵּי. שִׁשָּׁה מֵהֶן עָלוּ וְהַשְּׁאָר עָֽמְדוּ עֲלֵיהֶן בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ששה מהן. מתלמידי ב''ש עלו לעלייה ותשאר מהם עמדו עליהן מלמטה על תלמידי ב''ה בחרבות וברמחים כדי שלא יעלו וירבו אותן שהן מב''ש למעלה על אותן של ב''ה:

א''ל ר' יהושע. אני אומר בהפך אלא כאלו שהיתה הסאה מליאה והם חיסרוה ויאות הוא לדמות ענין זה לחבית זו שהיתה מליאה שמן וכשאתה נותן לתוכה מים היא מפזרת את השמן וכך הוא זה שע''י שגזרו עליהן יותר מדאי מתוך כך עוברין הן אף על מה שהיו נזהרין בהן בתחלה:

רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרוּ. אֵילּוּ שֶׁגָּֽזְרוּ מִמַּה שֶׁרָבוּ שׁוּבְעָה אִינּוּן. וְאִילֵּין אִינּוּן חוֹרָנִייָתָא. מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסּוֹ לְנָכְרִי. כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה׃ כָּל הַמִּיטַּלְטְלִין מְבִיאִין טוּמְאָה כְּעוֹבִי הַמַּרְדֵּעַ. כֵּיצַד בּוֹצְרִין בֵּית הַפְּרָס. הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּינּוֹר. עַל שִׁשָּׁה סְפֵיקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף גִּידּוּלֵי תְרוּמָה. אֵילּוּ הֵן שֶׁגָּֽזְרוּ. אִילֵּין עֲשַׂרְתֵּי קַדְמִייָתָא וְהַשְּׁאָר מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בּוֹ בַיּוֹם גָּֽזְרוּ עַל פִּיתָּן וְעַל גְּבִינָּתָן וְעַל יֵינָן וְעַל חוּמְצָן ןְעַל צִירָן וְעַל מוּרִייֵסָן וְעַל כְּבוּשֵׁיהֶן וְעָל שְׁלוּקֵיהֶן וְעַל מְלוּחֵיהֶן וְעַל הַחִילְקָה ןְעַל הַשְּׁחִיקָה וְעַל הַטִּיסָּנִי וְעַל לְשׁוֹנָן וְעַל עֵדוּתָן וְעַל מַתְּנוֹתֵיהֶן עַל בְּנֵיהֶן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן וְעַל בְּכוֹרֵיהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ועל בכוריהן. זהו תינוקות שלהם ועל שם שגזרו עליהן מימי קטנותן ובתחלת ילדותם קרי לה בכוריהן לפי שגזרו זיבה על תינוק נכרי כדי שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו ויבא לידי משכב זכור הרי כאן שמונה ועם עשרה קדמייתא הרי אותן י''ח דבר שגזרו עליהן ולא הוצרכו למנין על אלו:

על בניהן ועל בנותיהן. שגזרו עליהן יחוד לא להתייחד עם בניהן ולא עם בנותיהן וזהו ענין אחד הרי כאן שבעה:

ועל מתנותיהן. שלא יתנו להם מתנות משום לא תחנם וכן אין מקבלין מהן מתנות ביום אידם הרי כאן ששה:

על לשונן ועל עדותן. ענין אחד הן שאין סומכין על לשונן ואין מקבלין עדותן הרי כאן חמשה:

אלו הן שגזרו. רבנן דקיסרין מסקו להא ואלו הן שגזרו ולא רבו כלל עליהן ואלו הן עשרה קדמייתא מתני' דזבים אלו פוסלין את התרומה וכו' שהן עשרה דברים והשאר הן מן מה דתני רשב''י וכו' וכלומר דלמדין אנו מהך ברייתא דקחשיב לאותן שגזרו עליהן בו ביום. ועל פיתן דקתני ברישא לא מחשבינן לאלו שגזרו בלא רביית מנין אלא זה הוא מאותן שגזרו אחר שרבו כדאמרי לעיל אלא השאר דקתשיב בהאי ברייתא שגזרו בו ביום הן הן להשלים הי''ח דבר שגזרו ולא רבו עליהן כלל. ואלו הן על גבינתן הרי א' ועל יינן ועל חומצן ועל ציר ועל מורייסן בחדא קחשיב להו לפי שטעם אחד להן דהחשש הוא משום סתם יין שלהם הרי כאן ב'. על כבושיהן ועל שלוקיהן ועל מלוחיהן נמי בחדא חשיב להו דאיסור א' הן משום בשולי נכרים וכבוש כמבושל וכן מליח כרותח הרי כאן ג'. ועל החילקה ועל השחוקה ועל הטיסני אלו הן מה ששנינו בפ''ו דמכשירין החילקה והטרגיס והטיסני טמאים בכל מקום. חילקה הוא חטה אחת שנחלקה לשנים והטרגיס הוא השחיקה דקאמר הכא שנשחקת ונחלקה לשלש והטיסני שנחלקת לארבעה ולכולן טעם אחד להן לפי שמלחלחין אותן כדי שיהא נוח לחלקן ומוכשרין הן לפיכך טמאין בכל מקום והלכך נמי בחדא קחשיב להו והרי כאן ד':

אף גידולי תרומה תרומה. ששנינו בפ''ט דתרומות מי''ח דבר הוא וקסבר ר' יוסי בר' בון כר' יוסי במתניתין דהמניח כלים תחת הצינור שעדיין מחלוקת במקומה עומדת ואפיק להא ועייל להא:

והמניח כלים תחת הצינור. שיהו פוסלין את המקוה כדתנינן ברפ''ד דמקואות והרי כאן חמשה ועם השבעה הראשונים הרי י''ב ועל ששה ספיקות שורפין את התרומה ששנינו בפ''ד דטהרות נמי מאותן שגזרו עליהן בו ביום אחר שרבו והרי כאן י''ח:

ואילין אינון אחרונייתא. שגזרו עוד עליהן אחר שרבו מי שהחשיך בדרך וכו' וכיוצא בו וכו' ששנינו לעיל וכל המטלטלין וכו' כדתנינן בריש פי''ו דאהלות וכיצד בוצרין וכו' ששנינו שם בריש פי''ח לפי שגזרו על הבוצר לגת שיהא מוכשר לקבל טומאה:

רבנן דקיסרין אמרין. דלא כך היא אלא אלו שגזרו ממה שרבו שבעה אינון. כלומר הא דקא מחשבת לאלו שגזרו והן הן אותן שרבו בית שמאי על בית הלל לדידן לא ס''ל הכי בכולן דקא מחשבת להו אלא אלו הראשונים על פיתן וכו' הן הן מאותן שרבו עליהן ולא כדקאמרת שהן שמונה אלא שבעה אינון וכדפרישית דש''ז ומימי רגליהן לא מחשבינן אלא כחדא:

תַּנֵּי. שְׁמוֹנָה עָשָׂר דָּבָר גָּֽזְרוּ וּבִשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה רָבוּ וּבִשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה נֶחְלְקוּ. וְאֵילּוּ הֵן שֶׁגָּֽזְרוּ. עַל פִּיתָּן שֶׁלְּגוֹיִם וְעַל גְּבִינָּתָן וְעַל שַׁמְנָן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן וְעַל שִׁכְבַת זַרְעָן וְעַל מֵימֵי רַגְלֵיהֶן וְעַל הִילְכוֹת בַּעַל קֶרִי וְעַל הִילְכוֹת אֶרֶץ הָעַמִּים. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵלּוּ פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה. הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן. וְהָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁינִי. וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין. וְהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין. וְטָהוֹר שֶׁנָּֽפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רוּבּוֹ שְׁלשָׁה לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין. 9b וְהַסֵּפֶר וְהַיָּדַיִם וְהַטְּבוּל יוֹם. וְהָאוֹכְלִים וְהַכֵּלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בְמַשְׁקִין:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תמן תנינן. במתני' סוף מסכת זבים אלו פוסלין את התרומה וכו' והרי כאן עשרה כפי אשר נשנו בהמשנה וקסבר האי תנא דחשבינן לשכבת זרען ולמימי רגליהן בתרתי והרי כאן י''ח:

ועל הלכות ארץ העמים. שגזרו עליהן טומאה:

ועל הלכית בעל קרי. שאסור בד''ת עד שיטבול:

ועל שכבת זרען ועל מימי רגליהן. איכא למאן דאמר לקמן דבחדא קחשיב להו שאין ש''ז של נכרי טמא אלא מתוך שא''א לשכבת זרע לצאת בלא מימי רגלים כדמפרש לקמן בהסוגיא והאי מ''ד חשיב להו בתרתי:

על פיתן. של נכרים וכו' ועל בנותיהן הרי כאן ארבע:

ובי''ח נחלקו. הן אותן הדברים השנויים בפרקין לקמן שעמדו במחלוקתן ולא רבו ב''ש על ב''ה:

תני. בחדא ברייתא י''ח דבר גזרו ובי''ח רבו ולקמן איכא למאן דאמר דמפרש שאותן שגזרו הן ממה שרבו בית שמאי על בית הלל ומתוך שרבו גזרו בהן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source