הלכה: פָּרָה וְשָׂעִיר כול'. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת הֵן. שֶׁלְשָׂעִיר בְּסֶלַע. שֶׁלְמְצוֹרָע בְּשֶׁקֶל. שֶׁלְפָּרָה בִּשְׁתֵּי סְלָעִים. רִבִּי חוֹנִייָה דִבְרַת חַווְרָן רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חַלְפוּתָא. שֶׁלְפָּרָה בִּשְׁתֵּי סְלָעִים וּמֶחֱצָה. וְאִית דְּמַפְקִין לִישְׁנָא. בָּעֲשָׂרָה (זִין) [זוּז].
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' שלשה לשונות הן וכו'. כתוב זה לעיל בפ''ד דיומא בהלכה ב' וע''ש:
משנה: 16a פָּרָה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִשְׁכָּה. כֶּבֶשׁ פָּרָה וְכֶבֶשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְלָשׁוֹן שֶׁבֵּין קַרְנָיו וְאַמַּת הַמַּיִם וְחוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ וְכָל צָרְכֵי הָעִיר בָּאִין מִשְּׁיֵרֵי הַלִּשְׁכָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר כֶּבֶשׁ פָּרָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִשֶּׁל עַצְמָן׃ מוֹתַר שְׁיֵרֵי לִשְׁכָּה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהֶן. לוֹקְחִין בָּהֶן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְהַשָּׂכָר לַהֶקְדֵּשׁ דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אִין מִשְׁתַּכְּרִין בְּשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ אַף לֹא מִשֶּׁל עֲנִיִּים: מוֹתַר הַתְּרוּמָה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ. רִקּוּעֵי זָהָב צִיפּוּי לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מוֹתַר הַפֵּירוֹת קַיייָץ הַמִּזְבֵּחַ. מוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מוֹתַר תְּרוּמָה קַייָץ הַמִּזְבֵּחַ. מוֹתַר נְסָכִים לִכְלֵי שָׁרֵת. רִבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר מוֹתַר נְסָכִים קַייָץ הַמִּזְבֵּחַ מוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת. זֶה וָזֶה לֹא הָיוּ מוֹדִין בַּפֵּירוֹת:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זה וזה. ר''ח סגן הכהנים ור''ע לא היו מודים בפירות וכדאמר ר''ע לעיל אין משתכרין בשל הקדש והמסקנא דעל כל המותרות תנאי ב''ד הוא שיהו לעולת קיץ המזבח והיינו לעולת בהמה אבל לא לעולת העוף שאין עוף בקרבנות הצבור אלא שלכתחלה מצוה שיהו כלי שרת באין ממותר נסכים ולפי שהנסכים מתקדשים בכלי שרת ואם אין כאן מותר נסכים מביאין כלי שרת מתרומת הלשכה ואם יש עוד מותר מהן מלבד הכלי שרת שלקחו בו מביאין ממנו עולות לקיץ המזבח:
ר''ח סגן הכהנים אומר וכו'. ומפני שהנסכים כליל הן ועולות קיץ המזבח כליל הן:
ר''ע אומר מותר תרומה לקיץ המזבח. לפי שהתרומה לצורך קרבנות הופרשה. ומותר נסכים בא לכלי שרת ואיזהו מותר נסכים כהא דתנן בסוף הפרק אחת לשלשים יום משערין את הלשכה שפוסקין את השער הממונה על הנסכים ליינות שמנים וכן לסלתות וזה השער עומד שלשים יום ושאם בתוך כך הוקירו הנסכים צריך לספק להן כמו שפסקו עמו בשער הזול ואם הוזלו מספק להן באותו שער הזול והשכר שמשתכר ההקדש בשערים הללו הוא הנקרא מותר נסכים:
ומותר התרומה. ס''ל לר' ישמעאל שהוא לקנות ממנו כלי שרת הצריכין וסמיך ליה אקרא דכתיב בד''ה וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה' כלי שרת וגו' איזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זה תרומת הלשכה:
רקועי זהב צפוי לבית קדש הקדשים. להגג ולהכתלים:ר' ישמעאל אומר מותר הפירות לקיץ המזבח. כדקאמר בגמ' כולה דר' ישמעאל היא כלומר דר' ישמעאל דהכא לטעמיה אזיל וכדקאמר במתני' דלעיל דמותר שירי הלשכה לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש וזה השכר נקרא מותר הפירות כלומר מה שהותירו במעות להקדש שנשתכרו באותן פירות ולוקחין עולות לקיץ המזבח וזה הוא כשאין נדרים ונדבות ושלא יהא המזבח בטל מביאין עולות הללו ונקרא קיץ המזבח על שם פירות הקיץ כמו תאנים וענבים ששוטחין אותן בקיץ להתייבש בחמה ואוכלין אותן אחר גמר הסעודה כך אחר שגמרו חובת הקרבנות היום מקריבין אלו עולות והן עולות נדבה שבאות משל צבור:
מתני' מותר התרומ'. שניתותר מן הקופות שיש בהן תרומת הלשכה כדאמרי' בריש פרק דלעיל ואם לא הוצרך לכל מה שיש בהן עד שבא ראש חודש ניסן שאז לוקחין קרבנות מתרומה חדשה ומה היו עושין במותר מתרומה הישנה:
ר''ע אומר אין משתכרין בשל הקדש. שגנאי הוא להקדש ואין עניות במקום עשירות:
לוקחין בהן יינות שמנים. שהן לצורך נסכים וסלתות למנחות ומניחין להיות מוכרין למי שצריך להן והשכר נופל להקדש:
מתני' מותר שירי הלשכה. מה שנשאר עוד אחר שנעשה מהן הכל דתנינן לעיל:
אבא שאול אומר וכו'. ואין הלכה כאבא שאול:
כבש הפרה. שהיו עושין כבש מהר הבית להר המשחה כיפין ע''ג כיפין וכיפה כנגד האוטם מפני קבר התהום כדתנן בפ' ג' דפרה וכבש שעיר המשתלח שהיו עושין מפני הבבלים כדתנן בפרק שני שעירי ולשון שבין קרניו זהו אחר שהתקינו שיהא קושר חציו של הלשון בסלע וחציו קושרו בין קרניו כדתנן שם. ואמת המים העוברת בעזרה וחומת העיר וכו' צרכי העיר לתקן הרחובות והשווקים ולחפור בורות וכיוצא בהן כל אלו הואיל ואינן נעשין לצורך הקרבנות גופן אינן באין אלא משירי הלשכה:
מתני' פרה. אדומה ושעיר המשתלח וכן לשון של זהורית שהיו קושרין בראש שעיר המשתלח בין קרניו לסימן כדתנן פ''ד דיומא ואח''כ כשהיו משלחין את השעיר היו קושרין את הלשון זהורית בפתחו של אולם כדאמרי' בפרק שני שעירי בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ וכו' אלו הכל היו באין מתרומת הלשכה:
אף לא משל עניים. אם גבו איזה נדבה לצורך עניים ואינם מצויים עכשיו לחלק להם אין משתכרין באותו ממון אלא מניחן כך דילמא מיתרמי איזה עני וליכא למיתב ליה והלכה כר''ע:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. שַׁחַצִית גְּדוֹלָה הָ‍ֽיְתָה בִּבְנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים. שֶׁיּוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים כִּכְּרֵי זָהָב [הָיוּ מוֹצִיאִין בָּהּ.] הָיָה כִבְשָׁהּ שֶׁלְפָּרָה עוֹמֵד וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן מוֹצִיא פָּרָתוֹ בְכִבְשׁוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ אֶלָּא סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶה אוֹתוֹ מִשֶׁלּוֹ. הָתִיב רִבִּי עוּלָּא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא תַנֵּי. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שְׁתֵּי פָרוֹת עָשָׂה. לֹא בְכֶבֶשׁ שֶׁהוֹצִיא אֶת זוֹ הוֹצִיא אֶת זוֹ. אִית לָךְ מֵימַר. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שִׁיחֵץ הָיָה. מַיי כְדוֹן. עַל שֶׁם מַעֲלָה הִיא בְפָרָה סִילְסוּל הוּא בְפָרָה. תַּנֵּי. זִיזִין וּכְתָלִין הָיוּ יוֹצְאִין מִיכָּן וּמִיכָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יָצִיצוּ הַכֹּהֲנִים וְיִטַּמּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שחצית. גסות הרוח גדולה היתה בבני כ''ג שהיו מוציאין ממון רב כזה שיותר מששים ככרי זהב וכו' וכל כך למה שיהא נקרא על שמו:
והא תני שמעון הצדיק וכו'. וכי אית לך מימר שמעון הצדיק שחץ היה ח''ו:
מאי כדון. אלא מ''ט עשו כל אחד ואחד כבש פרה מחדש על שם מעלה וסלסול היא לפרה וכמו שהיו עושין לשם מעלה בשארי דברים:
תני זיזים וכתלים היו יוצאין מכאן ומכאן. בצדדי הכבש:
כדי שלא יציצו הכהנים ויטמאו. כלומר כשהולכין על הכבש לא יהו נוטין עצמן לחוץ לכבש שלא יטמאו באוהל אם יש איזה טומאה תחתיהן בהצדדים לפי שתחת הכבש בלבד לא היה שם חשש טומאה דכיפין על כיפין היה נעשה ולפיכך עשו מן הצדדים זיזין וכתלים יוצאין למעלה שלא יהו יכולין לנטות לצדדים להציץ:
אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. תַּנָּא רִבִּי יְהוּדָה גְרוֹגְרוֹת. הַשּׁוּלָחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וְהַפְּרָכוֹת מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְ‌ְרִין אֵין לָךְ מְעַכֵּב אֶת הַקָּרְבָּן אֶלָּא הַכֵּיּוֹר וְהַכָּן בִּלְבַד. וְלֹא אָמַר כֵּן. רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּן חֲנִינָה תְּרֵיהוֹן אָ‍ֽמְרִין. כָּל הֵן דִּכְתִיב נֹכַח מְעַכֵּב. צֶלַע אֵינוֹ מְעַכֵּב. וְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. וַאֲפִילוּ צֶלַע מְעַכֵּב. וְאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וַאֲפִילוּ שִׂימָה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. כָּאן בָּעֲבוֹדוֹת שֶׁבִּפְנִים וְכָאן בָּעֲבוֹדוֹת שֶׁבַּחוּץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי חזקיה. עוד בשם רבי יהודה גרוגרות:
השלחן וכו' מעכבין את הקרבן. כלומר מקומן מעכב שכל זמן שאינם על מקומן שראוין להיות שם השלחן בצפון והמנורה בדרום ומזבח הזהב בהיכל ומזבח העולה לפני פתח אהל מועד אין יכולין להקריב קרבן:
אין לך מעכב את הקרבן אלא הכיור והכן בלבד. בין אהל מועד ובין המזבח כדכתיב ומפני שצריך שיהו שם לקידוש ידים ורגלים מקודם כדכתיב בבואם אל אהל מועד ירחצו וגו':
ולא כן אמר ר''א וכו' כל הן דכתיב נכח מעכב צלע אינו מעכב. בפרשת תרומה בציווי כתיב ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנורה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון ומעכב במנורה הואיל וכתיב ביה נכח וכן מצינו בהקמת המשכן דכתיב וישם את המנורה באהל מועד נכח השלחן וגו' אבל השלחן דלא כתיב ביה אלא על צלע בלחוד אין מקומו מעכב. ורבי אילא אמר אפילו במקום דכתיב שימה מעכבת וכגון בשלחן דכתיב ושמת את השלחן וגו' וקשיא מהאי דחכמים דאמרי אין לך מעכב אלא הכיור והכן בלבד:
כאן בעבודות שבפנים. בהיכל כגון קטרת שבכל יום ונרות המנורה ולחם הפנים על השלחן באותן הוא דפליגי מה שמעכב ומה שאינו מעכב וכאן בעבודות שבחוץ על מזבח החיצון בהא הוא דקאמרי אין לך מעכב אלא הכיור והכן בלבד:
רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְלַמְּדִין אֶת הַכֹּהֲנִים הִילְכוֹת שְׁחִיטָה הִילְכוֹת קַבָּלָה הִילְכוֹת זְרִיקָה נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רִבִּי יִצְחָק בַּר רְדִיפָה בְשֵׁם אִימִּי. מְבַקְּרֵי מוּמֵי קֳדָשִׁים נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׂמְלַאי. מַגִּיהֵי סֵפֶר הֶעֲזָרָה נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. גִּידּוּל בַּר בִּנְיָמִן בְּשֵׂם אַסִּי. שְׁנֵי דַייָנֵי גְזֵילוֹת נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. שְׁמוּאֵל אַמַר. נָשִׁים 16b הָאוֹרְגוֹת בַּפְּרָכוֹת נוֹטְלוֹת שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַב חוּנָה אָמַר. מִתְּרוּמַת בֶּדֶק הַבַּיִת. מַה וּפְלִיג. שְׁמוּאֵל עֲבֲד לָהּ כְּקָרְבָּן. רַב חוּנָה עֲבֲד לָהּ כְּבִּינְייָן. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. תַּנָּא רִבִּי יְהוּדָה גְרוֹגְרוֹת. הַקְּטוֹרֶת וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. מִזְבַּח הַזָּהָב וְכָל כְּלֵי שָׁרֵת בָּאִין מִמּוֹתָרֵי נְסָכִים. מִזְבַּח הָעוֹלָה וְהַהֵיכָל וְהָעֲזָרוֹת בְּאִין מִשְּׁיֵּרֵי הַלִּשְׁכָּה. חוּץ לָעֲזָרוֹת בָּאִין מִלִּשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת. וְהָא תַנֵּי. אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַהֵיכָל וְהָעֲזָרוֹת מוֹעֲלִין בָּהֶן. וְכִי יֵשׁ מְעִילָה בִּשְׁיֵרִים. אֶלָּא כְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. מוֹעֲלִין בִּשְׁיֵרִיִים. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כְּלוּם אָמַר רִבִּי מֵאִיר אֶלָּא בְתוֹךְ שְׁנָתוֹ. וְהָכָא חוּץ לִשְׁנָתוֹ אֲנָן קַייָמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי חנינא. לא היא דכלום אמר ר''מ דמועלין בשיריים אלא בתוך שנתו של שקלי הלשכה כדקאמר התם טעמא שמא יצטרכו להן בסוף והיינו באותה השנה שעדיין אין כאן מתרומה חדשה וכשכלו השקלים מן התרומה היו צריכין להביא הקרבנות משירי הלשכה והלכך ס''ל דמועלין בשיריים והכא דקאמר אבני המזבח וכו' מועלין בהן בחוץ לשנתו אנן קיימין כלומר דלעולם מועלין בהן קאמר ולא מיתוקמא כר''מ:
אלא כר''מ. בסוף פרק דלעיל דאמר מועלין בשירים:
והא תני אבני המזבח וכו' מועלין בהן ואם משירי הלשכה הן באין וכי יש מעילה בשיריים:
מזבח העולה. שהוא בנין וכן לבנין ההיכל והעזרות עצמן באין משירי לשכה ואותו הצריך לבנין חוץ לעזרות באין מלשכות שיש בהן נדבות לבדק הבית:
מזבח הזהב וכו' ממותרי נסכים. כדתנן לקמן בפרקין לר''ע מותר נסכים לכלי שרת:
הקטרת וכו'. כלומר הקטרת הוא בכלל כל הקרבנות צבור ובאין מתרומת הלשכה:
תנא ר' יהודה גרוגרות. כך היה שמו ונזכר כמה פעמים בש''ס הזה:
שמואל עבד לה כקרבן. גופו שבא מתרומת הלשכה ורב הונא עבד לה כבנין שאינו בא אלא מקדשי בדק הבית:
שני דייני גזילות. שהיו בירושלים כדתנינן בפ''ג דכתובות נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ונשים האורגות בפרכת פליגי בה שמואל אמר וכו' ומפרש מה פליג כלומר במאי פליגי:
תלמידי חכמים וכו'. כל אלו לצורך גופו של הקדש ונוטלין שכרן מתרומת הלשכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source