הלכה: אֵילּוּ הֵן הַמְמוּנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ כול'. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר. רִבִּי סִימוֹן וְרַבָּנִן. חַד אָמַר. כְּשֵׁירֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר בָּא לִמְנוֹת [עֲלֵהֶן]. וְחוֹרָנָה אָמַר. מִי שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ הַדּוֹר מָנָה מַה שֶׁבְּדוֹרוֹ. מָאן דְּאָמַר. כְּשֵׁירֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר בָּא לִמְנוֹת. עַל כּוּלָּן הוּא אוֹמֵר. זֵיכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. מָאן דְּאָמַר. מִי שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ הַדּוֹר מָנָה מַה שֶׁבְּדוֹרוֹ. עַל כּוּלָּם הוּא אוֹמֵר. וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב׃ עַל מִי נֶאֱמַר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. עַל בֶּן קָטִין וַחֲבֵירָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' רבי חזקיה אמר רבי סימון ורבנן וכו'. וכתוב לעיל בסוף פ''ג דיומא וע''ש:
משנה: 21a אֵילּוּ הֵן הַמְמוּנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. יוֹחָנָן בֶּן פִּינְחָס עַל הַחוֹתָמוֹת. אֲחִייָה עַל הַנְּסָכִים. מַתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל עַל הַפְּייָסוֹת. פְּתַחְיָה עַל הַקִּינִּים פְּתַחְיָה זֶה מָרְדְּכָי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן וְיוֹדֵעַ בְּשִבְעִים לָשׁוֹן. בֶּן אֲחִייָה עַל חוֹלֵי מֵעַיִם. נְחוּנְייָה חוֹפֵר שִׁיחִין. גְּבִינֵי כָרוֹז. בֶּן גֶּבֶר עַל נְעִילַת שְׁעָרִים. בֶּן בֵּבָי מְמוּנֶּה עַל הַפָּקִיעַ.בֶּן אַרְזָה עַל הַצִּלְצָל. הוּגְדַּס בֶּן לֵוִי עַל הַשִּׁיר. בֵּית גַּרְמוּ עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים. בֵּית אַבְטִינָס עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. אֶלְעָזָר עַל הפָּרוֹכוֹת וּפִנְחָס הַמַּלְבִּישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ופנחס המלביש. הוא היודע סדר הלבישה ביפוי וסידור נאה כדקאמר בגמרא:
על הפרוכת. על אורגי הפרוכת כדקאמר בגמרא שהיו נעשים שתים בכל שנה כדלקמן בפ''ח:
בית גרמו וכו'. ככתוב בסוף פ''ג דיומא:
הוגדס. או הוגרס על השיר שהוא היה המתחיל את השיר ושאר הלוים אחריו וכשהיה מסיים היו כולן מסיימין:
צלצל. כלי שיר סימבול''א בלע''ז ועל שם שיוצא ממנו קול גדול מלשון תצילנה אזניו:
בן בבי על הפקיע. מפרש בגמרא הכא שהיה מזווג את הפתילות לפי ששיערו מחצית הלוג לנר להמנורה והיה צריך לזווג ולעשות הפתילות לפי הזמן שבתקופת טבת היה עושה אותן דקות ובתקופת תמוז עבות כדי שידלוק כשיעור אחד בלילות ארוכות וקצרות:
בן גבר. כך היה שמו וממונה על נעילת שערים במקדש ובהר הבית בערב ולפותתן בבקר:
גביני כרוז. הוא היה המכריז בשחר בבית המקדש עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לשירתכם ולפעמים היו שומעין קולו מיריחו כדתנן במסכת תמיד:
בן אחיה על חולי המעים. כדקאמר בגמרא שרוב הכהנים היו להם חולי מעיים לפי שאוכלין בשר הרבה ושמן ושותין מים אח''כ והיו מהלכין יחף על הרצפה והוא היה ממונה על רפואתן ויודע הסמים הטובים והמועילים לזה:
נחוניא חופר שיחין. ממונה על חופרי שיחין ובורות כדי שיהיו המים מצויין לעולי הרגלים:
מתני' אלו הממונין שהיו במקדש וכו'. בגמרא פליגי בהא דחד אמר כשרים שבכל דור ודור הוא מונה באלו המנויין ולהאי מ''ד היו נקראין על שם הראשונים שג''כ כולן כשירין היו כדקחשיב להו בסוף ע''ג דיומא ולא היו מזכירין לגנאי אלא לבן קמצר וחביריו האמורים. ואידך אמר מה שהיו באותו הדור מונה אותן לפי מה שבכל דור ודור ולהאי מ''ד על כולן אמר התם לגנאי חוץ מבן קטין וחביריו המוזכרים למעלה שם:
על החותמות ועל הנסכים. כדמפרש לקמן בפרקין:
על הפייסות. לעשות הפייס האמור לעיל בפ''ב דיומא שהממונה אמר להם הצביעו:
על הקינין. קיני זבים וזבות ויולדות והיה ממונה על השופרות שכתוב עליהן קינין כדלקמן בפ''ו והיא לוקח קינין באותן המעות שבשופר הקינין להקריבן להחייב בהן ולזה היה צריך שיתמנה חכם גדול ובקי לפי שיש כמה וכמה דינין המתחלפין אם אירע איזה תערובות בהן כדתנן במסכת קינין ואמרינן באבות קינין ופתחי נדה הן הן גופי תורה:
שהיה פותח בדברים ודורשן. כדקאמר בגמ' פעם אחת יבשה א''י וכו':
ויודע בשבעים לשון. הוא מרדכי בלשן הנזכר בעזרא בין עולי הגולה על שם שהיה בולל לשונות הרבה:
אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּתִיב לָכֵ֞ן אֲחַלֶּק ל֣וֹ בָֽרַבִּ֗ים וְאֶת עֲצוּמִים֘ יְחַלֵּ֣ק שָׁלָל֒. זֶה רִבִּי עֲקִיבָה שֶׁהִתְקִין מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵילּוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. מַה שֶׁהִתְקִין זֶה כְלָלִין וּפְרָטִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זה ר''ע שהתקין וכו'. והיינו דכתיב לכן אחלק לו ברבים שיהא מפורסם ברבים וכולם לומדים מה שסידר ומפני ואת עצומים יחלק שלל שחילק שלל הרבה בדברי תורה לעצומים והרוצים ליגע בהם. ויש אומרים אלו התקינו אנשי כנסת הגדולה מדרש הלכות והגדות ומה שהתקין זה ר''ע כללין ופרטין שהתורה נדרשת בהן וכדנשנה בברייתא דרבי ישמעאל:
אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. כְּתִיב מִשְׁפְּח֤וֹת סֽוֹפְרִים֙ יֹוֹשְׁבֵי יַעְבֵּ֔ץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר סֽוֹפְרִים֙. אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ אֶת הַתּוֹרָה סְפוּרוֹת סְפוּרוֹת. חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרוֹמוּ. חֲמִשָּׁה דְבָרִים חַייָבִין בַּחַלָּה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵיתוֹת בַּתּוֹרָה. שְׁלשָׁה עָשָׂר דָּבָר בְּנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר. אַרְבַּע אֲבוֹת נְזִיקִין. אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ספורות ספורות. מנין ומספר בכל דינים השוים ולהורות שהן לא פחות ולא יותר חמשה לא יתרומו וכו':
אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּתִיב לְעֶזְרָ֥א הַכֹּהֵ֖ן הַסּוֹפֵר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר סוֹפֵֽר. אֶלָּא כְשֵׁם שֶׁהָיָה סוֹפֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה כָּךְ הָיָה סוֹפֵר בְּדִבְרֵי חֲכָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה תלמוד לומר סופר. וכי לא היה לו להכתוב לספר בשבחו אלא שהיה כותב כמשמעות סופר כפשטיה אלא ללמד כשם שהיה סופר וחושב בד''ת להתיבות ולהאותיות כמו שנשנה במסכת סופרים כך היה סופר ומונה בדברי חכמים כדלעיל:
בֶּן אֲחִייָה עַל חוֹלֵי מֵעַיִם. עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים מְהַלְּכִין יְחֵיפִים עַל הָרִצְפָּה וְהָיוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין מַיִם הָיוּ בָאִין לִידֵי חוֹלֵי מֵיעַיִם. וַהֲוָה יְדַע אֲהֵיי דֵין חֲמַר טַב לִמְעַייָא. וְהֵיי דֵין חֲמַר סְמַס לִמְעַייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בן אחיה וכו'. כדפרישית במתני' שאחיה היה יודע איזה יין טוב למעיים ואיזה יין הוא סמם ומרפא ביותר למעיים:
שָׁלֹשׁ נָשִׁים הֵבִיאוּ קִינֵּיהֶן. אַחַת אוֹמֶרֶת. לְעֵינָתִי. וְְְאַחַת אוֹמֶרֶת לְיַמָּתִי. וְאַחַת אוֹמֶרֶת. לְזִיבָתִי. זוֹ שֶׁאָֽמְרָה. לְעֵינָתִי. סָֽבְרִין מֵימַר. שׁוֹפַעַת כְמַעֲייָן. אֲמַר לוֹן. בְּעֵייְנָהּ סְכָנָת. זוֹ שֶׁאָֽמְרָה. לְיַמָּתִי. סָֽבְרִין מֵימַר. שׁוֹפַעַת כַּיָּם. אֲמַר לוֹן. בְּיַמָּהּ סְכָנָת. זוֹ שֶׁאָֽמְרָה. לְזִיבָתִי. סָֽבְרִין מֵימַר. זָבָה מַמָּשׁ. אֲמַר לוֹן. זְאֵב בָּא לִיטּוֹל אֶת בְּנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלש נשים וכו'. ועוד מעשה בג' נשים שהביאו קיניהן ואחת אומרת לעינתי וכו' והיו סבורין לומר לעינתי מלשון מעיין שהיתה שופעת זיבה כמעיין וכן האומרת לימתי שופעת כים היתה והאומרת לזיבתי זיבה ממש כסידרה ונמצאו שאלו השלש כולן קיני חובה מביאין הן אחד לחטאת ואחד לעולה כך היו סבורין ואמר להן פתחיה לא כך היא כוונתן אלא זו שאומרת לעינתי בעינה היתה מסוכנת ונתרפאה ומביאה קן א' לנדבה וכן האומרת לימתי בים סיכנה וניצולה והאומרת לזיבתי זאב בא ליטול את בנה וניצל ממנו ומביאה קן א' ונמצאו שאלו קיני נדבה הן וכולן עולות:
אָמַר רַב חִסְדָּא. פַּעַם אַחַת יָֽבְשָׁה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (וְקָֽלְטוּ לְגַגּוֹת צְרִיפִין.) [וְלֹא יָדְֽעוּ מֵהֵיכָן לְהָבִיא. וַהֲוָה תַמָּן חַד אִלֵּם דַּהֲוַה יְהִיב חַד יָדֵיהּ עַל גַּגּוֹת יִחָדָא יָדֵיהּ עַל צְרִיפָה. אַיְתוּנֵיהּ קַמֵּיהּ דִּפְתַחָא. אֲמַר לָהוּ. אִי אֲתַר דְּמִתְקָרֵי גַגּוֹת צְרִיפִין אוֹ צְרִיפִין גַּגּוֹת. אָֽזְלִין תַּמָּן וְאַשְׁכְּחוֹן.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. פַּעַם אַחַת נִשְׂרַף כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מֵאֵיכָן לְהָבִיא. וַהֲוָה תַמָּן חַד אִילֵּם וַהֲוַה יְהִיב יָדֵיהּ עַל עֵייְנֵיהּ וְיָדֵ͏יהּ עַל סוֹכְרָא. אַיְתוּנֵיהּ גַּבֵּי פְתַחְיָה. אֲמַר לוֹן. אִית אֲתַר דְּמִתְקָרֵי עֵין סוֹכֵר אוֹ סוֹכֵר עַיִן. וְאָֽזְלִין תַּמָּן וְאַשְׁכְּחוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על סוכרא. מקום סכר הנהר שסוכרין אותו כדי שיתפשט וישקה את השדות א''נ סיכרא והוא חור שבמזוזת הדלת שתוחבין בו הבריח לנעול:
פעם אחת נשרף כל העולם כולו. נשרפו הזרעים מחמת החום ולא היו יודעין וכו':
אייתוניה. הביאו אותו לפני פתחיה שלא היו מבינים ברמיזותיו של אילם הזה ואמר להן פתחיה אם יש איזה מקום הנקרא גנות צריפין או להפך והלכו לשם ומצאו שדה זרועה ומליאה וקצרוה להביא העומר:
יבשה ארץ ישראל. לא ירדו גשמים ולא גדלו הזרעים ולא ידעו מהיכן להביא העומר:
פְּתַחְיָה עַל הַקִּנִּים. בּוֹא וּרְאֵה מַה גָדוֹל הוּא כוֹחוֹ שֶׁלְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן וְיוֹדֵעַ שִבְעִים לָשׁוֹן. תַּנֵּי. סַנְהֶדְרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנַיִם שֶׁיּוֹדְעִין לְדַבֵּר וְכוּלָּן רְאוּיִין לִשְׁמוֹעַ הֲרֵי זוֹ רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין. שְׁלֹשָׁה הֲרֵי זוֹ בֵינוֹנִית. אַרְבָּעָה הֲרֵי זוֹ חֲכָמָה. וּבְיַבְנֶה הָיוּ בָהּ אַרְבָּעָה. בֶּן עַזַּאִ וּבֶן זוֹמָא בֶּן חֲכִינַאִי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלשה. אם יש בהן שלשה מדברים ה''ז בינונית ואם יש בהן ארבעה הרי זו חכמה מפני ששנים מהן מדברים עם זה ובתוך כך שנים האחרים נושאין ונותנין בהענין:
שנים שיודעין לדבר. בשבעים לשון וכולן ראוין לשמוע להבין אף שאין יכולין לדבר ה''ז ראויה לסנהדרין לפי שהסנהדרין היו צריכין שיהא בהן מדברים בכל הלשונות שאם יבא לפניהן אחד מאיזו אומה ולשון ואינו מדבר כ''א בלשון עמו שיהו יכולין לדבר עמו ולהשיבו וכולן היו צריכין שיבינו מה שהן מדברין:
תני. בתוספתא דסנהדרין ריש פרק ח':
בוא וראה מה גדול הוא וכו'. שהיה יודע לדרוש ברמוזי הדברים ולחברן ולעשותן מלות כדי להבין וכדלקמן בהאי דרב חסדא:
חֲמַרְתֵּיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר גְּנַבְתָהּ לִיסְטָאֵי בַלֵּילִיָּא. עֲבְדַּת טְמִירָא גַבּוֹן תְּלָתָא יוֹמִין וְלֹא טַעֲמָה כְלוּם. בְּתַר תְלָתָה יוֹמִין אִימְלָכוּן מַחְזַרְתָּהּ. אָֽמְרוּן. אַפְקוּנַהּ מִן הָכָא דְלָא תֵימוּת גָּבָּן. אַפְקוּנַהּ. אָֽזְלַת וְקָמַת עַל תִּרְעָא דָמָרָהּ. שְׁרִיַית מְנַהֲקָה. אֲמַר לוֹן. פָּֽתְחוּן לָהָדָא עֲלִיבְתָא דְּאִית לָהּ תְּלָתָה יוֹמִין דְּלָא טַעֲמָה כְלוּם. פָּֽתְחוּן לָהּ וְעָלַת לָהּ. אֲמַר לוֹן. יְהָבוּ לָהּ תֵּיכוּל. יְהָבוּן קוֹמָהּ סְעָרִין וְלָא בָעַת מִיכוּל. אָֽמְרוּן לֵיהּ. רִבִּי. לָא בָעַת מִיכוּל. אֲמַר לוֹן. מְתַקְּנִין אִינּוּן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. אִין. אֲמַר לוֹן. וָאַרִימִיתוּן דְּמַיִין. אָֽמְרוּן לֵיהּ. לֹא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. הַלּוֹקֵחַ זֶרַע לִבְהֵמָה קֶמַח לְעוֹרוֹת שֶׁמֶן לָאוֹר פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. אֲמַר לוֹן. מַה נַעֲבִיד לָהָדָא עֲלִיבְתָא דְּהִיא מַחְמְרָא עָל גַּרְמָהּ סַגִּין. וָאַרִימוֹן דְּמַיִין וְאָֽכְלָת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וארימיתון דמיין. אם הרימותם בשביל דמאי וא''ל לא כן למדתנו רבינו הלוקח וכו' והשיב ומה אעשה לעלובה זו והיא מחמרת הרבה על עצמה והרימו ותיקנו דמאי ואז אכלה:
יהבון לה תיכול. תנו לה מה לאכול ונתנו לה שעורים ולא אכלה וכששאל אם השעורים מתוקנים היו והשיבו הן לפי הדין שהיה דמאי דהלוקח לבהמה פטור:
שריית. התחיל' לצעוק ואמר להן רבי פנחס פתחו לה לעלובה זו שכבר יש ג' ימים שלא אכלה כלום:
גנבתה. נגנבה מליסטין בלילה ונעשית טמונה אצליהם במערה ג' ימים ולא טעמה כלום ולבסוף נמלכו להחזירה ואמרו הוציאוה מכאן שלא תמות ותסרח עלינו המערה והוציאו אותה והלכה ועמדה על השער של אדונה:
רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחָמָן. הָרִאשׁוֹנִים חָֽרְשׁוּ וְזָֽרְעוּ נִיכְּשׁוּ כִּיסְּחוּ עִידְּרוּ קָֽצְרוּ עִימִּירוּ דָּשׁוּ זָרוּ טָחֲנוּ הִרְקִידוּ לָשׁוּ קִיטִּיפוּ וְאָפוּ. וְאָנוּ אֵין לָנוּ פֶה לוֹכַל. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא. 21b אִין הֲווֹן קַדְמָאֵיי מַלְאָכִין אֲנָן בְּנֵי אֵינַשׁ. וְאִין הֲווֹן בְּנֵי אֵנַשׁ אֲנָן חֲמָרִין. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּהַהִיא שַׁעְתָּא אָֽמְרִין. אֲפִילוּ לַחֲמַרְתֵּיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לָא אִידְמִינָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין הוון קדמאי מלאכין וכו'. זה כתוב לעיל בפ''ק דדמאי בהלכה ג' ועל עובדא דמייתי התם לעיל ר' ירמיה שלח לרבי זעירא חדא מסאנא דתאנים דלא מתקנא. כלכלה אחת של תאנים ולא היו מתוקנים ממעשרות וסמכו זה על זה ר''ז היה אומר איך ישלח לי רבי ירמיה דבר שאינו מתוקן ורבי ירמיה היה סבור איך יהיה ר''ז אוכל דבר שספק לו אם מתוקן הוא או לא ובין דין לדין נתאכלו טבל וכשנודע לו אח''כ שאכל דבר שאינו מתוקן אמר רבי זעירא אין הוון קדמאי מלאכין וכו' ובההיא שעתא כשאירע לו כך לר''ז אמר ואפילו לחמרתיה דרבי פנחס בן יאיר לא אידמינן וכהאי עובדא דלקמן:
הראשונים חרשו וזרעו וכו' ואנו אין לנו פה לאכול. כלומר הם יגעו הרבה בד''ת והתקינו והזמינו להבין כל כללי התורה ופרטיה כאדם המתייגע בכל מלאכת התבואה עד אם גמר ואפה הפת ואעפ''כ אין לנו לב להבין אותה וכמי שאין לו פה לאכול:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source