לְאֵיכָן הָיוּ הַקּוֹלָּבּוֹנוֹת נוֹפְלִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לַשְּׁקָלִים. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. לִנְדָבָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן הַשְּׁזוּרִי אוֹמֵר. רִיקּוּעֵי זָהָב וְצִיפּוּי לְבֵית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. שׁולְחָנִין הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן בִּשְׂכָרָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. לְהוֹצָאַת דְּרָכִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לאיכן היו הקלבונות נופלין. תוספתא היא בפ''ק:
לשקלים. דינן כשאר שקלים לענין מותרות ולכל הנעשים משקלים שבלשכה:
לנדבה. דינן כשופרות נדבה וכמפורש לקמן בפ''ו נדבה מה היו עושין בה:
ריקועי זהב וכו'. מהקלבונות היו עושין:
שולחנין. שהיו יושבין לקבל השקלים ומחליפין להם היו נוטלין הקלבונות בשכרן ולא נפלו להקדש כלל:
ויש אומרים להוצאת דרכים. של השלוחין וכיוצא בזה:
הדרן עלך באחד באדר
הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי עָנִי כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. 6b וְהֵן שֶׁחִלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד תְּייָשִׁים וּתְייָשִׁים כְּנֶגֶד גְּדָיִים. אֲבָל אִם חִלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וּתְייָשִׁים כְּנֶגֶד תְּייָשִׁים הוּא חֶלְקוֹ מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ חִלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד גְדָיִים וּתְייָשׁים כְּנֶגֶד תְּיישִׁים כִּלְקוּחוֹת הֵן. כַּהִיא 7a דְתַנִּינָן תַּמָּן. הַלָּקוּחַ וּשֶׁנִּיתַּן לוֹ מַתָּנָה פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. וְלָמָּה לֵי נָן אָֽמְרִין. פְּעָמִים שֶׁחַייָבִין בָּזֶה וּבָזֶה וּפְעָמִים שֶׁהֵן פְטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה. הֵיךְ עֲבִידָא. חִלְקוּ אֶת הַנְּכָסִים וְאַחָר כָּךְ חִלְקוּ אֶת הַבְּהֵמָה. חַייָבִין בָּזֶה וּבָזֶה. חִלְקוּ אֶת הַבְּהֵמָה וְאַחָר כָּךְ חִלְקוּ אֶת הַנְּכָסִים. פְטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה. אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא דְאַתּ אָמַר. בְּשֶׁלֹּא הָֽיְתָה הַבְּהֵמָה רוֹב. אֲבָל אִם הָֽיְתָה הַבְּהֵמָה רוֹב הֵן הֵן עִיקַּר נְכָסָיו. רִבִּי אָבּוּן אָמַר. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. מִפְּנֵי שֶׁעֲשִׂיתָן [כְּאָדָם אֶחָד] (כְּאֶחָד אָדָם) אֶצֶל מַעֲשֵׂר בְהֵמָה אַתְּ פוֹטְרוֹ מִן הַקּוֹלָּבוֹן. אָמַר לֵיהּ לֹא. שַׁנְייָה הִיא שֶׁהוּא נוֹתֵן סֶלַע אַחַת שְׁלֵימָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חִלְּקוּ וְהָֽזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ חַייָבִין בְּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקָּלָבּוֹן. וְתַנִּינָן. חַייָבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעֲשַׂר בְּהֵמָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם אַבָּא בַּר רַב הוּנָא. הִיא שְׁנֵי 7b אַחִין שֶׁיָּֽרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן הִיא שְׁנֵי גִיסִין שֶׁיָּֽרְשׁוּ אֶת חֲמֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ותנינן. והא אנן תנינן לעיל כשחלקו וחזרו ונשתתפו חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה וכגוונא דפרישית לעיל ולדידך משכחת לה נמי אפי' בחלקו וחזרו ונשתתפו שחייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון וכגוונא דאמרן ולא משני מידי:
היא שני אחין היא שני גיסין וכו'. שלו היו לו בנים כ''א בנות היורשות ובעליהן כדין שני אחין שירשו אביהן דמי בהני גווני דמתני' וקא משמע לן הרבותא לענין דין הקלבון דלא תימא דוקא בשני אחין שלא חלקו ושוקלין משל אביהן שפטורין מהקלבון משום דהוי כהאב ששוקל ע''י בניו אבל זה לא היה אביהן דלידמי להו הכי הלכך קאמר דאפ''ה מכיון שלא חלקו ומירושה אחת הן שוקלין כאיש אחד הן ופטורין מן הקלבון ודין אחין שירשו אביהן להן:
גמ' אמר רבי אלעזר והן שחלקו וכו'. וגרסי' להא בפ''ק דקדושין בהלכ' ו' הא דאמרי' האחין שחלקו וחזרו ונשתתפו בבהמות פטורין הן ממעשר בהמה דוקא שחלקו גדיים כנגד תיישים וכו' כלומר שחלקו בשומא זה כנגד זה לפי שוויהן דבהא ליכא למימר זהו חלקו משעה ראשונה לכך וכשמת אביהן זכה זה בחצי הגדיים והתיישים וזה בחציין שהרי בשומא הוא שחלקו וכקונה זה מזה הוא והלכך הולדות שישנן בשעת חלוקה פטורין ממעשר בהמה משום לקוח והנולדים אח''כ פטורין משום שהן משל שותפות:
אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים וכו'. אמרי' יש ברירה והוברר הדבר שזהו חלקו משעה ראשונה ועדיין יש שם ירושה עליהן וכי חזרו ונשתתפו הדרא לה תפיסת הבית כבראשונה ולא הוי כשל שותפות והולדות שישנן בשעת חלוקה אינן פטורין משום לקוח ולא הנולדים אח''כ פטורין משום שותפות:
ר' יוחנן אומר אפי' חלקו וכו'. דס''ל האחין שחלקו כלקוחות הן ומשום דאין ברירה ובשעת החלוקה כמי שקונין זה מזה הוא ופטורין הן ממעשר בהמה:
כהאי דתנינן תמן. בבכורות פ''ט הלקוח פטור כדילפינן מדכתיב בכור בניך תתן לי כן תעשה לשורך וגו' מה בכור בניך אינו בלקוח ומתנה אף שורך וצאנך אינן בלקוח ומתנה ואם חזרו ונשתתפו שותפין הן ופטורין ממעשר בהמה:
היך עבידה. כאן שחלקו את הנכסים כולן והכספים וחזרו ונשתתפו ולא חלקו את הבהמה אלא שאחר כך חלקו את הבהמה ואם כן בשעה שעדיין לא חלקו את הבהמה חייבין הן בשתיהן בקלבון חייבין משום דהוו כשאר שותפין ובמעשר בהמה משום דלא חלקו בבהמה והוי מתפוסת הבית:
חלקו את הבהמה. וחזרו ונשתתפו בבהמה ולא חלקו את שאר הנכסים עד לאחר כן נמצא שפטורין מזה ומזה מקלבון פטורין שהרי עדיין לא חלקו בכספים והוי כאב השוקל על ידי בניו וממעשר בהמה פטורין שהרי חלקו וחזרו ונשתתפו ובהמת השותפין הן:
א''ר מנא הדא דאת אמר. בשחלקו את הבהמה ולא חלקו את הנכסים שפטורין מזה ומזה דוקא בשלא היתה הבהמה רוב מכל הירושה שיש להן לחלק אבל אם היתה הבהמה רוב הן הן עיקר הנכסים והולכין אחריהן שמסתמא אמרי' הרי הן כחלקו את הכל וחייבין הן בקלבון:
ר' שמי בעי. על עיקר הדין בחלוקה זו דלעיל דאמרי' בשלא חלקו כלל שחייבין הן במעשר בהמה ופטורין מהקלבון ואמאי שאם מפני שעשיתן כאדם אחד אצל מעשר בהמה לחומרא את פוטרו מן הקלבון בתמיה דילמא לחומרא דוקא הוא דאמרי' דכאדם אחד הן ועוד דגזירת הכתוב היא כדילפינן מיהיה מכל מקום דכל שהוא מתפוסת הבית חייבין במעשר בהמה אבל לענין קלבון כשאר שני אנשים ליחשבו וליחייבו בקלבון:
א''ל. ואהדר ליה ר' אבון לא היא שנייא היא הכא משאר שני אנשים לפי שהוא נותן סלע אחת שלימה משל אביהן בשביל שניהן והרי זה כהאב ששוקל בשבילן שפטור מן הקלבון:
ופריך מעתה. משכחת לה נמי שאפי' חלקו בכספים וחזרו ונשתתפו שחייבין הן במעשר בהמה מפני שלא חלקו בבהמה ופטורין הן מקלבון ואפי' שחזרו ונשתתפו בכספים וכגון שנותנין סלע אחת שלימה שהיא משל אביהן שאף על פי שעכשיו היא בשותפות שניהן מכל מקום נימא לקולא כדקאמרת דטעמא דפטורין מקלבון משום שנותנין סלע אחת שלימה והרי היא כמו שהיתה שלא נשתנית:
ר' ירמיה בעי ולמה לית אנן אמרין פעמים וכו'. ולמה לא חשיב התנא במתני' דמשכחת לה נמי שפעמים חייבין בשתיהן ופעמים פטורין בשתיהן כדמפרש ואזיל:
משנה: מְצָֽרְפִין שְׁקָלִים דַּרְכּוֹנוֹת מִפְּנֵי מַשּׂוֹי הַדֶּרֶךְ. כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ שׁוֹפָרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ כָּךּ הָיוּ בַּמְּדִינָה. בְּנֵי הָעִיר שֶׁשִּׁילְחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶן וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָֽבְדוּ אִם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה נִשְׁבָּעִין לַגִּזְבָּרִים וְאִם לָאו נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין תַּחְתֵּהֶן. נִמְצָאוּ אוֹ שֶׁהֶחֱזִירוּם הַגַּנָּבִים אֵילּוּ וָאֵילּוּ שְׁקָלִים וְאֵין עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה הַבָּאָה:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כשם שהיו שופרות במקדש. אצל השלחנים היושבים בירושלים היו תיבות כעין שופר שפיהן צר למעלה והולכין ומרחיבין כדי שלא יוכלו ליטול מהן כלום וכהאי דכתיב ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקוב חור בדלתו וגו' וזה היה עומד בעזרה כדכתיב שם. והשופרות שאצל השלחנים היו נותנין בהן ג''כ להשקלים שמביאין להם וכך היו שופרות במדינה בכל ערי ישראל שמקבצים מבני העיר שקליהם ונותנין בהן עד שישלחום:
מתני' מצרפין שקלים דרכונות. בני העיר שקבצו שקליהן לשלח אותן לירושלים יכולין הן להחליפם בדרכונות והן מטבעות של זהב כדכתיב בעזרא דרכמוני זהב כדי להקל מעליהם משאוי הדרך:
בני העיר ששלחו את שקליהם. ביד שליח להוליכם לירושלים ונגנבו או שאבדו מידו:
אם נתרמה התרומה וכו'. הדין הוא כך שאם זה השליח שומר שכר היה שחייב בגניבה ואבידה אלא שאבדו ממנו באונס ונגנבו בליסטים מזויין מיירי שהוא פטור בשבועה ואם אירע זה אחר שנתרמה התרומה של הלשכה נשבעין השלוחין להגזברים שנאבדו מהן באונס ובני העיר פטורין לפי שהתורם תורם הוא על הגבוי ועל העתיד לגבות ואם כן ברשות הקדש הן ומה היה להן לבני העיר לעשות הרי לא מסרו אלא לשומר שכר שהוא חייב בגניבה ואבידה ואין האונס מצוי:
ואם לאו. אלא שאירע האונס קודם שנתרמה התרומה ועדיין ברשות בני העיר הן נשבעין השלוחין לפני בני העיר ונפטרין ובני העיר שוקלין שקלים אחרים תחתיהם שהראשונים לא עלו להם. ואם השליח שומר חנם הוא שפטור מגניבה ואבידה אלא שנשבע שלא פשע לעולם הוא נשבע לבני העיר שהן חייבין שלא היה להם למסור אלא לשומר שכר לפיכך הוא נשבע ונפטר ובני העיר צריכין לשקול שקלים אחרים תחתיהן. ואע''ג דקי''ל אין נשבעין על ההקדשות שבועה זו תקנת חכמים הוא שלא יהיה ההקדש יוצא בלא שבועה כדי שלא יזלזלו בהקדשות לפיכך אפי' אמרו בני העיר הואיל ואנו משלמין שקלינו אין רצונינו שישבע השליח שהוא נאמן לנו אין שומעין להם:
נמצאו. השקלים אחר שנשבע השליח וגבו השקלים שנית או שהחזירום הגנבים אלו ואלו שקלים הן ואין עולין להן לשנה הבאה. אלא הראשונים יפלו לשקלי שנה זו והשניים יפלו לשקלי שנה שעברה. ובגמרא פליגי בה איזה מהן הן הראשונים ואיזה הן השניים:
הלכה: מְצָֽרְפִין שְׁקָלִים דַּרְכּוֹנוֹת כול'. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָן מַרְגָּלִית. שֶׁמְּא תָזִיל הַמַּרְגָלִית וְנִמְצָא הַהֶקְדֵּשׁ מַפְסִיד. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. וְכוּלָּן נִפְדִּין בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶסֶף חוּץ מִן הַשְּׁקָלִים: [וְאֵין פּוֹדִין בְּכֵלִים]. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שֶׁמָּא יָזִילוּ הַכֵּלִים וְנִמְצָא הַהֶקְדֵּשׁ מַפְסִיד. וְהָכָא שֶׁמָּא תָזִיל הַמַּרְגָלִית וְנִמְצָא הַהֶקְדֵּשׁ מַפְסִיד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ויעשו אותן מרגליות. יצרף השקלים ויקנה מרגליות שהיא יותר קלה להקל משאוי הדרך:
שמא תזיל המרגלית. דשכיחא שתזיל ואין המקח שוה לעולם ונמצא ההקדש מפסיד כשימכרנה בירושלים אבל דרכמונות טבועין הן ולא זיילי:
כהאי דתנינן תמן. בפ''ח דבכורות חמש סלעים של בן שלשים של עבד חמשים של אונס ומפתה ומאה של מוציא שם רע כולן בשקל הקדש במנה צורי וכולם נפדין בכסף ובשוה כסף חוץ מן השקלים שהן דוקא במטבעות טבועין ומהאי טעמא שמא יוזל השוה כסף ונמצא ההקדש מפסיד וכדאמרינן נמי אין פודין בכלים ליתן כלים להקדש בשווין תחת השקלים ואמר ר' שמואל וכו' והכא נמי שמא תזיל המרגלית:
תַּנֵּי הָרִאשׁוֹנִים נוֹפְלִין לְתְקְלִין חַדְּתִין וְהַשְּׁנִייִם נוֹפְלִים לְתִקְלִין עֲתִיקִין. אֵילּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְאֵילּוּ הֵן הַשְּׁנִייִם. רִבִּי פִּינְחָס בֵּירִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי אַבָּא מָרִי. חַד אָמַר. אֵילּוּ שֶׁשִּׁילְחוּ בְנֵי הָעִיר תְּחִילָּה. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵילּוּ שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי גִיזְבָּרִין תְּחִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני. בתוספתא פ''ק:
חד אמר אילו ששילחו בני העיר תחלה. ואבדו ונמצאו אח''כ אלו הן הראשונים ויפלו לתקלין חדתין והשניים הם מה ששקלו בני העיר לשקלים האחרים מקודם שנמצאו הראשונים ויפלו לתקלין עתיקין. ואידך אמר אלו הן הראשוני' שהגיעו לידי גזברין תחלה והשקלים שאבדו ונמצאו אחר ששקלו אחרים הן הן השניים:
הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וְאָבַד. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חַיּיָּב בָּאַחֵרָיוּתוֹ עַד שֶׁיִּמְסוֹר לַגִּיזְבָּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. הֶקְדֵּשׁ בִּרְשׁוּת הַגָּבוֹהַּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין תַּחְתֵּיהֶן. [עוֹד] הִיא מִשֵּׁם שְׁבוּעַת תַּקָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הפריש שקלו ואבד ר' יוחנן אומר חייב באחריותו וכו'. וצריך לשקול שקל אחר:
הקדש ברשות גבוה בכל מקום שהוא. דכל היכא דאיתי' בי גזא דרחמנא איתיה ואינו חייב באחריותו:
מתני' פליגא על רשב''ל. דהא קתני נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן ומדהן צריכין לישבע ע''כ משום שמוטל על בני העיר לשלם שקלים אחרים וכל זמן שלא נשבעו התביעה על השלוחין היא לפיכך נשבעין להן ובני העיר שוקלין תחתיהן אלמא דחייבין באחריותן:
לא עוד היא משום שבועת תקנה. וכי עיקר שבועה זו אינה אלא משום תקנה וא''כ מפרש לה ר''ל הכי שאע''פ שבני העיר שוקלין תחתיהן אחרים מרצונם אפ''ה נשבעין להן משום שבועת תקנה:
המפריש שקלו ואבד והפריש אחר תחתיו ולא הספיק להקריבו עד שנמצא הראשון זה וזה שקלים הראשונים וכו'. תיקלין חדתין לשקלי שנה זו ותקלין עתיקין הן שקלי שנה שעברה:
בְּנֵי הָעִיר שֶׁשִּׁילְחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶן. נִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָֽבְדוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. קֳדָשִׁים שֶׁהוּא חַייָב בַּאֲחֵרִיּוּתָן כִּנְכָסָיו הֵן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מִשּׁוּם שְׁבוּעַת תַּקָּנָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין תַּחְתֵּיהֶן. הָדָא הִיא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֵּׁם שְׁבוּעַת תַּקָּנָה. אַף עַל פִּי שֶׁקִּיבְּלוּ בְנֵי הָעִיר לְשַׁלֵּם אֵין הַהֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְלֹא שְׁבוּעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בני העיר וכו'. וקתני נשבעין והא קי''ל אין נשבעין על ההקדשות וכדתנן בפ' שבועת הדיינין ומוקי לה ר' אלעזר כדר''ש דס''ל קדשים שהוא חייב באחריותן כנכסיו הן ונשבעין עליהן כדקאמר התם והכא נמי חייבין בני העיר באחריותן אם לא נתרמה התרומה וצריכין לשקול אחרים תחתיהן ולקמן מדייק עלה:
ר' יוחנן. קאמר ד''ה היא מתני' דשבועה זו משום שבועת תקנה היא שתיקנו כדי דלא יזלזלו בשמירת ההקדש:על דעתיה דר' יוחנן. בשלמא לר' יוחנן ניחא דקתני אם נתרמה התרומה נשבעין לגזברים וכו' דהכל היא משום שבועת תקנה היא. ול''ג הכא הדא היא דר''ש עד לבתר. אלא לר' אלעזר דמוקי לה כר''ש הדא היא דר''ש בתמיה כלומר נהי דהסיפא ניחא לדידיה דאם לא נתרומה התרומה נשבעין לבני העיר לפי שחייבין באחריותן אלא רישא אם נתרמה התרומה שכבר אין חייבין באחריותן שתורמין על הגבוי וכו' וא''כ אין שבועה זו אלא ליטול שכרן וגזברין מאי עבידתייהו לבני העיר מיבעיא ליה. ומשני דה''ק נשבעין לבני העיר במעמד הגזברין ומשום דההפסד על ההקדש וכי היכי דלא נחשדינהו לבני העיר שלא שקלו א''נ דלא נחשדינהו להשלוחי' שהטמינו. אותך א''נ דלא נשוו להן פושעין בשליחותן:
אע''פ שקיבלו בני העיר עליהם. לשלם שקלים אחרים ואינם רוצים שישבע השליח שאומרים נאמן הוא לנו אעפ''כ תקנת חכמים היא שישבע לפי שאין ההקדש יוצא בלא שבועה:
מַתְנִיתָא בִתְקֵלִין תַדְּתִין. אֲבָל בִּתְקֵלִין עַתִּיקִין לָא בְדָא. וְתַנֵּי כֵן. עַתִּיקִין בַּמִּקְדָּשׁ. אֵין עַתִּיקִין בַּמְּדִינָה. מַתְנִיתָא בִשׁוֹמֵר חִנָּם. אֲבָל בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר לֹא בְדָא. אָמַר רַב אַבָּא. וַאֲפִילוּ תֵימַר בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. נִגְנְבוּ. בְּלֵיסְטֵיס מְזוּייָן. אָֽבְדוּ. כְּמִי שֶׁטָּֽבְעָה סְפִינָּתוֹ בַיָּם. אָמַר רִבִּי יוּסְטָא בֵּירִבִּי סִימוֹן. אַתְייָא כְּמָאן דְּאָמַר. תּוֹרְמִין עַל הַגָּבוּי וְעַל הֶעָתִיד לְהִיגָּבוֹת. 8a בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין תּוֹרְמִין לֹא עַל הַגָּבוּי וְלֹא עַל הַמְמוּשְׁכָּן. לֹא בְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברם כמאן דאמר תורמין על הגבוי ועל הממושכן אבל לא על העתיד לגבות לא בדא. לפי שאלו ששלחו שקליהן ולא באו אינן בכלל התרומה וא''כ לעולם ברשותן הן שאבדו:
אתייא כמ''ד וכו'. הא דמחלק במתני' בין נתרמה התרומה או לא וזה כמ''ד תורמין על הגבוי ועל העתיד לגבות והלכך אם נתרמה התרומה נשבעין לגזברין לפי שברשות הקדש הן וכדפרישית במתני' אבל כמ''ד אין תורמין לא על הגבוי ולא על הממושכן כלומר על הגבוי שהוא ע''י משכון שנתן משכון על שקלו וכדתנן בפ''ק ממשכנין על השקלים וזה אינו כגבוי לא בדא אמרו לחלק כן. ופלוגתא היא בתוספתא פ''ב והכי גריס שם תורמין על המשכון ועל הגבוי ועל העתיד לגבות דברי ר''מ ר' יוסי אומר תורמין על המשכון ועל הגבוי אבל לא על העתיד לגבות. וגי' זו עיקרית וצריך לגרוס הכא נמי כן.
אמר ר' אבא ואפי' תימא בשומר שכר. ונגנבו דקתני בליסטים מזויין מיירי דגנב מיקרי ואבדו במי שטבעה ספינתו בים מיירי שכך השומר שכר פטור באונסין ונשבע שכדבריו כן הוא:
מתני' בשומר חנם. הא דקתני ונגנבו או שאבדו בשהשליח ש''ח מיירי דפטור מגניבה ואבידה ונשבע שלא פשע אבל בשומר שכר לא בדא אמרו שיפטור עצמו בשבועה שהרי חייב הוא בגניבה ואבידה:
ותני. בברייתא כן שאין שופרות של תקלין עתיקין אלא במקדש וכדתנן לקמן בפ''ו שלשה עשר שופרות היו במקדש וכתוב עליהן תקלין חדתין ותקלין עתיקין וכו':
לא בדא. אמרו שהיו במדינה:
מתניתא. דקתני כשם שהיו שופרות במקדש כך היו במדינה היינו בשופרות של תקלין חדתין שמשל שנה זו אבל בתקלין עתיקין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source