רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. הִיא נֶבֶל הִיא כִינּוֹר. נִימִין יְתֵירוֹת בֵּין זֶה לָזֶה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נֶבֶל. שֶׁהוּא מַלְבִּין כַּמָּה מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. עַל יְדֵי עוֹר שֶׁאֵינוֹ עָבוּד וְעַל יְדֵי נִימִין יְתֵירוֹת הָיָה מַלְבִּין כַּמָּה מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עוּגָב זֶה אֻרְדָּבְלִס. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיָה אֻרְדָּבְלִיס בִּירוּשָׁלִַם מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹרֵחַ אֶת הַנְּעִימָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני שהוא טורח את הנעימה מושך. את הקול נעימה ומערבב אותו ומלשון וסרח העודף:
עוגב זהארדבליס. נקרא טבלא גורגדנא והוא הזוג והעינבל שמקשקש בו אשקליטא בלע''ז:
על ידי עור שאינו עבוד. שעושין ממנו הנבל ועל ידי נימין יתרות וכו':
היא נבל היא כנור. מלאכה אחת לשתיהן אלא נימין יתרות יש בין זה לזה שבכנור יותר נימין מבנבל כמו שנאמר על השמינית עלי עשור ואלו היו בכנור. א''נ שבנבל היו נימין יתרות כדכתיב עלי עשור ועלי נבל וכ''נ מדלקמן שהוא מלבין. מבייש ומנבל כמה מיני כלי זמר לפי שקולו ערב ביותר:
הלכה: תַּנֵּי. אֵין פָּחוּת מִשֶּׁבַע וְלֹא יוֹתֵר עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. הָהֵן תַּנָּייָא עֲבַד תָּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה חָדָא. וְהָהֵן תַּנָּייָא עֲבִיד כָּל חָדָא וְחָדָא מִינְּהוֹן חָדָא. שֶׁתִּמְצָא אוֹמֵר. שָׁלשׁ עַל כָּל מַטֶּה וּמַטֶּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שָׁלשׁ עַל כָּל דֶּגֶל וָדֶגֶל. וְתַנֵּי. וְתֵשַׁע לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית. הָא חוֹרִי. מָאן דְּאִית לֵיהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לֵית לֵיהּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית. מָאן דְּאִית לֵיהּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית לֵית לֵיהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא הָיוּ תוֹקְעִין אֶלָּא לְנִיסּוּךְ הַמַּיִם בִּלְבַד. אִין תֵּימַר לְמִילּוּיִין. נִיתְנֵי שָָׁלשׁ לְמִילּוּיי הַמַּיִם שֶׁלְיוֹם וְשָׁלשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם שֶׁלְמָחָר. אִילֵּין אִינּוּן. וְהָא אִית לָךְ חוֹרָנִין תֵּשַׁע לְמוּסָפֵי שַׁבָּת. וְתֵשַׁע לְמוּסָפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. וְתֵשַׁע לְמוּסָפֵי יוֹם טוֹב שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. 25a אֶלָּא כְמָאן דְּאָמַר. יִתְקְע֖וּ. לִפְנִים מִן הַמּוּסָפִין יִתְקְעוּ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. יִתְקְע֖וּ. לִפְנים מִן הַמּוּסָפִין יִתְקְעוּ. (תְּקוּעוֹת) [תְּקִיעוֹת] הָיוּ מוֹסִיפִין. לֹא הָיוּ מוֹסִיפִין תְּקִיעוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אילין אינון. אתשע למוספין קאי דלא קחשיב אלא שלמוסף אחד והא אית לך עוד אחרי' כמוספין שאם חל ר''ה להיות בשבת יש כאן תשע לכל מוסף ומוסף ולמה לא קחשיב להו:
אלא כמ''ד יתקעו לפנים מן המוספין יתקעו. בתמיה כלומר דהש''ס מהדר להא דפריך והא אית לך חורנין וכו' ועלה מתמה וקאמר ואלא דלפירכא דידך לא אתיא כהאי מ''ד דדריש ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות והאי יתקעו מיותר דהלא כבר נאמר ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם אלא ללמד הכל לפנים כלומר לפי המוספין תוקעין וסלקא אדעתך לומר שתוקעין על כל מוסף ומוסף כך הוא הס''ד דידך אבל לאו מילתא היא אלא כרבנן דקיסרין בשם ר' אחא דאפי' למ''ד דדריש האי קרא דיתקעו לפנים מן המוספים לאו למימרא דתקיעות היו מוסיפין על כל מוסף ומוסף הא ליתא דלא היו מוסיפין תקיעות וקרא דיתקעו לא אתא אלא ליום שיש בו מוסף שתוקעין נמי למוסף ולא שאם יש בו כמה מוספין יתקעו על כל מוסף ומוסף:
גמ' תני אין פחות משבע וכו'. כדמפרש ואזיל ההן תניא וכו' זה התנא דברייתא חשיב תר''ת לאחת וההן תניא דמתני' קחשיב כל חדא וחדא מנהון התר''ת לחדא הרי ג' ומ''ח:
שתמצא לומר וכו'. על תשע לתמיד קאי שתמצא ג' ג' על כל מטה ומטה. כלומר על כל השתחויה שמטים את ראשם היו תוקעין תר''ת ור' יהודה ס''ל ג' על כל דגל ודגל היינו הפסקה בין פרק לפרק בשיר וקרי דגל על שם דילוג והפסקה וכלומר למר אותו תר''ת היו אחר כל השתחויה שעשו בין פרק לפרק ולמר היו אחר כל פרק ופרק ואח''כ היו ההשתחואות:
ותני ותשע למעלה עשירית. וא''כ קשיא הא חורי האיכא עוד הני אחריני ואמאי לא קחשיב להו ומשני מאן דאית ליה ע''ג המזבח וכו':
זאת אומרת. מדקחשיב במתני' שלש למילוי המים ותו לא ש''מ שלא היו תוקעין בשעת מילואן של מים אלא לניסוך המים בלבד וכלומר לאחר שהגיעו לשער המים והביאו אותן לצורך ניסוך המים של בו ביום דאם תאמר שהתקיעות היו למילואן של המים וא''כ בשעה שהיו ממלאין היו תוקעין קשיא נתני שלש למילוי המים של יום ושלש לשל מחר שהרי בע''ש היו ממלאין לצורך היום ולצורך מחר כדתנן בשלהי פרק דלעיל והשתא בע''ש היה צריך לחשוב עוד שלש אלא דע''כ לא היו בשעת מילואן של המים אלא כדאמרן בשעה שהגיעו לשער המים והיו מביאין גם אותן שלצורך מחר עמהם ועולין השלש תקיעות לשתיהן:
חָלִיל שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁל קָנֶה הָיָה. נִשְׁבַּר וְתִיקְנוּהוּ וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹת שֶׁהָיָה. חָֽזְרוּ וּנְטָלוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. צִלְצַל שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁלְנְחוֹשֶׁת הָיָה. נִשְׁבַּר וְתִיקְנוּהוּ וְלֹא הָיָה מְצַלְצֵל כְּמוֹת שֶׁהָיָה. חָֽזְרוּ וּנְטָלוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. מַכְתֶּשֶׁת שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁלְנְחוֹשֶׁת הָיָה. נִשְׁבְּרָה וְתִיקְנוּהָ וְלֹא הָֽיְתָה מְפַטֶּמֶת כְּמָה שֶׁהָֽיְתָה. חָֽזְרוּ וּנְטָלוּהָ וְחָֽזְרָה לִכְמוֹת שֶׁהָֽיְתָה. אֵילּוּ שְׁנֵי כֵלִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בְּבִינְייָן הָרִאשׁוֹן וְלֹא עָֽלְתָה עֲלֵיהֶן אֲרוחָה. עֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר. נְחוֹשֶׁת מָרֽוּק׃ נְחוֹשֶׁת מְמוּרָק. וּכְלֵ֨י נְחוֹשֶׁת מוּצְהָב טוֹבָה֙ שְׁנַ֔יִם חֲמוּדוֹת כַּזָּהָֽב: תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. חַד מִינְּהוֹן כִּתְרֵיי דִדְהָב. וְחוֹרָנָה אָמַר. תְּרֵי [מִינְּהוֹן] כִּתְרֵיי דִדְהָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תרין אמוראין פליגין. ואחרינא אמר תרי מנהון כחד דדהב. ולגי' הספר כתריי דדהב שהיו שקולין כשל זהב:
עליהן הוא אומר. הכתוב נחושת ממורט נחושת ממורק ועליהן הוא אומר בעזרא וכלי נחשת מוצהב טובה וגו':
ולא היתה מפטמת את הבשמים מסממני הקטורת שהיו כותשין בה כמו שהיתה בתחלה לפי שהיה קולה צלול הרבה והקול יפה לבשמים וחזרו ונטלוה וכו':
צלצל. שני כלים מכין זה על גבי זה וקולם דק וקורין אותן צינב''ש:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שִׁילוֹחַ הָיָה מוֹצִיא מַיִם כְּאִיסָּר. אָֽמְרוּ. נַרְחִיבֶנּוּ וְיִרְבּוּ מֵימָיו. הִרְחִיבוּהוּ וְנִתְמָעֲטוּ מֵימָיו. חָֽזְרוּ וּגְדָרוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שילוח. מעין השילוח היה פיו קצר ואינו מוציא מים אלא ברחב כאיסר ואמרו נרחיבנו וכו':
מַגָרֵיפָה. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זֶמֶר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מֵאָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא עֲשָׂרָה מִינֵי זֶמֶר. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם הָֽיְתָה מוֹצִיאָה אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מגריפה. של שיר שהיתה במקדש:
מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מִי קוֹדֵם. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִן הָדָא. שִׁירוֹ שֶׁל שַׁבָּת וְשִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שַׁנְייָא הִיא. דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. שׁוֹחֵט מוּסְפֵי שַׁבָּת וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶן שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בְּרַם הָכָא. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין. עַל שֵׁם. כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מוספי שבת ומוספי ר''ח מי קודם וכו'. גרסינן להא לעיל בפרק בתרא דשקלים בהלכה ו' עד סוף הלכה וע''ש:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פַּיִיס בִּפְנֵי עַצְמוֹ. בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רֶגֶל. דְּאָמַר רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. כּוּלְּהֹם כְּתִיב וּבַיּוֹם וְכָאן כְּתִיב בַּיּוֹם. לְלַמְּדָךְ שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פַּיִיס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. בַּשְּׁמִינִי חָֽזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. בְּרָכָה. אָמַר אִילָא. זְמָן. קָרְבָּן. פַּ֥ר אֶחָד֖ אַ֣יִל אֶחָ֑ד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברכה. אמר ר' אילא זמן שמברכין בו זמן קרבן שמקריבין בו פר אחד איל אחד ולא כשאר ימי החג:
אמר ר' יוחנן ותני כן. דח' רגל בפני עצמו הוא וכו':
הלכה: תַּנֵּי. כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ שׁוֹנוֹת וּמְשַׁלְּשׁוֹת בַּפָּרִים חוּץ מִשְׁתַּיִם הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹנוֹת וְלֹא הָיוּ מְשַׁלְּשׁוֹת בַּפָּרִים. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל. מָהוּ לְהַתְחִיל מֵהֶן לָרֶגֶל הַבָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. בַּשְּׁמִינִי חָֽזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. לֹא צוֹרְכָה דִילָא כְּהָדָא דְתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. דְּתַנֵּי רִבִּי נָתָן. שְׁמִינִי לֹא הָיָה בוֹ פַּיִיס. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי נָתָן מָהוּ לְהַתְחִיל מֵהֶן לָרֶגֶל הַבָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא צורכה. דקא מיבעיא ליה דאלא כהדא דתני בשם ר' נתן דפליג אמתני' וקסבר לא היה פייס בשמיני ולדעתיה דר' נתן הוא דמיבעיא ליה מהו להתחיל מהן הב' משמרות לזה רגל הבא:
מתני' אמרה כן. בתמיה הא קתני בח' חזרו לפייס כברגלים. וא''כ כולן באות לפייס ומאי תיבעי לך:
מהו להתחיל מהן לרגל הבא. אם אותן הב' האחרונות שלא שילשו יתחילו מהן לרגל הבא להקריב:
בשלישי היו י''א פרים והקריבום י''א משמרות שאחרי יהוריב נמצא ששני י''ב משמרות ברביעי היו עשרה פרים והקריבום עשרה משמרות שלאחריהם נמצא ששנו עשרים ושנים משמרות בחמישי היה ט' פרים ושנים מהם הקריבום שתי משמרות האחרונות וחזר יהוריב ושש משמרות שלאחריו והקריבו שבעה הרי ששילשו ז' משמרות בו' היו ח' פרים והקריבום הח' משמרו' שלאחריהם הרי ששלשו ט''ו משמרות בשביעי ז' פרי' לשבע משמרות שלאחריה' נמצאו כולן משלשות חוץ מב' האחרונו':
גמ' היו שונות ומשלשית בפרים חוץ מב' האחרונות וכו'. כך הוא החשבון ומאי דקתני מי שהקריב פרים היום וכו' כיצד ביום הראשון היו י''ג פרים והקריבום י''ג משמרות כדרך שסדרום בד''ה כ''ד. יהויריב ראשון ואחריו ידעיה חרים וכו' כולן כמות שהן סדורין נשתיירו י''א אחרונות לאילים ולכבשים למחר היו י''ב פרים ומקריבין אותן הנך י''א משמרות וחוזר יהויריב ומקריב אחד נמצא ששנה יהויריב לבדו:
משנה: יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג הָיוּ שָׁם שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים וְאֵילִים שְׁנַיִם וְשָׂעִיר אֶחָד. נִשְׁתַּייְרוּ שָׁם אַרְבָּעַה עָשָׂר כְּבָשִׂים לִשְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשֵּׁנִי חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. 25b בַּשְּׁלִישִׁי אַרְבָּעָה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בָּרְבִיעִי שְׁלשָׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּחֲמִישִׁי שְׁנַיִם מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשִּׁשִּׁי אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁבִיעִי כּוּלָּן שָׁווִין. בַּשְּׁמִינִי חָֽזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. אָֽמְרוּ מִי שֶׁהִקְרִיב הַיּוֹם לֹא הָיָה מַקְרִיב פְּרִים לְמָחָר אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִילָה:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרו. משמר שהקריבו פרים היום לא יקריבו פרים למחר שהמשמרות שהקריבו אתמול כבשים לא היו מניחין אלא חוזרות הן חלילה ואיתן שהקריבו אתמול פרים מקריבין למחר כבשים וכך הם חוזרים חלילה:
בשמיני חזרו לפייס כרגלים. פר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים מקריבין בשמיני אינן קריבין כסדר הקרבנות בחג לפי סדר המשמרו' אלא כל המשמרות באות ועושין פייס עליהן כמו שמפייסות בשאר הרגלים וכמפורש סדר הפייס בפ''ב דיומא:
בשביעי כולן שוים. וכל המשמרו' הנותרות שוין הם בהקרבת הכבשים שהרי בשביעי אינן אלא שבעה פרים ואילים שנים ושעיר אחד לעשרה משמרות ונשתיירו ארבעה עשר משמרות ומקריבין י''ד כבשים:
בשני. שנתמעט אחד מן הפרים ונשתיירו ט' משמרות וי''ד כבשים חמשה מהם היו מקריבין שנים שנים הרי עשרה והשאר שהם ארבע משמרות הנותרות מקריבין כל אחת כבש אחד והשלישי שנתמעט עוד פר אחד מן הפרים ונשארו עשרה משמרות לי''ד כבשים היו ארבע משמרות מקריבין שנים שנים הרי שמונה והשאר אחד אחד ששה כבשים לששה משמרות וברביעי וכו':
מתני' יו''ט הראשון של חג היה שם שלשה עשר פרים. לפי שי''ד משמרות של כהונה היה במקדש וכולן היו עולות לרגל וזוכות בחובות הבאות מחמת הרגל וששה עשר משמרות מהם מקריב שש עשרה בהמות והן י''ג פרים ואלים שנים ושעיר אחד ונשתיירו שם י''ד כבשים וח' משמרות וששה משמרות מן השמונה היו מקריבין שני כבשים כל אחד מהן הרי י''ב כבשים והשאר שהם שתי משמרות הנותרות מקריבין אחד אחד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source