תַּנֵּי. הִקְטִיר כְּזַיִת בַּחוּץ חַייָב. פָּחוּת מִכְּזַיִת בִּפְנִים פָּטוּר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. נִפְטְרוּ הַצִּיבּוּר יְדֵי חוֹבָתָן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מִן מַה דְתַנֵּי. הִקְטִיר כְּזַיִת בַּחוּץ חַייָב. מִינָּהּ אַתְּ שְׁמַע. פָּחוּת מִכְּזַיִת בִּפְנִים פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני. בברייתא הקטיר מהקטרת כזית בחוץ חייב שהרי זה ראוי לבא לפנים:
פחות מכזית בפנים פטור. ורצה ר''ז בשם ר' ירמיה לפרש דהאי פטור היינו שנפטרו הצבור ידי חובתן דבדיעבד אפי' בפחות מכזית יצא וקאמר ר' יוסי בר' בון דלאו הכי קאמר ר' ירמיה דהא מן מה דתני בבבא ראשונה חייב ש''מ דפטור דבבא שניה פטור ממש קאמר דאל''כ אין זה ההיפוך מבבא דרישא והא דאיצטריך לאשמועינן דפטור דמהו דתימא ה''א חסרון השיעור כחסרון מן הקטרת קמ''ל דעל החסרון השיעור לא מיחייב אבל אין הצבור יוצא י''ח לפי שאין הקטרה בפחות מכזית:
תַּנֵּי. פִּיטְּמָהּ חֶצְייָם כְּשֵׁירָה. שִׁילֵּשִׁים וּרְבָעִים לֹא שָׁמָֽעְנוּ. רִבִּי אוֹמֵר. כְּמִידָּתָהּ הָֽיְתָה כְשֵׁירָה. 23b ודָא דְאַתְּ אָמַר. פִּיטְּמָהּ חֶצְייָם כְּשֵׁירָה. חֲצִי כָל סַמְּמָן וְסַמְּמָן. אַחַת לְשִׁשִּׁים לְשִׁבְעִים שָׁנָה הִיא הָֽיְתָה בָאָה חֶצְייָם מִן הַשְׁיֵרִיים. הָדָא הִיא מוֹתַר הַקְּטוֹרֶת מַה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' אומר כמדתה היתה כשירה. אם כמדתה בהסממנין ובמשקלן אף לשלשים ורבעים היתה כשירה:
ודא דאת אמר וכו'. וכן מה שאת. אומר לחצאין כשירה לא שעשה חצי המנין של הסממנים וכגון שלא עשאה אלא בששה או שבעה סממנין דזה היא חסר מסממניה אלא שעשה חצי כל סממן וסממן מהי''א סממנין:
הדא היא. מה ששנינו לקמן בפ''ד דשקלים מותר הקטרת מה היו עושין בה מפני הא דאמרן שאחת לששים וכו' מן השירים לפי שבכל שנה ושנה היו אלו ג' מנים יתירים:
דַּקָּ֑ה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּ֘נָּה֮ הָדֵק֒. אִם כֵּן לָמָּה נֶּאֱמַר דַּקָּ֑ה. שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַפְרִישׂ שְׁלֹשֶׁת מָנִים מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת כְּדֵי לְמַלָּאוֹת מִמֶּנָּה חָפְנָיו כְּדֵי לְקַייֵם בָּהּ דַּקָּה מִן הַדַּקָּה
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דקה וכו'. כדפרישית במתני':
אָמַר רִבִּי יוֹנָה. חוּץ מִקִּידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וַאֲפִילוּ מִקִּידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹנָה. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ רְאוּיִין לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. פָּתַר לָהּ. חוּץ מִקִּידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵה. הַכִּיוֹר וְהַכָּן מְעַכְּבִין. פָּתַר לָהּ. מְקוֹמַן מְעַכֵּב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פתר לה. דה''ק מקומן מעכב בעזרה בין אהל מועד ובין המזבח אבל לענין קידוש כל כלי שרת ראוין לקידוש:
מתניתא פליגא על ר' יוסי. דקתני הכיור והכן מעכבין וקס''ד דלענין קידוש מכיור וכנו קתני:
פתר לה. דלא קאי אלא אשאר קידושין של כ''ג ביה''כ חוץ מקידוש הראשון:
אמר ר' יוסי. דלא היא ואפי' מקידוש הראשון מקיתון של זהב הוא וקרא לא נאמר אלא בשאר ימות השנה:
מתניתא. ברייתא פליגא על ר' יונה דקתני כל הכלים וכו' ולאו דוקא כיור:
א''ר יונה חוץ מקידוש הראשון. הא דקתני במתני' דהיום כ''ג מקדש מקיתון של זהב בשאר קידושין של בו ביום הוא אבל בקידוש הראשון שחרית בבואו אל אהל מועד מקדש הוא מן הכיור כדכתיב בפרשת קידוש:
משנה: בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת וְהַיּוֹם חָמֵשׁ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם שָׁלשׁ וְהַיּוֹם אַרְבַּע. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם וְהַיּוֹם שָׁלשׁ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''י אומר בכל יום שתים. דלית ליה מערכה שלישית של קיום האש וקרא והאש על המזבח תוקד בו דריש ליה ר' יהודה על הצתת אליתא והן הקסמים דקים שמבעירין כדי להצית האש על המערכה הגדולה שלא יהא זה אלא על ראשו של המזבח ושלא יצית על הרצפה ויעלם כשהן דולקים על המזבח והלכה כר' יוסי:
ר' יוסי אומר בכל יום שלש. דתלתא קראי כתיבי על מוקדה על המזבח זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה זו מערכה שלישית של קיום האש ומערכה רביעית לאברים ופדרים לית ליה לר' יוסי דסבירא ליה איברים ופדרים שלא נתעכלו בצידי מערכה גדולה הן נשרפין:
והיום חמש. שמוסיפין ביה''כ עוד מערכה אחת ליטול ממנה גחלים לקטרת לפני ולפנים:
ד' מערכות. של עצים שמבערים עליהם האש אחת היא מערכה גדולה שמקריבין עליה התמיד והשנייה שממנה נוטלין אש למזבח הקטרת. והשלישית מערכה של קיום האש שלא יסור האש משם לעולם והאחת מערכה של אברים ופדרים מהתמיד של בין הערבים שלא נתאכלו מבערב ולא נשרפו כל הלילה שורפין אותן במערכה זו:
מתני' בכל יום היו שם. במזבח החיצון:
הלכה: מַה טַעֲמא דְרִבִּי מֵאִיר. וְהָאֵ֨שׁ עַל הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה זוֹ מַעֲרֶכֶת קִיּוּמֵי הָאֵשׁ. וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן זוֹ מַעֲרֶכֶת אִיכּוּל אֵיבָרִין וּפְדָרִים. וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה זוֹ מַעֲרָכָה גְדוֹלָה. וְהִקְטִ֥יר עָלֶי֖הָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים זוּ קְטוֹרֶת. וְלֵית לְרִבִּי יוֹסֵה מַעֲרֶכֶת אִיכּוּל אֵיבָרִין. וְלֵית לְרִבִּי יְהוּדָה מַעֲרֶכֶת קִיּוּמֵי אֵשׁ. מַה מְקַייֵם רִבִּי יְהוּדָה אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד. אֵשׁ שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ תְּהֵא תָמִיד לֹא תְהֵא אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אש שאמרתי לך וכו'. לא תהא אלא על ראשו של מזבח החיצון וכדפרישית במתני':
ולית לר' יהודה וכו'. ומה מקיים ר' יהודה קרא דאש תמיד תוקד על המזבח:
ולית ליה לר' יוסי מערכת איכול אברין. משום דסבירא ליה בצדי מערכה גדולה הן נשרפין:
גמ' מה טעמא דרבי מאיר וכו'. כדדריש מקראי:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִמִּי בְשֵׂם רִבִּי אֶלְעָזָר. הַשּׂוֹרֵף קֳדָשִׁים בַּחוּץ בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קֳדָשִׁים נִדָּחִין בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת. טְמֵאִים פְּרוּשִׁים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְחִיצָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תְּדִירָה הָא מִילְּתָא בְּפוּמְהוֹן דְּרַבָּנִן. נִסְתַּלְּקוּ הַפְּרֹכוֹת הוּתְרוּ הַמְּחִיצוֹת לְזָבִין וְלַמְצוֹרָעִין. מַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְדֵין. מַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. תָּמִיד. תָּמִיד אֲפִילוּ בַשַּׁבָּת. תָּמִיד אַף בְּטוֹמְאָה. מַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. לֹ֥א תִכְבֶּֽה. אַף בַּמַּסָּעוֹת. [בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת] מֶה הָיוּ עוֹשִׂין לָהּ. הָיוּ כוֹפִין עָלֶיהָ (פְּסַקָתֵּיר) [פְּסַכְתֵּיר]. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַף בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָֽרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּגֶ֭ד אַרְגָּמָֽן. הָא אִילּוּ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ דָּלֵיק לֹא הָיָה בֶּגֶ֭ד אַרְגָּמָֽן נִשְׂרָף. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוּדָה. (פְּסֻקָתֵּיר) [פְּסֻכְתֵּיר]. הָיוּ כוֹפִין עָלֶיהָ מִלְּמַעֲלָה. מַה מְקַייֵם רִבִּי יוּדָה. וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ. וְיִרְווּן. כַּיי דָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' אמי וכו'. קאמר דמהכא נפקא ליה דכתיב ונסע וגו' אע''פ שונסע אפ''ה כבתוך המחנות היא:
השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה. משום דכתיב בקדש באש תשרפנו כל שפסולו בקדש שריפתו בקדש ובשעת מסעות ג''כ פסולן בקדש נקרא:
א''ר יוחנן. לא היא אלא כך שנינו בתוספתא דזבחים פי''ג בשעת סילוק מסעות קדשים נדחין שנפסלין ביוצא אלא דמ''מ טמאין משתלחין הן ונפרשים הן כל או''א במחיצתו זבין חוץ למחנה שניה ומצורעים חוץ למחנה ישראל משום דהמתנה קדוש היא:
א''ר יוסי תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן. דלא כהך סיפא דהתוספתא אלא כך הן רגילין לומר דכשהוגללו הפרוכת בשעת סילוק המסעות הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין ואין כאן שילוח מחנות:
מתניתא מסייע לדין וכו'. אפלוגתא דריב''ל ור' יוחנן דלעיל בלחם הפנים הוא דמהדר דתניא כוותיה דמר וכוותיה דמר:
תמיד. דכתיב בלחם הפנים ודרשי' כמו תמידהנאמר בפסח ובקרבן תמיד דללמד בא אפילו בשבת אפי' בטומאה וה''ה תמיד הנאמר בלחם הפנים ללמד בא שתמיד הוא נוהג ואפי' בשעת מסעות אינו נפסל ביוצא:
מתניתא מסייע לר' יוחנן. דלא נפקא לן מדכתיב תמיד שאף על מסעות נאמר שהרי באש על המזבח כתיב תמיד ואפ''ה איצטריך לא תכבה ללמד אף על המסעות כדפירש בהאי ברייתא:
ר''ש אומר. לא היה האש על המזבח בשעת המסעות אלא כמו שהיו מדשנין אותו בכל יום אף בשעת סלוק מסעות היו מדשנין שנאמר ודשנו וגו' ואם היה האש דלוק וכי לא היה בגד הארגמן נשרף:
מה עביד לה ר' יהודה פסכתר וכו'. ועל הפסכתר היה פרוש בגד הארגמן:
מה מקיים רבי יהודה ודשנו. דמשמע שהיו מדשנין אותו מקודם שפרשו עליו הבגד:
וירוון. ר' יהודה מפרש ודשנו וירוון היא שמשביעין ומשמנין אותו ושמניחין עליו האש ועל האש פסכתר ועל הפסכתר הבגד וכהאי דאמר ר' יודה בן פזי שהוא מלשון ואכל ושבע ודשן:
הדרן עלך טרף בקלפי
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין לֶחֶם הַפָּנִים נִפְסַל בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת. [רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֶחֶם הַפָּנִים נִפְסַל בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת.] רִבִּי חְִייָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כַּֽאֲשֶׁ֤ר יַֽחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ. מַה בַחֲנִייָתְם אֵינוֹ נִפְסָל אַף בִּנְסִיעָתָם אֵינוֹ נִפְסָל. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְנָסַ֧ע אוֹהֶל מוֹעֵ֛ד מַֽחֲנֵ֥ה הַֽלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַמַּחֲנוֹת. כִּבְתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין לחם הפנים נפסל. משום יוצא בשעת מסעות שבמדבר וכדדריש כאשר יחנו מה בחנייתם אינו נפסל וכו':
מְנַיִין לְמַעֲרֶכֶת יוֹם הַכִּיפּוּרִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. גַּֽחֲלֵי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אֵ֞שׁ. שֶׂהִיא בְטֵילָה עַל גַּבֵּי גַחֲלֶיהָ. גַּֽחֲלֵי. יָכוֹל עוֹמְמוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר אֵ֞שׁ. אִי אֵ֞שׁ יָכוֹל שַׁלְהֶבֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר גַּֽחֲלֵי אֵ֞שׁ. הַא כֵיצַד. מִן הַלּוֹחֲשׂוֹת הַלָּלוּ. וּמְנַיִין שֵׁתְּהֵא הָאֵשׁ בְּטֵילָה עַל גַּבֵּי גְחָלִים. תַּלְמוּד לוֹמַר גַּֽחֲלֵי אֵ֞שׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ת''ל גחלי אש. כלומר ע''כ תרתי ש''מ דאי אש להוציא העוממות בלחוד הוא דאתא תיפוק ליה מדכתיב אבתריה ונתן את הקטרת על האש אלא ללמד ג''כ שתהא האש בטילה ע''ג הגחלים כשיטול ממנה:
ומנין שתהא האש בטילה וכו'. כלומר שזו מערכה בפ''ע היא וכשיסיר ממנה הגחלים בטילה היא וכדאמרן:
אי אש יכול. אע''פ שעדיין שלהבת קשורה בהן ת''ל גחלי אש הא כיצד מן הלוחשות אש הללו הוא שיטול:
יכול עוממות. כשהן מתחילין לכבות:
גחלי וכו'. מת''כ היא ודריש לפירושא דקרא גחלי אש:
גחלי. ולקח הכהן מלא המחתה גחלי אש ולמה נאימר אש פשיטא שגחלי אש יטול אלא מלמד שהיא בטילה על גבי גחליה כלומר כשיסיר הגחלים בטילה זו האש וא''כ ע''כ שמערכה בפ''ע היא ואינה אלא לטול ממנה גחלים להקטיר הקטרת לפני ולפנים דאי ממערכה שניה שלכל יום ויום הלא היא אינה בטילה וצריך ליטול עוד ממנה להקטיר קטרת של בין הערבים כמו בכל יום ויום:
מנין למערכת יה''כ. לקטרת לפני ולפנים שתהא מערכה בפ''ע ולא יטול הגחלים ממערכה שניה כמו בכל יום ויום:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. הָאֵיבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתָאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב עוֹשֶׂה אוֹתָן מְדוּרָה וְשׂוֹרְפָן בִּפְנֵי עַצְמָן. וְדוֹחִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְהַיּוֹם חָמֵשׁ. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב דּוֹחֶה. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי עֵידֵי הַחוֹדֶשׁ הֲרֵי 24a אֵינָן מְעַכְּבִין וְדוֹחִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵידוּת הַחֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הרי עדי החדש הרי אינן מעכבין. שאם לא באו מקדשין הב''ד על פי קביעותן אלא שמצוה לקדש ע''פ הראיה, ועוד שאם ראו הב''ד בעצמן ביום מקדשין בלא עדים כדאמרינן לא תהא שמיעה גדולה מראיה ואפ''ה דוחין מהלכן את השבת כדתנינן תמן בפרק קמא דראש השנה שעל מהלך וכו':
דבר שאינו מעכב דוחה. בתמיה והלא אברים ופדרים אינן מעכבין ומפני מה ידחו את השבת:
אמר רבי מנא והיום חמש. קתני ואם כן דוחה יום הכפורים הוא:
מה את שמע מיניה. מהכא ודילמא בכל יום לבר משבת קאמר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source