תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. וּלְבֵשָֽׁם׃ וּבָלוּ שָׁם. שָׁם הָיוּ גְנוּזִין. שָׁם הָיוּ מַרָקִיבִין וְלֹא הָיוּ כְשֵׁירִים לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים הַבָּא. [תַּנֵּי. רִבִּי דוֹסָא אוֹמֵר. כְּשֵׁרִים הֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט.] תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. שְׁתֵּי תְּשׁוּבת בַדָּבָר. אַחַת בְּבִגְדֵי כֹהֵן גַּדוֹל. וְאַחַת בְּבִגְדֵי כֹהֵן הֶדְיוֹט. תַּנֵּי. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן עַל אַבְנֵיטוֹ שֶׁלְכֹּהֶן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁהוּא שֶׁלְבּוּץ וְעַל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כִּלְאַיִם. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל אַבְנֵיטוֹ שֶׁלְכֹּהֶן הֶדְיוֹט. שֶׁרִבִּי אוֹמֵר. יֵשׁ בּוֹ כִּלְאַיִם. וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין בּוֹ כִּלְאַיִם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי. וְעָשִׂ֜יתָ לְאַֽהֲרֹ֤ן וּלְבָנָיו֙ כָּ֔כָה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר צִוִּ֖יתִי אֹתָ֑כָה. מַה בִגְדֵי אַהֲרֹן יֵשׁ בּוֹ כִּלְאַיִם. אַף בִּגְדֵי בָנָיו יֵשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. מַה אַהֲרֹן בָּרָאוּי לוֹ. אַף בָּנָיו בָּרָאוּי לָהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ועשית לאהרן ולבניו וגו'. משמע ששוין הן באלו בגדים שהן לו ולבניו ור''א בר''ש ס''ל מה אהרן בראוי לו אף בניו וכו' ושל כה''ג היה האבנט של כלאים בשאר ימות השנה ושל כהן הדיוט של בוץ:
תני. בברייתא דפליגי בה רבי ור''א בר''ש רבי אומר אין בין כ''ג לכהן הדיוט בבגדי ארבעה השוין אלא אבנט. ר''א בר''ש אומר אף לא אבנט ומפרש דלא נחלקו על אבנטו של כ''ג שביה''כ היה של בוץ דכתיב בגדי הבד ושל שאר ימות השנה היה של כלאים כדאמרן:
ואחת בבגדי כהן הדיוט. ועוד תשובה אחת לבגדי כהן הדיוט שאין תשמישו של כהן הדיוט אלא בקדושה קלה והיאך ישתמש בבגדים שנשתמש בהן קדושה חמורה לפני ולפנים. א''נ איפכא שתשובה הראשונה בבגדי כה''ג שנשתמש בהן קדושה חמורה והאיך ישתמש בהן כהן הדיוט קדושה קלה ותשובה שניה בבגדי כהן הדיוט שאין אבנטו של כ''ג ביה''כ כאבנטו של כהן:
שתי תשובות בדבר. אחת בבגדי כ''ג וכו'. כלומר אחת (שאין) אבנטו של כ''ג ביום הכפורים לא זהו אבנטו של כהן הדיוט שאבנט של כ''ג ביה''כ הוא של בוץ ושל כהן הדיוט של כלאים דשוין הן עם אבנטו של כ''ג בשאר ימות השנה דכתיב ביה מפורש ואת האבנט שש משזר ותכלת והיא כלאים:
ולבשם. והא כתיב ברישא דקרא כתונת בד קדש ילבש וגו' מה ת''ל ולבשם ללמד ובלו שם וכו':
ועל מה נחלקו על אבנטו של כהן הדיוט. בין בשאר ימות השנה בין ביה''כ מה שלובשין לסייע לכה''ג בדברים השייכים כגון להביא לו את הפר והשעיר וכיוצא בזה שרבי אומר וכו' ולר''א בר''ש אין חלוק בין אבנטו של כהן הדיוט ובין אבנטו של כ''ג ביה''כ:
הלכה: 38a מִפְּנֵי מַה כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵלִים. רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִן אָמַר. כְּנֶגֶד הַמִּילָה שֶׁהִיא לִשְׁמוֹנֶה יָמִים. עַל שֵׁם בְּרִיתִ֣י ׀ הָֽיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ. מִפְּנֵי מַה אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ בְּבִגְדֵי זָהָב. מִפְּנֵי הַגַּאֲוָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. אַל שֵׁם אַל תִּתְהַדַּ֥ר לִפְנֵי מֶ֑לֶךְ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שֶׁאֵין קַטֵּיגוֹר נַעֲשֶׂה סֻנֵיגוֹר. אֶתֵמוֹל כָּתוּב בָּהֶם וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃ וְעַכְשָׁיו הוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבִגְדֵי זָהָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שאין קטיגור וכו' שהרי אתמול כתיב בהם וכו'. ולשני הטעמים אין קפידא אלא כשנכנס לפני ולפנים:
על שם אל תתהדר לפני מלך. לבא לפניו בבגדי גאוה:
על שם בריתי היתה אתו. דכתיב בתריה כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' וזהו על כ''ג דכתיב בזאת יבא אהרן וגו' וכתיב ואני זאת בריתי וגו':
גמ' מפני מה כ''ג משמש בשמונה כלים. מה טעם שאמרה תורה כך:
תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. נֶאֶמְרָה כַפָּרָה בִּפְנִים וְנֶאֶמְרָה כַפָּרָה בַּחוּץ. מַה כַפָּרָה הָאֲמוּרָה בִּפְנִים בֶּן בָּקָר מְכַפֵּר עַל שׁוֹפָכֵי דָמִים. אַף כַפָּרָה אֲמוּרָה בַּחֵוּץ בֶּן בָּקָר מְכַפֵּר עַל שׁוֹפָכֵי דָמִים. כָּאן בְשׁוֹגֵג. כָּאן בְּמֵזִיד. שַׁנְייָא הִיא עֶגְלָה עֲרוּפָה בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּאן עַל חֵט יָדוּעַ. וְבָאן עַל חֵט שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' יוסה. הכי הוא דאמרינן כאן קרבנות מכפרין על חטא ידוע שידוע הוא מי ההורג אלא שבשגגה הרג וכן משכחת לה נמי במזיד ולא אתרו ביה דלאו בר קטלא הוא וכאן בעגלה ערופה על חטא שאינו ידוע מי ההורג ובין בשוגג ובין במזיד והשתא שניהם שוין הן:
שנייא היא עגלה ערופה. כלומר דדחי להיקשא דר''א בן יעקב ומקשי עלה דשאני עגלה ערופה דמכפרת בין שוגג בין מזיד שהרי אינו ידוע מאן קטליה והיך קטליה ואלו קרבנות ודאי אין מכפרין על המזיד:
מה כפרה האמורה בחוץ בן בקר מכפר על שופכי דמים אף כפרה האמורה בפנים וכו'. כצ''ל. וס''ל לר''א בן יעקב דקרבנות מכפרים ג''כ על שופכי דמים והיינו בשגגה וכדמסיים כאן בשוגג הקרבנות מכפרים וכאן במזיד ולא ידיע מאן קטליה עגלה ערופה מכפרת:
ונאמר כפרה בחוץ. בעגלה ערופה ונכפר להם הדם:
אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כְּשֵׁם שָׁהַקָּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין כָּךְ הַבְּגָדִים מְכַפְּרִין. בִּכְתוֹנֶת וּמִכְנָסַיִם מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. כְּתוֹנֶת הָֽיְתָה מְכַפֶּרֶת [לוֹבְשֵׁי כִלְאַיִם. אִית דְּבָעֵי מֵימַר.] עַל שׁוֹפְכֵי דָמִים. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת הַכֻּתּוֹנֶת בַּדָּֽם׃ מִכְנָסַיִים הָיָה מְכַפֵּר עַל גִּילּוּי עֲרָיוֹת. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וַֽעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה. מִצְנֶפֶת הָֽיְתָה מְכַפֶּרֶת עַל גַּסֵּי הָרוּחַ. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וַיָּ֥שֶׂם אֶת הַמִּצְנֶפֶ֭ת עַל רֹאשׁ֑וֹ. אַבְנֵט הָיָה מְכַפֵּר עַל [הַגַּנָּבִים. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר עַל] הָעוֹקְמָנִים. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה הָיָה בוֹ וְהָיָה מְעַקְּמוֹ לְכָאן וּלְכָאן. חוֹשֶׁן הָיָה מְכַפֵּר עַל מַטֵּי הַדִּין. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וְעָשִׂ֜יתָ חוֹשֶׁן מִשְׁפָּט֙. אפוֹד הָיָה מְכַפֵּר עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וְאֵ֥ין אֵפ֖וֹד וּתְרָפִֽים׃ מְעִיל. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין. שְׁנֵי דְבָרִים לֹא הָֽיְתָה בָהֶן כַּפָּרָה. וְקָֽבְעָה לָהֶן הַתּוֹרָה כַפָּרָה. וְאֵילּוּ הֵן. הָאוֹמֵר לְשׁוֹן הָרַע. וְהַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָאוֹמֵר לְשׁוֹן הָרַע לֹא הָֽיְתָה לֹו כַּפָּרָה וְקָֽבְעָה לֹו הַתּוֹרָה כַפָּרָה זוֹגֵי הַמָּעִיל. וְהָיָ֥ה עַֽל אַֽהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ. יְבֹא קוֹל וְיכַפֵּר עַל קוֹל. הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה לֹא הָֽיְתָה לֹו כַּפָּרָה. וְקָֽבְעָה לֹו הַתּוֹרָה כַפָּרָה מִיתַת כֹּהֶן גָּדוֹל. וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ההורג נפש. בשגגה לא היתה לו כפרה וכו':
מעיל. מה היה מכפר כדר' סימון וכו' שמכפר על לשון הרע יבא קול ויכפר על קול:
על העוקמנים. דוברי שקר שמעקמין ומסבבים דבריהם נגד האמת ועל שם שהיו חוגרין באבנט ועקמין ומסבבין אותו לכאן ולכאן וכדאמר ר' לוי:
על הגנבים. שגונבין דעת הבריות והלבבות והאבנט היו חוגרין כנגד אצילי ידיהן שהוא כנגד הלב:
על ראשו. רמז על גסי הרוח שהולכין בגובה הראש:
הלכה: יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִייָה כול'. עָנוּשׁ כָּרֵת. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי הִילָא. לְפָחוּת מִכְּשִׂיעוּרִין נִצְרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ענוש כרת הוא. על אכילה ושתיה ואת אמר הכין בתמיה דקחשבת אכילה ושתיה באיסור בלבד כמו אינך:
לפחות מכשיעורין נצרכה. אכילה ושתיה דקתני אסור בפחות מכשיעור מיירי דאע''ג שחצי שיעור אסור הוא מן התורה אינו ענוש כרת אלא על השיעור:
משנה: יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִייָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. הַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם. וְהֶחָיָה תִנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וכו'. דחמשה ענוים כתובים בתורה גבי יום הכפורים וכל הני דקחשיב איקרי עינוי וה' עינויים הן דשתייה בכלל אכילה ואע''ג דאכילה ושתייה בעונש כרת הן משום דבעי למיתני שאר עינוים דלית בהו כרת קתני אסור בכולן דבאיסור שוים הן:
המלך והכלה ירחצו את פניהם. מלך משוה דכתיב מלך ביופיו תחזינה עיניך והכלה כדי לחבבה על בעלה וכל ל' יום מיום החופה קרוי הכלה:
והחיה. יולדת תנעול את הסנדל מפני הצינ':
דברי ר''א. אכולהו קאי אמלך וכלה וחיה והל' כר''א:
וְאֵין נִשְׁאֲלִין שְׁתֵּי שְׂאֵילוֹת כְּאַחַת. אִם נִשְׁאֲלוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִייָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִייָה וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ לֹא עַל הָרִאשׁוֹנָה וְלֹאוֹ עַל הַשְּׁנִייָה. מָאן דָּאָמַר. מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִייָה. מִן הָדָא וַיֹּאמֶר֘ דָּוִד֒ יְי אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וגו'. הֲיַסְיגִּרֻנִי בַֽעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ וגו'.]הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל. דָּוִד לֹא שָׁאַל כְּהוֹגֶן. לָא צוֹרְכְא דְלָא. הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל. וְאִם יֵרֵד יַסְגִּירֻנִי בַֽעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה] בְיָד֜וֹ.] מָאן דָּאָמַר. מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִייָה. וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה. מִן הָדָא וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜ירוּנִי בַּֽעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אוֹתִי וגו'. מָאן דָּאָמַר. אֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ לֹא עַל הָרִאשׁוֹנָה וְלֹאוֹ עַל הָאַחֲרוֹנָה. וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיי לֵאמֹ֔ר אֶרְדֹּ֛ף אַֽחֲרֵ֥י הַגְּדוּד הַזֶּ֖ה הַֽאַשִּׂיגֶנּוּ. דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. יְי אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ. תֵּדַע לָךְ. שֶׁהֲרֵי שְׁתַּיִם שָׁאַל וְהֵשִׁיבוֹ שָׁלֹשׁ. וַיֹּ֤אמֶר רְדֹ֔ף כִּֽי הַשֵּׂ֥ג תַּשִּׂ֖יג וְהַצֵּ֥ל תַּצִּֽיל׃ אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַקּוֹל הָיָה שׁוֹמֵעַ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַּכְּתָב בּוֹלֵט. מָאן דָּאָמַר. הַקּוֹל הָיָה שׁוֹמֵעַ. נִיחָא. דִּכְתִיב וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת הַקּ֜וֹל. מָאן דָּאָמַר. הַּכְּתָב הָיָה בוֹלֵט. וְהָא לֵית חֶי''ת בִּשְׁבָטִים וְלֹא צַדֵּ''י [וְלֹא קוּ''ף] בִּשְׁבָטִים. אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב כָּתוּב עֲלֵיהֶן. וְהָא לֵית טֵי''ת בִּשְׁבָטִים. כָּל אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָיָה חָקוּק עֲלֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וישאל דוד וגו'. בקרא לא כתוב כן במעשה דצקלג אלא וישאל דוד בה' לאמר ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו. ומה שבקש רחמים ואמר ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך לא נאמר אלא במעשה דקעילה וכלומר שכבר ביקש דוד עליה רחמים פעם אחד ואמר הגד נא לעבדך ולשון הגדה מורה בכל מקום על בירור הדבר ולהגיד מה יהיה בסופו ולכן גם כאן השיבו לו אף על מה שלא שאל ולפי שהיתה השעה דחוקה וכדמסיק תדע לך וכו' והוסיף לו ואמר והצל תציל וזה גרם בקשת רחמים של דוד בראשונה כשהתפלל ואמר הגד נא לעבדך:
הקול היה שומע. הכהן והשיב כך להנשאל:
הכתב. שעל החושן בולט וכפי שהכהן רואה על לבו להאותיות שבולטות כך הוא משיב להנשאל:
מ''ד הקול היה שומע ניחא. שכך מצינו דכתיב וישמע וגו' והיה יכול לשמוע כל הצריך להשיב אלא למ''ד הכתב היה בולט א''כ היה צריך שיהיה בכתב החושן כל הא''ב והא לית חי''ת בכתב השבטים ולא צדי''ק ולא קו''ף ומשני אברהם יצחק ויעקב כתוב עליהן וכן תיבות כל [אלה] שבטי ישראל הם חקוק עליהן והרי כל הא''ב היה שם:
הדרן עלך פרק בא לו
מ''ד אינו משיבו לא על הראשונה וכו'. כלומר שלפעמים אין התשובה לא על הראשונה ולא על השנייה בלבד אלא מוסיפין לו להשיב לפי צורך השעה וכדמסיק:
מ''ד משיבו על הראשונה ואין משיבו על השנייה מן הדא וכו'. כלומר על הראשונה לפי הסדר הוא שמשיבין לו ודוד הוא ששאל שלא כהוגן לפי הסדר ששאל היסגירוני בעלי קעילה הירד שאול ולא היה צריך לומר אלא כך הירד שאול ואם ירד היסגירוני ולפיכך השיב לו על הראשונה לפי הסדר בלבד כדכתיב ויאמר ה' ירד וכששאל אח''כ היסגירו השיבו יסגירו ותו לא ואע''פ שאמר היסגירוני וגו' ביד שאול דמשמע שחזר ושאל גם על זה הירד שאול וזהו כמ''ד משיבין על השנייה בלבד וכלומר שלפעמים כך הוא ומפני שכבר השיבו בתחלה ואמר ירד:
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אוּרִים. שֶׁהֵו מֵאִירִין לְיִשְׂרָאֵל. וְתוּמִּים. שֶׁהֵן מְתִימִין לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל תְּמִימִין הָיוּ מְכַווְנִין לָהֵן אֶת הַדֶּרֶךְ. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ (שֶׁווִדוּ) [שֶׁבִּידּוּ] לָהֶן בְּגֶבַע בִּנְיָמִן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. חַס וְשָׁלוֹם לֹא (ווִדוּ) [בִידוּ] לָהֶם בְּגֶבַע בִּנְיָמִן. שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה אָמַר עֲלֵה וְלֹא אָמַר נְתַתִּיו. וּבַשְּׁנִייָה אָמַר עֲלֵה וְאָמַר נְתַתִּיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חס ושלום. מעולם לא בידו מה שאמרו בפירוש לנצח ובגבע בנימין ג''כ לא בידו שבראשונה אמר עלה סתם שלא שאלו אלא סתם האוסיף לגשת למלחמה וגו' ולא אמרו אם אחדל כבשניה ואז השיבו להן עלו כי מחר אתננו בידיך:
שכן מצינו שבידו להן בגבע בנימין. שנאמר להן עלו אליו וכתיב ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד וגו' ומשום שלא היו ישראל תמימין באותו הדור שלא מיחו על פסל מיכה:
ולמה נקרא שמם אורים וכו'. אמתני' מהדר:
צִיץ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַל הַגּוֹדְפָנִים. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַל עַזֵּי פָנִים. מָאן דְּאָמַר. עַל הַגּוֹדְפָנִים. נִיחָא. דִּכְתִיב וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֨בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ. וּכָתִיב וְהָיָ֤ה 38b עַל מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד. מָאן דְּאָמַר. עַל עַזֵּי פָנִים. וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ד על הגודפנים ניחא. כדאשכחן בגלית הפלשתי שהיה מחרף ומגדף וכדכתיב ותטבע האבן במצחו וכתיב בציץ והיה על מצחו תמיד. מאן דאמר על עזי פנים מהו הרמז על המצח וקאמר כדכתיב ומצח אשה זולה היה לך מאנה הכלם כדרך עזי הפנים שאין להם בושה:
על הגודפנים. המחרפים ומגדפים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source