אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא בַלַּיְלָה. אֲבָל לְמָחָר אוֹף רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לֹא שַׁנְייָא. הוּא לַיְלָה הוּא מָחָר הוּא לְאַחַר כַּמָּה. הֵיי דֵין הוּא לְמָחָר. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. לְמָחָר. וְחָרָנָא אָמַר. מָחֳרָא דְמָחָר. וְקַשְׁיָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן עַל דְּרֵישׁ (לָקִישׁ). כֵּן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. אַתְיָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן (בֶּן לָקִישׁ) כְּרִבִּי אֶלְעָזָר. כְּמַה דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים כָּשֵר. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים כָּשֵׁר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אַחֲוֵי דְרִבִי בְּרֶכְיָה. כָּאן בְּרוֹצֶה לְחַתְּמוֹ וְכָאן בְּשֶׁאֵינָהּ רוֹצָה לְחַתְּמוֹ. אָמַר לָעֲשָׂרָה. חִתְמוּ בַגֵּט זֶה. וְחָֽתְמוּ מִקְצָתָן הַיּוֹם וּלְמָחָר מִקְצָתָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כָּשֵׁר. וְהַשְּׁאָר עַל תְּנַאי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פָּסוּל עַד שֶׁיַּחְתְּמוּ כּוּלָּן בוֹ בַיּוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לָעֲשָׂרָה. חִתְמוּ בַגֵּט. וְחָֽתְמוּ מִקְצָתָן הַיּוֹם וּמִקְצָתָן לְמָחָר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִין וְכַשְּׁרוּן וְחָשׁוּן. הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן מִן דְּרַבָּנִין וּפְלִיגָא עֲלוֹי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן וּפְלִיגָא עֲלוֹי מִן דְּרַבָּנִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא מסייע לר' שמעון בן לקיש מן דר''ש. ולר''ל איפכא הוי דמסייע ליה למאי דאמר לעיל לר''ש דמכשיר אפילו בנחתם לאחר זמן אבל פליגא עליה למאי דאמר לעיל דכשר אליבא דרבנן אם מקצתן חתמו למחר דהשאר על תנאי דא''כ לא היו צריכין לחוש כאן כלל אפי' לכתחילה:
הדא מסייע לר' יוחנן מן דרבנן ופליגא עלוי מן דר''ש. כלומר למאי דאמר לעיל אליבא דרבנן דפסול עד שיחתמו כולן בו ביום מסייע ליה דבשביל כך חששו בתחילה בהכשר גט זה אבל פליגא עליה למאי דאמר לעיל אליבא דר' שמעון דמודה הוא אם נחתם לאחר זמן דפסול דהא בהאי עובדא סמכי על דר''ש ואכשרון:
וכשרין וחשון. כלו' שחששו להכשיר לכתחילה משום דרבנן דפסלי בנחתם לאחר זמן ובהנהו דשוינהו עדים לכולהו צריך שיחתמו כולן בו ביום ואעפ''כ כשרין כר''ש דשעת הדחק היה שהלך הבעל לדרכו או שניסת כבר בגט זה וכדאמר בבבלי כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק:
אמר לעשרה חתמו כו' מפורש לעיל הלכה א':
אמר ר' שמואל. לא קשיא כאן ברוצה לחתמו אם רוצה לחתום עליו עדים בהא קאמר ר''ש דצריך כדין וכתיקון וכדאמרי' מודה ר''א במזויף מתוכו וכאן דמכשיר בלא עדי חתימה בשאינו רוצה לחתום עליו עדים כלל אלא בעדי מסירה בלבד ובערכאות דכשר טעמא משום דלא מכשרינן אלא בשמות מובהקין ולא מיקרי מזויף מתוכו דלא אתי למיטעי כדפרישית לעיל:
ה''ג וקשיא דר' יוחנן דר''ש אדר''ש לא כן א''ר בא בשם ר' זעירא אתיא דר' שמעון כר' אלעזר כו'. כלומר לר' יוחנן דאמר דרבי שמעון מחלק בין לאלתר ובין לאחר זמן ומודה ר' שמעון דאם נחתם לאחר זמן פסול וא''כ לדידיה קשיא דר''ש אדר''ש דהא כן א''ר בא לעיל בפ''ק גבי הא דר''ש מכשיר בערכאות של עכומ''ז ואפי' בגיטי נשים ובעדי מסירה וקאמר התם דאתיא דרבי שמעון כר' אלעזר כמה דר''א אומר דלא צריך לחתום עדים בגט אלא מפני תיקון עולם כן ר''ש ס''ל מה''ט דערכאות כשירין בעדי מסיר' שאע''פ שאין עליו עדים כשר מדינא אלמא דר''ש סבר דאין עדי חתימה מעכבין בגט והכא קאמר ר' יוחנן לר''ש דפוסל בנחתם לאחר זמן הא אפי' אין עליו עדים כלל כשר:
וחרנא אמר מחרא דמחר. אבל למחר הראשון אין חוששין:
היידן הוא למחר. לר' יוחנן מפרש איזה למחר קאמר דחוששין:
לא שנויא. אין חילוק בין אותה לילה בין למחר או לאחר כמה ימים מכשיר ר''ש:
לא אמר ר''ש. במתני' דכשר אלא דוקא נכתב ביום ונחתם בלילה לאלתר אבל אם נחתם למחר אוף ר''ש מודה דפסול דחיישינן שמא בתוך כך פייס הבעל וביטל הגט:
חד אמר למחר. ממש ואפי' בזמן המועט הזה חוששין:
הלכה: נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם כוּל'. 11a אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. פָּסוּל מִפְּנֵי אֲכִילַת פֵּירוֹת. אָמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ. מֵעַתָּה תָחוּשׁ לַגִיטִּין הַבָּאִין מִמְּדִינַת הַיָּם שֶׁמָּא נִכְתְּבוּ בַיּוֹם וְנֶחְתְּמוֹ בַלַּיְלָה. אָמַר לֵיהּ. זֶה זִיּוּפוֹ מִתּוֹכוֹ וְזֶה זִיּוּפוֹ מִדָּבָר אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל זה זיופו בדבר אחר. כלומר בהא לא חיישינן דמשום זיוף הגט שפיר הוא דחוששין והצריכו חכמים לימר בפ''נ ובפ''נ לקיימו וסגי בהא אבל זה החשש שמא לא נחתם ביום כתיבתו לא הוי זיוף בגוף הגט אלא זיופו בדבר אחר הוא משום פירות ולא חשו חכמים לזה:
מעתה. הואיל ויש כאן חשש אכילת פירות תחוש ג''כ לגיטין הבאין ממדינת הים שמא לא נחתמו ביום כתיבתן:
גמ' פסול מפני אכילת פירות. דקסבר ר' יוחנן מה שתקנו חכמים זמן בגיטין הוא מפני אכילת פירות כדי שתדע מתי תגבה פירות נכסי מלוג שלה אם ימכרם הבעל והילכך נכתב ביום ונחתם בלילה פסול דיסברו הדיינים שביום הכתיבה נחתם ותטרוף האשה הפירות מלקוחות משעת כתיבה עד שעת החתימה שלא כדין:
הלכה: בַּכֹּל כּוֹתְבִין כול'. וְכָתַב לֹא חָקַק. וְכָתַב לֹא מַטִּיף. כָּתַב לֹא הַשּׁוֹפֵךְ. כָּתַב לֹא חוֹקֵק. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפילוּ חוֹקֵק. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. לֹא חוֹקֵק. בְּפוֹלֵט מְקוֹם הַכְּתָב. כְּגוֹן הָדֵין דֵּינָרָא. מָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ חוֹקֵק. כְּגוֹן הָדֵין פִּינַקְסָא. כָּתַב לֹא הַמַּטִּיף. רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם וְרִבִּי מַתַּנְיָה. חַד אָמַר. שֶׁלֹּא עִירֵב אֶת הַנְּקוּדוֹת. וְחָרָנָה אָמַר. אֲפִילוּ עִירֵב אֶת הַנְּקוּדוֹת. כָּתַב לֹא הַשּׁוֹפֵךְ. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. אִילֵּין בְּנֵי מַדִּינְחָא עֲרֵימִין סַגִין. וְכַד חַד מִינְהוֹן בָּעֵי מִשְׁלְחָה כְתַב מִיסְטֵּירִיֹן לְחַבְרֵיהּ הוּא כְתַב בְּמֵי מֵילִין. וְהַךְ דִּמְקַבֵּל כְּתָבֵיהּ שְׁפִיךְ דְּיוֹ שֶׁאֵין בּוֹ עֲפַץ וְהוּא קוֹלֵט מְקוֹם הַכְּתָב. עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת מָהוּ. תַּמָן תַּנִּינָן. כָּתַב עַל גַּבֵּי כְּתָב פָּטוּר. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּאָֽמְרֵי תְּרַוֵּיהוּ. וְהוּא שֶׁכָּתַב דְּיוֹ עַל גַּבֵּי דְּיוֹ וְסִיקְרָא עַל גַּבֵּי סִיקְרָא. אֲבָל אִם כָּתַב דְּיוֹ עַל גַּבֵּי סִיקְרָא וְסִיקְרָא עַל גַּבֵּי דְּיוֹ חַייָב. רִבִּי יִצְחָק בַּר מְשַׁרְשְׁיָא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. חַייָב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם מוֹחֵק וּמִשּׁוּם כּוֹתֵב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רב חסדא. לא פליגי דמ''ד לא חוקק בפולט מקום הכתב שהכתב הוא בולט מחמת שדוחק תוכות וצידי האותיות וע''י כן האותיות בולטין מאליהן:
כגון הדין דינרא. כמו שעושין חותם המטבע על הדינר שדוחק תוכות וסביבות הצורה והצורה נעשית מאליה והילכך פסול דהוי חק תוכות ולא כתב האותיות:
ומ''ד אפי' חוקק. כשר כגון הדין פנקסא כעין פנקס של סוחרים שחוקקים עליהם בעט ברזל וירכי האותיות בעצמן הן חוקקין:
כתב לא המטיף. כמו אמר מר:
שלא עירב את הנקודות. שלא משך אח''כ מנקודה לנקודה לערבן ולעשות מהן אות גמור הוא דפסול אבל אם עירבן אח''כ כשר:
וחרנה אמר אפי' עירב את הנקודות. וצרפן בדיו להיות אות גמור אפילו הכי פסול כיון שמתחילה לא כתב צורת האות ממש:
כתב לא השופך. ומפרש ר' חייה כגון אילן בני מזרח שהן בעלי ערמה ביותר וכשאחד רוצה לשלוח לחבירו בכתב דבר סוד וסתר כותבו במי מילין הן מים ששרה בהן עפצים שאין הכתב ניכר ע''ג קלפים שלהם שהיו מעופצים ואין מי מילין ע''ג מי מילין וזה שמקבל כתבו שופך עליו דיו שאין בו עפץ וקולט האותיות וניכר מקום הכתב וכגון זה פסול בגט:
עשה כן בשבת. ששפך הדיו ע''ג מי מילין שנכתבו כבר מהו שיהא חייב ופשיט ליה מדתנינן תמן פ' הבונה כתב כו' והוא שכתב דיו על גבי דיו לפי שאינו ניכר ולא הוי כתב:
אבל דיו ע''ג סיקרא חייב. וה''נ כדיו ע''ג סיקרא הוא:
חייב שתים. בדיו ע''ג סיקרא:
משום מוחק. שמוחק כתב התחתון ע''מ לכתובה עליון:
לא השופך. כדמפרש לקמן וטעמא דכולהו לאו כתיבה מיקרי:
לא מטיף. שמטיף נקודות כצורת האות:
גמ' וכתב. כתיב ודריש ולא חקק על הטבלא בסכין:
משנה: 11b בַּכֹּל כּוֹתְבִין בַּדְּיוֹ בַּסִּיקְרָא וּבַקּוֹמוֹס וּבַקַּלְקַנְתּוֹם וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם. אֵין כּוֹתְבִין לֹא בַמַּשְׁקִין וְלֹא בְּמֵי פֵירוֹת וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קַייָמָא. עַל הַכֹּל כּוֹתְבִין עַל הֶעָלֶה שֶׁלַּזַּיִת וְעַל הַקֶּרֶן שֶׁלַּפָּרָה וְנוֹתְנִין לָהּ אֶת הַפָּרָה. וְעַל הַיָּד שֶׁלָּעֶבֶד וְנוֹתְנִין לָהּ אֶת הָעֶבֶד. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אַף לֹא עַל הָאוֹכְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי הגלילי כו'. טעמיה מפרש בגמרא ואין הלכה כר''י הגלילי:
ונותנין לה את הפרה. שאינו יכול לקוצצו אחר כתיבה דכתיב וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה:
על העלה של זית. תלוש ודוקא עלה זית וכיוצא בו דמתקיים כגון עלה חרוב ודלעת אבל עלי ירקות שאינן מתקיימין פסול:
ובקלקנתוס. ויריאול''ה בלע''ז וירוקה היא כזכוכית וכשמתקנים אותה לתת לתוך הדיו אז היא משחרת:
בקומוס. שרף האילן:
מתני' בסיקרא. צבע אדום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source