משנה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה עוֹשֶׂה בֵית דִּין וּמְשַׁלְּחוֹ וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אֶלָּא אוֹמֵר שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שליח ב''ד אני. ומסתמא ב''ד עשו הדבר בהכשרו:
מתני' עושה ב''ד. שליח ומשלחו:
הלכה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה כול'. אָמַר רִבִּי מָנָא. לָכֵן צְרִיכָה. וְהוּא שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וּבָא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵעָשֶׂה כְגִיטֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגִיטֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' לכן צריכה והוא שבא לארץ ישראל. מתני' דקתני ואומר לפניהם בפ''נ ובפ''נ ומאי קמ''ל פשיטא אלא דלא תימא הואיל ועכשיו בא''י הוא ובא''י הוא עושה שליח שני יעשה כגיטי א''י וגיטי א''י כו' קמ''ל דצריך הואיל והראשון ממדה''י הביאו. א''נ על הא דצריך שליח השני לומר שליח ב''ד אני קאי דלא תימא הואיל ובא לא''י יעשה כגיטי א''י ואין צריך לומר כלום קמ''ל דאומר שליח ב''ד אני כדי שידעו שנעשה הדבר בהכשר:
לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר הָרִאשׁוֹן חַייָב. רִבִּי בָּא בְּרִיהּ דְּרִבִּי חִייָה. מִשּׁוּם תְּנַאי גִיטִּין. 17b מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. קִידֵּם הַבַעַל וּנְטָלָהּ. אִין תֵּימַר מִשּׁוּם תְּנַאי גִיטִּין. יֵאוּת. אִין תֵּימַר שֶׁאֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר. הֲרֵי אֵין פִּקְדּוֹנוֹ בְּיַד אַחֵר. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. מַה בֵין גִּיטִּין מַה בֵין קִידּוּשִׁין. בְּיַד כָּל אָדָם מָצוּי לְגָרֵשׁ. לֹא בְיַד כָּל אָדָם מָצוּי לְקַדֵּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה בין גיטין. כלומר דמתמה הש''ס מאי קא מיבעיא לך וכי מה בין גיטין לקידושין וקאמר דלא היא דשאני קידושין שאין ביד כל אדם מצוי לקדש שצריך שיפייסנה ולדבר על לבה אם תתרצה והילכך אפשר שלא היה דעתו לעשות שליח אלא להראשון בלבד שמכירו ויודע בטיבו של זה אבל גיטין יד כולן שוה בהן למסור לה הגט. ולא איפשיט':
אף בקידושין כן. בעיא היא אם נתן רשות לשליח לקדש לו אשה מהו שיכול זה לעשות שליח אחר:
אין תימר. מטעם שאין רצוני כו' הרי אין פקדונו ביד אחר שכבר נטלו הימנה ויכול לשלח הגט ביד אחר:
מה נפק מביניהון. מאי ביניהו לענין טעמא דמתני':
משום תנאי גיטין. נגעו בה שהבעל מקפיד שיטול הראשו החפץ מתחילה ממנה ואז ליהוי גיטא ואפי' כמ''ד שומר שמסר לשומר פטור הכא שאני:
לית הדא פליגא על רבי יוחנן. בניחותא הא דקתני במתני' שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר וכר' יוחנן דאמר בפ''ק דקידושין שומר שמסר לשומר הראשון חייב שאין רצון הבעלים שיהא פקדונו ביד אחר:
קידם הבעל ונטלה. להחפץ ממנה איכא בינייהו דאין תימר משום תנאי גיטין יאות כלומר שפיר עדיין הקפדת הבעל קיים דלא עשאו שליח בגט זה אלא כשהוא יטול החפץ ממנה:
משנה: הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַייָמִין וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מֵת כֹּהֵן אוֹ לֵוִי אוֹ הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי. מֵתוּ צָרִיךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין. אִם הִלְוָום בִּפְנֵי בֵית דִּין אֵינוֹ צָרִיךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אינו צריך ליטול רשות. דיש כח ביד ב''ד להטיל חוב זה על הכהונה והלויה לפי שתקנתם הוא שימצאו מעות להלואה:
צריך ליטול רשות מן היורשים. שירשו מהם קרקע ועליהם מוטל לפרוע חוב אביהם צריך ליטול מהם רשות אם רוצים לפרוע חוב זה מתרומות ומעשרות הללו דשמא רוצים הם ליקח מתנותיהן ולפרוע חוב מורישם ממקום אחר:
מתני' להיות מפרי' עליהן מחלקן. כשיפרי' התרומה ימכרנה ויעכב הדמים לעצמו בשביל חובו שיש לו על הכהן וכן מעשר ראשון ומעשר עני בשביל החוב שיש לו על הלוי ועל העני והמעשרות יעכב ויאכל שהן מותרים לזרים מכיון שאין כאן גזל מתנות שכבר נתן דמיהן אלא שמפרי' ממעשר ראשון תרומת מעשר לכהן:
צָרִיךְ לִמְסוֹר לוֹ כָּל שְׁלִיחוּתוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. צָרִיךְ לִמְסוֹר לוֹ כָּל שְׁלִיחוּתוֹ. רִבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא אָמַר. אֵין צָרִיךְ לִמְסוֹר לוֹ כָּל שְׁלִיחוּתוֹ. מַייתֵי לָהּ דְּרִבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא מִן הָדָא. אֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אֶלָּא אוֹמֵר. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חָזַר בֵּיהּ רִבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא מִן הָדָא. אֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אֶלָּא אוֹמֵר. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חזר ביה ר' אבין בר כהנא מן הדא אין השליח צריך שיאמר בפ''נ ובפ''נ. כלומר דמעיקרא הוי דייק מסיפא אלא אומר שליח ב''ד אני וחזר בו דאדדייקת מסיפא דייק מרישא דקתני א''צ שיאמר בפ''נ ובפ''נ ולא ממעט אלא הא אבל אם מסר לו הבעל שליחות שאר דברים צריך שימסור לו כל שליחותו:
מייתי לה דר' אבין בר כהנא מן הדא. כלומר שמביא ראיה לדבריו מדקתני אין השליח האחרון כו' אלא אומר שליח ב''ד אני ש''מ בהא סגי וא''צ לומר יותר דלא צריך לו למסור כל שליחותו:
וצריך למסור לו כל שליחותו. לשון שאילה הוא אם צריך הראשון למסור להשני כל השליחות שמסר לו הבעל וכגון שמסר לו הבעל שארי דברים בשליחותו:
18a חָלָה הַשָּׁלִיח. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וְשָׁאַל וְשָׁלַח לְרִבִּי חִייָה וּלְרִבִּי יָסָא וּלְרִבִּי אִימִּי וְהוֹרוֹן לֵיהּ. אֵין הַשָּׁלִיח הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אֶלָּא אוֹמֵר. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והורון ליה. ממתני' דקתני אין השליח האחרון ולא קתני שליח השני מכלל דשליח שליח משוי שליח:
חלה השליח. בעיא היא כלו' אם זה השליח השני חלה מהו אם יכול לעשות עוד שליח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source