רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה בָּעֵי. עַל כָּל פִּירְקָא אִיתֲמַר אוֹ עַל הָדָא הִילְכְתָא אִיתְאֲמַר. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר טִיטֹס. מִן מַה דְּתַנִּינָן בְּגִיטִּין אֶלָּא הָדָא אָֽמְרָה הָדָא הִילְכְּתָא. עַל הָדָא הִילְכְּתָא אִיתֲמַר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על כל פירקא איתמר. הך בעיא התם בשביעית שייכא ואגב גררה נקט לה הכא. ואהא דקתני וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום אם על כל מה ששנינו שם קאי מוכר לו פירות ומשאיל לו סאתו וכו' דטעמא מפני דרכי שלום הוא או על הדא הילכתא דמשאלת לחודה איתמר ונפקא מינה במקום דליכא משום דרכי שלום:
מן דלא תנינן בגיטין אלא הדא הילכתא. הכא בפרקין חשיב לה לכל הני דאמרי מפני דרכי שלום ולא תני אלא האי מתניתין דמשאלת ולא חשיב לאינך דתנינן התם ש''מ על הדא הילכתא לחודא איתמר:
רִבִּי פִינְחָס בָּעֵי. בְּמַה קָֽנְסוּ. בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין 33b וְאוֹכְלִין אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְלֹא אוֹכְלִין. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי. אָסוּר. וְאִין תֵּימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְאוֹכְלִין רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
במה קנסו. שלא תבור ולא תטחון עמה במקום שזורעין ואוכלין. במקום שהן חשודין על הזריעה בשביעית וכן במקום שהן חשודין על אכילת פירות לאחר הביעור לבד נמי קנסו אע''ג שהן חשודין על הזריעה או דילמא במקום שזורעין דוקא הוא דקנסו דהואיל וחשודין על הזריעה איכא למיחש טפי שמא מפירות שנזרעו בשביעית הן:
ולא אוכלין. אבל לא במקום שאין חשודין כי אם על האכילה לבד דהתם לא קנסו דהואיל ואינן חשודין על הזריעה לא שכיחי פירות שביעית כל כך ותלינן לקולא שמא לאו פירות שביעית הן:
מה נפיק מביניהון. כלומר ומה הפרש יש ובאיזה צד תלינן לקולא אם במקום שזורעין דוקא:
ה''ג אין תימר כו' כמו שהגהתי בפנים וכן הוא בשביעית:
ראו אותו לוקח מן הסירקי. סוחר ישמעאל כלומר שלקח פירות מן השוק:
תַּמָּן תַּנִּינָן נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה לֹא לָשִׁין וְאֵין עוֹרְכִין עִמּוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. לֹא בוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין עִמּוֹ. וְהָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. אָמַר רִבִּי אִילָא. כָּאן לְחוּלִין כָּאן לִתְרוּמָה. וְהָתַנִּינָן נַחְתּוֹם. אִית לְמֵימַר נַחְתּוֹם בִּתְרוּמָה. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. כָּאן בְּלוֹתֵת וְכָאן בְּשֶׁאֵינוֹ לוֹתֵת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לַחֲבֵרַייָא. אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל אֶת הַמַּיִם לֹא תִגַּע אֶצְלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתניתין מסייע לחברייא. דקתני משתטיל המים אסור אלמא היכא דאיכא הכשר טומאה אסור:
כאן בלותת. מתניתין דהתם מיירי בלותת החטים במים והוכשרו לקבל טומאה ולפיכך אסור והכא בשאינה לותתת:
כאן לחולין. מתניתין דהכא בחולין מיירי והתם בתרומה והחמירו בה:
אית למימר נחתום בתרומה. וכי נחתום מוכר תרומה הוא בתמיה:
תמן תנינן. בע''ז פ' רבי ישמעאל:
לא לשין ולא עורכין עמו. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה:
והכא הוא אומר הכן. בתמיה דקתני בוררת וטוחנת עם אשת עם הארץ:
רִבִּי חִייָה וְרִבִּי אִימִּי חַד אָמַר חֲרוֹש בָּהּ טָבָאוּת וַאֲנָא נְסַב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. וָחָרָנָא אָמַר. יְיַשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר. חֲרוֹשׁ בָּהּ טָבָאוּת וַאֲנָא נְסַב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. מַה שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. יְיַשֵּׁר. וּמָאן דְּאָמַר לְגוֹי יְיַשֵּׁר. דֵּלֹמָא רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עָֽבְרוּן עַל חַד מֵחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. יִשְׂרָאֵל אַתּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא. לֹא כֵן אוּלְפָן רִבִּי. וְלֹא אָֽמְרוּ הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת יי֨ עֲלֵיכֶם. אֵילּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן כָּלִין וְעוֹבְרִין מִן הָעוֹלָם. לֹא אָֽמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת יי֨ עֲלֵיכֶם. מַה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶן. בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יי֨. לֹא דַייֵכֶם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבָּאוֹת לָעוֹלָם בִּזְכוּתֵינוּ הֵן בָּאוֹת. וְלֹא דַייֵכֶם שֶׁאֵין אַתֵּם אוֹמְרִים לָנוּ בּוֹאוּ וּטְלוּ מִן הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ. אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ פִּיסִּים וְזֵימִיּוֹנוֹת גּוּלְגָּלִיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סליק פירקא בס''ד
פיסים כו'. מיני מסים הן:
לדרוש אין אתה יודע. שחכמים דרשו. הני קראי על העכו''ם אומות העולם:
לא כן אולפן מרבי ולא אמרו העוברים ברכת ה'. לעוברים על המצות אסור לברכם:
דלמא. מעשה ברבי חנינא ורבי שמואל שעברו על אחד מחורשי שביעית ואמר ליה רבי שמואל איישר חילך:
שלום עליכם. אבל לגוי ס''ל דאסור לשאול בשמו של הקב''ה ולאידך מ''ד דמחזיקין הוא איישר סבירא ליה דשאילת שלום לגוי נמי שלום עליכם הוא:
ומ''ד לעכו''ם יישר. כלומר להאי מ''ד דאמר מחזיקין הוא חרוש ושאילת שלום איישר ומה שואלין בשלומן של ישראל:
איישר. חילך זהו שאילת שלום דמותר לעכו''ם:
מאן דאמר חרוש כו'. ולהאי מ''ד מהו שואלין בשלומן דקאמר:
וחרנא אמר יישר. כחך הוא דיכול לומר לו אבל זה אסור:
חרוש בה טבאות. יכול הוא לומר לו חרוש בה טוב ואני לוקח ממך אחר השביעית:
רבי חייה ורבי. אימי פליגי בהא דקתני במתניתין מחזיקין ידי עכו''ם בשביעית:
רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אֵין הָאִשָּׁה עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל גִּיטָּהּ מִשְּׁלוּחֹה שֶׁלְּבַעֲלָהּ. שְׁמוּאֵל שְׁמָעָהּ מִינֵּיהּ וְלָעֲתָהּ בַּתְרֵיהּ אַרְבָּעִים זִמְנֵי.
רַב נַחֲמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. אָֽמְרָה. הֲבֵא לִי גִיטִּי. וְהָלַךְ וְאָמַר לוֹ. אִשְׁתְּךָ אָֽמְרָה. הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי. אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ לְיָדָהּ אֵינוֹ גֵט. שֶׁהוּא סָבוּר מִדַּעַת הַשָּׁלִיחַ מִתְגָּרֶשֶׁת. וְהִיא אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ. הָתִיב רִבִּי הוּנָא בַּר חִייָה. וְהָא דְתַנִּינָן. הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה. הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי. אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. מֵעַתַּה אֲפִילוּ הִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ אֵינוֹ גֵט. שֶׁהִיא סְבוּרָה שֶׁהִיא מִתְגָּרֶשֶׁת מִדַּעַת הַשָּׁלִיחַ. וְהִיא אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ. בְּיוֹדֵעַ הֲלָכָה לוֹמַר. הִתְקַבֵּל וּזְכֵה כְּהוֹלִךְ. וְהָתַנִּינָן. קְטַנָּה שֶׁאָֽמְרָה. הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי. אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ הִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ אֵינוֹ גֵט. שֶׁהִיא סְבוּרָה שֶׁמָּא לְדַעַת הַשָּׁלִיחַ הִיא מִתְגָּרֶשֶׁת. וְהִיא אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ. בְּיוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַקָּטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרה. לשלוחה הבא לי גיטי והלך השליח ואמר להבעל אשתך אמרה התקבל לי גיטי ונתן לו סתם:
אע''פ שהגיע לידה אינו גט. כדמפרש טעמא לפי שהוא סבור מדעת השליח מתגרשת כלו' דבדיבורא דשליח קסמיך וכי יהיב ליה הבעל אדעתא דשליחות קבלה יהבוה ניהליה ולאו אדעתא דהולכה:
והיא אינה מתגרשת אלא מדעתה. כמה שאמרה היא להולכה דהא לא עבדה לי' שליח לקבלה והילכך אינו גט כלל:
והא דתנינן האשה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט כו'. ה''פ דקתני במתני' האשה שאמרה התקבל לי גיטי אם רצה לחזור לא יחזור שנתגרשה מיד בקבלתו של זה ולפיכך אם אמר הבעל אי איפשי שתקבל לה אלא הולך אם רצה לחזור יחזור ואינו גט עד שיגיע הגט לידה וכי מטא גיטא לידה מיהא מיגרשה ואמאי הא לדידך דקאמרת היא אינה מתגרשת אלא מדעתה כמו שהיא אמרה לשליח וה''נ אפי' הגיע הגט לידה אינו גט:
שהיא סבורה כו'. בלשון תמיה כלומר וכי על דעת השליח היא מתגרשת הרי היא אינה מתגרשת אלא מדעתה ואיהי שליח לקבלה שווייה. א''נ סבורה היתה שהשליח יעשה כמו שציוותה עליו והרי אינה מתגרשת אלא בקבלה והכא דלאו שליח לקבלה הוא שהרי הבעל אמר אי איפשי וא''כ תיבטל השליחות לגמרי ואפילו משהגיע לידה:
ביודע הלכה. ומשני שאני הכא שהבעל יודע הלכה דאין יכול לעשות שליח לקבלה ויודע לומר התקבל וזכה בהולך כלומר אפי' אמר לו התקבל לחוד ודאי דעתו לומר התקבל זוכה לה להוליך לה הגט לידה והכא דאמר אי אפשי שתקבל אלא הולך שליח להולכה שוויה ומכי מטא לידה מיגרשה אבל בהא דרב נחמן אדיבורא דשליח קא סמיך דאיהי שליח לקבלה שוויתיה ובאמת לא הוי שליח לקבלה ואיהו לא מצי משוי שליח לקבלה והילכך אע''פ שהגיע גט לידה אינו גט:
והא תנינן. לקמן קטנה כו' וכי מטא גיטא לידה מיהת מיגרשא ואמאי מעתה נימא סבורה היא שמא כו' כדלעיל דהא איהי שליח להולכה לא שווי' והכא הבעל לא אמר להשליח כלום ואמאי הוי גט:
ביודע שאין הקטן עושה שליח. וידע הבעל דלא הוי שליח כלל במה דשויתי' איהי וכי יהיב לי' גיטא גמר ונתן לשם הולכה אבל התם בדרב נחמן אדיבורא דשליח סמיך וטעי:
הלכה: הָאוֹמֶר הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי כול'. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. הִתְקַבֵּל כִּזְכֵה. הָכָא אַתְּ אָמַר. הִתְקַבֵּל כְּהוֹלִךְ. שַׁנְייָה הִיא שֶׁזָּכִין לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. הָתִיב רִבִּי שַׁמַּי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה צוֹוַחַת לְהִתְגָּרֵשׁ. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא חָֽזְרָה בָהּ. הָא תַנִּינָן. הִיא עַצְמָהּ מֵבִיאָה אֶת גִּיטָּהּ. חָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא חָֽזְרָה בָהּ. תַּמָּן הִיא חָבָה לְעַצְמָהּ. בְּרַם הָכָא חוֹב לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הא תנינן. סוף פרק ב' האשה עצמה מביאה את גיטה ומוקמינן התם בדשוויה הבעל שליח להולכה עד דמטיא להתם והכא נמי ניחוש לומר שמא חזרה בה אחר שקיבלתו מהבעל וגיטא לא הויא עד דאתייא להתם:
תמן. שאני התם שהיא חבה לעצמה מתחילה מדעתה וקיבלה הגט ולפיכך אין אנו חוששין שמא חזרה קודם שתבא לב''ד ותאמר בפ''נ ובפ''נ אבל הכא שלא מדעתה הוא בשעה שאמר הבעל לשליח התקבל וחוב הוא לה:
הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש ואינו חוב לה ומתני' סתמא קתני ומשני אני אומר שמא חזרה בה ואינה רוצה להתגרש:
שנייה היא. הכא שזכין לו לאדם שלא בפניו אבל אין חבין אלא בפניו וגט חוב הוא לה ולפיכך אפי' בהתקבל יחזור:
גמ' בכל אתר את אמר התקבל כזכה. דאע''ג דבהולך פליגי תנאי בפ''ק אי כזכה דמי או לא בהתקבל כ''ע מודו דכזכה דמי והכא את אמר התקבל כהולך דקתני בשניהם אם רצה לחזור יחזור:
משנה: הָאוֹמֶר הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי אוֹ הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי אִם רָצָה לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי אִם רָצָה לְהַחֲזִיר 34a לֹא יַחֲזִיר. לְפִיכָךְ אִם אָמַר לוֹ הַבַּעַל אֵי אֶיפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ אֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ אִם רָצָה לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הָאוֹמֶרֶת טוֹל לִי גִּיטִּי אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אף האומרת טול לי גיטי. ולשון קבלה הוא והלכה כרשב''ג:
אלא הולך ותן לה אם רצה לחזור יחזור. כל זמן שלא הגיע הגט לידה שאינה מתגרשת אלא מדעת המגרש והוא אינו רוצה שיהא גט עד שיגיע לידה:
לא יחזור. דכיון דאיהי שויתיה שליח הרי הוא כידה ונתגרשה מיד בקבלתו של זה:
מתני' האומר התקבל. אם רצה לחזור יחזור. דגט חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא מדעתו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source