רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עוֹדֵהוּ קוֹרְדְּייַקּוֹס עָלָיו כּוֹתְבִין גֵּט וְנוֹתְנִין לְאִשְׁתּוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לִכְשֶׁיִּשְׁתַּפֶּה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. נִתְחָרֵשׁ אוֹ נִשְׁתַּטֶּה אוֹ נִשְׁתַּמֵּד אוֹ שֶׁהוֹרוּ בֵית דִּין לֶאֱכוֹל חֵלֶב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִדְחֵית חַטָּאתוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לֹא נִדְחֵית חַטָּאתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן מֵיחְלַף שְׁמוּעָתָא. דְּלֹא תְהֵא מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיגָא עַל מִילְּתֵיהּ. דְּמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַגּוֹסֵס זוֹרְקִין עָלָיו מִדַּם חַטָּאתוֹ וּמִדַּם אֲשָׁמוֹ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. רִבִּי חִייָה רִבִּי יָסָא חַד כְּהָדֵין וְחַד כְּהָדֵין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי חייה ר' ייסא. פליגי נמי בפלוגתא דר''י ור''ל ולא מסיימי:
דלא תהא מילתיה כו'. כלומר דבלאו הכי צריך להחליף השיטה דאל''כ קשה מילתיה דר' יוחנן אמילתיה דאמר ר' שמואל בשם רבי יוחנן הגוסס זורקין עליו דכחי הוא לכל דבר ומכ''ש בנשתטה דלא נדחית חטאתו:
ר''י אמר מיחלף שמועתא. כלומר תחליף השמועה מה שאמר ר' יוחנן התם דלא נדחית חטאתו ס''ל ור''ל סבר נדחית:
לא נדחית חטאתו. דחרש ושוטה מדמי ליה לישן הואיל וממילא הוא ובמומר הואיל ובידו לחזור ומקריבין עכשיו הקרבן וקשיא דר''י אדר''י ודר''ל אדר''ל:
או שהורו ב''ד לאכול חלב. נמי נדחה מיקרי דאלו עבר השתא לאו בר קרבן הוא דע''פ הוראת ב''ד פטור:
ר' יוחנן אמר נדחית חטאתו. אפי' חזר ונשתפה ומומר שחזר בו וב''ד שחזרו בהן דכיון שנדחה שוב אין חוזר ונראה:
איתפלגון ר''י ור''ל. בהא דקאמר אמר להם כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום רבי יוחנן אמר כותבין לאלתר אפילו בעודהו קורדייקוס הואיל ואמר להם כתבו בשעה שהיה בריא:
לכשישתפה. והא דאמר אין דבריו האחרונים כלום שאין צריך לחזור ולהמלך בו כשנשתפה אלא סומכין על דבריו הראשונים כדמפרש לקמן:
מחלפה שיטתיה דר''ל. וה''ה דמקשה לדר''י כדלקמן:
נתחרש. הפריש קרבן ונתחרש או נשתטה ונדחה מקרבן דבעינן דעת:
או נשתמד. דנדחה ג''כ כדאמרי' מעם הארץ פרט למומר:
פְּעָמִים שׁוֹטֶה פְעָמִים חָלוּם. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שׁוֹטֶה הֲרֵי הוּא כְשׁוֹטֶה לְכָל דָּבָר. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא חָלוּם הֲרֵי הוּא כְפִיקֵּחַ לְכָל דָּבָר. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵי שְׁמוּאֵל אָמַר. כַּד דְּהוּא חֲלִים יִתֵּן גֵּט. מַה. שְׁמוּאֵל כְּרֵישׁ לָקִישׁ. דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לִכְשֶׁיִּשְׁתַּפֶּה. יֵיבָא דִּשְׁמוּאֵל מֵרֵישׁ לָקִישׁ דוּ אָמַר. חֲלוּם יִתֵּן גֵּט. 39a וְתַחֲלִימֵנִי וַתְּחַיֵּינִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה שמואל כר''ל. לשון שאילה אם שמואל כר''ל ס''ל דאמר לקמן לכשישתפה וקס''ד דשמואל נמי ה''ק כד דהוא חלים לכשיהיה בריא לגמרי:
ה''ג רובא דשמואל מר''ל. וכן הוא בתרומות כלומר דשמואל עדיפא מדר''ל דהוא אמר חלים יתן גט בשעה שהוא חלים אע''פ שעדיין לא נשתפ' לגמרי כדקתני בברייתא בשעה שהוא חלים הרי הוא כפיקח לכל דבר:
ותחלימני ותחייני. מביא סמך מן המקרא דחלים משמע שעדיין לא נתרפא לגמרי והיינו דקאמר ותחלימני מתחלה חזקתני קצת מן החולי והדר ותחייני:
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. אָמַר. כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתּוֹ. וַאֲחָזוֹ קוֹרְדְּייַקּוֹס וְחָזַר וְאָמַר. אַל תִּכְתְּבוּ. אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. פָּתַר לָהּ. לִכְשֶׁיִּשְׁתַּפֶּה אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. נָתַן לָהּ אֶת גִּיטָּהּ וְאָמַר. לֹא יְהֵא גֵט אֶלָּא לְמָחָר. וְנַעֲשֶׂה קוֹרְדְּייַקּוֹס. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרֵישׁ לָקִישׁ. זָרַק לָהּ אֶת גִּיטָּהּ וְאָמַר. לֹא יְהֵא גֵט אֶלָּא לְמָחָר. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרֵישׁ לָקִישׁ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. רִבִּי אָבִין בָּעֵי. תָּרַם אֶת כְּרִייוֹ וְאָמַר. לֹא יְהֵא תְרוּמָה אֶלָּא לְמָחָר. וְנַעֲשֶׂה קוֹרְדְּייַקּוֹס. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ וְלֵית לֵיהּ קִיּוּם. הֲרֵי שֶׁהָיָה צָלוּב אוֹ מְגוּייָד וְרָמַז וְאָמַר. כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתּוֹ. כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין בְּחֶזְקַת שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה בוֹ. וְאֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא נִטְרְפָה דַעְתּוֹ שָׁעָה אֶחָת. הָדָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ וְלֵית לֵיהּ קִיּוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואיפשר שלא נטרפה דעתו שעה אחת. אחר שאמר כתבו בתמיה ואפ''ה כותבין ונותנין כל זמן שהוא קיים הדא פליגא על ר''ל דאמר אחזו קורדייקוס אין כותבין:
מתני'. ברייתא דלקמי' פליגא על ר''ל ולית ליה קיום לדבריו:
ר' אבין בעי תרם כו'. כלומר אם בתרומה נמי בעינן שיהא שפוי מתחלתו עד שעה שתחול התרומה ופליגי נמי בהא או דילמא הא דקי''ל תרומת שוטה אינה תרומה בשעה שתרם דוקא ולא דמי לגט:
זרק לה. בחצירה ולמחר נעשה קורדייקוס זו ואין צריך לומר זו קאמר:
תפלוגתא דר''י ודר''ל. כלומר דתליא נמי בפלוגתייהו לר''ל לא הוי גט וקמ''ל דאע''פ שנתן לה הגט לאו כלום הוא דבעינן שיהא בדעתו בשעה שהגט גומר:
לכשישתפ' אין דבריו האחרונים כלום. שאין צריך להמלך בו כדפרישית:
מתני' פליגא על ר''ל. דהא קתני אין דבריו האחרונים כלום ומשמע השתא הוא דכותבין ובעודו קורדייקוס:
תַּנֵּי. חֵרֵשׁ שֶׁתָּרַם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים. שֶׁהָיָה חֵרֵשׁ מִתְּחִילָּתוֹ. אֲבָל אִם הָיָה פִּיקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ כּוֹתֵב וַאֲחֵרִים מְקַייְמִין כְּתַב יָדוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל אם היה פיקח ונתחרש כותב. בגיטין בכתב ידו ואחרים מקיימין כתב ידו וכן בתרומה הוא תורם ואחרים מקיימין על ידו והכי איתא בהדיא בתוספתא פ''ק דתרומות:
אָמַר רִבִּי יוּדָן. בְּאוֹמֵר. כָּךְ וְכָךְ עָשִׂיתִי. בְּרַם הָכָא בְּאוֹמֵר. כָּךְ וְכָךְ עֲשׂוּ. רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי בָּעֵי. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם יֵשׁ בּוֹ דַעַת לָבֹא יֵשׁ בּוֹ דַּעַת לְשֶׁעָבַר. אֵין בּוֹ דַעַת לָבֹא. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. בְּחֵרֵשׁ אֲנָן קַייָמִין. וְאֵין שְׁלִיחוּת לְחֵרֵשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. בְּבָרִיא אֲנָן קַייָמִין. לָמָּה אֵינוֹ גֵט. אֲנִי אוֹמֵר. מִתְעַסֵּק בִשְׁטָרוֹתָיו. וְתַנֵּי כֵן. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמָן שֶׁנִּשְׁתַּתֶּק מִתּוֹךְ בּוּרְייוֹ. אֲבָל אִם נִשְׁתַּתֵּק מִתּוֹךְ חוֹלְייוֹ דַּייוֹ פַּעַם אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דיו פעם אחת. דאין כאן חשש שמתעסק בשטרותיו היה שהרי חולה היה. ובתוספתא פ''ה גריס היה חולה ומשותק בודקין אותו ג''פ:
ותני. בברייתא כן בד''א דצריך ג' פעמים:
למה אינו גט. עד שיבדקו אותו ג' פעמים שאני אומר מתעסק בשטרותיו היה הואיל ובריא היה מקודם ואפשר שזה זמן מועט שמתעסק בשטרות אחרים היה ועל זה כוונתו כשהרכין בראשו והילכך בודקין אותו ג' פעמים עד שיבינו כוונתו דלשם גט הוא:
רבי יוסי ברבי בון אמר בבריא. שנשתתק אנן קיימין אבל בחרש לא מהני רמיזה:
ואין שליחות לחרש. כלומר וכי אין שליחות נמי לחרש בכה''ג דס''ל חרש מוציא ברמיזה:
בחרש אנן קיימין. על מתניתין קאי הא דקתני נשתתק בודקין אותו ג' פעמים אפילו היה חרש שאינו שומע מתחילה ונשתתק מהני גביה בדיקה:
רבי בנימן בר לוי בעי על זה דמה אנן קיימין ממ''נ אם יש בו דעת כו' דמאי שנא לשעבר מלהבא אלא לא שנא:
אמר רבי יודן תמן באומר גרסינן וכן הוא בתרומות. והתם קאי דלעיל מינה מקשי מגיטין לתרומות וקאמר רבי יודן שאני תרומות דהתם הסימן על שלעבר הוא כך וכך עשיתי ולא מהני הרכנת הראש ברם הכא בגיטין להבא הוא כך וכך עשו ומהני:
רִבִּי זְעִירָא בְּעָא מִינֵּיהּ דְּרִבִּי מָנָא. כְּמַה דְּתֵימַר. עַד שֶׁיָּֽרְכִין בְּרֹאשׁוֹ שָׁלֹשׁ פְעָמִים. אָמַר לֵיהּ. לִשְׁמִיעַת הַקּוֹל פַּעַם אַחַת. לְהַרְכָּנַת הָרֹאשׁ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְדִכְווָתָהּ עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לשמיעת הקול פעם אחת. הא לא קשיא דאע''ג דאמרינן הרכנת הראש מהני כשמיעת הקול מ''מ לא לגמרן דמיין להדדי דלשמיעת הקול סגי בפעם אחת אבל להרכנת הראש לא הוי סימן הניכר עד ג' פעמים:
כמה דתימר עד שירכין בראשו ג' פעמי' ודכוותה. נמי נימא בשמיע' הקול צריך ג''פ דהא לדידך הרכנת הראש הוי כשמיעת הקול:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 39b חֲלוּקִין עַל [הַשּׁוֹנֶה הַזֶּה]. אָֽמְרִין וְהָא מַתְנִיתִין פְלִיגָא. נִתְחָרֵשׁ הוּא אוֹ נִשְּׁתַּטֶּה אֵינוֹ מוֹצִיא עוֹלָמִית. וְיִכְתּוֹב וִיקַייְמוּ אֲחֵרִים כְּתַב יָדוֹ. קִייְמָנֵיהּ בִּשְׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִכְתּוֹב. הָתִיב רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. הֲרֵי שֶׁכָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ. אָמַר לַסּוֹפֵר וְכָתַב וְלָעֵדִים וְחָֽתְמוּ. אַף עַל פִּי שֶׁכָּֽתְבוּהוּ וְחָֽתְמוּהוּ וְנָֽתְנוּהוּ לוֹ וְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ אֵינוֹ גֵט. אָמַר רִבִּי יוֹסֶי. אֱמֹר דְּבַתְרָהּ. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא. אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹ. אָמַר לַסּוֹפֵר. כְּתוֹב. וְלָעֵדִים חֲתוֹמוּ. סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ. וְלֹא אֲפִילוּ הִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ. וְאַתְּ אָמַר לֵית כָּאן. אָמַר רִבִּי מָנָא אִית כָּן. הִיא שְׁמִיעַת הַקּוֹל הִיא הַרְכָנַת רֹאשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר מנא אית כן. לעולם האי ברייתא דוקא היא ומהרכנת הראש לא קשיא דהיא שמיעת הקול היא הרכנת הראש ועד שישמעו את קולו דקאמר הרכנת הראש נמי בכלל דחדא היא כדקתני במתניתין אבל לעולם כתיבת יד לא מהני ופליגא אדרשב''ג:
ואת אמר לית כן אוף הכא לית כן גרסינן וכן הוא בתרומות. כלומר ועל כרחך דאמר' עד שישמעו את קולו לאו דוקא וה''נ הא דקתני כתב בכתב ידו משבשתא היא דכתב ידו מהני:
אמור דבתרה ולית הדא פליגא. כלומר ע''כ האי ברייתא לאו דוקא היא דהא קתני התם בסופו אינו גט עד שישמעו את קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו וקשיא סוף דבר עד שישמעו את קולו בתמיה ולא אפילו הרכין בראשו מהני כדקתני במתניתין גבי נשתתק דהרכנת הראש מהני:
הרי שכתב בכתב ידו אמר לסופר וכתב. כלומר שבכתב ידו ציוה לסופר כתוב ולעדים חתומו ה''ז אינו כלום אלמא כתב ידו לא מהני שצריך שיאמר בעצמו לסופר כתוב ולעדים חתומו וקשיא על דרשב''ג דאמר דאיכא תקנתא בחרש בכתב ידו:
והא מתני' פליגא. ואכתי האי ברייתא פליגא על דרשב''ג דשמעינן מינה דכתב ידו לאו כלום הוא:
קיימיניה. ממתני' לא קשיא דהתם איכא לאוקמי בשאינו יודע לכתוב מיירי:
אמרין. קושיא היא והא מתני' בהדיא פליגא עליה דקתני בפ' חרש נתחרש אינו מוציא עולמית ואמאי ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו:
חלוקין על השונה הזה גרסינן. וכן הוא בתרומות חלוקין חביריו על רשב''ג בזה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source