וְלֹא אָמַר. נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם נִכְתַּב לִשְׁמָהּ וְנֶחְתַּם לִשְׁמָהּ. נֵימַר מַה דִשְׁאִיל אֲמוֹרָא. אָמַר לֵיהּ. וְיֵידָא דְאָמַר רָבִין בַּר רַב חִסְדָּא. אַייתֵי גִיטָא וּנְתָנוֹ לָהּ. וְלֹא אָמַר לָהּ. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. טְלֵיהוּ מִמֶּנָּה וֶאֱמוֹר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. 3a וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר. אֵינוֹ גֵט עַד שֶיֹּאמַר לָהּ בִּשְׁעַת מַתָּנָה. שֶׁהוּא גִיטֵּיךְ. דְּרִבִּי יוֹחָנָן ייָבֹא מִן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וְלֹא מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר שֶׁאִם אָמַר לָהּ בִּשְׁעַת מַתָּנָה. שֶׁהוּא גִיטֵּיךְ. שֶׁאֵינוֹ גֵט. וְהָכָא אֲפִילוּ אִם אָמַר לָהּ בִּשְׁעַת מַתָּנָה. שֶׁהוּא גִיטֵּיךְ. אֵינוֹ גֵט עַד שֶיֹּאמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אֶלָּא מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי יוֹחָנָן דְּאֵין הָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. הִתְקַבַּלְתִּי גִיטִּי מִשְּׁלוּחֵי בַעֲלִי. וְהָא תַנִּינָן. הָאִשָּׁה עַצְמָהּ מֵבִיאָה גִיטָּהּ. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא מִשְּׁלוּחֵי הַבַּעַל קִבְּלָה. מַאי כְדוֹן טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי לְהַחֲזִיקָהּ גְּרוּשָׁה בִּפְנֵי שְׁנַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא אמר כו'. בעיא היא אם לא אמר השליח בפ''נ ובפ''נ וביום ולשמה כדמצרכינן לעיל מהו:
מאי כדון. ומ''ט דר''י וקאמר כדי להחזיקה גרושה בפני שנים והילכך צריך שיתן לה בפני שנים ולא משום חששא אחרינא:
והא תנינן. לקמן פ''ב האשה עצמה מביאה גיטה ואמאי נאמנת ניחוש לומר שמא משליח הבעל קיבלה והא קאמרת שאינה נאמנת:
אלא. ע''כ דלא דמי כלל להא דרשב''א דשאני התם דהבעל הוא בעצמו נותן לה והילכך בהא גיטיך סגי דהא נתן לה מתחילה בפני ב' עדים אלא שנתן לה בתורת שט''ח וכשאומר עכשיו זהו גיטיך שפיר אבל הכא גבי שליח היינו טעמא דר' יוחנן דמיסבר סבר שאין האשה נאמנת לומר התקבלתי גיטי מיד שליח בעלי ואם לא יאמר לה בפני שנים לא תהא נאמנת אח''כ להנשא בגט זה:
והכא לר' יוחנן הא קאמרת שאפי' אם אמר לה אחר כך בשעת מתנה הא גיטיך לאו כלום הוא עד שיאמר לה בפני שנים בפ''נ ובפ''נ:
שאינו גט. בתמיה כלומר שמא אינו גט הוא הא ודאי גט הוא וטפי לא בעינן לר' שמעו בן אלעזר:
דרבי יוחנן ייבא מן רשב''א. בתמיה כלומר דמתמה הש''ס שרוצה לדמות הא דר''י לדרשב''א דמי לא מודה רשב''א שאם אמר לה בשעת מתנה שהוא גיטיך דסגי בהא:
ור' יוחנן. וקאמר הש''ס הא דר' יוחנן כרשב''א אתייא דאמר לקמן פ' הזורק הלכה ב' גבי הא דתנן אמר לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו קורא' והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטך וקאמר רשב''א עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה בשעת המתנה הא גיטיך דנתינה הראשונה לאו כלום הוא:
ויידא. ואיזה הוא דאמר רבין כו' ושאל לר' יוחנן וא''ל שיטלוהו ממנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ויאמר בפ''נ ובפ''נ מפני שצריך לומר בשעת נתינה דוקא ואם כן ניפשוט נמי מינה שצריך ליטלו ממנה ויחזור ויתננו לה ויאמר ג''כ שנכתב ונחתם ביום ולשמה דאפי' בדיעבד מעכב:
נימר. ונשמע זה ממה דשאיל לאמורא קדמאה כעין בעיא זו:
אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָמַר לֵיהּ. לֵית צָרִיךְ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. תַּמָּן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵינָן בְּקִיאִין בְּדִיקְדּוּקֵי גִיטִּין. וְהָכָא אָמַר אָכֵן. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. 3b הָדָא דְאַתְּ אָמַר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיוּ חֲבֵירִים מְצוּיִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁחֲבֵירִים מְצוּיִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ בְּקִיאִין הֵן. וְהָא תַנִּינָן וְהַמּוֹלִיךְ. וַאֲפִילוּ תֵימַר. אֵין חֲבֵירִים מְצוּיִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אֲנָן מְצוּיִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא לַחֲלוֹק בְּגִיטִּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מֵעַתָּה הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם לֹא יְהֵא צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. שֶׁלֹּא לַחֲלוֹק בְּגִיטֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מַאי כְדוֹן. מַחְמִירִין בַּקַּל מִפְּנֵי הֶחָמוּר וְאֵין מַקִּילִין בֶּחָמוּר מִפְּנֵי הַקַּל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שֶׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. מֵהָדָה דְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לְשֶׁעָבַר. אֲבָל בִּתְחִילָּה אוֹף רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מוֹדֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לית צריך. ליטול הימנה ולחזור ליתנו לה בפני שנים. מקלפא שיטתיה דרבי יהושע בן לוי. דהא לעיל קאמר שאני היא בגיטין שצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם לפי שאין בקיאין והכא קאמר שאינו צריך ליטלו אם לא אמר:
חברייא. קאמרי בשמיה הדא דאת אמר לעיל שצריך בראשונה היה שלא היו ת''ח מצויין בח''ל אבל הכא לאחר שלמדו מיירי ובקיאין הן:
והא תנינן והמוליך. מא''י למדינת הים ואי טעמא כשחירים מצויים תלינן לקולא א''כ קשה ואפ''ת בח''ל אין מצויין הא אנן חבירים מצויין בא''י ואמאי המוליך צריך ומשני שלא לחלוק בגיטין בח''ל וגזרינן המוליך אטו המביא:
מעתה. נימא איפכא שלא תחלוק בגיטי א''י שבקיאין הן והמביא ממדה''י לא יהא צריך:
ומשני מחמירין בקל מפני החמור. ואמרינן לחומרא שלא תחלוק משום גזירה אבל לקולא לא אמרינן שלא יהא צריך המביא אטו המוליך:
ר' יעקב בר אחא. מהדר לשנויי הא דרמי לעיל דריב''ל אדריב''ל דלא קשיא מה דאמר ריב''ל כאן דלית צריך ליטלו המינה לשעבר בדיעבד הוא דקאמר אבל לכתחילה הוא דקאמר לעיל דצריך שיאמר בפ''נ ובפ''נ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source