וְגִינָּתָהּ 44b וַחֲצֵירָהּ אֵינָן מְשׁוּעֲבָדִים לָאִישׁ לַאֲכִילַת פֵּרוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. עַד שֶיִּכְתּוֹב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְנִכְסַיִיךְ. רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלְיָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֲפִילוּ לא כָתַב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְנִכְסַיִיךְ. וְאַתְייָא דְּרִבִּי יַנַּאי כְרַבָּנִין וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי יַנַּאי כְרַבָּנִין. דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין. עַל יְדֵי שֶׁיַּד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ הוּא זָכָה גִיטּוֹ מִיָּדוֹ. וְגִינָּתָהּ וַחֲצֵירָהּ הוֹאִיל וְהֵן מְשׁוּעֲבָדִים לָאִישׁ לַאֲכִילַת פֵּרוֹת. עַד שֶיִּכְתּוֹב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְנִכְסַיִיךְ. וְקַשְׁיָא עַל דְּרַבָּנִין. הוּא יַד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ וְהוּא זָכָה גִיטָהּ. וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַל יְדֵי שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְיַד בַּעֲלָהּ הִוא זָֽכְתָה גִיטָּהּ מִיָּדוֹ. וְגִינָּתָהּ וַחֲצֵירָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְשׁוּעֲבָדִים לָאִישׁ לַאֲכִילַת פֵּרוֹת אֲפִילוּ לא כָתַב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְנִכְסַיִיךְ. נָֽפְלוּ לוֹ נְכָסִים וְלָהּ. אֲפִילוּ כָתַב כְּמִי שֶׁלֹּא כָתַב. 45a הָיָה נָשׂוּי אֶת בַּת אָחִיו. אֲפִילוּ כָתַב כְּמִי שֶׁלֹּא כָתַב. נָתַן לָהּ אַחֵר מַתָּנָה. וְאָמַר לָהּ. עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעֲלָהּ רְשׁוּת בָּהֶן אֶלָּא מַה שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּפִיךְ. אֲפִילוּ לֹא כָתַב לָהּ כְּמִי שֶׁכָּתַב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפי' לא כתב לה כמי שכתב. דהא אין לו רשות בהן כדתנן פרק בתרא דנדרים ובאלו נכסי' פשיטא לן דזכתה גיטה בהן:
היה נשוי את בת אחיו. פיירושא דרישא הוא וכלומר והיכי דמי שנפלו להן בשותפות כגון שהיה נשוי בת אחיו והיא בת יורשת וחולקין בירושת אביו:
נפלו לו נכסים ולה. בשותפות אפילו כתב לה דין ודברי' אין לי בנכסייך כמי שלא כתב כלומר באלו הנכסים של שותפות דמסתמא לא היה דעתו לסלק עצמו אלא מנכסים שלה לבדה:
דר''מ אמר על ידי שיד האשה כיד בעלה הוא זכתה גיטה מידו. כלומר אע''פ דס''ל יד האשה כיד בעלה מ''מ זכתה גיטה מידו ועל כרחך דטעמא משום דגיטה וידה באין כאחד וא''כ גבי גינתה וחצירה נמי מהאי טעמא דגיטה וחצירה באין כאחד הוא והילכך אפילו בדלא כתב לה מוקמינן למתני':
ודרבי הושעיה כר''מ. רבי הושעיה דמפרש למתני' אפי' בלא כתב לה מיירי משום דס''ל כר''מ דהתם:
וקשיא על דרבנין. על טעמייהו דרבנן גבי עבד קדייק ולא שייכא לאוקימתא דהני אמוראי. כלומר מאי דוחקייהו דרבנן לומר דהיינו טעמא דהעבד מקבל גיטו מרבו משום שאין יד העבד כיד רבו ותיפוק ליה אפילו יד העבד כיד רבו מ''מ הוא זכה גיטו דגיטו וידו באין כאחד הן:
ואתייא דרבי ינאי כרבנן ודרבי הושעיה כר''מ. פלוגתא דר''מ ורבנן בהרבה מקומות ועיקרה בפ''ק דקידושין והתם קאמר לר''מ יד העבד כיד רבו ויד האשה כיד בעלה ולרבנן אין יד העב' כיד רבי וכך צריך להגיה בפנים בדברי רבנין על ידי שאין יד העבד כיד רבו ובדברי ר''מ ע''י שיד האשה כיד בעלה וה''פ לשיטתא דהאי תלמודא דרבי ינאי כרבנין. דרבנין אמרי התם על ידי שאין יד העבד כיד רבו לפיכך יכול הוא לקבל גיטו מיד רבו וכלומר מהשתא אין לנו ראיה להכריח ולומר דהיינו טעמא דאשה מתגרשת ע''י חצירה משום דגיטה וחצירה באין כאחד דמהיכי תיתי דודאי מאשה גופה לא מצינן למילף מדמקבלת היא גיטה דהתם משום אין יד האשה כיד בעלה הוא וכן מעבד נמי ליכא למילף אליבא דרבנן דסברי אין יד העבד כיד רבו והילכך על כרחך הא דמתגרשת ע''י גינתה וחצירה מיירי שכתב לה דו''ד אין לי עמך הואיל והן משועבדין לו לאכיל' פירות לא מיתוקמא אלא בהכי:
אפילו לא כתב לה. דשאני הכא דגיטה וחצירה באין כאחד כדמפרש לקמן:
עד שיכתוב. כלומר דהכא מיירי שסילק עצמו מנכסי' ומפירותיהן וכגון שכתב לה בעודה ארוסה כדאמרינן בפרק הכותב:
וגינתה. וכי לאו משועבדים לבעל הן ואכתי לא נפיק גיטא מידיה דבעל דמה שקנתה אשה קנה בעלה לאכילת פירות:
עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. לֹא עָֽלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִזְכוֹת בְּקָלָתָהּ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה קָלָתָהּ שֶׁלְּזָהָב. כָּל שֶׁכֵּן לֹא עָֽלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִזְכוֹת בְּקָלָתָהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וּבִלְבַד בְּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד בְּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בִּקְשׁוּרָה לָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבְמַגְבָּהַת מַחְמָתָהּ. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיֵה וּמְסַיֵּיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ הַמָּלוֹשׁ שֶׁלָּהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בתוך המלוש שלה. עריבה שהיא לשה בה והיינו כרבי יוחנן שכל שהיא משתמשת בה אין הבעל מקפיד על מקום הכלי:
ובמגבהת מחמתה. שהיא תלויה בה ולר''ל קשורה אע''פ שאינה תלויה אלא נגררת בארץ:
בקשורה לה. קלתה ולאו ברשות הבעל עומדת:
רבי יוחנן אמר ובלבד במשתמשת. היא בה בקלתה דאי לאו הכי כליו של לוקח ברשות מוכר הן ולא קנה אבל כשהיא משתמשת בהן ודאי לא מקפיד הבעל אמקום קלתה ורבי יוסי מוסיף דצריך שתהא משתמשת בה באותו שעה שזרק לה גיטה לתוכה:
הגע עצמך שהיה של זהב. ודאי דעת הבעל לזכות בה וקאמר דכ''ש שלא עלה על דעת לומר שיהא הוא זוכה בהן לפי שהן מתכשיטיה וחשיבות כלים שלה:
עולא ברבי ישמעאל. טעמא דמתני' מפרש דקתני לתוך קלתה ולית בה משום דמה שקנתה אשה קנה בעלה שלא עלה על דעת לזכות הבעל בקלתה:
רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. זְרָקוֹ לָהּ בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן מָהוּ. רִבִּי אָחָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. צְרִיכָה לְרַבָּנִין. אָמַר רִבִּי אָבִין. מַחֲלוֹקֶת רַב וְרִבִּי חִייָה רוֹבָה. דָּמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי זְעִירָה רַב חִייָה בַר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. אֵין מְשִׁיכָה קוֹנָה בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה וּפְלִיג. אֵימָתִי אָֽמְרוּ. הַמְטַלְטְלִין נִיקְנִין בִּמְשִׁיכָה. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. אֲבָל בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר זָכָה. לֹא קָנָה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ עַד שָׁעָה שֶׁיִּמְשׁוֹךְ וְיוֹצֵא חוּץ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים. בִּרְשׁוּת זֶה שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִים אֶצְלוֹ לֹא קָנָה עַד שֶׁיְזַכֵּהוּ בָהֶן אוֹ עַד שֶׁיִּשְׂכִּיר לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברשות זה שהיו מופקדין אצלו. שהיו נפקדין המטלטלין אצל אחר צריך שיזכה זה להלוקח מקום או להשכיר לו ובגט נמי בכה''ג זכתה לרבי חייא:
כיון שקיבל עליו זכה. כיון שקיבל עליו המוכר זכה הלוקח. ברשות המוכר לא קנה גרסינן:
א''ר אבין מחלוקת. כלומר דתליא בפלוגתא דרב ורבי חייא רבה לרב דס''ל אין משיכה קונה כלל בחצר שאינה של שניהן לא זכתה ולרבי חייא דפליג וס''ל קונה זכתה כדלקמן:
צריכה לרבנין. מיבעיא לן לרבנן בזה אם זכתה או לא:
בחצר שאינה של שניהן מהו. וכגון שהשאיל לה בעל החצר מקום בחצירו או השכיר לה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source