רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. זְרָקוֹ לָהּ בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן מָהוּ. רִבִּי אָחָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. צְרִיכָה לְרַבָּנִין. אָמַר רִבִּי אָבִין. מַחֲלוֹקֶת רַב וְרִבִּי חִייָה רוֹבָה. דָּמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי זְעִירָה רַב חִייָה בַר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. אֵין מְשִׁיכָה קוֹנָה בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה וּפְלִיג. אֵימָתִי אָֽמְרוּ. הַמְטַלְטְלִין נִיקְנִין בִּמְשִׁיכָה. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. אֲבָל בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר זָכָה. לֹא קָנָה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ עַד שָׁעָה שֶׁיִּמְשׁוֹךְ וְיוֹצֵא חוּץ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים. בִּרְשׁוּת זֶה שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִים אֶצְלוֹ לֹא קָנָה עַד שֶׁיְזַכֵּהוּ בָהֶן אוֹ עַד שֶׁיִּשְׂכִּיר לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברשות זה שהיו מופקדין אצלו. שהיו נפקדין המטלטלין אצל אחר צריך שיזכה זה להלוקח מקום או להשכיר לו ובגט נמי בכה''ג זכתה לרבי חייא:
כיון שקיבל עליו זכה. כיון שקיבל עליו המוכר זכה הלוקח. ברשות המוכר לא קנה גרסינן:
א''ר אבין מחלוקת. כלומר דתליא בפלוגתא דרב ורבי חייא רבה לרב דס''ל אין משיכה קונה כלל בחצר שאינה של שניהן לא זכתה ולרבי חייא דפליג וס''ל קונה זכתה כדלקמן:
צריכה לרבנין. מיבעיא לן לרבנן בזה אם זכתה או לא:
בחצר שאינה של שניהן מהו. וכגון שהשאיל לה בעל החצר מקום בחצירו או השכיר לה:
וְגִינָּתָהּ 44b וַחֲצֵירָהּ אֵינָן מְשׁוּעֲבָדִים לָאִישׁ לַאֲכִילַת פֵּרוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. עַד שֶיִּכְתּוֹב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְנִכְסַיִיךְ. רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלְיָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֲפִילוּ לא כָתַב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְנִכְסַיִיךְ. וְאַתְייָא דְּרִבִּי יַנַּאי כְרַבָּנִין וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי יַנַּאי כְרַבָּנִין. דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין. עַל יְדֵי שֶׁיַּד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ הוּא זָכָה גִיטּוֹ מִיָּדוֹ. וְגִינָּתָהּ וַחֲצֵירָהּ הוֹאִיל וְהֵן מְשׁוּעֲבָדִים לָאִישׁ לַאֲכִילַת פֵּרוֹת. עַד שֶיִּכְתּוֹב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְנִכְסַיִיךְ. וְקַשְׁיָא עַל דְּרַבָּנִין. הוּא יַד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ וְהוּא זָכָה גִיטָהּ. וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַל יְדֵי שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְיַד בַּעֲלָהּ הִוא זָֽכְתָה גִיטָּהּ מִיָּדוֹ. וְגִינָּתָהּ וַחֲצֵירָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְשׁוּעֲבָדִים לָאִישׁ לַאֲכִילַת פֵּרוֹת אֲפִילוּ לא כָתַב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְנִכְסַיִיךְ. נָֽפְלוּ לוֹ נְכָסִים וְלָהּ. אֲפִילוּ כָתַב כְּמִי שֶׁלֹּא כָתַב. 45a הָיָה נָשׂוּי אֶת בַּת אָחִיו. אֲפִילוּ כָתַב כְּמִי שֶׁלֹּא כָתַב. נָתַן לָהּ אַחֵר מַתָּנָה. וְאָמַר לָהּ. עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעֲלָהּ רְשׁוּת בָּהֶן אֶלָּא מַה שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּפִיךְ. אֲפִילוּ לֹא כָתַב לָהּ כְּמִי שֶׁכָּתַב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היה נשוי את בת אחיו. פיירושא דרישא הוא וכלומר והיכי דמי שנפלו להן בשותפות כגון שהיה נשוי בת אחיו והיא בת יורשת וחולקין בירושת אביו:
אפי' לא כתב לה כמי שכתב. דהא אין לו רשות בהן כדתנן פרק בתרא דנדרים ובאלו נכסי' פשיטא לן דזכתה גיטה בהן:
וגינתה. וכי לאו משועבדים לבעל הן ואכתי לא נפיק גיטא מידיה דבעל דמה שקנתה אשה קנה בעלה לאכילת פירות:
עד שיכתוב. כלומר דהכא מיירי שסילק עצמו מנכסי' ומפירותיהן וכגון שכתב לה בעודה ארוסה כדאמרינן בפרק הכותב:
אפילו לא כתב לה. דשאני הכא דגיטה וחצירה באין כאחד כדמפרש לקמן:
ואתייא דרבי ינאי כרבנן ודרבי הושעיה כר''מ. פלוגתא דר''מ ורבנן בהרבה מקומות ועיקרה בפ''ק דקידושין והתם קאמר לר''מ יד העבד כיד רבו ויד האשה כיד בעלה ולרבנן אין יד העב' כיד רבי וכך צריך להגיה בפנים בדברי רבנין על ידי שאין יד העבד כיד רבו ובדברי ר''מ ע''י שיד האשה כיד בעלה וה''פ לשיטתא דהאי תלמודא דרבי ינאי כרבנין. דרבנין אמרי התם על ידי שאין יד העבד כיד רבו לפיכך יכול הוא לקבל גיטו מיד רבו וכלומר מהשתא אין לנו ראיה להכריח ולומר דהיינו טעמא דאשה מתגרשת ע''י חצירה משום דגיטה וחצירה באין כאחד דמהיכי תיתי דודאי מאשה גופה לא מצינן למילף מדמקבלת היא גיטה דהתם משום אין יד האשה כיד בעלה הוא וכן מעבד נמי ליכא למילף אליבא דרבנן דסברי אין יד העבד כיד רבו והילכך על כרחך הא דמתגרשת ע''י גינתה וחצירה מיירי שכתב לה דו''ד אין לי עמך הואיל והן משועבדין לו לאכיל' פירות לא מיתוקמא אלא בהכי:
וקשיא על דרבנין. על טעמייהו דרבנן גבי עבד קדייק ולא שייכא לאוקימתא דהני אמוראי. כלומר מאי דוחקייהו דרבנן לומר דהיינו טעמא דהעבד מקבל גיטו מרבו משום שאין יד העבד כיד רבו ותיפוק ליה אפילו יד העבד כיד רבו מ''מ הוא זכה גיטו דגיטו וידו באין כאחד הן:
ודרבי הושעיה כר''מ. רבי הושעיה דמפרש למתני' אפי' בלא כתב לה מיירי משום דס''ל כר''מ דהתם:
דר''מ אמר על ידי שיד האשה כיד בעלה הוא זכתה גיטה מידו. כלומר אע''פ דס''ל יד האשה כיד בעלה מ''מ זכתה גיטה מידו ועל כרחך דטעמא משום דגיטה וידה באין כאחד וא''כ גבי גינתה וחצירה נמי מהאי טעמא דגיטה וחצירה באין כאחד הוא והילכך אפילו בדלא כתב לה מוקמינן למתני':
נפלו לו נכסים ולה. בשותפות אפילו כתב לה דין ודברי' אין לי בנכסייך כמי שלא כתב כלומר באלו הנכסים של שותפות דמסתמא לא היה דעתו לסלק עצמו אלא מנכסים שלה לבדה:
עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. לֹא עָֽלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִזְכוֹת בְּקָלָתָהּ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה קָלָתָהּ שֶׁלְּזָהָב. כָּל שֶׁכֵּן לֹא עָֽלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לִזְכוֹת בְּקָלָתָהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וּבִלְבַד בְּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד בְּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בִּקְשׁוּרָה לָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבְמַגְבָּהַת מַחְמָתָהּ. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיֵה וּמְסַיֵּיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ הַמָּלוֹשׁ שֶׁלָּהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בתוך המלוש שלה. עריבה שהיא לשה בה והיינו כרבי יוחנן שכל שהיא משתמשת בה אין הבעל מקפיד על מקום הכלי:
ובמגבהת מחמתה. שהיא תלויה בה ולר''ל קשורה אע''פ שאינה תלויה אלא נגררת בארץ:
בקשורה לה. קלתה ולאו ברשות הבעל עומדת:
רבי יוחנן אמר ובלבד במשתמשת. היא בה בקלתה דאי לאו הכי כליו של לוקח ברשות מוכר הן ולא קנה אבל כשהיא משתמשת בהן ודאי לא מקפיד הבעל אמקום קלתה ורבי יוסי מוסיף דצריך שתהא משתמשת בה באותו שעה שזרק לה גיטה לתוכה:
הגע עצמך שהיה של זהב. ודאי דעת הבעל לזכות בה וקאמר דכ''ש שלא עלה על דעת לומר שיהא הוא זוכה בהן לפי שהן מתכשיטיה וחשיבות כלים שלה:
עולא ברבי ישמעאל. טעמא דמתני' מפרש דקתני לתוך קלתה ולית בה משום דמה שקנתה אשה קנה בעלה שלא עלה על דעת לזכות הבעל בקלתה:
הלכה: וְכֵן לְעִנְייָן הַקִּידּוּשִׁין כול'. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָא אם זָכָה בִּמְצִיאָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. מַה טַעַם. הִנֵּה בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית י֨י זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחוֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרוֹב הֲכִינוֹתִי וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אדם זכה במציאה בתוך ד' אמות. שלו ברשות הרבים:
מה טעמא. מנא לן זה דילפינן ממה שאמר דוד לשלמה והנה בעניי וגו' והקשה רבי הושעיה מה אנן קיימין המקרא הזה שקורא עוני לכל עושר גדול הזה:
גמ' דר''ש בן אלעזר היא. מתני' כדאמר בפ''ק גבי השליח שלא אמר בפ''נ ובפ''נ צריך שיטלנו הימנה ויחזיר ויתנו לה ויאמר בפ''נ ובפ''נ וה''נ צריך ליטלו ממנה ולחזור וליתנו ובשעת מתנה יאמר לה הא גיטך:
משנה: וְכֵן לְעִנְייָן הַקִּידּוּשִׁין וּלְעִנְייָן הַחוֹב. אָמַר לוֹ זְרוֹק לִי חוֹבִי וּזְרָקוֹ לוֹ קָרוֹב לַמַּלְוֶה זָכָה הַלּוֹוֶה קָרוֹב לַלּוֹוֶה הַלּוֹוֶה חַייָב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה שְׁנֵיהֶן יַחֲלוֹקוּ. הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַגַּג וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוֵיר הַגַּג הָרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. הוּא מִלְּמַעֲלָן וְהִיא מִלְּמַטָּן וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגַּג נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' וכן לענין הקידושין. דכתיב ויצאה והיתה:
אמר לו. המלוה זרוק לי חובי בבבלי מוקי לה באומר זרוק לי חובי בתורת גיטין דכיון דא''ל הכי הוה ליה לחוב זה דין גט ואם זרק אותו הלוה קרוב למלוה ואבד זכה הלוה ואינו חייב לשלם ואם קרוב ללוה הלוה חייב מחצה כו' אבל אם אמר לו זרוק לי חובי והפטר מכיון שזרקו לו בכל ענין פטור:
בראש הגג. וכגון בגג דידה וחצר דידיה:
לאויר הגג. לפחות משלשה סמוך לקרקעות הגג דכלבוד דמי:
מרשות הגג. יצא ממחיצ' הגג ונכנס לתוך מחיצת המקום שהיא עומדת בו:
או נשרף ה''ז מגורשת. והיא שקדמה זריקת הגט קודם שתהא הדליקה באויר החצר שאם היתה הדליקה תחילה א''כ מעיקרא לשרפה קאזיל ואינה מגורשת:
קרוב לה כו'. מפרש בגמ':
אינו גט כו'. דאע''ג דלא בעינן דעתה דידה מקום המשתמ' מיהא בעינן וכשהיא ישנה לא מינטר:
קורא' והרי היא גיטה. כשקראה בו ראתה שהוא גיטה:
הא גיטיך. שצריך שיתן לה בתורת גירושין:
מתני' או שמצאתו מאחוריו. שהיה הגט על גבו ועקם גבו לה כדי שתטלנו:
כַּמָּה הוּא קָרוֹב. רַב אָמַר. אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אִלַאי הַיּוֹרֵשׁ. אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כְּפִישׁוּט יָדַיִים. וְתַנִּינָן. בְּפִישׁוּט יָדַיִם. רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּפִישׁוּט יָדַיִם. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא אָמַר. אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. כָּאן לַהֲלָכָה כָּאן לְמַעֲשֶׂה. תַּנֵּי רִבִּי לָֽעְזָר. אֲפִילוּ קָרוֹב לָזֶה מִלְּזוֹ וּבָא הַכֶּלֶב וּנְטָלוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. שְׁמוּאֵל כְּהָדָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר וּפְלִיג. הַמְחָוּוָר בְּכוּלָּן עַד שֶׁיִתְּנֶנָּה לְתוֹךְ יָדָהּ. הָיָה פוֹשֵׁט יָדַיִים בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קָרוֹב לָהּ מִלּוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. לוֹ מִלָּהּ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. אַבָּא בַּר רַב יִרְמְיָה אָמַר. כָּל הֵן דְּתַנִּינָן מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. מְזוֹנוֹת מִשֶּׁלּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כאן להלכה. ארבע אמות ולמעשה בפישוט ידים:
אפי' קרוב לזו מלזה גרסינן ובא הכלב ונטלו. כלו' אפילו קרוב לה יותר אבל היא אינה יכול' לשמרו אלו היה בא הכלב ונטלו וכגון שהיה איזה הפסק דבר בינה לבין הגט אינה מגורשת:
בהדא דר''א פליג. שמואל פליג על דברי ר''א בזה דקרוב לה מיהת הוי:
המחוור שבכולן. למעשה עד שיתננ' לתוך ידה:
היה פושט ידים. כלומר למ''ד לעיל בפישוט ידים ואם היה מקום מרווח מכדי פישוט ידים בינו לבינה וקאמר בזה הולכין אחר הקרוב:
כל הן. כל מקום שאמרו חכמים מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה:
מחלפא שיטתיה דרב. דהא לעיל אמר ד' אמות:
ותנינן. בברייתא נמי כרבי יוחנן:
בפישוט ידים. כל שיכולה לשוח ולפשוט ידה וליטלו זהו דוקא קרוב לה וכן לו:
ארבע אמות. הוי קרוב אם הוא בד' אמות שלו או בשלה וכן אמר ר' אלאי היורש כך שמו:
הלכה: אָמַר לָהּ כִּינְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ בִּשְׁעַת מַתָּנָה. הֵא גִיטֵּיךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אדם זכה במציאה בתוך ד' אמות. שלו ברשות הרבים:
מה טעמא. מנא לן זה דילפינן ממה שאמר דוד לשלמה והנה בעניי וגו' והקשה רבי הושעיה מה אנן קיימין המקרא הזה שקורא עוני לכל עושר גדול הזה:
גמ' דר''ש בן אלעזר היא. מתני' כדאמר בפ''ק גבי השליח שלא אמר בפ''נ ובפ''נ צריך שיטלנו הימנה ויחזיר ויתנו לה ויאמר בפ''נ ובפ''נ וה''נ צריך ליטלו ממנה ולחזור וליתנו ובשעת מתנה יאמר לה הא גיטך:
משנה: 45b אָמַר לָהּ כִּינְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה אוֹ שֶׁמְּצָאַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִיטָּהּ אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא גִיטֵּיךְ. נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁינָה נֵיעוֹרָה קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִיטָּהּ אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא גִיטֵּיךְ. הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּזְרָקוֹ לָהּ קָרוֹב לָהּ מְגוֹרֶשֶׁת קָרוֹב לוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' וכן לענין הקידושין. דכתיב ויצאה והיתה:
אמר לו. המלוה זרוק לי חובי בבבלי מוקי לה באומר זרוק לי חובי בתורת גיטין דכיון דא''ל הכי הוה ליה לחוב זה דין גט ואם זרק אותו הלוה קרוב למלוה ואבד זכה הלוה ואינו חייב לשלם ואם קרוב ללוה הלוה חייב מחצה כו' אבל אם אמר לו זרוק לי חובי והפטר מכיון שזרקו לו בכל ענין פטור:
בראש הגג. וכגון בגג דידה וחצר דידיה:
לאויר הגג. לפחות משלשה סמוך לקרקעות הגג דכלבוד דמי:
מרשות הגג. יצא ממחיצ' הגג ונכנס לתוך מחיצת המקום שהיא עומדת בו:
או נשרף ה''ז מגורשת. והיא שקדמה זריקת הגט קודם שתהא הדליקה באויר החצר שאם היתה הדליקה תחילה א''כ מעיקרא לשרפה קאזיל ואינה מגורשת:
קרוב לה כו'. מפרש בגמ':
אינו גט כו'. דאע''ג דלא בעינן דעתה דידה מקום המשתמ' מיהא בעינן וכשהיא ישנה לא מינטר:
קורא' והרי היא גיטה. כשקראה בו ראתה שהוא גיטה:
הא גיטיך. שצריך שיתן לה בתורת גירושין:
מתני' או שמצאתו מאחוריו. שהיה הגט על גבו ועקם גבו לה כדי שתטלנו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source