משנה: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לְאִישׁ פְּלוֹנִי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יִטְּלֶינּוּ מִמֶּנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ וְיֹּאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם. אִם כְתָבוֹ בְּתוֹכוֹ אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ פָּסוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ד''א מתיר. טעמיה מפרש בגמרא:
וחכמים אוסרין. והל' כחכמים ולא אסרו חכמים אלא כשאמר הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני או חוץ מפלוני דהוי שיורא אבל אם אמר לה ה''ז גיטך על מנת שלא תנשאי לפלוני מודו רבנן דהוי גט שהרי התירה לכל אדם במסירת הגט אלא שהתנה עמה שלא תנשא לפלוני והוי כשאר תנאי בעלמא ואסרי רבנן למגרש לומר ה''ז גיטך על מנת שתנשאי לפלוני שלא יאמרו נשותיהן נותנין זה לזה במתנה:
מתני' המגרש. ואמר לה בשעת מסירה:
תַּנִּיתָהּ הָכָא וְתַנִּינָתָהּ תַּמָּן כָּשֵׁר. הֲוֵי צְרִיכָה מִיתְנַייָא תַּמָּן. אִילּוּ תַנִּינָתָהּ הָכָא וְלֹא תַנִּינָתָהּ תַּמָּן הֲוִינָן אָֽמְרִין. הָכָא עַל שֶׁהוּא חוֹמֶר בָּעֲרָיוֹת פָּסוּל. תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ חוֹמֶר בָּעֲרָיוֹת כָּשֵׁר. הֲווֵי צְרִיכָה מִיתְנַייָא תַּמָּן. אוֹ אִילּוּ מִיתְנַייָא תַּמָּן 49b וְלֹא מַתְנִינָן הָכָא הֲוִינָן אָֽמְרִין. תַּמָּן צַל יְדֵי שֶׁהוּא גוֹבֶה בוֹ פָּסוּל. וְהָכָא עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ גוֹבֶה בוֹ כָּשֵׁר. הֲווֵי צְרִיכָה מִיתְנַייָא הָכָא וְצוֹרְכָה מִתְנַייָא תַּמָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תנינתה הכא ותנינתה תמן. הכא תנן גט קרח פסול והתם נמי תנינן מקושר שנעשה שלא כדינו פסול ול''ל למיתני בתרווייהו ועביד הש''ס צריכותא. ול''ג כשר:
אילו תנינתה הכא. הוי אמינא הכא הוא דפסול משום חומר עריות אבל התם דמיירי נמי בשאר שטרות כדאמרי' בריש פרק גט פשוט כשר ואי אשמועינן התם ה''א על ידי שהוא לגבות ולהוציא ממון פסול הוא שלא נעשה כתקנת חכמים אבל הכא כשר הוי צריכא למיתני הכא וצריכא למיתני תמן:
סליק פירקא בס''ד
הלכה: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כול'. אָמַר רִבִּי אִילַי. טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְיָֽצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָֽלְכָה וְהָֽיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. אֲפִילוּ לֹא הִתִּירָהּ אֶלָּא לְאָדָם אַחֵר. שְׁמוּעָתָא רוֹבָה מִמַּתְנִיתָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה בְּשֶׁהוּתְּרָה לַכֹּל וְאָֽסְרָהּ לְאָדָם אַחֵר. שְׁמוּעָתָא אָֽמְרָה בְּשֶׁאָֽסְרָהּ לַכֹּל וְהִתִּירָהּ לְאָדָם אַחֵר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִיתָה מַתֶּרֶת וְגֵט מַתִּיר. מַה מִיתָה מַתֶּרֶת וּמֶחֱצָה אַף הַגֵּט מַתִּיר וּמֶחֱצָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. וְיָֽצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָֽלְכָה וְהָֽיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. הַקִּישׁ הֲוָייָתָהּ לִיצִיאָה. מַה המיתה יְצִיאָתָהּ אֵין לָהּ יְצִיאָה אֶצֶל אַחֵר. אַף הֲוָייָתָהּ אֵין לָהּ הֲוָייָה אֶצֶל אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ה''ג הקיש יציאה להוייתה מה הווייתה אין לה הויה אצל אחר אף יציאתה אין לה יציאה אצל אחר ובספרי הדפוס נתחלפה בטעות. כלומר מה קידושין כשנתקדשה לזה אין לה שום הויה אצל כל אדם אף יציאתה צריך שתהיה מותרת לכל ולא שתהא נשארת באיסור לפלוני ואכתי צריכה יציאה ממנו משום זה הפלוני:
מה מיתה מתרת ומחצה. כלומר דעבודה חוץ שמצינו שאינה מתרת לכל אלא למחצה כגון אלו העריות שנאסרה עליהם מחמת נישואי בעלה דאין מיתת בעלה מתרת להם אף הגט מתיר ומחצה שאע''פ שנשארה באיסור לזה מפלוני מותרת היא לכל:
מה טעמא. אלא מיהת מ''ט דר''א משום דמקיש גט למיתה:
שמועתא רובה ממתניתא. בתמיה שמעתתא דרבי אילי עדיפא ממתני' דאיהו טפי קאמר ממה דשמעינן ממתני' שלא אמר ר''א אלא כשהתירה לכל אדם חוץ מאחד:
גמ' טעמא דר''א. דמתיר אפי' בחוץ לפלוני:
לאיש אחר. כתיב אפי' לא התירה אלא לאדם אחד ה''ז מגורשת מדלא כתיב והיתה לאחר:
שמועתא אמרה. כלו' ולשמעתא וטעמיה דרבי אילי א''כ אפילו אמר לה אי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני בלבד תהא מותרת ולישמענין במתני' רבותא טפי דאפי' בזה אמר ר''א הוי גט:
לְאַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה זְקֵינִים לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו שֶׁלְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְרִבִּי טַרְפוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשְׁעַ. אֵין אַתֶּם מֵשִׁיבִין אֶת הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה. הֵשִׁיב רִבִּי טַרְפוֹן. הֲרֵי שֶׁאָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי. וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת. מֵת בְּלֹא בָנִים הֵיאַךְ זֹאת מִתְייַבֶּמֶת. לֹא נִמְצָא מַתְנֶה עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָטֵל. מֵעַתָּה לֹא יִשָּׂא בַּת אָחִיו שֶׁלֹּא יַתְנֶה עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סְבָרָא טַעֲמָא. תַּמָּן הַתּוֹרָה אָֽסְרָתָהּ עָלָיו. בְּרַם הָכָא הוּא אָֽסְרָה עָלָיו. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. נִיתְנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה נָשִׁים כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּבָר אִיתְמַר טַעֲמָא. תַּמָּן הַתּוֹרָה אָֽסְרָהּ עָלָיו. בְּרַם הָכָא הוּא אָֽסְרָה עָלָיו. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. הֲרֵי שֶׁאָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי. וְהָֽלְכָה וְנִיסֵּית לְאָחִיו וּמֵת בְּלֹא בָנִים. הֵיאַךְ זֶה מַתִּיר מַה שֶׁאָסַר הָרִאשׁוֹן. מִילְּתֵיהּ אָֽמְרָה. שֶׁמִּיתַת וְגֵירוּשִׁין ומַתִּירִין בָּזֶה מַה שֶׁאָסַר הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. לֹא אָמַר אֶלָּא שֶׁמִּיתַת וְגֵירוּשִׁין. הָא נִישּׂוּאִין לֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הא נישואין לא. אבל אם נישאת לאחר ונתגרשה הימנו בהא לא אמרי' דמותרת עכשיו לפלוני דלא שמעינן ממילתיה דר''א אלא מיתה עושה גירושין מכח קושיא דלעיל אבל אם נתגרשה מהב' לאו ש''מ דהא אם ניסת לאחיו ונתגרשה אין כאן יבום. ובתוספתא גריס שהוא תשובת רשב''א הרי שניסת לאחר ומת היאך זה מתיר מה שאסר הראשון והנכון לגרוס ה''נ כאן ועלה קאמר הש''ס מילתיה אמרה כו' כלומר דמכאן נשמע שהשני מתיר ורבי ירמיה מדייק דוקא מיתה אבל לא נישואין כדפרי':
לא אמר אלא שמיתתו גירושין. כלומר השתא דפשטינא לה ממילתיה דר''א דס''ל הכי ולא אמרן אלא שמיתת השני עושה גירושין גמורין ומותרת לפלוני:
מילתיה אמרה. וקאמר הש''ס דמאי תיבעי ליה לרבי ירמיה הא שמעינן ממילתיה דר''א שמיתתו של שני כגירושין גמורין הן ומתיר בזה מה שאסר הראשון דאי לאו הכי קשה על ר''א דנמצאת עוקר דבר מן התורה אם ניסת לאחיו ומת בלא בנים כמו שהשיב רבי טרפון עליו אלא ודאי דלאחר מיתת השני מותר לפלוני מטעמא דאמרן:
זה מתיר מה שאסר הראשון. אם אמרי' דמאחר שניסת לאחר ניתקה מאישות הראשון לגמרי וזה מתיר מה שאסר הראשון או לא:
והלכה וניסת לאחר ומת היאך. הדין כלומר דר' ירמיה בעי אליבא דר''א דס''ל מותרת לכל חוץ מאותו פלוני ואם ניסת לאחר ומת מהו שתנש' עכשיו לפלוני:
כבר איתמר טעמא. הא כבר שנינן לה כה''ג ושאני בט''ו עריות דהתם התורה אסרה והאיסור בא ממילא ע''י קידושין אבל הכא הוא הגורם לאסרה עליו והילכך לא קחשיב בהדייהו. והלכה וניסת לאחר ומת גרסינן בדברי רבי ירמיה בספרי הדפוס כתוב לאחיו ומת בלא בנים וטעות הדפוס הוא אגב שיטפא דלעיל:
ניתני שש עשרה נשים כר''א. לדברי ר''א משכחת לה נמי באשת איש שפוטרת צרתה באומר לה חוץ מפלוני ונשאת לאחיו ומת בלא בנים דהואיל והיא אסורה להתייבם פוטרת צרתה:
סברא טעמא. שמע ותסבור הטעם דלא דמי להא דהתם התורה אסרה עליו ואין האיסור בא מחמתו אבל הכא הוא הגורם לעקור דבר מן התורה מחמת שאסרה על זה:
מעתה לא ישא. אדם את בת אחיו שלא יתנה כלומר שלא יגרום לעקור דבר מן התורה שאם ימות בלא בנים אינה יכולה להתייבם:
והלכה ונישאת לאחיו. של זה הפלוניומת בלא בנים היאך זו מתייבמת דהא אסירה ליה ולא נמצא שזה כמתנה על מה שכתוב בתורה הוא ותנאו בטל כלומר מכת מעשה שלו גורם לעקור דבר מן התורה:
דָּבָר אַחֵר. הֲרֵי שֶׁאָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי. וְהָֽלְכָה וְנִיסֵּית לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בָנִים. וּמֵת וְהָֽלְכָה וְנִיסֵּית לְאוֹתוֹ. לֹא נִמְצְאוּ בָנֶיהָ מִן הָאַחֲרוֹן מַמְזֵירִין. מִילְּתֵיהּ אָֽמְרָה שֶׁאֵין גֵּירוּשִׁין מַתִּירִין מַה שֶׁאָסַר הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. מָצִינוּ אִשָּׁה בַּתְּחִילָּה אֵין חַייָבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוָה וּבַסּוֹף חַייָבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. לְמָה זֶה דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ. הֲרֵי זֶה גִיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּיבְּעָלִי לְאִישׁ פְּלוֹנִי. בַּתְּחִילָּה הוּא אָסוּר לְבְעוֹל. עָבַר וּבָעַל הוּתָּר הַגֵּט לְמַפְרֵעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר שמי מצינו. כלומר דרבי שמי דחי לה לתשובת ר''ע בהאי דבר אחר דמה קושיא היא זו דודאי מצינו שהאשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה ולבסוף חייבין עליה דמידי דהוה ככל תנאי דעלמא וכדמסיק ר' מנא. ולפי גי' הספר א''ל ר' מנא י''ל דר' שמי נמי מקשה על דברי ר''א וכי מצינו כו' והשיב לו ר' מנא אלמה לא למה זה דומה כו' וכלומר כי היכי דהתם לא הוי גיטא קודם שבעל ומשבעל הותר הגט למפרע שנתקיי' התנאי אף אתה אל תתמה בזה דאמרינן איפכא לחומרא שמתחילה לא היתה ערוה וכשנשאת אח''כ לאותו פלוני הוי ערוה למפרע:
מילתיה אמרה. וקאמר הש''ס ממילתיה דר''ע שמענו דס''ל אליבא דר''א שאין גירושין אי מיתת השני מתירין מה שאסר הראשון מדקאמר הגט בטל למפרע כשנשאת אחד מיתת השני לאותו פלוני ופליג על הא דאמרי' לעיל אליבא דר''א:
והלכה וניסית לאותו. פלוני לא נמצאו בניה מן האחרון ממזרין דהגט בטל למפרע:
50a אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. מָצִינוּ בַּתּוֹרָה. הָאָסוּר לָזֶה מוּתָּר לָזֶה וְהַמּוּתָּר לָזֶה אָסוּר לָזֶה. אָסוּר לְאֶחָד אָסוּר לְכָל אָדָם מוּתָּר לְאֵֶחָד מוּתָּר לְכָל אָדָם. הֵשִׁיב רִבִּי עֲקִיבָה. הֲרֵי שֶׁהָיָה זֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו כֹּהֵן וּמֵת הַמְגָרֵשׁ. לֹא נִמְצֵאת אַלְמָנָה לוֹ וּגְרוּשָׁה לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. וְכִי בְּמָה הֶחֱמִירָה תוֹרָה. בִּגְרוּשָׁה אוֹ בָאַלְמָנָה. הֶחֱמִירָה הַתּוֹרָה בִּגְרוּשָׁה יוֹתֵר מִן הָאַלְמָנָה. וּמָה אִם גְּרוּשָׁה חֲמוּרָה לַכֹּל לֹא נֶאֶסְרָה מִמַּה שֶׁהוּתָּר בָּהּ מִצַּד גֵּירוּשִׁין שֶׁבָּהּ. אַלְמָנָה קַלָּה אֵינוֹ דִין שֶׁתֵּיאָסֵר מִמַּה שֶׁהוּתָּר לָהּ מִצַּד אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁבָּהּ. אֲפִילוּ אֶצְלוֹ נָֽגְעוּ בוֹ גֵירוּשִׁין. וּמָה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה נֶאֶסְרָה מִמַּה שֶׁהוּתָּר לָהּ מִצַּד אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁבָּהּ. גֵּירוּשִׁין חֲמוּרִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתֵּיאָסֵר מִמַּה שֶׁהוּתָּר לָהּ מִצַּד גֵּירוּשִׁין שֶׁבָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו אצלו נגעו בו גירושין. כלומר וא''כ דודאי יש בה גם משום איסור אלמנה מעתה נימר ק''ו דאפילו אצל הפלוני נגעו בה גירושין ואסורה דמה אלמנה שהוא איסור קל חל ונאסרה ממה שהותרה מכח צד א''א שהיתה בה כלומר דשם אלמנה עליה מצד שהיתה א''א לפלוני איסור גרושה החמור לכ''ש שתחול עליו מכח צד הגירושין שיש עליה אצל כל הכהנים:
אלמנה קלה. איסור אלמנה שהוא קל אינו דין שלא תיאסר גרסינן כלומר לדבריך אינו דין שלא תחול עליה איסור אלמנה לגבי כ''ג מצד אשת איש שהיתה בה ונ''מ למאי דקי''ל גרושה שנעשית אלמנה לכ''ג חייב עליה שתים דהוי איסור מוסיף והכא ליכא משום חיוב אלמנה לגביה והא ודאי ליתא דהא עכ''פ נקראת אלמנה אצל זה הפלוני ושייך שפיר איסור מוסיף לגבי כ''ג:
מצד גירושין שבה. כלומר אע''פ שיש בה צד גירושין לכל הכהנים אפ''ה עליו לא נאסרה דלא הויא גרושה אצלו:
ומה אם גרושה חמורה לכל. ה''פ לפי שיטתא דהאי תלמודא דתשובת ר''ע לדברי ר''א ממ''נ היא דלדידך דאמר' דמותרת לכל אדם חוץ מפלוני וא''כ ק''ו השתא מה אם גרושה שחמורה היא ואסורה לכל הכהנים לא נאסרה עכשיו ממה שהותר בה לזה פלוני הכהן:
החמירה התורה בגרושה. שאסורה אפילו לכהן הדיוט ואלמנה אינה אסורה אלא לכ''ג:
לא נמצאת אלמנה לו. לאותו פלוני הויא כאלמנה ומותרת לו עכשיו דהא לא נתגרשה אצלו ולכל אחיו הכהנים אסורה משום גרושה לדברי ר''א:
אמר רבי יוסי הגלילי. תשובה על דברי ר''א וכי מצינו בתורה האסורה לזה מותרת לזה אלא ודאי אם אסורה לפלוני אסורה לכל אדם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source