דָּבָר אַחֵר. הֲרֵי שֶׁאָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי. וְהָֽלְכָה וְנִיסֵּית לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בָנִים. וּמֵת וְהָֽלְכָה וְנִיסֵּית לְאוֹתוֹ. לֹא נִמְצְאוּ בָנֶיהָ מִן הָאַחֲרוֹן מַמְזֵירִין. מִילְּתֵיהּ אָֽמְרָה שֶׁאֵין גֵּירוּשִׁין מַתִּירִין מַה שֶׁאָסַר הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. מָצִינוּ אִשָּׁה בַּתְּחִילָּה אֵין חַייָבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוָה וּבַסּוֹף חַייָבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם עֶרְוָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. לְמָה זֶה דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ. הֲרֵי זֶה גִיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּיבְּעָלִי לְאִישׁ פְּלוֹנִי. בַּתְּחִילָּה הוּא אָסוּר לְבְעוֹל. עָבַר וּבָעַל הוּתָּר הַגֵּט לְמַפְרֵעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר שמי מצינו. כלומר דרבי שמי דחי לה לתשובת ר''ע בהאי דבר אחר דמה קושיא היא זו דודאי מצינו שהאשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה ולבסוף חייבין עליה דמידי דהוה ככל תנאי דעלמא וכדמסיק ר' מנא. ולפי גי' הספר א''ל ר' מנא י''ל דר' שמי נמי מקשה על דברי ר''א וכי מצינו כו' והשיב לו ר' מנא אלמה לא למה זה דומה כו' וכלומר כי היכי דהתם לא הוי גיטא קודם שבעל ומשבעל הותר הגט למפרע שנתקיי' התנאי אף אתה אל תתמה בזה דאמרינן איפכא לחומרא שמתחילה לא היתה ערוה וכשנשאת אח''כ לאותו פלוני הוי ערוה למפרע:
מילתיה אמרה. וקאמר הש''ס ממילתיה דר''ע שמענו דס''ל אליבא דר''א שאין גירושין אי מיתת השני מתירין מה שאסר הראשון מדקאמר הגט בטל למפרע כשנשאת אחד מיתת השני לאותו פלוני ופליג על הא דאמרי' לעיל אליבא דר''א:
והלכה וניסית לאותו. פלוני לא נמצאו בניה מן האחרון ממזרין דהגט בטל למפרע:
50a אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. מָצִינוּ בַּתּוֹרָה. הָאָסוּר לָזֶה מוּתָּר לָזֶה וְהַמּוּתָּר לָזֶה אָסוּר לָזֶה. אָסוּר לְאֶחָד אָסוּר לְכָל אָדָם מוּתָּר לְאֵֶחָד מוּתָּר לְכָל אָדָם. הֵשִׁיב רִבִּי עֲקִיבָה. הֲרֵי שֶׁהָיָה זֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו כֹּהֵן וּמֵת הַמְגָרֵשׁ. לֹא נִמְצֵאת אַלְמָנָה לוֹ וּגְרוּשָׁה לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. וְכִי בְּמָה הֶחֱמִירָה תוֹרָה. בִּגְרוּשָׁה אוֹ בָאַלְמָנָה. הֶחֱמִירָה הַתּוֹרָה בִּגְרוּשָׁה יוֹתֵר מִן הָאַלְמָנָה. וּמָה אִם גְּרוּשָׁה חֲמוּרָה לַכֹּל לֹא נֶאֶסְרָה מִמַּה שֶׁהוּתָּר בָּהּ מִצַּד גֵּירוּשִׁין שֶׁבָּהּ. אַלְמָנָה קַלָּה אֵינוֹ דִין שֶׁתֵּיאָסֵר מִמַּה שֶׁהוּתָּר לָהּ מִצַּד אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁבָּהּ. אֲפִילוּ אֶצְלוֹ נָֽגְעוּ בוֹ גֵירוּשִׁין. וּמָה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה נֶאֶסְרָה מִמַּה שֶׁהוּתָּר לָהּ מִצַּד אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁבָּהּ. גֵּירוּשִׁין חֲמוּרִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתֵּיאָסֵר מִמַּה שֶׁהוּתָּר לָהּ מִצַּד גֵּירוּשִׁין שֶׁבָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו אצלו נגעו בו גירושין. כלומר וא''כ דודאי יש בה גם משום איסור אלמנה מעתה נימר ק''ו דאפילו אצל הפלוני נגעו בה גירושין ואסורה דמה אלמנה שהוא איסור קל חל ונאסרה ממה שהותרה מכח צד א''א שהיתה בה כלומר דשם אלמנה עליה מצד שהיתה א''א לפלוני איסור גרושה החמור לכ''ש שתחול עליו מכח צד הגירושין שיש עליה אצל כל הכהנים:
אלמנה קלה. איסור אלמנה שהוא קל אינו דין שלא תיאסר גרסינן כלומר לדבריך אינו דין שלא תחול עליה איסור אלמנה לגבי כ''ג מצד אשת איש שהיתה בה ונ''מ למאי דקי''ל גרושה שנעשית אלמנה לכ''ג חייב עליה שתים דהוי איסור מוסיף והכא ליכא משום חיוב אלמנה לגביה והא ודאי ליתא דהא עכ''פ נקראת אלמנה אצל זה הפלוני ושייך שפיר איסור מוסיף לגבי כ''ג:
מצד גירושין שבה. כלומר אע''פ שיש בה צד גירושין לכל הכהנים אפ''ה עליו לא נאסרה דלא הויא גרושה אצלו:
ומה אם גרושה חמורה לכל. ה''פ לפי שיטתא דהאי תלמודא דתשובת ר''ע לדברי ר''א ממ''נ היא דלדידך דאמר' דמותרת לכל אדם חוץ מפלוני וא''כ ק''ו השתא מה אם גרושה שחמורה היא ואסורה לכל הכהנים לא נאסרה עכשיו ממה שהותר בה לזה פלוני הכהן:
החמירה התורה בגרושה. שאסורה אפילו לכהן הדיוט ואלמנה אינה אסורה אלא לכ''ג:
לא נמצאת אלמנה לו. לאותו פלוני הויא כאלמנה ומותרת לו עכשיו דהא לא נתגרשה אצלו ולכל אחיו הכהנים אסורה משום גרושה לדברי ר''א:
אמר רבי יוסי הגלילי. תשובה על דברי ר''א וכי מצינו בתורה האסורה לזה מותרת לזה אלא ודאי אם אסורה לפלוני אסורה לכל אדם:
משנה: שְׁלֹשָׁה גִיטִּין פְּסוּלִין וְאִם נִישֶּׂאת הַווְלָד כָּשֵׁר. כָּתַב בְּכְתָב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים יֵשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן יֵשׁ בּוֹ זְמַן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד. הֲרֵי אֵילּוּ שְׁלֹשָׁה גִיטִּין פְּסוּלִין וְאִם נִישֵּׂאת הַווְלָד כָּשֵׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כשר. דלא הוי שיורא דבלאו איסור אישות נמי לא תפסי לה בהו קידושין:
ואין עליו אלא עד אחד. בבבלי פליגי איכא למ''ד אכתב ידו קאי ורישא אשמועינן דאפילו אין בו עד כלל הולד כשר והכא אשמועינן דאפי' יש בו עד אחד לכתחילה לא וכן משמע בגמ' הכא ואיכא למ''ד התם דאכתב סופר קאי ואפ''ה הולד כשר דסופר הוי ליה במקום עד שני:
אלא אלמנה לכ''ג. כיון דקידושין תופסין בחייבי לאוין ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה אישתכח דשייר בגיטא:
ולכל מי שיש לה עליו קידושין. לאתויי שאר חייבי לאוין כגון עמוני ומואבי:
אפילו בעבירה. דאיסור לאו:
גופו של גט. עיקר כתב הגט כך הוא:
ודן דיהוי ליכי מינאי. שצריך להוכיח בתוכו שע''י ספר זה הוא מגרשה ואי לא כתב ביה הכי אתו למימר דבדיבור בעלמא גירשה ושטר ראיה בעלמא הוי והלכה כר' יהודה:
מתני' כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. אפילו לר''א דס''ל עדי מסירה כרתי הכא הואיל וכתב ידו הוא וכתב ונתן קרינן ביה ומדאורייתא כשר אע''ג דליכא עדי מסירה אלא שחכמים פסלוהו דילמא אתי לאכשורי בכתב סופר בלא עדים:
ואין בו זמן. דזמן תקנתא דרבנן הוא אי משום פירות אי משום שמא יחפה על בת אחותו כדאמרי' בפ' שני:
מתני' ולכל מי שאין לה קידושין עליו. לאתויי שאר חייבי כריתות:
אָמַר רִבִּי מָנָא. וּבִלְחוּד דְּלָא יֵימַר. וְדִין. רִבִּי מָנָא בָּעֵי. הֲרֵי אַתְּ בִּרְשׁוּת עַצְמָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. הֲרֵי אַתְּ בֶּן חוֹרִין. הֲרֵוּ אַתְּ שֶׁלְּעַצְמָךְ. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. הֲרֵי אַתְּ בֶּן חוֹרִין הֲרֵי אַתְּ שֶׁלְּעַצְמָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובלחוד דלא יאמר ודין. אדברי רבי יהודה קאי דאמר צריך לכתוב ודן כו' ובלבד שלא יכתוב ודין ביו''ד דמשמע שאומר אם דין הוא שאגרשך ואם אינו דין איני מגרשך:
הרי את ברשות עצמך. אמר לאשתו כן מהו לגמרי קאמר לה או למעשה ידיה קאמר לה ולא איפשיטה:
צריך שיאמר. בשטר שחרור של עבד לתרווייהו הרי את בן חורין והרי את של עצמך:
מתני' אמרה כן. מלישנא דמתני' שמענו כן דקתני הרי את בן חורין הרי את לעצמך ולא קתני או הרי את לעצמך:
הלכה: גּוּפוֹ שֶׁלַּגֵּט הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם כול'. רִבִּי אָחָא אָמַר. כְּרִיתוּת לֹא הִתְפִּיסָה הַתּוֹרָה שֵׁם כְּרִיתוּת אֶלּא עֶרְוָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הֲוָייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' אחא אמר כריתות. טעמא דמתני' קא מפרש דאם שייר לאבא ולאביך כו' כשר משום דהא דבעינן שלא יהא שום שיור בגט מדכתי' כריתות נפקא לן שיהא דבר הכורת בינו לבינה ולא התפיסה התורה שם כריתות למעוטי שיורא אלא ערוה שיש בה הוי' והיינו ח''ל כדקתני בסיפא לאפוקי א''כ ועבד ועכו''ם דבלאו הכי לא תפסי לה בהו קידושין לא הוי שיורא:
משנה: הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ לְאָחִי וּלְאָחִיךְ לָעֶבֶד לְנָכְרִי וּלְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ קִידּוּשִׁין עָלָיו כָּשֵׁר. הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֶן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר וּלְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ עָלָיו קִידּוּשִׁין אֲפִילוּ בַעֲבֵירָה פָּסוּל. גּוּפוֹ שֶׁלַּגֵּט הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְדֵן דְּיִהְוֵי לִיכִי מִינַּאי סֵפֶר תֵּירוּכִין וְאִיגֶּרֶת שִׁיבּוּקִין לִמְהָךְ לְהִתְנָֽסְבָא לְכָל גְּבַר דְּתִצְבַּיִין. גּוּפוֹ שֶׁלַּגֵּט שִׁיחְרוּר. הֲרֵי אַתְּ בֶּן חוֹרִין הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כשר. דלא הוי שיורא דבלאו איסור אישות נמי לא תפסי לה בהו קידושין:
ואין עליו אלא עד אחד. בבבלי פליגי איכא למ''ד אכתב ידו קאי ורישא אשמועינן דאפילו אין בו עד כלל הולד כשר והכא אשמועינן דאפי' יש בו עד אחד לכתחילה לא וכן משמע בגמ' הכא ואיכא למ''ד התם דאכתב סופר קאי ואפ''ה הולד כשר דסופר הוי ליה במקום עד שני:
אלא אלמנה לכ''ג. כיון דקידושין תופסין בחייבי לאוין ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה אישתכח דשייר בגיטא:
ולכל מי שיש לה עליו קידושין. לאתויי שאר חייבי לאוין כגון עמוני ומואבי:
אפילו בעבירה. דאיסור לאו:
גופו של גט. עיקר כתב הגט כך הוא:
ודן דיהוי ליכי מינאי. שצריך להוכיח בתוכו שע''י ספר זה הוא מגרשה ואי לא כתב ביה הכי אתו למימר דבדיבור בעלמא גירשה ושטר ראיה בעלמא הוי והלכה כר' יהודה:
מתני' כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. אפילו לר''א דס''ל עדי מסירה כרתי הכא הואיל וכתב ידו הוא וכתב ונתן קרינן ביה ומדאורייתא כשר אע''ג דליכא עדי מסירה אלא שחכמים פסלוהו דילמא אתי לאכשורי בכתב סופר בלא עדים:
ואין בו זמן. דזמן תקנתא דרבנן הוא אי משום פירות אי משום שמא יחפה על בת אחותו כדאמרי' בפ' שני:
מתני' ולכל מי שאין לה קידושין עליו. לאתויי שאר חייבי כריתות:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תַּנֵּי שִׁילָא בַּר בִּינָה. כָּל שֶׁאִילּוּ בִתְנַיי עַל מְנָת פָּסוּל. כָּל שֶׁאִילּוּ נְתָנוֹ עַל מְנָת פָּסוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל שאילו בתניי על מנת פסול. כל שכתבו לתנאי בתוך הגט ופסול הוא הכי נמי כל שאילו נתנו לה ואמר בע''פ ע''מ פסול:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. 50b הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. דְּרִבִּי שֶׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר. לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁיֹּאמַר בִּשְׁעַת מַתָּנָה. הֲרֵי זֶה גִיטֵּיךְ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אַף רֵיחַ פְּסוּל אֵין בָּהּ. כַּהֲנָא אָמַר. זֹאת אוֹמֶרֶת לֹא תָשׁוּ. אִין תֵּימַר חָשׁוּ. עַד שֶׁהוּא בְיָדָהּ דְּאָמַר לָהּ. הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם. אָמַר רִבִּי אָחָא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁחָשׁוּ. אִין תֵּימַר לֹא חָשׁוּ. כָּל מַה שֶׁבְּיָדוֹ לְגָרֵשׁ יְגָרֵשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין תימר לא חשו. ולא הוי גיטא מעיקרא כלל א''כ כל מה שבידו לגרש עכשיו יגרש ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם ואמאי צריך ליטלו ולחזור וליתן לה אלא ודאי דחשו לפסול לכהונה מעיקרא:
אמר ר' אחא. אדרבא איפכא מסתברא זאת אומרת שחשו בה לפסול לכהונה ולפיכך צריך שיטלו הימנה משום דבנתינה קמייתא קנאתו לפסול בו לכהונה ואי לאו דהדר ושקיל מינה לא מהני אמירה שכבר זכתה בו על מנת תנאי הראשון:
עד שהוא בידה דאמר לה. כלומר לפ''ז אמאי צריך ליטלו הימנה עד שהוא בידה סגי בהא שיאמר לה הרי את מותרת לכל אדם דהא שפיר נתינה הויא:
זאת אומרת לא חשו. ממתני' שמענו זה דלא חשו בה חכמים כלל ואפילו משום ריח פסול דאין תימר שחשו בה לפסול לכהונה א''כ נתינה מיקרייא מעיקרא לענין לפוסלה לכהונה:
אף ריח פסול אין בה. מתחילה לא הוי גט כלל לחכמים דמתני' ואפי' משום ריח פסול לכהונה אין בה:
הלכה כרשב''א היא. אמתני' קאי כיצד יעשה יטלנו הימנה כרשב''א דאמר בפ' הזורק גבי כנסי שט''ח זה דצריך שיאמר לה בשעה שנותן לה הא גיטך וה''נ צריך ליטלו הימנה ולחזור וליתנו לה ויאמר בשעת מתנה הרי את מותרת לכל אדם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source