הלכה: עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף כול'. כְּתִיב וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה. הִקִּישׁ עֲבָדִים לַאֲחוּזָּה. מָה אֲחוּזָּה נִקְנֵית בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. אַף עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמרא וחתום והעד עדים. כפל לשון הוא:
משנה: עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף עַל יְדֵי אֲחֵרִים וּבִשְׁטָר עַל יְדֵי 12a עַצְמוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף בְּכֶסֶף עַל יְדֵי עַצְמוֹ וּבִשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הַכֶּסֶף מִשֶּׁל אֲחֵרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה. כדדריש בגמרא דכתיב והתנחלתם וגו' הקיש עבדים לאחוזה וחזקת העבד כגון שהתיר מנעלו לרבו או הנעילו או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו הרחיצו סכו גרדו הלבישו הגביהו או שהגביה הרב את העבד קנה. בכסף ע''י אחרים. שיתנהו לרבו על מנת שיהיה זה בן חורין אבל הוא עצמו לא יקבלו מהם ואפילו שיתנהו ע''מ שאין לרבו רשות בו דקסבר אין קנין לעבד בשום צד בלא רבו:
ובשטר ע''י עצמו. אבל לא על ידי אחרים. דקסבר חובה הוא לעבד שיצא מיד רבו לחירות שאם עבד כהן הוא פוסלו מלאכול בתרומה ואם עבד ישראל הוא אוסרו בשפחה ואין חבין לאדם אלא בפניו וכסף דעל ידי אחרים שאני שכן קבלת רבו גרמה לו להשתחרר מאליו ואין אחרים הללו חבין לו אלא קבלת הרב ואין הרב נעשה שלוחו אלא לצורך עצמו הוא ומאליו מקנהו:
וחכמים אומרים אף בכסף ע''י עצמו. דקסברי יש קנין לעבד בלא רבו הלכך קונה את עצמו בכסף אפילו על ידי עצמו וכל שכן על ידי אחרים:
ובשטר על ידי אחרים. דקסברי זכות הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות וזכין לאדם שלא בפניו:
ובלבד שיהא הכסף משל אחרים. דהעבד אין לו כלום דאף מציאה וקבלת מתנה הכל לרבו ואם בא לפדות על ידי עצמו צריך להיות הכסף משל אחרים שיתנוהו לו על מנת שאין לרבו רשות בו והלכה כחכמים:
מְנַיִין שֶׁאֲחוּזָּה נִקְנֵית בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים. וְחָתוֹם אֵילּוּ עֵידֵי שְׁטָר. וְהָעֵד עֵדִים אֵילּוּ עֵידֵי חֲזָקָה. אוֹ אֵינָן אֶלָּא עֵידֵי שְׁטָר. כְּבָר כָּתוּב וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כבר כתיב. וחתום והעד עדים למה לי אלא לעדי חזקה:
אלו עידי חזקה. שמעידין על החזקה שמע מניה קרקע נקנית בחזקה:
או אינן אלא אילו עדי שטר. ואחתום קאי שיחתום בעדי מכירה על השטר:
רִבִּי יָסָא בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא רִבִּי תַנְחוּם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין קַרְקַע נִקְנֶה בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. מַה טַעֲמָא. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ. וּפְלִיג עַל הַהִיא דְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. כָּל שְׁקָלִים שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה סְלָעִים וּבַנְּבִיאִים לִיטְרִין וּבַכְּתוּבִים קִינְטֵירִין. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. חוּץ מִשִּׁיקְלֵי עֶפְרוֹן דְּהַוְייָן קִנְטֵירִין. מַה טַעֲמָא. בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנּוּ לִי. וְלֹא דַמְייָא. תַּמָּן כְּתִיב כֶּסֶף וְהָכָא כְּתִיב שְׁקָלִים. הָתִיבוּן. הֲרֵי הָאוֹנֵס הֲרֵי אֵין כָּתוּב בּוֹ אֶלָּא כֶּסֶף וְאַתְּ אָמַר שְׁקָלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
התיבון. בני הישיבה על זה הרי האונס דלא נאמר בו אלא כסף חמשים כסף ואפילו הכא את אומר שקלים דסלעים הן ושמע מינה אפילו כסף סתם אמר רבי חנינא ורבי יוחנן פליג עליה:
ולא דמייא. וקאמר הש''ס דלא פליג רבי יוחנן דשאני התם כסף כתיב ואפילו שוה פרוטה מיקרי כסף והכא הא דרבי חנינה כתיב שקלים ולא אמר אלא במקום דשקלים כתיבא אצל כסף:
בכסף מלא. משמע קינטרין שהוא משקל הגדול:
קינטרין. מאה סלעים בכל שקל:
ובנביאים ליטרא. מנה שהוא כ''ה סלעים ורבי יוחנן הא קאמר שדות בכסף יקנו דכתיב בנביאים. שוה פרוטה הוא:
ופליג. רבי יוחנן על ההיא דרבי חנינא:
שדות בכסף יקנו. ופחות משוה פרוטה לאו כסף הוא:
וּדְלֹא כְרִבִּי לִעֶזֶר. דְּרִבִּי לִעֶזֶר אָמַר. הִילֵּךְ קָנָה. דְּתַנֵּי. הִילֵּךְ בְּשָׂדֶה לְאוֹרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה עַד מָקוֹם שֶׁהִילֵּךְ. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא קָנָה עַד שָׁעָה שֶׁיַּחֲזִיק. הַכֹּל מוֹדִין בְּמוֹכֵר שְׁבִיל לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁהִילֵּךְ בּוֹ קְנָייוֹ. מַה טַעֲמָא. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאוֹרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה טעמא. דרבי אליעזר דכתיב קום התהלך בארץ אלמא בהילוך קנה. ורבנן ס''ל דחביבותי' דאברהם קמ''ל כדאמר בבבלי פרק המוכר פירות:
הכל מודים במוכר שביל. בשביל של כרמים איירי שאינו עשוי אלא להילוך אבל שאר דרך עשוי קצת לתשמיש אחר:
עד שעה שיחזיק. עד שיתקן דבר מה בקרקע או נעל או גדר ופרץ כל שהוא:
ודלא כרבי אלעזר. אדלעיל קאי הא דאמרו קרקע נקנית בחזקה דלא כרבי אליעזר דאמר אפי' הילוך בעלמא קונה:
בַּכֶּסֶף. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. מֵאַחֵר לְרַבּוֹ. הָא מֵרַבּוֹ לְאַחֵר לֹא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אֲפִילוּ מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. מָהוּ מוֹצִיא. מֵרַבּוֹ לְעַצְמוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. הֵילָךְ כֶּסֶף זֶה שֶׁתֵּצֵא שָֽׂדְךָ לְחֵירוּת. אָמַר לֵיהּ. יָצָאת. שֶׁתֵּצֵא שָֽׂדְךָ לְהֶבְקֵר. אָמַר לֵיהּ. לֹא יָצָאת. מַה בֵּין זֶה לָזֶה. זֶה זִיכֶּה לְבֶן דַּעַת וְזֶה לֹא זִיכֶּה לְבֶן דַּעַת. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה חֵרֵשׁ. אָמַר לֵיהּ אִישׁ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה קָטָן. אָמַר לֵיהּ דַּרְכּוֹ לְהַגְדִּיל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אַתְייָא דְּרִבִּי זְעִירָא כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. אַף בִּשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים. לֹא עַל יְדֵי עַצְמוֹ. מָהוּ בִּשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים לֹא עַל יְדֵי עַצְמוֹ. לֹא רַבּוֹ נוֹתֵן שְׁטָר לַאֲחֵרִים שֶׁיֵּצֵא עַבְדּוֹ לְחֵירוּת. אוּף הָכָא רַבּוֹ נוֹתֵן כֶּסֶף לַאֲחֵרִים שֶׁתֵּצֵא שָׂדֵהוּ לְהֶבְקֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו בשטר ע''י אחרים. דקאמר לא שרבו נותן שטר לאחרים וע''י זה יצא לחירות אוף הכא נמי בכסף רבו נותן כסף לאחרים שיצא עבדו לחירות גרסינן:
אתייא דר' זעירא כרשב''א. אדלעיל קאי הא דקאמר ר' זעירא אפי' מרבו לאחר כרשב''א דפליג טל תנא דמתני' משמיה דר''מ וס''ל לא אמר ר''מ בשטר על ידי עצמו אלא אף בשטר ע''י אחרים דוקא אבל ע''י עצמו לא דאין לעבד יד לקבל גיטו ולית ליה גיטו וידו באין כאחד:
דרכו להגדיל. ואפי' בקטן אמרינן דזוכה בכה''ג שכן קבלתו של זה גרמה לו:
א''ל איש. כתיב בזכייה ואפי' חרש:
הגע עצמך שהיה חרש. זה הלוה:
זה זיכה לבן דעת. בשביל זה הלוה אבל כשאמר תצא השדה להבקר לא זיכה בה לאדם מסוים כלום:
א''ל יצאת. שכן זכין לאדם שלא בפניו:
הילך כסף זה שתצא שדך לחירות. היתה לו שדה משועבדת מיד הלוה וא''ל אחד הילך כסף זה שתצא שדך לחירות לאיש פלוני מהו:
א''ר זעירא אפי' מרבו לאחר. נמי מהני דמהו מוציא זה האחר מרבו לעצמו של עבד הוא מוציא וכלומר שקבלת אחרים נמי מהני שיזכו ע''י כן להעבד שיצא לחירות ודמיא לשטר שרבו נותן לאחרים והעבד יוצא לחירות לר''ש בן אלעזר דקאמר משום ר''מ הכי כדמסיק טעמיה דר' זעירא לקמן:
הא מרבו לאחר. שהרב נותן כסף לאחרים ומזכה על ידן להעבד שיצא לחירות לא דהואיל שאין הרב מקבל כלום אינו יכול לחובו שלא בפניו:
בכסף. הא דקתני במתני' בכסף ע''י אחרים ר' ירמיה אמר דוקא מאחר לרבו דאע''ג דס''ל לר''מ חובה הוא לעבד שיצא לחירות שאני גבי כסף שקבלת רבו גרמה לו ואין האחרים הללו חבין לו אלא קבלת הרב והוא עושה לצורך עצמו ומקנהו מאליו:
אִית מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. עֲבָדִים כְּקַרְקָעוֹת. אִית מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. כִּמְטַלְטְלִין. אִית מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. לֹא כְקַרְקָעוֹת וְלֹא כִמְטַלְטְלִין. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. עֲבָדִים כְּקַרְקָעוֹת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חֶזְקַת בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת מֶרְחַצִּיּוֹת וְשׁוֹבְכוֹת בֵּית הַבַּדִּים וּבֵית הַשְּׁלָחִין וַעֲבָדִים. אִית מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. עֲבָדִים אֵינָן כִּמְטַלְטְלִין. דְּתַנֵּי. אֵי זוֹ הִיא חֶזְקַת עֲבָדִים. נָעַל לוֹ מִנְעֲלוֹ. וְהִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ. נָטַל לְפָנָיו לְמֶרְחָץ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם הִגְבִּיהוֹ הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. הִגְבִּיהַּ הוּא אֶת רַבּוֹ אֵין חֲזָקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין. עֲבָדִים כִּמְטַלְטְלִין. דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבָּנִין. אֵין שִׁיעְבּוּד לְמַתָּנָה. אֵין גּוֹבִין מִן הָעֲבָדִים כְּקַרְקָעוֹת. אָמַר רִבִּי מָנָא לְרִבִּי שַׁמַּי. מָאן אִינּוּן רַבָּנִין. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי אִימִּי. אַרְמָֽלְתָא תְּפָסָת אָֽמְתָא. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק. אָמַר. תְּפָסָת תְּפָסָת. רִבִּי אִימִּי מַפִּיק מִינָּהּ. דְּהִיא סָֽבְרָה דְהִיא דִידָּהּ וְלֵית הִיא דִּידָּהּ. 12b וְלֹא בקַרְקָעוֹת. דְּתַנֵּי. קַרְקָעוֹת וַעֲבָדִים הֶחֱזִיק בַּקַּרְקָעוֹת. אִם אוֹמֵר אַתְּ. עֲבָדִים כְּקַרְקָעוֹת. כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בַּקַּרְקָעוֹת הֶחֱזִיק בָּעֲבָדִים. דְּאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת בִּיהוּדָה וְאַחַת בַּגָּלִיל. הֶחֱזִיק בְּזוֹ שֶׁבִּיהוּדָה לִזְכוֹת בְּזוֹ שֶׁבַּגָּלִיל אוֹ בְּזוֹ שֶׁבַּגָּלִיל לִזְכוֹת בְּזוֹ שֶׁבִּיהוּדָה. קָנָה. לֹא במְטַלְטְלִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ. עֲבָדִים כִּמְטַלְטְלִין. כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בִּמְטַלְטְלִין הֶחֱזִיק בָּעֲבָדִים. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שֶׁהַנְּכָסִין שֶׁאֵין לָהֶן אֲחֵרָיוּת זוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אֲחֵרָיוּת לִישָּׁבַע עֲלֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא כמטלטלין. נמי דלא חשיבי שמעינן מהאי ברייתא גופה וה''ג אם את אומר עבדים כמטלטלין כיון שהחזיק בקרקעות החזיק בעבדים דתנינן תמן נכסים שאין להן אחריו' נקנין עם נכסים שיש להן אחריו'. כדתנן לקמן בפרקין:
ולא כקרקעות. השתא מפרש להאי מתני' דאמרה לא כקרקעות ולא כמטלטלין דלא הויין כקרקעות שמעינן מהאי ברייתא דתני קרקעות ועבדי' מכר לו שניהם החזיק. בקרקעות לא קנה עבדי' ואם את אומר עבדים כקרקעות כיון שהחזיק בקרקעות החזיק נמי בעבדים דלא יהא אלא מכר לו שתי שדות שקנה אחת בחזקה של חבירתה כדאמר ר' יסא בשם רבי יוחנן:
דאמר ר' יוסי בשם רבנן. אלין תרתי מילי אין שיעבוד אחריות נכסים למתנה אא''כ כתב לו בפירוש שמקבל עליו אחריות ועוד אמר בשם רבנן אין גובין מן העבדים כקרקעות ר' יצחק ור' אימי. הן דסברי דאין גובין מן העבדים דארמלתא אחת תפסה אמתא בשביל כתובתה ואמר ר' יצחק הואיל דתפס' תפסה וש''מ דלכתחילה אין גובין ור' אימי צוה להוציא מידה דתפיסה בטעו' הויא דסברה שהיא שלה דגובה מן העבדים ולית היא דידה לפי שעבדי' כמטלטלין הן ואין כתובה נגבית מן המטלטלין מדינא דגמרא:
מיליהון דרבנין. דלקמן אמרי עבדים כמטלטלין דאין גובין מן העבדים כקרקעות:
אית מתניתין אמרה עבדים אינן. כמו הינן כמטלטלין דנקנין במשיכה כמטלטלין דנטל לפניו למרחץ קאמר והיינו כמשיכה:
דתנינן תמן חזקת הבתים כו' והעבדים. אלמא יש לעבדים חזקה לאחר ג' שנים כקרקעות:
אית מתניתין. כדמייתי להו לקמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source