שְׁמוּאֵל אָמַר. הָהֵין דִּנְסַב כֻּזָנִיתָא וְהִיא מִתְחַטְּפָא מִי חַייָב בָּהּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבודַמָא. הָדָא דְתֵימַר כְּצוֹר וַחֲבֵירוֹתֶיהָ כְּקַיְסָרִין וַחֲבֵירוֹתֶיהָ. בְּרַם הָכָא עַד כְּדוֹן אוֹרְחֵיהּ מְחַזְּרָה לְמִתְקְלָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עד כדון אורחיה מחזרה למתקלה. על כרחו דרכו של זה שנחטפה מידו כלומר שמוטל עליו לחזר אחריה עכ''פ עד שתכשל במרוצתה ויתפוש אותה:
ברם הכא. ובמקומות אחרים:
בצור ובחברותיה. שהן מקומות גדולים ומרובין באוכלוסין ואי אפשר לחזור אחריה וכאבודה היא:
הדא דתימר. דמספקא ליה מי מתחייב בה ולא קאמר שצריך זה לחזר אחריה ולתפשה:
מי חייב בה. אם מתחייב בה הלוקח אע''פ שלא פסק דמים דקרוב לפשיעה הוי שהיה לו להזהר בה כשלקחה בידו:
והיא מתחטפא. ובתוך כך פרחה מידו:
ההן דנסב בזגיתא. מי שמשך בתרנגולת מחבירו ולקחה בידו כדי לראותה ועדיין לא פסק עמו הדמים:
רִבִּי אַבָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. הָהֵן דִּנְגִיד בְּזִקָה וְהִיא מִבַּזְעָא בְיָדֵיהּ לֹא חַייָב בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לָכֵן צְרִיכָה. אֲפִילוּ לְמַעֲלֶה לְגַו חָנוּתָא דְּלָא אִיתְכַּוֵון אֶלָּא דְלָא יִסְבָּהּ בַּר חוֹרִין. 14b מָהוּ שֶׁתִּקָּנֶה בְּשַׁעַר הָפָּחוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁאֵינָהּ נִיקְנֵית בְּשַׁעַר הָפָּחוֹת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לְנָכְרִי. פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד דָּמָיו מוּתָּרִין. מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק דָּמָיו אֲסוּרִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ אֶת שֶׁתִּקָּנֶה לִי בְּשַׁעַר הַפָּחוֹת אֲפִילוּ מָדַד עַד שֶׁלֹּא פִּיסֵּק. וְיֵיעָשֶׂה כְּמִי שֶׁפִּיסֵּק עַד שֶׁלֹּא מָדַד וְיִהְיוּ דָמָיו מוּתָּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מדד עד שלא פסק. עמו הדמים בעד היין דמיו אסורין דהשתא לא קנייה העכו''ם במשיכה דכיון דלא פסק דמיו לא סמכא דעתיה דעכומ''ז למיקנייה שמא ירבה לו בדמיו והלכך כי נגע ביה הוי יין נסך ברשות ישראל שעדיין לא קנאו העכו''ם עד שיפסוק לו הדמי':
אם אומר את. השתא פשיט לה דאפילו כשער הפחות אינו נקנה לו כשלא פסק דמיו דאם אתה אומר כשער הפחות מיהת נקנית לו אפילו מדד עד שלא פסק אמאי קאמרת דמיו כלן אסורין ויעשה כמי שפסק עד שלא מדד ויהיו דמיו מותרין עכ''פ כשער הפחות דכפי אותו השער ברשות העכומ''ז הוא אע''פ שלא פסק דמיו אלא לאו ש''מ דאינו נקנית לו כלל ואפילו כשער הפחות:
ההן דנגיד בזקה. מי שמשך נוד של יין מחבירו ומיירי שלא פסק דמיו:
והיא מבזעה בידיה. ונקרע הנוד ונשפך היין לא חייב בה דכיון דלא פסק דמיו אכתי לא סמכא דעתיה ואינה עומדת ברשות הלוקח:
לכן צריכה אפילו למעלה לגו חנותא. לא צריך רב להשמיענו אלא בכה''ג שאפילו משך הנוד להכניסה לחנות שלו אינו חייב באחריותה דאכתי לאו שלו הויא:
דלא איתכוין. להעלות' לחנותו אלא שלא יקחנה גבר אחר ומיהו לא נתכוין לקנותה עכשיו עד שיפסוק עמו הדמים וכשאינה ברשותו הוי:
מהו שתקנה. לו בשער הפחות דנהי דלא הווי כשלו דאכתי לא סמכא דעתיה מפני שלא פסק דמיו כשער הפחות מיהת ליקני ליה דמסתמא היה מתרצה בזה או דילמא אמרינן כיון שאינו עומד ברשותו פטור הוא לגמרי ואפילו כשער הפחות אינו חייב לשלם לו:
דתנינן תמן. בפרק השוכר את הפועל המוכר יינו לעכו''ם ופסק עמו המעות עד שלא מדד לתוך כליו של עכו''ם:
דמיו מותרין. דקי''ל משיכה בעכו''ם קונה כמו בישראל הלכך כשמדדו הישראל בכליו ובא הכלי ברשות העכו''ם קנאו העכו''ם במשיכה והוי ליה לישראל זוזי בהלואה גבי דעכו''ם ויין נסך לא הוי עד דנגע:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הַמּוֹכֵר צֹאן לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַשְׁכּוֹכִית קָנָה. מָהוּ מַשְׁכּוֹכִית. אִית דְּאָֽמְרִין. חוּטְרָא. וְאִית דְּאָֽמְרִין. שַׁרְקוּקִיתָא. וְאִית דְּאָֽמְרִין. נְגִדָתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נגדתא. עז המושכת כל העדר אחריה מפני שדרך העזים להלך בראש העדר ויש לבעל העדר עז חריף שמושך כל העדר אחריו:
שרקוקיתה. כמו קרקשתא זוג המקשקש לפני העדר והולכין אחריו:
חוטרא. מקל של רועה והצאן מכירות ברמיזתו לילך אחריו:
כיון שמסר לו משכוכית קנה. כל העדר ואע''ג דלא אמר לו משוך וקני:
רִבִּי שְׁמוּאֵל וְרִבִּי זְעִירָא רִבִּי חִייָה בַר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. אֵין מְשִׁיכָה קוֹנָה בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה וּפְלִיג. אֵימָתִי אָֽמְרוּ. הַמְטַלְטְלִין נִיקְנִין בִּמְשִׁיכָה. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. אֲבָל בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו זָכָה. בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר לֹא קָנָה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ עַד שָׁעָה שֶׁיִּמְשׁוֹךְ וְיוֹצֵא חוּץ רְשׁוּת הַבְּעָלִים. בִּרְשׁוּת זֶה שֶׁהֵן מוּפְקָדִים אֶצְלוֹ לֹא קָנָה עַד שֶׁיְזַכֶּה הוּא בָהֶן אוֹ עַד שֶׁיַּשְׂכִּיר לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברשות זה שהן מופקדין אצלו. אם היו מופקדין ומונחין אצל אחר לא קנה הלוקח עד שיקבל עליו הנפקד שיזכה הוא בהן שמייחד לו רשות ללוקח לזכות ולקנות הפירות או עד שישכיר לו את מקומו שהפירות מונחים שם:
עד שעה שימשוך ויוצא חוץ מרשות הבעלים. ואפי' כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה:
כיון שקיבל עליו. המוכר שנתרצה במקח זכה הלוקח:
תני ר''ח ופליג. ברייתא דרבי חייא פליגא על רב דאפי' ברה''ר ובחצר שאינה של שניהן ס''ל דמשיכה קונה:
אין משיכה קונה בחצר שאינה של שניהן. של הלוקח והמוכר אלא דוקא בחצר של שניהן או בסימטא:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַמּוֹכֵר מַעְשְׂרוֹת שָׂדֵהוּ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. וְלַד שִׁפְחָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. עוּבְּרֵי בְהֶמְתּוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אַוֵּיר חֳרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אֶלָּא מוֹכֵר שָׂדֵהוּ וּמְשַׁייֵר מַעְשְׂרוֹתֶיהָ. מוֹכֵר לוֹ שִׁפְחָה וּמְשַׁייֵר לוֹ ווְלָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ בְהֵמָה וּמְשַׁייֵר לוֹ ווְלָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ חוֹרֵבָה וּמְשַׁייֵר לוֹ אַוֵּירָהּ. וְהֵיאַךְ אֵיפְשַׁר לָאָדָם לִמְכּוֹר אַוֵּיר חֳרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֵר לוֹ. תְּלוֹשׁ מִן הֶחֳרֵבָה הַזּוֹ שֶׁהִקְנָה אֶחָד מֵעֶשֶׂר שֶׁבָּהּ. וְכָא קַרְקַע לְפָנָיו שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ. תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה שֶׁיִּקָּנֶה לָךְ אֶחָד מֵעֶשֶׂר שֶׁבּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכא. והכא נמי במעשרות שהיה קרקע לפניו והוא אומר לו תלוש מן הקרקע הזה ע''מ שתקנה לך אחד מעשר שבו וכיון שעדיין לא הפרישו לא עשה ולא כלום:
שתקנה אחד מעשר שבה. כלומר מקום מעט אחד ע''י שתתרחב אוירה ולאו דוקא א' מעשר אלא אגב סיפא דבמעשר איירי נקט לה נמי הכא בהאי לישנא:
תיפתר באומר לו תלוש מן החורבה הזו. כלומר שאומר לו ליקח דבר מה מהחורבה כדי שיהא לה מקום פנוי להתרחב אוירה שיכול להוציא לשם זיזין וגזוזטראות:
והיך איפשר. והיכי תמצא שאפשר לו למכור האויר ומאי איצטריך ליה למימר לא עשה כלום:
אלא. דבר זה יכול לעשותו מוכר שדהו לחבירו ומשייר לעצמו מעשרותיה וכן ולדות והעוברות ואוירה של חורבה דלעצמו הוי שיור בדבר שלא בא לעולם ושאין בו ממש:
אויר חרבתו לחבירו לא עשה כלום. דדבר שאין בו ממש הוא:
המוכר מעשרות שדהו לחבירו. מה שיעלה המעשר' מן שדה זו מכור לך לא עשה כלום ואפילו המעשרות לא קנה דדבר שלא בא לעולם הוא והיינו נמי טעמא דולדי שפחתו ועוברי בהמתו:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַמּוֹכֵר בּוֹר לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ דְלָיוֹ קָנָה. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ 15a כֵּיוָן שֶׁצָּבַר לְתוֹכוֹ קְנָייוֹ. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בָּעֵי. מָסַר לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מָהוּ. אָמַר רִבִּי זְכַרְיָה חֲתָנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲכָמִים. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמּוֹסֵר מַפְתֵּחַ לְעַם הָאָרֶץ הַבַּיִת טָהוֹר. שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלא מסר לו אלא שמירת המפתח. ולא סמכה דעתיה של ע''ה להכנס מפני שנתפס עליו כגנב אלמא לרבנן מסירת המפתת לאו כלום הוא ותני עלה בתוספתא ר''ש מטמא דסמכה דעתיה הואיל ומסר לו המפתח ולר''ש מסירת המפתת מילתא היא וכן לענין קניית הבית:
מחלוקת רבי שמעון וחכמים. היא דתנינן תמן בריש פ''ז דטהרות המוסר מפתח של ביתו לעם הארץ הבית טהור ולא חיישינן שמא נגע עם הארץ בטהרות:
מסר לו את המפתח מהו. שיקנה הבית במסירת המפתח:
כיון שצבר לתוכו. כליו ומטלטלין שלו קנייו:
כיון שמסר לו דליו קנה. והרי זה כמו שהחזיק ואע''פ שלא אמר לו לך חזק וקני כדין החזקה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source