Vayedaber

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁאוֹמֵר לְשִׁיעְבּוּד מַשְׁלִם וְיוֹצֵא. וְהָתַנֵּי. אִם מִשֶּׁגְּאָלוֹ הֲרֵי כְנִמְכַּר לוֹ מְשַׁעְבֵּד וְיוֹצֵא. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. לֵית כָּאן מְשַׁעְבֵּד וְיוֹצֵא אֶלָּא מַשְׁלִים וְיוֹצֵא. רָצוּ קְרוֹבָיו שֶׁלָּרִאשׁוֹן לִיגָּאֵל גּוֹאֲלִין לָהֶן. רָצוּ קְרוֹבָיו שֶׁלַּשֵּׁינִי לִיגָּאֵל אֵין גּוֹאֲלִים לָהֶם. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְייָא כְּמָאן דְּאָמַר. בְּאֵלֶּה לְשִׁחְרוּר וּבִשְׁאַר כָּל אָדָם לְשִׁיעְבּוּד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אתיא כמ''ד באלה לשחרור ובשאר כל אדם לשיעבוד. ואם גאלוהו אחר משעבד עמו וקמ''ל שאין קרובים גואלין ממנו:

רצו קרוביו משל שני ליגאל אם לא גאלוהו קרובים מן עכומ''ז אלא אחרים ורצו הקרובים לגאול עכשיו משל שני אין גואלים להן דלא כתיב גאולת קרובים אלא מן עכומ''ז:

רצו קרוביו של ראשון ליגאל. האי של ראשון כמו משל ראשון הוא כלומר אם הקרובים רוצים לגאלו בפעם הראשון כשהוא ביד העכומ''ז גואלין להן כדכתיב:

לית כאן משעבד ויוצא. סמי מכאן משעבד דאין דינו אלא כאלו היה תחת יד עכומ''ז שמשלים עד שנת היובל ויוצא:

והתני אם משגאלו. הרי הוא כנמכר לו בתחלה ומשעבד עמו שש שנים ויוצא:

כדברי האומר לשיעבוד. השתא מפרש האי לשיעבוד דאמרי לעיל בין לר' יוסי הגלילי בין לר''ע לא תימא דמשעבד עמו כשאר עבד שנמכר בתחלה אלא משלים לו אותן השנים שגאלוהו מעכומ''ז ויוצא:

שְׂמוּאֵל בַּר אַבָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הָכָא כְּתִיב וְחִשֵּׁב וְהָכָא כְּתִיב וְחִשֵּׁב. הָכָא אַתְּ מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים וְשָׁנִים וְיוֹצֵא. וְהָכָא לֵית אַתְּ מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים וְשָׁנִים וְיוֹצֵא. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָא הִיא. שֶׁהִקְשִׁיתָהּ תּוֹרָה לְשָׂכִיר. מַה זֶה מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים וְשָׁנִים וְיוֹצֵא אַף זֶה מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים וְשָׁנִים וְיוֹצֵא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנייא היא. הכא שהקשיתה תורה אותו לשכיר דכתיב כימי שכיר יהיה עמו מה שכיר שנשכר לבעל הבית מחשב עמו חדשים אף זה מחשב חדשים:

והכא. בשדה אחוזה לית את מחשב חדשים כדתנן ריש פ''ז דערכין אין מחשבין חדשים להקדש הבא ליגאל שדה אחוזה מיד הקדש ודינו שנותן סלע ופונדיון לשנה כדאמר התם לפי חשבון זרע חומר שעורים בחמשים שקל ואם עומד באמצע השנה לא יאמר הואיל וכבר עברה חצי השנה איני נותן אלא חצי סלע וחצי פונדיון בעד חצי שנה הנשארת אלא נותן כל גאולת שנה שלימה כדמפרש שם טעמא דכתיב על פי השנים שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים ונימא הכא נמי כן דנילף וחשב וחשב מהתם:

והכא. בעבד את מחשב חדשים ושנים ויוצא שאם עומד באמצע השנה כשנגאל מחשב לו גם החדשים שעברו בשנה זו שנשתעבד ומגרע לו לפי ערך דהא כפי שניו כתי' ומשמע כמו שהן ואינו נותן לו אלא כפי החדשים שנתותרו בשנה זו ולא כפי כל השנה:

הכא כתיב וחשב. עם קונהו והכא כתיב וחשב במקדיש שדה אחוזה וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות עד שנת היובל:

וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. בְּאֵלֶּה לְשִׁחְרוּר וּבִשְׁאַר כָּל אָדָם לְשִׁיעְבּוּד. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. בְּאֵלֶּה לְשִׁיעְבּוּד וּבִשְׁאַר כָּל אָדָם לְשִׁיחְרוּר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּשְׁנֵיהֶן בְּמִקְרָא אֶחָד דּוֹרְשִׁין וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי דְּרִישׁ. וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה אֶלָּא בָּאֲחֵרִים מְשַׁעְבֵּד וְיוֹצֵא. רִבִּי עֲקִיבָה דְּרִישׁ. וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה אֶלָּא בְּיוֹצֵא מַשְׁלִים וְיוֹצֵא. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין זֶה וּבֵין זֶה לְשִׁחְרוּר. וְתַנֵּי כֵן. וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ. יַד עַצְמוֹ. וּמָצָא כְּדֵי גְאוּלָּתוֹ. מָה הֲשָׂגַת יָד 8a שֶׁלְּעַצְמוֹ אַף הֲשָׂגַת יְדֵי אֲחֵרִים לְעַצְמוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והשיגה ידו. זה יד עצמו ומצא כדי גאולתו ונגאל זה גאולת אחרים והכל בכלל בין קרובים בין אינם קרובים כל שאינו גאולת עצמו ודרשינן מה השגת ידו של עצמו הוא שהרי שוב אינו משתעבד לאחר אף השגת ידי אחרים שגאלוהו לעצמו הוא:

ותני כן. דהכל לשחרור:

דברי חכמים. אבל דברי חכמים קאמר ר' יסא בשם ר' יוחנן דסבירא להו בין זה ובין זה לשחרור:

ר' עקיבה דריש. הכי ואם לא יגאל באלה אלא באלה וה''ק שלא יגאל בעצמו אלא בקרובים משלים עד היובל ויוצא:

באלה לשחרור. כדמפרש לה ר' יוחנן דר' יוסי הגלילי דריש הכי ואם לא יגאל באלה בקרובים אלא באחרים שגאלוהו אז בשנת היובל יצא מאותו אחר דמשתעבד לו עד היובל אבל אם יגאל באלה אינו משתעבד:

ואם לא יגאל באלה. ויצא בשנת היובל כתיב ואגאולת קרובים דמשתעי לעיל קאי דכתיב או דודו או בן דודו יגאלנו:

אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ. מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְייָעֲדָהּ לוֹ עַד שֶׁיְּהֵא בַּיּוֹם כְּדֵי לִפְדּוֹתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שָׁוֶה פְרוּטָה וּבְגֵירוּעֶיהָ שָׁוֶה פְרוּטָה. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מְייָעֵד וְהוֹלֵךְ עַד דִמְדּוּמֵי חַמָּה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. הַכֹּל מוֹדִין בְּעֶבֶד עִבְרִי עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. כֶּסֶף אֵין כָּאן מַעֲשֵׂה יָדַיִם אֵין כָּאן. בְּמַה הוּא מְייָעֲדָהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מְייָעֲדָהּ בִּדְבָרִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מייעדה בדברים וכדתני רבי הושעיא. ואדלקמיה סמיך דעיקר היעוד בכסף ראשונים הוא:

יאות אמר רבי יוסי ברבי יהודה. ומה טעמא דרבנין שהרי כסף אין כאן ומעשה ידיה אין כאן כיון שהוא סמוך לשקיעת החמה ובמה הוא מייעדה:

מייעד והולך. בסוף שש עד דימדומי חמה סמוך לשקיעת החמה דקסברי מעות הראשונים לקידושין ניתנו ויכול הוא לייעדה באותו כסף אם הוא רוצה:

אשר לא יעדה והפדה מלמד שאינו מייעדה לו עד שיהא ביום כדי לפדותה. אם מייעדה הוא בסוף שש צריך שיהא שהות ביום כדי שיהא במה לפדותה שיש עוד במעשה ידיה שהיא יכולה לעשות לו באותו שעה שוה פרוטה ויכול הוא לגרעה שוה פרוטה ומייעדה בזה כדמפרש טעמיה לקמן דסבר ר' יוסי בר' יהודה מעות הראשונים שנתן לה בשעת מכירה לאו לקידושין ניתנו ואינו יכול לייעדה בהן אלא בעבודתה שיש לו עוד בה והלכך צריך שיהא בסוף שש שהות ביום בכדי שתוכל לעשות לו בשוה פרוטה:

וְיָֽצְאָה חִנָּם. אֵילּוּ יְמֵי הַבָּֽגְרוּת. אֵין כָּסֶף. אֵילּוּ הַסֵּימָנִין. וְיֹאמַר בְּאַחַת מֵהֶם. אִילּוּ נֶאֱמַר בְּאַחַת מֵהֶן הָיִיתִי אוֹמֵר. אִם בְּסֵימָנִים הִיא יוֹצְאָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן בִּימוֹת הַבֶּגֶר. אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר. הֵן הֵן יְמוֹת הַבֶּגֶר. וְהַדִּין נוֹתֵן. הוֹאִיל וְהִיא יוֹצְאָה מֵרְשׁוּת הָאָב וְיוֹצְאָה מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן. מַה מֵרְשׁוּת הָאָב אֵינָהּ יוֹצְאָה אֶלָּא בְסֵימָנִין. אַף מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן לֹא תֵצֵא אֶלָּא בְסֵימָנִין. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר. וְיָֽצְאָה חִנָּם. אֵילּוּ יְמֵי הַבֶּגֶר. אֵין כָּסֶף. אֵילּוּ הַסֵּימָנִין. 8b אוֹ חֲלִיף. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. אֵין כָּסֶף. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֶּסֶף לָאָב אֵין כֶּסֶף לָאָדוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומשני ר' תנחומא. דמסתברא אין כסף לימי נערות דרשינן דמשמע אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומאי ניהו אב ובכל מקום שיש כסף לאב והיינו כשהיא עומדת בימי הנערות שהיא ברשות אביה אין כסף לאדון שיוצאה ממנו חנם בסימני נערות לאפוקי ימי בגרות דלא משתמע בהאי קרא שהרי הבוגרת לאו ברשות אביה היא:

או חליף. ונימא איפכא דקרא דויצאה חנם לימי נערות אתא ואין כסף לימי בגרות שהרי הנערות קודמין לבגרות:

הואיל והיא יוצאת מרשות האב ויוצאה מרשות האדון. מה מצינו כשהיא יוצאת מרשות האב אינה יוצאה אלא בסימנין של בגרות דכל זמן שהיא נערה ברשות אביה היא אף מרשות האדון לא תצא אלא בסימנין אלו של בגרות לפום כן צריך מימר תרווייהו:

ומשני אילו כן. אלו לא נאמר אלא חד קרא הייתי אומר הן הן ימות הבגר שבבגרות לבד היא יוצאת ולא בסימני נערות שהדין נותן שיהא כך:

ויאמר באחת מהן. לא ליכתוב קרא אלא חדא אין כסף על ימי הנערות שאילו נאמר באחת מהן בלבד שפיר נמי הוי נפקא לן ימי הבגרות שהייתי אומר אם בסימני נערות היא יוצאה לכ''ש בימות הבגר שאחר ימי הנערות הן:

אין כסף. משמע אין כסף אלא דבר אחר מוציאה אלו הן סימני נערות ולקמיה מפרש לה מ''ט לא דרשינן איפכא:

ויצאה חנם. טעמא דמתני' מפרש יתירה עליו אמה העבריה שיוצאת בסימנין דכתיב ויצאה אלו ימי הבגרות שמוציאה מרשות האדון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source