משנה: הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְהִיא אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאִם מִשֶׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים לֹא תֵצֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
ובזמן שהן מעידין זה את זה. שכל אחד אומר אני וחברי כהן:
אינן נאמנין. ליתן להם תרומה:
הרי אלו נאמנות. דבשבויה הקלו להכשיר עד אחד ואפילו אשה ואפילו עבד או שפחה או קטן מסיח לפי תומו:
שמעידות זו על זו. כל אחת אומרת חברתי טהור':
מתני' שתי נשים שנשבו. שיש עדים שנשבו:
מתני' נשביתי. לבין העכומ''ז:
וטהור' אני. שלא נבעלתי לעכומ''ז:
נאמנת. ומותרת לכהן:
13a הַיּוֹם אָֽמְרָה. אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי. וּלְמָחָר אָֽמְרָה. גְּרוּשָׁה אֲנִי. אָֽמְרִינָן לָהּ. אֶתְמוֹל אָֽמְרָת אָכֵין וְיוֹם דֵּין אָכֵין. אָֽמְרָה לוֹן. מִפְּנֵי כַּת שֶׁלְּפְרִיצִים שֶׁהָיוּ בָאִין לְהִזְדַּוֵוג לִי. רִבִּי אָבִין בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה מַתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. כְּהָדָא. שְׁמוּאֵל בְּעָא אִיזְדְּקוּקֵי לְאִיתְּתֵיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ. טְמֵיאָה אֲנִי. לְמָחָר אָֽמְרָה לֵיהּ. טְהוֹרָה אֲנִי. אֲמַר לָהּ. אֶתְמוֹל אָֽמְרָת טְמֵיאָה וְיוֹמָא דֵין טְהוֹרָה. אָֽמְרָה לֵיהּ. לָא הֲוָוה בְחֵיילִי הַיי שַׁתָּא. אָתָא שָׁאַל לְרַב. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה מַתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
היום אמרה כו'. שואלין אותה מפני מה אתמול אמרת כן והיום כן ואם אמר' מפני כת של פריצים ובני אדם שאינן מהוגנין נזדמנו לי להזדוג ומפני כך אמרתי א''א אני מכיון דנתנה אמתלא לדבריה נאמנת:
כהדא. כהאי מעשה אירע בשמואל שבא לזקוק לאשתו אמרה כו' אתמול אמרת טמאה יומא דין טהורה גרסינן וכן הוא בתוס' ואמרה מפני שלא היה בי כח באותה שעה ולכך אמרתי לך טמאה אני והשיב לו רב דהוי אמתלא ונאמנת:
הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה נִשְׁבֵּיתִי כול'. רַב חוּנָא אָמַר. לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁנִּישֵּׂאת אֶלָּא אֲפִילוּ הִתִּירוּהָ בֵית דִּין לְהִינָּשֵׂא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' לא סוף דבר שנשאת. ואח''כ באו עדים אלא אפילו התירוה להנשא לא תצא מהיתירה:
נָשִׁים נִשְׁבּוּ לְשָׁם. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי אַבָּא בַר בָּא וְלֵוִי וּשְׁמוּאֵל אָֽמְרוּ. וּמָֽסְרוּ לָהֶן עֵדִים נִיסְקוֹן לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲשֶׂה לַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְייַחֲדוּ. אָמַר לֵיהּ אַבָא בַר בָּא. אִילּוּ הֲוִינָן בְּנָתָךְ כֵּן הָייִתָה אוֹמֵר. וְאִישְׁתַּבְּייָן בְּנָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. כַּד סַלְקוֹן לְהָכָא סַלְקָן שַׁבְייָן עִמְּהוֹן. עֲלִין קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה אוּקְמִינָן שַׁבְייָן מִלְּבַר. אָֽמְרִין לֵיהּ. נִשְׁבִּינוּ וּטְהוֹרוֹת אָנוּ. וְהִתִּירָן. מִן דְּנַפְקָן שְׁלָחוֹן שַׁבְיִין עָלִין אָמַר. נִיכָּרוֹת אֵילּוּ שֶבְּנוֹת חָכָם הֵן. מִן דְּאִיתוּ דְּעִין מָאן הַוְייָן אָֽמְרִין לְשִׁמְעוֹן בַּר בָּא. אִיטְפַּל בִּקְרִיבָתָךְ. נְסַב לְקַדְמִיתָא וּמִיתַת. לְתִנְייָנא וּמִיתַת. לָמָּה. בְּגִין דְשָֽׁקְרוֹן. חַס וְשָׁלוֹם. לָא שָֽׁקְרוֹן. אָלָּא מִן חַטָּאת דַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעִיבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְחוּצָה לָאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
חס ושלום לא שקרון אלא מן חטאת כו'. נראה דטעמא שמא הן בעצמן עברו על ידי קילקול העיבור כשהיו בין העכומ''ז כמו אכילת חמץ וחילול המועדות כדאמר הכא בנדרים פ''ז גבי האי עובדא דחנניה בן אחי רבי יהושע כל היכא דמטא השליח שלא יעשו המועדות ע''פ עיבור של חנניה מטא וכל היכא דלא מטא נהגו בקילקול:
בגין דשקרון. אם בשביל ששיקרו במה שאמרו טהורות אנו ור' שמעון כהן היה:
למה. מתו:
איטפל. תקח לאשה אחת מהן שהן קרובותיך:
מן דאיתודעין. לאחר שנתוודעו מי הן:
ניכרות אלו שבנות חכם הן. ולפיכך הערימו לעשות כן שיהו נאמנו' לומר טהורו' אנו:
מן. לאחר שיצאו שלחו השובים להכנס ולשאול הפדיון בעדן:
סלקן שביין. ועלו גם השובים אותן עמהן וכשבאו לפני ר''ח הניחו' מבחוץ כדי שיאמין להם ר''ח במגו:
ומה נעשה לימים ראשונים שנתייחדו. בין העכומ''ו בלא עדים:
כן הייתה אומר. לזלזל בהן:
נשים נשבו לשם. לבבל. ובבבלי הך עובדא קצת בנוסחא אחרת. ומסרו להן עדים ניסקון. שיעלו עמהן לא''י:
משנה: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּשְׁבּוּ זֹאת אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי וְזֹאת אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנוֹת. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מֵעִידוֹת זוֹ אֶת זוֹ נֶאֱמָנוֹת. וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים. זֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי וְזֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנִין. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מֵעִידִים זֶה אֶת זֶה נֶאֱמָנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ובזמן שהן מעידין זה את זה. שכל אחד אומר אני וחברי כהן:
אינן נאמנין. ליתן להם תרומה:
הרי אלו נאמנות. דבשבויה הקלו להכשיר עד אחד ואפילו אשה ואפילו עבד או שפחה או קטן מסיח לפי תומו:
שמעידות זו על זו. כל אחת אומרת חברתי טהור':
מתני' שתי נשים שנשבו. שיש עדים שנשבו:
מתני' נשביתי. לבין העכומ''ז:
וטהור' אני. שלא נבעלתי לעכומ''ז:
נאמנת. ומותרת לכהן:
שְׁתֵּי חֲזָקוֹת לִכְהוּנָּה בְארֶץ יִשְׂרָאֵל נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וְחִילּוּק גְּרָנוֹת וּבְסוּרִיָּה נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אֲבָל לֹא חִילּוּק גְּרָנוֹת. עַד מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחֵי הַחוֹדֶשׁ מַגִּיעִין עַד נִמְרִין וּבָבֵל כְּסוּרִיָּה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אַף בְּאַלֶכְסַנְדְּרִיאָה בְּשָׁעָה שֶׁבָּתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין שָׁם. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה חֲזָקָה לִכְהוּנָּה כָּךְ מַעֲשֶׂר רִאשׁוֹן חֲזָקָה לִכְהוּנָּה. וְהַחוֹלֵק עַל פִּי בֵית דִּין אֵינָהּ חֲזָקָה לִכְהוּנָּה. אֲנִי אוֹמֵר. תְּרוּמָה נָֽפְלָה לוֹ מֵאֲבִי אִמּוֹ כֹהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
והחולק על פי ב''ד. ירושה עם אחיו ונטל תרומה בחלקו אינה חזקה לכהונה שאני אומר הך תרומה לאו מחלק ירושת אביו אלא מאבי אמו כהן נפלה לו:
כך מעשר ראשון חזקה בכהונה. והיינו בתר דקנסינהו עזרא ללוים ויהבי מעשר לכהנים וכגון דיהבי ליה בתורת חלוקה:
אף באלכסנדריאה. של מצרים בראשונה שב''ד היו יושבין שם ובודקין:
ובבל כסוריא. דהוי נמי חזקה בנשיאת כפים לפי שיש שם ישיבה וב''ד קבוע ובודקין אחר נושאי כפים:
עד נמרין. שם מקום הוי נשיאת כפים חזקה לפי שב''ד קבוע שם לקבל שליחות החדש של ב''ד הגדול:
עד מקום ששלוחי החדש מגיעין. להודיע לגולה יום שקידשו ב''ד את החדש לעשות פסח בזמנו והן היושבים בתוך מהלך ט''ו יום:
ובסוריא. ארם נהרים וארם צובה שכיבש דוד וחיברה לא''י וקסבר האי תנא כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש ותרומה דידה לאו דאורייתא והילכך נשיאת כפים הוי חזקה אבל לא חילוק גרנות:
נשיאות כפים. אם ראוהו נושא כפיו או שחלק תרומ' בגרנות:
בארץ ישראל. ששם בתי דינין קבועין ובודקין:
שתי חזקות לכהונה. להעיד עליו שהוא כהן:
הלכה: וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים כול'. 13b רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתִין לְעִנְייָן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל. אֲבָל לְעִנְייָן מִשְׁפָּחָה וּלְקוֹדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. וְהָא תַנֵּי. מַעֲלִין לִכְהוּנָּה לִלְוִיָּה לְיִשְׂרָאֵל עַל פִּי עֵד אֶחָד. נִיחָא לִכְהוּנָּה לִלְוִיָּה. לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לְעִנְייָן מִשְׁפָּחָה. לִיתֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר עָנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני ליתן לו מעשר עני. הוא דקאמר דעד א' נאמן ולא לענין משפחה והא דלא משני ללויה למעשר ראשון משום דס''ל מעשר ראשון לכהנים כדלקמן:
ללויה לישראל ולא לענין משפחה. על כרחך דלענין משפחה מיתפרשא להשיאו אשה כשירה וקתני מעלין ע''פ עד אחד:
והא תני מעלין וכו' ניחא. דלכהונה מפרשינן היינו לתרומה:
אבל לענין משפחה. ליוחסין ולהאכילו בקדשי המזבח צריך שני עדים להעיד עליו שהוא כהן:
לענין קדשי הגבול. להאכילו בתרומה הוא דנאמן:
גמ' מתניתא. דקתני דעד אחד נאמן בכהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source