משנה: יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָֽרְסָה וְנִתְגָּֽרְשָׁה רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר הָאוֹנֵס חַייָב וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' האונס חייב והמפתה פטור. דכיון דיתומה היא וקנסה שלה הא אחילתה גביה דמדעתה נתפתתה לו ופטור ובגמרא איפליגו בה בפירושא דמתני':
כְּהָדָא דְתַנֵּי. בְּעוּלַּת בַּעַל. לְהָבִיא אֶת הַמְקַבֶּלֶת בַּעֲלָהּ בְּבֵית אָבִיהָ וְהִיא אָרוּסָה וְהַבָּא אַחֲרָיו בְּחֶנֶק. וְלֹא סוֹף דָּבָר מִכְּדַרְכָּהּ אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לָכֵן צְרִיכָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. אֲפִילוּ תֵימָא מִכְּדַרְכָּהּ לָמָּה לִי בַעֲלָהּ. אֲפִילוּ כַיי דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁינִי בְחֶנֶק. נַעֲרָה מְאוֹרָסָה. בָּעוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ וְאֶחָד כְּדַרְכָּהּ כּוּלָּן בִּסְקִילָה. כּוּלְּהוֹן כְּדַרְכָּהּ. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשְּׁאָר בְּחֶנֶק. הֶעֲרוּ בָהּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְאֶחָד גָּמַר אֶת הַבִּיאָה כּוּלְּהוֹן בִּסְקִילָה. כּוּלְּהוֹן גָּֽמְרוּ אֶת הַבִּיאָה. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשְּׁאָר בְּחֶנֶק. וּבִפְנוּיָה. בָּאוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ וְאֶחָד כְּדַרְכָּהּ כּוּלָּם בִּקְנָס. כּוּלְּהוֹן כְּדַרְכָּהּ. הָרִאשׁוֹן בִּקְנָס וְהַשְּׁאָר פָּטוּר. בֵּירְרָה לָהּ אֶחָד מֵהֶן נִפְטְרוּ כוּלָּן מִלֹּא תַעֲשֶׂה. אָֽמְרָה. אֵיפְשַׁר. 21a בּוֹרֶרֶת וְחוֹזֶרֶת וּבוֹרֶרֶת. הָיָה נָשׂוּי אֶת אֲחוֹתָהּ כְּבָר נִפְטַר. מֵתָה כְּבָר נִפְטַר. מֵת אֵין כּוֹפִין אֶת הַיָּבָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מת. האונס אין כופין את היבם לייבמה וכדדריש בתוספתא דפרקין ולו תהיה לאשה לו אתה כופה ואי אתה כופה ליבם:
מתה. אשתו כבר נפטר מהלאו בשעה ראשונה ואע''פ שעכשיו מותר בה:
היה נשוי את אחותה כבר נפטר. מלאו שהרי אינו יכול לישאנה ומשום סיפא איצטריך:
בוררת וחוזרת ובוררת. כלומר שעדיין הברירה בידה ועל כולן חל עדיין הלא תעשה עד שתנשא לאחד מהן:
אמרה איפשר. אפשר שאנשא לפלוני אחד מהן והר''ן ז''ל גריס אי איפשי כלומר שחזרה בה אחר שביררה לזה:
נפטרו כולן מלא תעשה דלא יוכל שלחה וקמ''ל דכל זמן שלא ביררה כולן בל''ת הן כל מי שימאן לישאנה כשתרצה:
ביררה לה אחד מהן. להנשא לו:
כולם בקנס. דעדיין בתולה היא וקסבר שלא כדרכה חייב נמי בקנס:
ובפנויה. וכן בפנויה לענין קנס:
כולן. בסקילה. כדאמרן דאין אחר עושה בעולה בשלא כדרכה ומיהו כולן חייבין סקילה אשלא כדרכה דמשכבי אשה כתיב:
הערו בה עשרה וכו'. דקסבר אין העראה מאחר עושה אותה בעולה כמו שלא כדרכה ומיהו סקילה חייב על העראה כעל גמר ביאה כדאמרינן בפרק הבא על יבמתו:
כהדא דתני. איידי דקאמר גירש יחזיר ואינו לוקה דלא עבר בלאו שעדיין יכול לקיימו מייתי נמי להאי ברייתא דמצינו לפעמי' שפטור הוא מלא תעשה דלא יוכל שלחה כדמסיק:
בעול' בעל. כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל והוי מצי למיכתב עם אשת איש:
להביא את המקבלת כו'. אפילו בא בעלה עליה כשהיא ארוסה ובא אחר עליה בעולת בעל היא ובחנק הוא ולא בסקילה:
בבית אביה. כלומר אפילו בבית אביה ולאפוקי אם מסר האב לשלוחי הבעל דאפילו אם עדיין לא בא עליה בעלה הרי היא כנשואה והבא עליה בחנק כדאמרינן לקמן פ''ד:
ולא סוף דבר מכדרכה. ולאו דוקא בכדרכה עושה אותה הבעל לבעולה אלא אפילו שלא כדרכה:
לא כן צריכה שלא כדרכה. לא צריך להשמיענו דהבעל עושה אותה בעולה אלא בשלא כדרכה:
אפילו תימא מכדרכה. כמו אי תימא אפי' מכדרכה כלומר דאי כדרכה נמי צריך קרא למה לי להשמיענו דבעלה עושה אותה בעולה אפילו בא עליה אחר כדרכה עושה אותה בעונה כהאי דתנינן בפרק ד' מיתות נערה המאורסה אינו חייב בסקילה עד שתהא נערה בתולה באו עליה שנים הראשון בסקילה והשני בחנק ולא איצטריך קרא אלא לשלא כדרכה דהבעל עושה אותה בעולה ולא אחר:
ואחד כדרכה. לבסוף:
הלכה: יְתוֹמָה שֶׁנִּתְאָֽרְסַה וְנִתְגָּֽרְשָׁה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָא דְרְבִּי אֶלְעָזָר 21b בְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי אֶלֱעָזָר. יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ שֶׁלְּעַצְמָהּ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִמְפוּתָּה. רִבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. תִּיפְתָּר שֶׁמָּֽחְלָה לוֹ. וְיֵשׁ אָדָם מוֹחֵל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. פָּתַר לָהּ בִּיתוֹמָה. וְתַנֵּי דְבֵית רִבִּי כֵּן. הַיְּתוֹמָה. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. הָאוֹנֵס חַייָב וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר. וְיֵשׁ אָדָם מוֹחֵל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דָּמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. קְנָס אֵין בּוֹ מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. עָֽמְדָה בַדִּין עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב. מַת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן קְּנָס כֵּן הוּא מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִין מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. רָבָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. בְּבוֹשֶׁת וּפְגָם הָדָא מַתְנִיתָא. דְּרִבִּי מָנָא אָמַר. מָהוּ. הָאוֹנֵס חַייָב וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר מִן הַכֹּל. רִבִּי אָבִין אָמַר. שַׁמַּי בָּעֵי. מָהוּ הָאוֹנֵס חַייָב וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר. הָאוֹנֵס חַייָב בַּכֹּלּ וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר מִן הַבּוֹשֶׁת וּמִן הַפְּגָם וְחַייָב בִּקְנָס. וְהָא רִבִּי עֲקִיבָה. אוֹ. הָאוֹנֵס פָּטוּר מִן הַבּוֹשֶׁת וְחַייָב בִּקְנָס וְהַמְפַתֶּה פָטוֹר מִן הַכֹּל. הַהִיא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ההיא רבי יוסי הגלילי היא. לא תיתני אליבא דר''ע אלא ר''י הגלילי כדאמרינן ריש פירקין האונס והמפתה את היתומה פטור ומוקי לה כר''י הגלילי וכדפרישית שם. ובחידושי הרא''ה ז''ל מצאתי הגי' והיא רבי עקיבא ואדלעיל קאי:
והא ר''ע אומר האונס פטור וכו'. נראה דט''ס הוא ומהיכי תיתי לומר באונס דפטור מן הבשת אלא ה''ג והא ר''ע אומר האונס והמפתה פטור מן הכל. אלמא שמעינן אליביה דאפילו קנס יכולה למחול וקשיא לרבי אבין:
רבי אבין אמר שמי בעי. עלה דאמאי יהא המפתה פטור מקנס הא אינו ברשותה למחול והילכך מפרש מהו האונס וכו' דמבושת ופגם הוא דפטור המפתה שברשותה הוא למחול אבל בקנס חייב שאינה יכולה למחול ומתני' אליבא דר' אבין מיתוקמא:
בכל. בין בקנס בין בבושת ופגם וכן המפתה פטור מן הכל:
דרבי מנא. כלומר ובפלוגתא דאשכחן דפליגי בה דרבי מנא אומר מהו האונס חייב דקתני במתני':
בבושת ופגם הדא מתני'. מתנית' דקתני המפתה פטור בבושת ופגם הוא דפטורי דיכולה למחול אבל לא בקנס דעדיין לא זכתה בו:
עמדה בדין וכו' אם את אומר כן. ואם איתא דהיה זוכה בקנס מיד קודם העמדה בדין. קנס כן הוא משעה ראשונה. הרי יש כאן קנס משעה ראשונה ומאי שנא עמדה בדין דקאמר אפילו לא עמדה בדין מת האב יהא של אחין אלא ודאי שאינה זוכה עד שעת העמדה בדין וא''כ קשיא היאך יכולה היא למחול הקנס:
נישמעינה כו'. מסקנת הקושיא היא כלומר וכ''ת דמיד זכתה והויא כדבר שברשותה והא בהדיא שמענו דאמר רבי בון דאין זכייה בקנס משעה הראשונה כדמוכח ממתני' דתנינן לקמן ריש פ''ד:
ויש אדם מוחל על דבר שאינו ברשותו. ותהא ביתומה ממש מ''מ קשה דהא עדיין לא זכתה בקנס עד שעת העמדה בדין וכי יכולה היא למחול דבר שאינו ברשותה:
ותני דבית ר' כן. בבה''מ של ר' היו שונין במשנה בהדיא הכי היתומה ר''א אומר וכו' ולא היו גורסין שנתארסה ונתגרשה:
פתר לה. רבי ירמיה המתני' ביתומה ממש ולא כר''י הילכך יכולה למחול שהכל שלה:
ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו. כלומר נהי דקנסה לעצמה בנערה שנתארסה ונתגרשה מיהת בושת' ופגמה של אביה הוא וכי יכולה היא למחול דבר שאינו שלה:
מעתה אפי' במפותה. טעמא מפרש דמ''ט מפותה פטור כרבי ירמיה דאמר תיפתר טעמא דמתני' במפותה משום דמדעתה הוא ומחלה לו:
גמ' אתייא דרבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא רבו. כלומר דרבי יוחנן מפרש להא דר''א דלאו ביתומה ממש קאמר דפשיטא הוא דמפתה פטור אלא יתומה דקאמר בנערה שנתארסה ונתגרשה דהויא כיתומה בחיי האב וקסבר לה כר''ע דאמר לעיל קנסה לעצמה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source