רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה אֶת הַיְתוֹמָה פָּטוּר. אָמַר רִבִּי בָּא בַר מָמָל. מַחֲלוֹקֶת כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. בְּרַם כְּרִבִּי עֲקִיבָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ שֶׁלְּעַצְמָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית אָב וְלֹא מַאָה סֶלַע. וְלֹא כִיתוֹמָה הִיא. רִבִּי אִימִּי וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַקְטַנָּה פָטוּר. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. וְיֵאוּת. אִילּוּ גְדוֹלָה שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָהּ שֶׁמָּא כְּלוּם הִיא. וּקְטַנָּה שֶׁהִתְרוּ בָהּ כִּגְדוֹלָה שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ויאות. שפיר הוא דהא בהאי פרשה וסקלוה כתיבא ואילו גדולה שלא התרו בה שמא כלום היא וקטנה לאו בת התראה היא והילכך פטור נמי הוא מקנס דכולה פרשתא בבת עונשין מיירי:
מתניתא אמרה כן. דאין לה קנס דקתני הגיורת אין לה קנס ולא כיתומה היא דהא גיורת ודאי כיתומה היא וכי היכי דגבי מוציא שם רע ונתנו לאבי הנערה דוקא ה''נ גבי קנס דאונס ומפתה:
מחלוקת. כלומר דבר זה תלוי במחלוקת וכרבי יוסי הגלילי אתייא דאמר בנערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס אבל לר''ע דאמר יש לה קנס וקנסה לעצמה ולדידיה לאבי הנערה לאו דוקא ומשכחת לה גבי יתומה קנס ובאונס כדפרישית בריש פ''ג:
רבי יוסי בר' חנינה אמר האונס וכו' היתומה פטור. דלאבי הנערה כתיב:
לְעוֹלָם אֵין הַבַּעַל לוֹקֶה וְלֹא נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע עַד שֶׁיִּסָּקֵלוּ הָעֵדִים. קְנָס אֵימָתַי הוּא מִתְחַייֵב. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. בְּסוֹף. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. מְתִיב רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי יוֹנָה. 27b עַל דַּעְתָּךְ דְּתֵימַר. בְּסוֹף. לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה סֶלַע בִּשְׁלֹשָׁה וְהָעֵדִים נִסְקָלִין בִּשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים. אָמַר רִבִּי מָנָא. אֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי דְכִי אַתְייָא מַקְשֵׁייהּ כְּמָאן דָּמַר. עֵדִים זוֹמְמִין צְרִיכִין הַתְרָייָה. וְלֹא הִתְרָה בָהֶן לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה סֶלַע בִּשְׁלֹשָׁה וְהָעֵדִים נִסְקָלִין בִּשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. מָאן דָּמַר דּוּ כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאן דמר דו כן. כלומר מנא לך לומר כן דילמא אין ה''נ למ''ד עדים זוממין צריכין התראה בכה''ג אינו משלם קנס ולא קאמר לוקה ונותן כו' אלא כשהתרו בהן ואז מיד כשהוזמו משלם קנס ועוד דהא אנן קי''ל כמ''ד עדים זוממין אין צריכין התראה ובלא''ה לק''מ:
אפילו על רבי יוסי הכי אתייא מקשייה גרסינן. כלומר. אפילו לר' יוסי דקאמר משעה ראשונה ועד שיסקלו העדים דקאמר עד שיהו ראוין להסקל אתה יכול להקשות הכי דלמ''ד עדים זוממין צריכין התראה ואם לא התרה בהן הרי אינן ראוין להסקל אף על פי שהוזמו וא''כ קשיא הא דקאמר סתם לוקה כו' דמשמע מיד כשהוזמו משלם קנס ואמאי שמא אח''כ כשיבאו לידון העדים בסקילה יתברר הדבר שלא התרו בהן דהא רבי יוסי ע''כ לא פליג אברייתא דקאמר עד שיסקלו אלא שהוא מפרש עד שיהו ראוין להסקל קאמר:
על דעתך דתימר בסוף. קשיא למאן דאמר לעיל לוקה ונותן מאה סלע בשלשה כו' דמשמע דמשלם קנס קודם שיסקלו העדים דאי לאו הכי כ''ע הוו מודים דמקום שהעדים נסקלין שם הבעל לוקה ונותן מאה סלע ולא הוו פליגו בהא:
משעה ראשונה. שהוזמו וראוין להסקל חייב בקנס דהא מוכחא מילתא דאסהדי שקרי קמהדר ועד שיסקלו דקאמר שיהו בדין סקילה הוא:
בסוף. אחר שיסקלו העדים דקסבר רבי יונה הא דקאמר בברייתא עד שיסקלו העדים עד שיסקלו ממש:
קנס. של מוציא שם רע אימתי חל עליו החיוב:
עד שיסקלו העדים. כלומר עד שיהו ראוין להסקל שהוזמו בעמנו הייתם אבל אם הוכחשו אין הבעל לוקה ולא נותן מאה סלע דאפשר דקושטא הוי קאמרי או דילמא אתו סהדי אחריני:
רִבִּי זְעִירָא רַב הַמְנוּנָא בְשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה. לְעוֹלָם אֵינָהּ מַקְדֶּמֶת לְבֵית הַסְּקִילָה עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרֵה בִשְׁעַת הוֹצָאָה. מַאי טַעֲמָא. וְהוֹצִיאוּ הַנַּעֲרָה אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה. זִינָת עוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ וּמִשֶּׁבָּֽגְרָה הוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע. הוּא אֵינוֹ לוֹקֶה וְאֵינוֹ נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע. אֶלָּא אוֹ הִיא אוֹ זוֹמְמֶיהָ מַקְדִימִין לְבֵית הַסְּקִילָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה. מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וּבָרַח וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף זְקַן הַתַּחְתּוֹן. תַּמָּן אַתְּ יְכִיל מֵימַר. וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁזִּינָת. אִית לָךְ מֵימַר הָכָא. וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶת הַבֶּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אית לך מימר הכא והוציאו אותו את הבן. בתמיה הא לא כתיב אלא והוציאו אותו אל זקני עירו ואפי' אינו בן עכשיו בשעת הוצאה הואיל וכבר נגמר דינו כשהיה בן:
תמן. כלומר שאני הוא התם דבשלמא גבי מוציא שם רע אתה יכול לדרוש כן דכתיב והוציאו את הנערה והוי ליה למיכתב והוציאו אותה דהא על נערה שזינת קאי אלא למידרש דוקא שתהא נערה בשעת הוצאה:
מתניתא. דסנהדרין נמי פליגא על רב אדא בר אחוה דתנינן גבי בן סורר ומורה מאימתי חייב משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון דכתיב כי יהיה לאיש בן ולא איש ומשיקיף זקן התחתון איש הוא ואם נגמר דינו וברח ואח''כ הקיף זקן התחתון קתני התם דחייב ואף על פי שאינו בן בשעת הוצאה וקשיא לרב אדא:
והא תני ר''ח וכו'. כדפרישית לעיל וקתני אפילו לאחר שבגרה מקדמת לבית הסקילה וקשיא לרב אדא:
והוציאו את הנערה. עד שתהא נערה בשעת הוצאה אבל אם בגרה מקודם הוצאה לאו בת סקילה היא אלא תידון בחנק:
תַּנֵּי. נַעֲרָה מְאוֹרָסָה שֶׁזִּינָת סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. אֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ סוֹקְלִין אוֹתָהּ בְּמָקוֹם שֶׁזִּינָת. אִם הָֽיְתָה עִיר שֶׁל גּוֹיִם סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה סוֹקְלִין אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁעָבַד. וְאִם הָֽיְתָה עִיר שֶׁלְּגוֹיִם סוֹקְלִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. מְלַמֵּד שֶׁבֵּית דִּין מִבִּפְנִים וּבֵית הַסְּקִילָה מִבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. שַׁנְייָא הִיא. הוּא שַׁעַר שֶקִּילקֵל בּוֹ הוּא שַׁעַר שֶׁנִּמְצָא בוֹ הוּא שַׁעַר שֶׁנִּידּוֹן בּוֹ הוּא שַׁעַר שֶׁנִּסְקַל בּוֹ. כִּי עָֽשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל. 28a נִבְּלָה זוֹ כָל יִשְׂרָאֵל. שֶׁבָּא לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ יָבוֹאוּ גִידּוּלִים רָעִים שָׁגִּדְּלוּ יִתְנַבְּלוּ הֵן וְגִידּוּלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נבלה זו כל ישראל שבא. לפני ב''ד יראה וישים לפניו נבלה זו:
סוקלין אותה על פתח בית אביה. אפילו באו לה עדים משניסת:
במקום שזינת. על פתח שער העיר ההיא:
במקום שעבד. בה ואפילו נידון בעיר אחרת:
והתני ר''ח הוצא את המקלל מחוץ למחנה. ודרשינן בריש נגמר הדין דבית הסקילה היה חוץ לג' מחנות וחוץ לב''ד ונ''מ דאי נפיק ב''ד ויתיב מחוץ לג' מחנות עבדינן בית הסקילה חוץ לב''ד והיאך קאמרת דסוקלין על פתח ב''ד:
שנייא היא. הכא דכתיב אל שעריך גבי עובד עכומ''ז הוא שער שקילקל בו כו' וכיון דלא אפשר מוקמינן לה אשער בית דין:
כי עשתה וגו'. כלומר וגבי נערה המאורסה נמי ה''ט דכתיב נבלה בישראל:
יבואו גידולים רעים שגדלו. כלו' ראו גידולים שגידלתם ויתנבלו גם הן:
משנה: הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְּקִידּוּשֶׁיהָ בַּכֶּסֶף בַּשְּׁטָר וּבַבִּיאָה וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ וּמְקַבֵּל אֶת גִיטָּהּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ. נִיסֵּית יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל שֶׁאוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ וְחַייָב בִּמְזוֹנוֹתֵיהָ בְּפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יִפְחוֹת לָהּ מִשְּׁנֵי חֲלִילִין וּמְקוֹנֶנֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילים. להספד וכגון דאורחייהו דבני משפחתו בחלילין ולאו אורחייהו דבני משפחתה דת''ק סבר הא דאמרינן בפ''ה בעולת בעל בעלייתו של בעל שעולה עמו ואינה יורדת ה''מ בחיים אבל לאחר מיתה לא ורבי יהודה סבר אפילו לאחר מיתה והלכה כרבי יהודה:
ובקבורתה. תיקנו חכמים קבורתה תחת ירושתה שהוא יורשה:
מתני' האב זכאי בבתו. בקטנותה ובנערות':
בכסף. שכסף קידושיה שלו כדיליף בבבלי דכתיב באמה העבריה ויצאה חנם אין כסף ודרשינן אין כסף לאדון זה כלומר לאדון שקנאה שיוצאה מאתו חנם בסימני נערות אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב שכסף קדושיה שלו אפילו כשהיא נערה עד שתבגרה בשטר ובביאה. שמקבל שטר קידושין בשביל' ומוסרה לביאה לשם קידושין למי שירצה דכתיב והיתה לאיש אחר איתקש הויות להדדי מה כסף שהוא א' מן הויות ברשות אביה אף שטר וביאה ברשות אביה:
במציאתה. משום חיבה:
ובמעשה ידיה. דכתיב וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה ולקטנה לא צריכה קרא דהשתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מיבעיא אלא כי איצטריך קרא לנערה:
ובהפרת נדריה. דכתיב בנעוריה בית אביה וה''ק בנעוריה ברשות אביה היא:
ומקבל את גיטה. אם נתגרשה מן האירוסין וקודם שבגרה דכתיב ויצאה והיתה איתקש יציאה להויה כשם שהאב מקבל קדושיה בקטנותה ונערותה כך מקבל גיטה אבל בגרה או ניסת שוב אין לו רשות בה:
ואינו אוכל פירות בחייה. אם נפלו לה קרקעות מבית אבי אמה אין אביה אוכל פירות בחייה אלא עושה לה סגולה אבל אם מתה הוא יורשה:
ניסת יתר עליו הבעל. שהוא זוכה בכל השנוים למעלה ואוכל פירות הנכסים שנפלו לה בירושה:
וחייב במזונותיה. תיקנו מזונות תחת מעשה ידיה:
ובפירקונה. אם נשבית חייב לפדותה ותיקנו תחת פירות:
הלכה: הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ כול'. נִיחָא בַּכֶּסֶף וּבַשְׁטָר הָאָב זַכַּאי. בַּבִּיאָה. תִּיפְתָּר שֶׁאָמַר לוֹ. לִכְשֶׁתִּקָּנֶה לִי בִּיתָּךְ יִהְיֶה לָךְ כֶּסֶף זֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שאמר לו. הבעל לכשתקנה כו' וזוכה בכסף משום שיש לו רשות למסרה לביאה:
בביאה. בתמיה מאי זכות שייך בה:
גמ' ניחא בכסף ובשטר. שייך שפיר האב זכאי דבשטר נמי ראוי לצור ע''פ צלוחיתו:
זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ. רִבִּי זַכַּאי דְּאַלֶכְסַנְדְּרִיאָה מִישְׁאַל שְׁאַל. מְצִיאָה שֶׁנָּֽפְלָה לָהּ מַחְמַת שָׂדֶה מָה אַתְּ עְבַד לָהּ בִּמְצִיאָה אוֹ בְּאוֹכֶלֶת פֵּירוֹת שֶׁלָּהּ. אִין תַּעַבְדִינָהּ בְּאוֹכֶלֶת פֵּירוֹת שֶׁלָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין תעבדינה. האי אין בניחותא הוא כלו' באמת מסתברא הוא דתעבדינה כאוכל' פירות דהרי משדה שלה היא ואין לו זכות בחייה:
או כאוכלת פירות שלה. כלומר דהויא כאכילת פירות מן השדה ושלה היא דאין האב אוכל פירות:
כמציאה. היא ושלו הוא:
מה את עבד לה. היכי דיינית לה:
מחמת שדה. שלה נפלה לה מציאה כגון שחפרה בשדה ומצאה מציאה:
מישאל שאל. נשאלה לו שאלה זו:
נִישֵּׂאת יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל שֶׁאוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ. תְּקָנָה תִיקְּנוּ שֶׁיְּהֵא מְפַקֵּחַ עַל נִיכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְאוֹכֵל. וָאוֹמֵר. אַף בְאָב כֵּן. בְּלֹא כָךְ הָאָב מְפַקֵּחַ עַל נִיכְסֵי בִתּוֹ וְאוֹכֵל. חַייָב בִּמְזוֹנוֹתֵיהָ בְּפִרְקוֹנָהּ. תַּנֵּי. הַבַּעַל שֶׁאָמַר. אֵי אֶפְשִׁי לֹא לוֹכַל וְלֹא לְפַקֵּחַ. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הָאָב שֶׁאָמַר. אֲנִי אוֹכֵל וּמְפַקֵּחַ. שׁוֹמְעִין לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נישאת כו' תקנה תיקנו. שיהא הבעל אוכל פירות כדי שיהא מפקח בנכסיה וישגיח עליהן:
ואומר אף באב כן. ולמה לא אמרו אף באב לתקן כן כדי שיהא מפקח בנכסיה:
בלא כך האב מפקח וכו' ואוכל. כלו' אף שאינו אוכל פירות בחייה מ''מ נהנה מזה ומשגיח עליהן דניחא ליה ברווח ביתא:
אין שומעין לו. שכבר נתחייב מתקנת חכמים:
אני אוכל ומפקח. ביותר:
שומעין לו. דניחא לה שתרויח:
וּבִקְבוּרָתָהּ. תַּנֵּי. לֹא רָצָה הַבַּעַל לְקוֹבְרָהּ הָאָב קוֹבְרָהּ וּמוֹצִיא מִמֶּנּוּ בַדִּין. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא הָאָב. הָא אַחֵר אֵינוֹ גוֹבֶה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בֵּין אָב וּבֵין אַחֵר גּוֹבֶה. וַתְייָאן אִילֵּין פְּלוּגָתָא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְחַייָב בִּמְזוֹנוֹתֵיהָ בְּפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא אַחֵר הָא הָאָב גּוֹבֶה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בֵּין אָב בֵּין אַחֵר אֵינוֹ גוֹבֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חַגַּי בֵּין לִקְבוּרָה בֵין לִמְזוֹנֵי הָאָב גּוֹבֶה אַחֵר אֵינוֹ גוֹבֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. לִקְבוּרָה בֵּין אָב בֵּין אַחֵר גּוֹבֶה. שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעַת שֶׁתְּהֵא אִשְׁתּוֹ מוּשְׁלֶכֶת לַכְּלָבִים. תַּנֵי. כָּל מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַסְפִּיד מַסְפִּידִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על דעתיה דרבי יוסי. דס''ל דלאו דוקא נקט התם ועמד אחד ואפילו האב בכלל וכן הכא דקאמר גובה לאו דוקא האב ואפילו אחר דהיינו טעמיה שלא עלת על דעת שתהא אשתו מושלכת לכלבים בלא קבורה ובדין הוא שישלם לכל מי שמטפל עמה לקוברה. כל מקום שנהגו להספיד. ואפילו הוא יותר משני חלילין דתנן במתניתין מספידין דהכל לפי מנהג המדינה:
ומוציא ממנו בדין. יציאותיו שהוציא בקבורתה:
לא אמרו. דחוזר וגובה מן הבעל אלא האב דמאי הוי ליה למיעבד:
הא אחר. שקברה אינו גובה מבעל דלא היה מוטל עליו והילכך בודאי לשם מצוה עשה ומחל:
ה''ג ואתיין אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא דתנינן תמן מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס את אשתו הניח מעותיו על קרן הצבי וכן הוא גירסת הר''ן ז''ל וכן אמרינן בפ' בתרא הלכה ב' ושם גריס כדגריס הכא ואתיין כו' דתנינן תמן וחייב במזונותיה וכו' והכא איפכא הוא. הניח מעותיו על קרן הצבי. כלומר שהוא מזומן להפסד שאין הבעל חייב לשלם לו:
לא אמרו. דאינו גובה אלא אדם אחר שפירנס אשתו דרצה לאבד מעותיו שהרי לא היתה מוטלת עליו:
הא האב. שפירנס אותה גובה מהבעל שלא היה לו להניח בתו יושבת עגומה בלא פרנסה:
ומפרש הש''ס ע''ד דרבי חגיי. דמדייק כדקתני הכא בברייתא האב קוברה ומוציא וכו' וכן במתני' התם ועמד אחד ופירנס דוקא אחד ולדידיה בין לקבורה בין למזונות האב דוקא גובה הא אחר לא וטעמא כדפרישית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source