תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁהַבַּעַל פּוֹסֵק כָּךְ הָאָב פּוֹסֵק אֶלָּא שֶׁהַבַּעַל מְזַכֶּה בִּכְתָב וְהָאָב אֵינוֹ מְזַכֶּה אֶלָּא בִדְבָרִים. וּבִלְבַד דְּבָרִים שֶׁהֵן נִקְנִין בָּאֲמִירָה. הֵיךְ עֲבִידָא. גִּידּוּל בְּשֵׁם רַב. כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ. כָּךְ וְכָךְ. כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִתְּךָ. כָּךְ וְכָךְ. כֵּיוָן שֶׁקִּידְּשָׁהּ זָכָת בֵּין הַבָּנוֹת. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף. 32a אַשְׁכָּח גִּידּוּל רְבִיתָה וָמַר זְעִירְתָא. אֶלָּא כֵינִי. כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ. כָּךְ וְכָךְ. כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִתְּךָ. כָּךְ וְכָךְ. כֵּיוָן שֶׁקִּידְּשָהּ זָֽכְתָה הַבַּת בֵּין הַבָּנוֹת וְהַבֶּן בֵּין הַבָּנִים. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וְהָדָא הִיא זְעִירְתָא. לֹא נִמְצָא קוֹנֶה אִשָּׁה בִּמְטַלְטְלִין בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. וְאֵין אָדָם קוֹנֶה שְׁתֵּי נָשִׁים בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. וּמָה בֵין אֵין אָדָם קוֹנֶה קַרְקַע וְכַמָּה מְטַלְטְלַין בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. שֶׁכֵּן אָדָם קוֹנֶה שְׁתֵּי קַרְקָעוֹת בְּשָׁוֶה פְרוּטָה וְאֵין אָדָם קוֹנֶה שְׁתֵּי נָשִׁים בְּשָׁוֶה פְרוּטָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כשם שהבעל פוסק. יותר על כתובתה ומתחייב בזה:
ואין אדם קונה שתי נשים בש''פ. תאמר במטלטלין עם האשה שהרי אין אדם קונה שתי נשים בש''פ ולא מצית לדמות אשה לקרקע וא''כ אפילו מטלטלין הוי אמינא דלא ליקנו בהדה אי לאו דאשמעינן גידול דזכתה ומטעמא שהן הדברים הנקנין באמירה ולאו מילתא זעירתא היא דקמ''ל גידול:
שכן. לא אם אמרת בקרקע ומטלטלין התם היינו טעמא דבפרוטה אחת יכול לקנות כמה קרקעות ביחד ומש''ה נמי ניקנין המטלטלין עם הקרקעות בש''פ:
ומה בין אין אדם. בתמיה וכי אין אדם כו' כלומר וכי תימא דמה בין אדם קונה קרקע וכמה מטלטלין בשוה פרוטה דהא קי''ל נכסים שאין להן אחריו' נקנין עם נכסים שיש להם אחריות וכן נימא נמי דקונה מטלטלין עם האשה בשוה פרוטה:
לא נמצא קונה אשה במטלטלין בשוה פרוטה. כלומר דאי לטעמא דידך לא נמצאת אומר דקונה אשה עם המטלטלין באותה שוה פרוטה שקידשה והא אנן קי''ל דאין אדם קונה שתי נשים בשוה פרוטה כדתנן בפ''ב דקידושין המקדש שתי נשים בש''פ אינן מקודשות:
והדא היא זעירתא. בתמיה וכי זה לאו דבר חידוש הוא אפי' אצל הבת דעל כרחך לאו טעמא הוא מפני שנקנין לו המטלטלין עם האשה:
אלא כיני. כך היה צריך לגידול להשמיענו כמה אתה נותן כו' כיון שקידשה זכתה הבת בין הבנות והבן בין הבנים כלומר שגם הבן קנה מה שפסק לו אביו דאע''ג דלא שייכא ביה האי טעמא שיהיו נקנין לו פיסוק הדמים והמטלטלין עם קידושיה שהרי הוא לא נקנה לה ולא מקבל ממנה אלא היא נקנית ואפ''ה זכה משום דדברים הנקנין באמירה הן וכך היה לו לגידול לומר:
אשכת גידול רביתא ואמר זעירתא. בתמיה מצינו גידול הגדול ואמר דבר קטן א''נ מצא גידול דבר גדול שהיה לו לומר דבר היותר חידוש ולא אמר אלא דבר קטן שאין בו חידוש דפשיטא היא ולא צריך לטעמא שהן דברים הנקנין באמירה אלא דטעמא דמכיון שקידשה זכתה הבת בין הבנות ובאותה שוה פרוטה שנקנית היא לו נקנין לו גם המטלטלין שפסק אביה ליתן:
היך עבידא. כהאי דאמר גידול בשם רב כמה אתה נותן וכו' מימרא דרב גידל בבבלי פרק הנושא דף ק''ב והן הן הדברים הנקנין באמירה כלומר שלא ניתן לכתוב:
ובלבד דברים שהן נקנין באמירה. דוקא פסיקה בשעת השידוכין שאז נקנין באמירה כדמפרש ואזיל:
והאב אינו מזכה אלא בדברים. כלומר אינו צריך לזכות בכתב אלא אפילו בדברים בעלמא סגי:
אלא שהבעל מזכה בכתב. אם הוסיף לה צריך לכתבה:
כך האב פוסק. ומתחייב:
אַתְּ אָמַר. הָאָב פּוֹסֵק עַל יְדֵי בִתּוֹ אֲפִילוּ בוֹגֶרֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָאָב פּוֹסֵק עַל יְדֵי בִתּוֹ וְלֹא אִשָּׁה עַל יְדֵי בִתָּהּ וְלֹא אָח עַל יְדֵי אֲחוֹתוֹ. שַׁנְייָא הִיא אֲחוֹתוֹ בֵּין שֶׁהִיא נַעֲרָה בֵין שֶׁהִיא בוֹגֶרֶת. וָכָא לֹא שַׁנְייָא בֵּין שֶׁהִיא נַעֲרָה בֵין שֶׁהִיא בוֹגֶרֶת. רִבִּי בָּא קַרְטִיגֵנָא בְעָא. אֲפִילוּ אַחֵר. אָֽמְרִין. אֲפִילוּ בוֹגֶרֶת. אַחֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָאָב פּוֹסֵק עַל יְדֵי בִתּוֹ. לֹא אִשָּׁה עַל יְדֵי בִתָּהּ. לֹא אָח עַל יְדֵי אֲחוֹתוֹ. כָּל שֶׁכֵּן בּוֹגֶרֶת. אַף לְמִידַּת הַדִין כֵּן. תֵּן בִּתָּךְ לִפְלוֹנִי וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ כָּךְ וַכָּךְ. קַח שָׂדֶה פְלוֹנִית וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ כָּךְ וַכָּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תן בתך לפלוני וכו'. והא לאו פסיקת נדוניא היא שהרי אמר ליתן לאב עצמו וענין ממון הוא וכן אם אמר קח שדה פלוני ואני נותן לך כך וכך והלך זה ולקח השדה אינו חייב ליתן לו כלום דלאו דברים הנקנין באמירה הן:
אף למדת הדין כן. כמו דבפסיקת אחר לנדוניא לאו כלום הוא וכן הדין לענין ממון כדמפרש ואזיל:
נישמעינה מן הדא כו'. וקתני לא אח ע''י אחותו וכ''ש אחר גרסינן:
אמרין אפילו בוגרת אחר. מאי כלומר כל זה הוא מן הבעיא דהרי אמרו אפילו בבתו בוגרת קנתה ואע''ג דלא מטי הנאה לידיה והוי כאחר או דילמא דוקא אב דדעתו קרובה היא וגמר ומקני לה באמירה אבל אחר לא:
רבי בא קרטיגנא בעא אפילו אחר. אם אמרינן דאפילו אחר שאמר לו תן בתך לפלוני ואני אתן כך וכך לנדוניא אם קנו הדברים וצריך ליתן או אב דוקא:
וכא. והכא נמי גבי אב דפוסק אין חילוק בין שהיא נערה או בוגרת ובשתיהם פוסק הוא:
שנייא היא אחותו וכו'. כלומר כמו דבאחותו אין חילוק בין שהיא נערה או בוגרת דאין כאן סברא לחלק ובשתיהם לאו כלום הוא:
נישמעינה. לזה מן הדא ברייתא דקתני האב וכו' ולא אשה על ידי בתה. אשה שפסקה לבתה לא קנתה ולא אח על ידי אחותו:
את אמר. כמו אמר מר האב פוסק ע''י בתו ובעי הש''ס אפילו בוגרת מי נימא דוקא בתו נערה דקמטי הנאה לידיה דכסף קידושיה שלו אבל בוגרת לא או דילמא לא שנא:
רִבִּי בָּא בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ. כָּךְ וְכָךְ. כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִתְּךָ. כָּךְ וְכָךְ. כֵּיוָן שֶׁקִּידְּשָהּ זָֽכְתָה הַבַּת בֵּין הַבָּנוֹת וְהַבֶּן בֵּין הַבָּנִים. וּבִלְבַד מִן הַנִּישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים. וַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי חֲנַנְיָא. הַמַּשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְבַיִת זָכָה בַבַּיִת. וּבִלְבַד מִן הַנִּישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. זָכָת בַּמְטַלְטְלִין וְלֹא זָכָת בַּבַּיִת. וּפְלִיג. רִבִּי ירְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. תִּיפְתָּר שָׁהָיָה אוֹצָרוֹ שֶׁלְּאָבִיו נָתוּן שָׁם. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לָכֵן צְרִיכָה. אֲפִילוּ שְׁאוּלִין מִן הַשּׁוּק. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אִם 32b אָמַר לוֹ לִשְׁאֵילָה לֹא זָכָה בָהֶן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בֵּירִבִּי בּוּן וְהוֹרֵי כְרִבִּי אַבָּהוּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. עִיקָּרָא לֵית לָהּ תֶּימֶלִיּוֹסִים. וְרַבָּנִין בָּנִין וְסַלְקוֹן עֲלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ורבנין בנין וסלקון עלה. ורבנין בונין ועולין עליה כלומר דשקלי וטרי בה עוד בתמיה. תימליוסים. הוא שורש ויסוד הדבר ודוגמתו בסוטה ריש פ''ו:
עיקרא לית לה תימליוסים. עיקרו של דבר אין לו שורש ויסוד כדאמרינן בבבלי פרק מי שמת דף קמ''ד דהאי הילכתא המשיא את בנו בבית זכה בבית הוא מתלת מילי דשוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא:
אם אמר לו לשאילה. אם אמר האב בפירוש שאינו אלא כשואל לו הבית לפי שעה להשיא בתוכו וכן המטלטלין שבתוכו לשאילה לא זכה בהן:
לא כן צריכה אפילו שאולין מן השוק. לא צריך להשמיענו דאם היה אוצר שלו בתוכו דלא קנה הבית דמידי דקבוע הוא ופשיטא דלא הקנה לו הבית אלא כן צריכה להשמיענו דאפילו היו לו בבית דברים שהן שאולין לו מן השוק נמי לא קנה הבית הואיל ומשתמש בו האב:
ופליג. לשון שאילה הוא אם רבי הושעיה פליג על הא דאמרו זכה בבית וקאמר רבי ירמיה בשם רבי אבהו תיפתר הא דרבי הושעיה שהיה אוצרו של אביו נתון שם בבית דכיון דמשתמש האב בבית לא הוציאו מחזקתו והילכך קאמר לא זכה בבית אבל היכא דלא משתמש האב שם אפי' ר' הושעיה מודה דזכה בבית:
ואתייא כהאי דאמר רבי חנניא המשיא את בנו בבית זכה בנו בבית. שתקנת חכמים הוא מפני כבוד החתן שיהא לו מדור לדור בו ובלבד מן הנישואין ראשונים שלו:
כמה אתה נותן וכו' ובלבד מן הנשואין הראשונים. דוקא בנישואין הראשונים של הבן והבת דמרוב שמחתו של האב בנשואין הראשונים גמר ומקני באמירה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source