מִמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂיו אָחִיו לָמַד רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. שֶׁשִּׁילַּח לוֹ כְּדֶרֶךְ הָאָרֶץ. עִזִּים מָאתַיִם וּתְייָשִׁים עֶשְׂרִים חַד לָעֲשָׂרָה. רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים חַד לָעֲשָׂרָה. גְּמָלִים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה. הֵן עַל יְדֵי שֶׁהוּא צָנוּעַ בְתַשְׁמִישׁוֹ לְפִיכָךְ לֹא פִירְסְמוֹ הַכָּתוּב. פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה. חַד לְאַרְבַּע. דְּאִינּוּן לָעֵיי. אֲתוֹנוֹת עֶשְׂרִים וַעְייָרִים עֲשָׂרָה חַד לִתְרֵי. דְּאִינּוּן לָעֵיי.
Pnei Moshe (non traduit)
חד לארבע דאינון לעיי. שהן יגיעין במלאכה ולפיכך לא נתן לזכר אחד אלא ד' נקיבות:
חד לתרי דאינון לעיי. שהן יגיעין ועסוקין במלאכה כבידה ביותר ומשם למד ר''א לחלק העונה לפי הטיול והמלאכה:
ממנחה ששלח יעקב למד ר''א. במתניתין לחילוק העונה:
ששילח לו כדרך הארץ. לפי קלות וכבדות מלאכתן וטרדתן:
חד לעשרה. זכר אחד לעשרה נקיבות שאין להן שום מלאכה:
הן. הגמלים שצנועים בתשמישן הן לפיכך לא פירסמן הכתוב לומר הזכרים אלא ובניהם והיינו ובנאיהם:
הָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. 37b שְׁאֵר זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. עוֹנָה זֶה הַמָּזוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עוֹנָה זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. שְׁאֵר זֶה הַמָּזוֹן. מָאן דָּמַר. שְׁאֵר זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ. עוֹנָה זֶה הַמָּזוֹן. וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ. מָאן דָּמַר. שְׁאֵר זֶה הַמָּזוֹן. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר. עוֹנָה זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. אִם תַּעֲנֶה אֶת בְּנוֹתַיי. זֶה דֶרֶךְ אֶרֶץ. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פָּתַר קִרְייָה שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ. שֶׁתְּהֵא הַכְּסוּת לְפִי הַשְּׁאֵר. שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהּ אֶת הַיַּלְדָה לַזְּקֵינָה וְלֹא אֶת הַזְּקֵינָה לַיַּלְדָה. כְּסוֹתָהּ וְעוֹנָתָהּ. שֶׁתְּהֵא הַכְּסוּת לְפִי הָעוֹנָה. שֶׁלֹּא יִתֵּן שֶׁלַּקַּיִיץ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְלֹא שֶׁלַּגְּשָׁמִים בַּקַּיִיץ. מְנָא לֵיהּ מָזוֹן. מָה אִם דְּבָרִים שֶׁאֵין בָהֶן קִיּוּם נֶפֶשׁ אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְנֹעַ מִמֶּנָּה דְּבָרִים שֶׁהֵן קִיּוּם נֶפֶשׁ לֹא כָל שֶׁכֵּן. מְנָא לָהּ עוֹנָה. מָה אִם דְּבָרִים עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת לְכָאן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְנֹעַ מִמֶּנָּה דְּבָרִים שֶׁנִּישֵּׂאת לְכָאן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לֹא כָל שֶׁכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
שאר. שארה כסותה ועונתה וגומר ופליגי במשמעות המקרא:
שתהא הכסות לפי השאר כו'. שהוקנה אינה יכולה לסבול משאוי בגדים הרחכים וילדה צריכה בגדים רחבים להתנאות בהן:
לפי העונה. העת והזמן אם חמה ואם צנה ולא יתן חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים:
שאין בהם קיום נפש. כלומר כסותה חייב מזונות שהם קיום הנפש לכ''ש:
שנישאת לכאן. בשביל זה:
מנא ליה מזון. לראב''י דיליף קראי למילתא אחריתא וקאמר דק''ו הוא:
רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא. אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לֹא מִסְתַּבְּרָא מֵיעַבְּדִינוֹן בְּטֵילִין. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא כְּאַסַּפּוֹן שֶׁהֵן יְגֵעִין יוֹתֵר. רַב אָמַר. אוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִּלֵּילֵי שֶׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. בִּלְשׁוֹן נְקִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
רב אמר. דממתני' דלקמן יש לנו רמז לעונת ת''ח דקתני אוכלת עמו וכו' ובלשון נקייה הוא ונבעלת קאמר כמו אכלה ומחתה וגומר:
לא מסתברא דלא כאספון. אדרבה לא מסתברא אלא איפכא שנעשה אותם כנאספין ונאסרין בביתם שהן טרודין ויגיעין ביותר בלימוד ובעיון התורה. אספון מלשון אסיר ואסיף. א''נ כהאיספון גרסינן דמסתברא לעשות ת''ח כמו הספן כדמסיק שהן יגיעין יותר:
לא מסתברא מיעבדינון בטילין. לא מן הסברא הוא שנעשה אותן כטיילין שאין עוסקין במלאכה ויהא עונת ת''ח בכל יום:
משנה: הַמּוֹרֶדֶת עַל בַּעֲלָהּ פּוֹחְתִין לָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ שִׁבְעָה דֵינָרִים בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שִׁבְעָה טְרָפָּעִיקִין. עַד אֵימָתַי הוּא פוֹחֵת. עַד כְּנֶגֶד כְּתוּבָּתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְעוֹלָם הוּא פוֹחֵת וְהוֹלֵךְ שֶׁמָּא תִיפּוֹל לָהּ יְרוּשָׁה מִמָּקוֹם אַחֵר יִגְבֶּה אוֹתָהּ מִמֶּנָּהּ. וְכֵן הַמּוֹרֵד עַל אִשְׁתּוֹ מוֹסִיפִין לָהּ עַל כְתוּבָּתָהּ שְׁלֹשָׁה דֵינָרִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה טְרָפָּעִיקִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מוסיף לה על כתובתה ג' דינרין בשבת. כדמפרש טעמא בגמר' דצערא דגברא קשה מדאיתתא ולפיכך כשהיא מורדת ומצערתו פוחתין שבעה דינרין בשבת וכשהוא מורד ומצערה אין מוסיפין לה אלא ג' דינרים:
עד כנגד כתובתה. ואח''כ נותן לה גט ויוצאה בלא כתובה אבל אין משהה אותה כדי לפחות מנכסיה שנפלו לה מבית אביה ולהפסידה ממנה:
טרפעיק. הוא שלש מעין כסף שהם חצי דינר:
מתני' המורדת על בעלה. מתשמיש אבל ממלאכה כופין אותה לעשות מלאכה ולא דיינינן לה כמורדת:
הלכה: עַד אֵימָתַי הוּא פוֹחֵת עַד כְּנֶגֶד כְּתוּבָּתָהּ כול'. הָכָא אַתָּ מַר שִׁבְעָה. וְהָכָא אַתָּ מַר שְׁלֹשָׁה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָא. הִיא עַל יְדֵי שֶׁהִיא חַייֶבֶת לוֹ שֶׁבַע הוּא פוֹחֵת שֶׁבַע. וְהוּא עַל יְדֵי שֶׁהוּא חַייָב לָהּ שְׁלֹשָׁה הוּא מוֹסִיף לָהּ שְׁלֹשָׁה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים הֲרֵי אֵינָהּ חַייֶבֶת לוֹ כְּלוּם. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ לֹא שְׁאֵר וְלֹא כְסוּת וְלֹא עוֹנָה הֲרֵי אֵינוֹ חַייָב לָהּ כְּלוּם. מַאי כְדוֹן. כֵּיי דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. צַעֲרוֹ שֶׁלָּאִישׁ מְרוּבֶּה יוֹתֵר מִן הָאִשָּׁה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וִיהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כָּל הַיָּמִים וַתְּאַלְצֵהוּ. מָהוּ וַתְּאַלְצֵהוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָֽעְזָר. שֶׁהָיְתָה שׁוֹמֶטֶת עַצְמָהּ מִתַּחְתָּיו. וְתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת. הוּא קָֽצְרָה נַפְשׁוֹ לָמוּת וְהִיא לֹא קָֽצְרָה נַפְשׁוֹ לָמוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָֽיְתָה עוֹשָׂה צוֹרְכָהּ בָּאֲחֵרִים. כָּל שֶׁכֵּן דְּתָבַע. דְּאָמַר רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי נַחְמָן. הָאֶבֶר הַזֶּה בָאָדָם הַרְעִיבָתוֹ הִשְׂבֵּעָתוֹ. הִשְׂבֵּעָתוֹ הַרְעִיבָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ויש אומרים וכו'. שזינתה עם אחרים ולא מוכחא מידי ודחי לה הש''ס. כ''ש דתבעה לתשמיש יותר ויותר אם היתה עושה צרכה באחרים כדרב נחמן וכו' וכדאמר בבבלי פ' חלק דף ק''ז אבר קטן יש באדם מרעיבו שבע וכו' וכדפי' רש''י שם (ועיין פי' רש''י בסוכה דף נ''ב):
הדא הוא דכתיב וכו'. כדדריש בבבלי פ''ק דסוטה וכדמסיק היא לא קצרה וכו' אלמא צערו של איש מרובה:
כהאי דאמר ר''י. כלומר לא תימא דהמורדת ממלאכה קאמר אלא מורדת מתשמיש והיינו טעמא דבה פוחתין ז' ובו מוסיפין ג' שצערו של איש מרובה יותר מן האשה:
מאי כדון. ומאי טעמא הכא ז' והכא שלשה:
ופריך הגע עצמך שהכניסה לו עבדים. ואינה חייבת במלאכה וכן אם הוא התנה עמה שלא יתחייב עמה בכלום ואם בכה''ג לא פוחתין ולא מוסיפין והא מתני' סתמא קתני:
שהוא חייב לה שלשה. שארה כסותה ועונתה:
היא ע''י שחייבת לו שבע. מלאכות כדחשיב לעיל במתני':
גמ' הכא וכו'. קס''ד המורדת ממלאכה קאמר וכן בסיפא המורד על אשתו ומאי שנא הכא דפוחתין ז' דינרין ומ''ש בסיפא דמוסיפין שלשה:
הלכה: הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ כול'. מָהוּ סָמוּךְ לֶאֱדוֹם. לִדְרוֹמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מהו סמוך לאדום. וכי באדום בלבד היא דאוכלין שעורין וקאמר לדרומה כלומר בשביל שהיה ר' ישמעאל סמוך לדרומה של אדום שהיו שם שעורין רעות ולפיכך פסק לה כפליים כחטין ובבבלי קאמר סתמא מפני ששעורין אדומיות רעות הן גרוגרות. תאינים יבישין:
משנה: הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ לֹא יִפְחוֹת לָהּ מִקַבַּיִים חִיטִּין אוֹ מֵאַרְבָּעָה קַבִּין שְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא פָסַק לָהּ שְׂעוֹרִים אֶלָּא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' המשרה את אשתו על ידי שליש. שנותן מזונותיה על ידי אפוטרופוס ואינה אוכלת עמו ויכרה להם כירה תרגומו שירותא:
לא יפחות לה. בשבוע:
לא פסק שעורים וכו'. בגמרא מפרש:
אָמַר רִבִּי יוֹסֶה. אִילֵּין דְּכָֽתְבִין. אִין שְׂנָא אִין שְׂנָאת. תְּנַיי מָמוֹן. וּתְנַייָן קַייָם.
Pnei Moshe (non traduit)
אילין דכתבין אין שנא אין שנאת. אלו שכותבין בכתובתן אם ישנא הוא וימרוד עליה שיהיה כך וכך ואם תשנא היא ותמרוד עליו יהיה כך וכך תנאי שבממון הוא וכל תנאי שבממון קיים:
רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יֹסֵא. הַיּוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רָע אֵין לָהּ בְּלָיוֹת. מוֹרֶדֶת יֵשׁ לָהּ. רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַמּוֹרֶדֶת וְהַיּוֹצֵאת מִשֻׁם שֵׁם רָע אֵין לָהּ לֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
היוצאה משום שם רע. שזינתה:
אין לה בליות. מבגדים שהכניסה לו בנדונייתה ועדיין הבלאין קיימין הפסידה הכל:
מורדת יש לה. בלאות הקיימין:
ר' סימון. פליג דאחת זו ואחת זו אין לה בליות:
לא מזונות. כל זמן שאינו מגרשה:
38a וּכְרִבִּי אֱלִעֶזֶר עַד כַּמָּה הוּא פוֹחֵת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֲרוּסָה וְחוֹלָה נִדָּה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם כּוֹתְבִין לָהּ אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל בַּעֲלָהּ. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְשֶׁמָּֽרְדָה עָלָיו וְהִיא נִדָּה. הַתּוֹרָה הִמְרִדְּתָהּ עָלָיו. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. שֶׁמָּֽרְדָה עָלָיו עַד שֶלֹּא בָאָת נִידָּה בְיָדָהּ וּבָאָת לְנִידָּה. הֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִמְרוֹד וְאַתְּ אָמַר כּוֹתְבִין וָכָא פוֹחֵת. מַה מִיפְחוֹת מִפָּרָ פֶרְנוֹן דִּידָהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְעוֹלָם הוּא פוֹחֵת וְהוֹלֵךְ. שֶׁמָּא תִפּוֹל לָהּ יְרוּשָׁה מִמָּקוֹם אַחֵר. וְיַחֲזוֹר וְיִגְבֶּה מִמֶּנָּה. לֹא אָמַר אֶלָּא יְרוּשָׁה. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי. הָדָא אָֽמְרָה לִפְחוֹת מִפָּרָ פֶרְנוֹן דִּידָּהּ פּוֹחֵת. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כּוֹתְבִין אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל אֲרוּסָה. וְאֵין כּוֹתְבִין אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל שׁוֹמֶרֶת יָבָם. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. נִידָּה וְחוֹלָה אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם כּוֹתְבִין לָהּ אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל כְּתוּבָּתָהּ. כָּאן בְמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה כָּאן בְּמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן. אֲפִילוּ תֵימַר כָּן כְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁאַחֲרֵיהֶן. מַתְירִין בָּהּ אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת וְהִיא שׁוֹבֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ וְיוֹצְאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כאן כמשנה ראשונה. הא דר' חייא כמשנה ראשונה. שאמרו מצות יבום קודם למצות חליצה נזקקין לו אם אינה רוצה להתייבם:
כאן. הא דשמואל כמשנה אחרונה שאמרו מצות חליצה קודמת:
אפילו תימר כן כמשנה אחרונה. כלומר דר''י בר בון דחי לה דאפ''ת כאן וכאן כמשנה אחרונה והא דשמואל בשרוצה הוא לייבם אין נזקקין לו אם היא רוצה לחלוץ והא דתני ר''ח בשאינה רוצה לא לחלוץ ולא לייבם:
ב''ד שאחריהן. מילתא באפי נפשה היא דב''ד שאחריהן אמרו בדינא דמורדת שמתרין בה ד' שבתות וכו' כדאמר בבבלי רבותינו חזרו ונמנו שיהו מכריזין עליה ד' שבתות זו אחר זו ושולחין לה ב''ד הוי יודעת שאפי' כתובתיך מאה מנה הפסדת:
ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם. אם תבעה לייבם והיא אינה רוצה אלא לחלוץ:
הדא אמרה אפי' כו'. כלומר ש''מ הא בפרא פרנון דדבר המצוי הוא פוחת אפילו לת''ק:
נישמעינה מן הדא דרבי יוסי וכו' לא אמר אלא ירושה דבר שאינו מצוי. כלומר לא פליג ר' יוסי ומוסיף אדת''ק אלא בירושה שהוא דבר שאינו מצוי ואפ''ה ס''ל לר' יוסי דפוחת ולת''ק אינו פוחת משום דמידי דלא שכיח הוא כ''כ:
מהו מיפחת מן פרא פרנון דידה. פרא פרנון הן המתנות שנותנין לארוסה בלתי מוהר הכתובה. הערוך. ובעי הש''ס אם פוחתין גם מאלו המתנות אחר שנפחתה הכתובה:
וכא. וכן ה''נ אפי' באלו שאין עונתן בכל שבת פוחת מכתובתה כשמרדה וטעמא לפי שאין דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו:
הרי אינה ראויה למרוד. והא נדה אינה בת מרד מתשמיש ואפ''ה את אמר כותבין ופוחתין מכתובתה בימי נדתה:
מה אנן קיימין. לפרושי מרד דנדה קאתי והדר מסיק למילתא. במאי עסקינן מרד דנדה אם שמרדה עליו בשעת נדתה אמאי כותבין לה אגרת מרד הרי התורה אסרה עליו ואינה בת תשמיש עכשיו אלא הכא במאי עסקינן שמרדה קודם נדתה ובאת לנדה וקמ''ל דפוחתין מכתובתה אף בימי נדתה אע''פ שעכשיו לאו בת תשמיש היא:
נשמעינה מן הדא דתני ר''ח ארוסה. אם אינה רוצה להנשא וחולה כו' כותבין לה איגרת מרד על כתובתה גרסינן וכדלקמן וכן הוא בתוספתא:
וכר''א עד כמה הוא פוחת. כלומר לר' אליעזר במתני' דלעיל דמחלק בעונות ולדידיה עד כמה הוא פוחת באלו שאין עונתן בכל שבת כגון גמל וספן דלא שייכא בהו לדון דינא דמורדת מתשמיש לפחות בכל שבת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source