משנה: בְּתוּלָה כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מְנָה. בְּתוּלָה אַלְמָנָה גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הָאֵירוּסִין כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ וְשֶׁנִּתְגַּייְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בתולה אלמנה וגרושה. כלו' בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן האירוסין וחזרה ונשאת כתובתה מן השני מאתים:
ויש להן טענת בתולים. אם לא מצא לה השני בתולים אבדה כל כתובתה דמקח טעות הוא שהרי בחזקת בתולה נשאה:
פחותות מבנות שלש. לפי שאפילו נבעלו בתוליהן חוזרין:
תַּנֵּי. טַעֲנַת בְּתוּלִים כָּל שֶׁהֵן. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁלֹּא נִמְצָא לָהּ בְּתוּלִים אֶלָּא כְּעֵין הַחַרְדָל וּבָאת לִפְנֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לָהּ. כְּמוֹתָךְ יִרְבּוּ בְיִשְׂרָאֵל. רִבִי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. מְקַלְּלָהּ. בְּאִינְשֵׁי רְאוּיָה לְסַמְייָה סַגִּי נְהוֹרָא. חֲבֵרַיָּה אָֽמְרֵי. מְקַנְתֵּר לָהּ. כָּל אִשָּׁה שֶׁדְּמֶיהָ מְעוּטִין וְולָדֶיהָ מְעוּטִין. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. 3b מְקַלֵּס לָהּ. כָּל אִשָּׁה שֶׁדְּמֶיהָ מְעוּטִין אֵינָהּ מְצוּיָה לְטַמֵּא טַהֲרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
טענת בתולים כל שהן. אפילו כמלא חרדל סגי ושוב אין יכול לטעון עליה:
כאינשי ראויה לסמייה סגי נהורא. כדרך האנשים הרואין לסומא קורין לו סגי נהור כך אמר לה כמותך ירבו ע''ד סגי נהור וטעמא כחבריי' דאמרי נמי מקנתר הוא לה מפני שוולדיה מועטין:
מקלס. לשבת אמר לה לפי שאינה מצויה לטמא טהרות וכה''ג איתא בבבלי:
הלכה: בְּתוּלָה כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מְנָה. כול'. חוּנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ. רִבִּי בָּא בַר בִּינָא אָמַר. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי בָּא בַר בִּינָא. וְחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן בִּמְנָה צוֹרִי שְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד חֲמִישִׁים שֶׁל אוֹנֵס וְשֶׁל מְפַתֶּה מֵאָה שֶׁל מוֹצִיא שֶׁם רַע כּוּלָּן בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ בְּמְנָה צוֹרִי. וְלֹא תַנָּא כְּתוּבַּת אִשָּׁה עִמָּהֶן. אָמַר רִבִּי אָבִין. כְּלוּם לָֽמְדוּ מִכְּתוּבַּת אִשָּׁה לֹא מֵאוֹנֵס וּמִמְּפַתֶּה. מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה. כְּמָאן דְּתַנָּא. כְּתוּבַּת אִשָּׁה עִמָּהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר אבין. דאין ראיה מזה דכלום למדו כתובת אשה לא מאונס ומפתה דכתיב כסף ישקול כמהר הבתולות וא''כ מכיון דתנינן האונס והמפתה כו' דממיל' משמע דכתובת אשה נמי כסף צורי הוא:
ולא תנא. התם כתובת אשה עמהן אלמא דכסף מדינה הוא:
חמש סלעים של בן. של פדיון הבן וכן שלשים כו' כולן בשקל הקודש במנה צורי שהוא כסף מזוקק:
מתניתא. דבכורו' מסייע לר' בא דאינן של צורי:
גמ' בשקל הקודש. מאתים דינרים של כתובה בשקל הקודש הן שהוא חמשים שקלים בכסף צורי ככל כסף של תורה שהן של צורי היוצא במדינת צור וס''ל כמ''ד כתובה דאורייתא ופלוגתא דתנאי היא בשלהי מכילתין:
מטבע יוצא. היוצא באותו מקום והוא כסף מדינה האמור בכ''מ שהוא שמינית שבמטבע צורי שיש בו שבעה חלקים נחושת וא' כסף והוו מאתים דינרים של כתובה כ''ה דינרים של כסף צורי דס''ל כמ''ד כתובה דרבנן וכל כסף של דבריהם כסף מדינה הוא:
עַד כְּדוֹן בְּתוּלָה. אַלְמָנָה מַאי. אָמַר רַב חִינְנָא. דַּייָהּ לָאַלְמָנָה שֶׁתִּיטּוֹל מַחֲצִית בְּתוּלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
דייה לאלמנה שתיטול מחצית הבתולה. ומאותו מטבע שנוטלת בתולה מאתים אלמנה נוטלת מנה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:
עד כדון. לא שמענו אלא בתולה אלמנה מאי מאיזה מטבע היא כתובתה:
אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. אֲפִילוּ נִיתְנֵי. כְּתוּבַּת אִשָּׁה עִמָּהֶן. לֵית כָּל אִילֵּין רַבָּנִין פְלִיגִין. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. סְלָעִים סֶבֵירְיָנִיּוֹת מְהָגֵינוֹת יְרוּשַׁלְמִיּוֹת. אִילֵּין אָֽמְרִין אָכֵן וְאִילֵּין אָֽמְרִין אָכֵן. אֶלָּא אַף הוּא חָזַר וְסָבַר דִּכְוָוֽתְהוֹן. וְלֵית כָּל מִילַּייָא אָכֵן אִילֵּין אָֽמְרִין אָכֵן וְאִילֵּין אָֽמְרִין אָכֵן. הָא אַף הוּא חָזַר וְסָבַר דִּכְוָוֽתְהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
הא אף הוא וכו'. כלומר דדרכו של אמורא כך הוא לשנות בדבריו דעות החולקים ואף שמכריע כחד מינייהו:
אלא אף הוא כו'. לשון קושיא הוא הרי אף רבי יוחנן חזר ואמר כהנך רבנן דסברי מטבע יוצא ולמה לו לסיים בדבריו אילין אמרין וכו' וע''ז מתמה סתמא דהש''ס דמאי קושיא וכי לאו כל הדברים הכין שיש אומרים כך ויש חולקים:
אילין וכו'. רבי יוחנן הוא דמסיק למילתא שיש אומרים כן ויש אומרים כן דלאו מטבע יוצא אלא בשקל הקודש כשמואל:
סלעים סבירוניות וכו'. מיני מטבעות ע''ש מקומן נקראו וס''ל לרבי יוחנן נמי מטבע היוצא באותו מקום:
אפילו ניתני כתובת אשה עמהן. כלומר על דמייתי ראיה לעיל מדלא תני התם כתובת אשה עמהן ורבי אבין פריך עלה דלא איצטריך דממילא שמעינן דבכסף צורי וע''ז קאמר רבי חייא דלא היא דאפי' הוי תני כתובת אשה עמהן לא הוי מצי למיחשב בהדייהו דהא אשכחן כל הני רבנן דלקמן פליגין וס''ל מטבע יוצא ולא הוי קי''ל כהך מתני' אלא כהנך רבנן דפליגין וס''ל כהך תנא דכתובה דרבנן:
פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי רִבִּי יוֹנָה רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. לְמַה זֶה דוֹמֶה. לְעוֹשֶׂה גוּמָא בַבָּשָׂר וְחוֹזֵר וּמִתְמָלֵא. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. לְעוֹכֵר אֶת הָעַיִן וְחוֹזֶרֶת וְצוֹלֶלֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. פְּחוּתוֹת מִיכָּן כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גּוֹמֵר עָלַי. בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְנִמְלָכִין בֵּית דִּין לְעוֹבְרוֹ הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. וְאִם לָאו אֵין הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
פחותות מבנות וכו'. קתני במתני' דיש להן טענת בתולים ומפרש רבי יוסי טעמא למה זה דומה לעושה גומא בבשר באצבע וחוזר ומתמלא מיד וכן הכא אע''פ שנבעלה בתוך ג' חוזרין ומתמלאין לשעתן:
תני ר' חייה. דלהכי מדמינן להו לעוכר את העין דלפי שעה היא נעכרת וחוזרת וצוללת לאחר שעה:
מתניתא. דפ''ה דנדה אמרה כן כרבי חייא דתנינן התם בת שלש ויום אחד מתקדשת בביאה כו' פחות מכאן כנותן אצבע בעין דמדמעת וחוזרת ומדמעת:
אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי וכו'. איידי דאיירי בפחותה מבת ג' דבתוליה חוזרין מייתי ליה להאי קרא דדרשינן מיניה שהקב''ה מסכים עם בית דין של מטה שאם היא כבר בת ג' ונמלכין הב''ד לעבר השנה הבתולין חוזרין אצלה לאחר שנבעלה שאף הטבע מסכמת עליהן ע''י גזירתו יתעלה ב''ה:
חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה שֶׁיִּכָּֽנְסוּ פִּיקַּחַת. אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר הַחֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפֶּה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. רָצָה לְקַייְמָהּ כְּתוּבָּתָהּ מְנָה. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. וְהוּא שֶׁבָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁנִּתְפַּקֵּחַ וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּפֶּה. אֲבָל אִם לֹא בָא עָלֶיהָ מִשֶּׁנּתְפַּקֵּחַ וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּפֶּה אֲפִילוּ כְּתוּבַּת מְנָה אֵין לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
אין לה כתובה. כדפרישית:
רצה לקיימה. אח''כ כתובתה מנה דמהשתא יש לה כתובה ובעול' היא:
אפילו כתובת מנה אין לה. הואיל ולא בא עליה עדיין אחר שנתפקח ואימת הוא דקניא לה כתובה:
אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי דְרִבִּי חֲנִינָא. בְּאִשָּׁה שֶׁהָֽיְתָה כְּתוּבָּתָהּ פְּחוּתָה מִמָּאתַיִם זוּז. וְאָמַר. תִּיטּוֹל מַה שֶׁכָּתַב לָהּ. אָמַר לְרִבִּי מָנָא. שֵׁב וַחֲתוֹם. אָמַר לֵיהּ. אַשְׁוֵי שִׁיטָּתָךְ וּבָהּ חֲתוֹם. לֹא רִבִּי חִייָה דְאָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ. רִבִי אֶבוֹדֶמָא דְצִיפּוֹרִי בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. מִשֵּׁם 4a וִיתּוּר. מֵעַתָּה אִשָּׁה שֶׁהֶֽיְתָה כְּתוּבָּתָהּ פְּחוּתָה מִמָּתַיִם תַּטְמִין כְּתוּבָּתָהּ כְּדֵי שֶׁטִּיתּוֹל בְּשֶׁקֶל הָקּוֹדֶשׁ. אָֽמְרֵי בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָּה. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתוּבָּה מַה דוּ מַפְקָא הִיא גוֹבָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. חֵרֵשׁ שֶׁנָּשָׂא פִּיקַּחַת אֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת וְלֹא כְּתוּבָּה. וְאִם מֵתָה הוּא יוֹרְשָׁהּ. שֶׁהִיא רָֽצְתָה לָזוּק לוֹ נְכָסֶיהָ. וְהוּא לֹא רוֹצֶה לָזוּק לָהּ בִּנְכָסָיו. פִּיקֵּחַ שֶׁנָּשָׂא חֵרֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת וּכְתוּבָּה. וְאִם מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. שֶׁהוּא רוֹצֶה לָזוּק לָהּ נְכָסָיו וְהִיא לֹא רָֽצְתָה לָזוּק לוֹ נְכָסֶיהָ. וְחֵרֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ קִנְייָן וְיֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. תִיפְתָּר כְּשֶׁכָּֽנְסָהּ פִּיקַּחַת כָּֽנְסָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כְּשֶׁכְּנָסָהּ פִּיקַּחַת וְנִתְחָֽרְשָׁה. מִכָּל מָקוֹם לֹא פִּיקַּחַת כְּנָסָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. תִיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה חֲרֶשֶׁת וְנִתְפַּקְּחָה. כְּנָסָהּ פִּיקַּחַת וְנִתֲחָֽרְשָׁה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְהָֽיְתָה חֵרֶשֶׁת תְּחִילָּה יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ לְמֵימַר אֵין לָהּ. רִבִּי יוֹסֵי לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא אִילּוּ מִי שֶׁבָּא עַל הַחֲרֶשֶׁת שֶׁמָּא אֵין לָהּ קְנָס. וְכָל שֶׁאֵין לָהּ קְנָס אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וְכִי בִקְנָס הַדָּבָר תָּלוּי. הֲרֵי בוֹגֶרֶת אֵין לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מָאתַיִים. הֲרֵי בְתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין יֵשׁ לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מְנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
תיפתר כשכנסה פיקחת כנסה. ואח''כ נתחרשה וכן קאמר רבי יעקב בשם ר''א וקס''ד השתא דמעולם פקחת היתה ואחר הנשואין הוא דנתחרשה והילכך פריך:
מכל מקום לא פיקחת כנסה. ומאי קמ''ל פשיטא דיש לה כתובה:
ומפרש ר' יעקב דתיפתר הכי. שהיתה חרשת מתחילה ונתפקחה וכנסה כשהיא פקחת וחזרה ונתחרשה וקמ''ל שלא תאמר הואיל שהיתה חרשת תחילה אין לה כתובה דהא חזינן דדרכה להתחרש בכל פעם:
לפום כן צריך למימר יש לה. הואיל ובשעת נישואין פקחת היתה:
רבי יוסי לא אמר כן. דטעמא דחרשת אין לה כתובה מפני שאין לה קנין אלא היינו טעמא:
אילו מי שבא על החרשת. באונס או בפיתוי:
שמא אין לה קנס. בתמיה כלומר שמא אי אתה מודה שאין לה קנס. והיותר נכון לגרוס שמא יש לה קנס וכדמסיק וכל שאין לה קנס אין לה כתובה:
וכי בקנס הדבר תלוי. כלום כתובה תלוי בקנס דהרי בוגרת תנן לקמן פרק שלישי דאין לה קנס וכתובתה מאתים:
והרי בתולה. שנתאלמנה או נתגרשה מן הנשואין ועדיה מעידין אותה שלא נבעלה בחזקת בתולה היא לענין קנס ואפ''ה כתובתה מנה וש''מ שאין הדבר תלוי בקנס וע''כ ליתא להאי טעמא דחרשת אין לה כתובה מפני שאין לה קנס אלא ודאי טעמא מפני שאין לה קנין ולא תקינו לה רבנן כתובה כדאמרן:
וחרשת יש לה קנין ויש לה כתובה. בתמיה דקס''ד דמן הסתם יש לה כתובה ואפי' בשלא כתב לה ואמאי והא לית לה קנין שאינה בת דעת וכיון שאין לה קנין אין לה כתובה ולא תקינו לה רבנן אלא נשואין אבל כתובה לא דא''כ ממנעי ולא מנסבי לה:
שהוא רוצה וכו'. דבר דעת הוא ומרצונו עשה להתחייב לה אבל היא לא רצתה וכו' כלומר אין רצונה כלום דלאו בת דעת היא:
שהיא רצתה לזוק. מלשון זיקה להזקק לו מניכסיה וסבר' וקיבלה להנשא לו ובתוספתא פ''ק גריס להחזיק לו נכסיה:
אין לה עליו מזונות ולא כתובה. דלאו בר דעת הוא ואין תנאו כלום שאע''פ שתקנו חכמים נשואין לחרש לא תקנו לה כתובה ותנאי כתובה מיניה ולא חיישינן דמימנעי ולא מנסבי דיותר ממה שאיש רוצה לישא האשה רוצה להנשא:
ותני כן. שבדעתה הדבר תלוי אם רצתה לפחות מכתובתה דסברה וקיבלה להזיק נכסיה כמו דאמרינן בברייתא דלקמיה שהיא רצתה וכו' ומעשיה קיימין:
מה דו מפקה. כפי מה שתוציא שטר כתובתה והסך שכתוב בה כך היא גובה דהרי נתרצית מתחילה וכל תנאי שבממון קיים:
אבל במקום שכותבין כתובה. ואינה גובה אא''כ תוציא שטר כתובתה:
במקום שאין כותבין כתובה. אלא סומכין על תנאי ב''ד הוא דשייך לומר שתטמין:
תטמין כתובתה. ותיטול מתנאי ב''ד בשקל הקודש מאתים צורי:
ויתור מעונה. שם חכם:
אשוי שיטתך וכה חתום. השווה דעתך לדבריי וכן תחתום אתה שאני סובר כמ''ד בשקל הקודש כדמסיק לא ר''ח כו':
שב וחתום. על השטר טירפא שכתב לה ר''ח ואמר לרבי מנא שיחתום ג''כ עמו:
שהיתה כתובתה פחותה ממאתים זוז. צוריים ואמר רבי חנינא תטול מה שכתב לה דס''ל מטבע היוצא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source