אשכחינון ערירין. מצאום לאיש ואשתו שהיו ערירים בלא בנים ובאו לפניהם לדין ואמרו להן אם עשיתם תנאי ביניכם היאך לנהוג הרי יפה ואם לאו הולכין אחר מנהג המדינה:

לקדשין. שם מקום:

עשו הניית פריה ורביה כהניית כספים. כמו דבכספים הכל לפי התנאי או לפי המנהג כן נמי בפ''ו אם התנו ביניהם שאם לא תלד לו בנים לזמן כך וכך שיכול לגרשה הכל לפי התנאי או לפי המנהג וע''ז מייתי עובדא כהדא וכו':

עשו הניית בשמים כהניית כספים. כלומר כמו בכספים דהכל לפי מה שהכניסה לו מוסיף לה וכן בהניית בשמים שכך שיערו חכמים שהאשה המביאה מנה לבעלה ראויה היא לבשמים של עשר זוז ואם יותר יותר. א''נ אמנהג המדינה קאי ואדברי רשב''ג במתני' דלא פליג את''ק אלא דת''ק מיירי בעיר חדשה שאין בה מנהג וקאמר רשב''ג דבמקום שיש מנהג הכל לפי המנהג בכספים וכן נמי בבשמים:

כיני מתניתא. כלומר דמפרש הא דקתני במתני' וקופה לכל מנה לקופת בשמים לכל מנה ומנה שהכניסה לו קאמר דנותן לה עשרה דינר כדפרישית במתני':

תניא בין בשום בין בכספים. הכל לפי החשבון כדמפרש ואזיל בשום מה לפי מה שהוא פוחת כלומר באיזה שום שהוא בין בשומא רבה או בשומא זוטרא הכל לפי מה שהוא פוחת לה החומש וכן בכספים לפי מה שהוא בין הרבה בין מעט מוסיף לה לפי מה שהיא מכנסת וקמ''ל דלא תימא לחלק בין אם הריוח מרובה או מועט או אם ההוצאות מרובין כשהוא סך הרבה או מועטין לסך מועט אלא לעולם פוחת חומש מן השום ומוסיף שליש על הכספים בעין כדפרישית במתני':

ופריך הכא את אומר נוגע בתוספת והכא וכו'. כלומר אמאי לא נקט נמי בסיפא דאינו נוגע בתוספת כמו דקאמר ברישא ומשני בשלמא ברישא דהוסיף לה על המגיע לה הילכך איצטריך לאשמעינן דאין משלם לה התוספת דלא תימא מדעתו הוסיף לה אע''פ שאין מגיע לה כלום אבל בסיפא דחזינן דהוא פוחת לה מהערך המגיע מהיכי תיתי לומר דנוגע בתוספת ולא איצטריך לאשמועינן. וכל זה דוחק וגמגום ובתוספתא גריס ברישא אם עשתה קיצתה גובה וכו' ואם לאו גורעת שלשה דינרין לכל סלע ובפסקה להכניס לו חמשה מאות דינר כספים כו' גריס גורע' חמשה דינרין לכל סלע וא''א ג''כ להעמיד הגי' הזאת ואם נגרוס בשניהם גורע' שלשה דינרין אפשר לפרש דה''ק אם עשתה קיצתה כלומר שהכניסה לו כמו שנתחייבה להכניס לו החמש מאות דינרין גובה את הכל כל האלף זוז מפני שנתרצה בכך ונתחייב בעצמו להוסיף לה כ''כ על מה שהכניסה ואע''פ דמדינא אין מגיע לה. ואם לאו. כלומר שלא השלימה קצבתה מה שפסקה להכניס לו אלא כתב לה על סמך שתכניס לו ואח''כ לא הכניסה לו כלום ונמצא עכשיו שאין מגיע לה אלא כתיבתה בלבד גורעת שלשה דינרין לכל סלע והיינו לפי סך הכתוב בכתובה והן ר''ן סלעים מנכה לה ג' דינרין לכל סלע ואינו נותן לה אלא ר''ן דינרים וכן בפסקה להכניס לו כספים ובסיפא שפסקה להכניס לו אלף זוז וכו' ולא השלימ' חקה אינה גובה אלא כתובתה בלבד וע''ז פריך אמאי קאמרת ברישא דמנכה לה לפי החשבון שלשה דינרין לכל סלע ונמצאת גובה חמשים דינרין יותר על כתובתה ובסיפא אינו מיגרע כלומר שאין מחשב עמה כלום לגרע מהסך הכתוב בכתובה ואינה גובה אלא מאתים בלבד ומשני דרישא מיירי שנטלה כבר החמשים זוז ואין מוציאין מידה. הכא את אמר נוגע בתוספת וכו' כדפרישית בלישנא קמא:

הכא את אמר מיגרע וכו'. אמאי קאמרת ברישא דמנכה לה מהסך הכתוב בכתובה ונותן לה בפי ערך המגיע לה ובסיפא קאמרת דאינו מיגרע כלומר שאינו מחשב עמה לנכות לפי החשבון ואינו נותן לה אלא כדינה לבתולה מאתים וכו' ואמאי לא תגב' לפי ערך המגיע לה ומשני דסיפא מיירי שנטלה מקצת המגיע לה:

אין פוחתין לבתולה וכו'. וגובה כדינה ולקמיה פריך עלה:

מיגרע ששה דינר לכל סלע. כלומר שמנכה לה מסך אלף זוז שכתב בכתובה ומחשב לה הסך שהכניסה לו שהן קכ''ה סלעים כל סלע וסלע בששה דינרים כדון הכספים שמוסיף לה ב' דינרים על כל סלע ועולה לשבע מאות וחמשים דינרין המגיעין לה ואינו משלם לה התוספת:

פסקה להכניס לו אלף זוז. כספים וצריך לעשותן מן הדין ט''ו מנה לא עשה וכו':

גמ' פסקה להכניס לו בה' מאות דינר שום. שהכניסה לו כלים ושמאתן בה' מאות דינר:

עשה אותו ארבע מאות. כלומר מן הדין לא היה צריך לקבל עליו כי אם ארבע מאות דינר כדתנן וכנגד השום הוא פוחת חומש והוא לא עשה כן אלא קיבל עליו לכתוב בכתובה אלף דינרין:

אם עשת קיצותא. כלומר שקיבל עליו סתם ולא כתב בכתובה שהוא מקבל עליו סך זה נגד השום שהכניסה לו כך וכך אלא עשה קצבה מסך אלף דינרין סתם בכתובתה:

גובה. היא את הכל שהרי נתרצה בכך וקיבל עליו לכתוב בכתובה אלף זוז ואפילו לא הכניסה לו כלום נתחייב במה שכתב לה:

ואם לאו. שלא עשת קיצותא סתם אלא שכתב בכתובה שהוא מקבל עליו אלף זוז נגד השום שהכניסה לו בחמש מאות:

מיגרע. מנכה לה וגורעת כנגדן שהרי הטעות ניכר מתוכו:

חמשה דינר לכל סלע. כלומר שמנכה לה מהסך ומחשב לה כל סלע שהוא נותן לה בחמשה דינר ועולה לארבע מאות דינרין המגיעין לה שהרי ק' סלעים ד' מאות דינרין וכשנותן לה ק' סלע ומחשב כל סלע בה' דינר כדי למלאות השום של חמש מאות שהכניסה לו הרי נתקבלה ד' מאות דינרין:

ואינו נוגע בתוספת. ביותר מהסך הזה שהוסיף לה עד סך אלף זוז אינו נוגע ואינה גובה כלום:

פסקה להכניס לו חמשה מאות דינר כספים. ומן הדין עושה אותן ז' מאות ומחצה שהוא שליש יותר כדין הכספים ולא עשה כן וכו':

ואם יש בכיס. של צדקה:

וכן המשיאין את היתומה. מפרש בגמרא מי הן המשיאין:

מתני' לא יפחות לה מחמשים זוז. כשיעור הכסות שפוסקין לאשת עני שבישראל כדתנן בפרק ה':

דברי חכמים. טעמא דחכמים במתני' מפרש כלומר דלא תימא הא דקאמרי פעמים העשיר והעני עשיר ממש ועני ממש קאמרי דמאי נותנין לה הא לית ליה אלא עשיר בדעת ועני בדעת הוא דמשתנה דעתו הכל לפי הענין ולפי האיש המשתדך עמו פעמים שהוא נותן מעות לבתו ופעמים שהוא נוטל עמה מעות ולפיכך לא אמדינן דעתיה השתא אלא שמין את הנכסים:

גמ' כיני מתני' וכו'. הא דקתני ינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה דוקא אם השיא הבת הראשונה בחייו דגלי דעתיה אבל אם לא גלי דעתיה ס''ל לר''י דלא אזלינן בתר אומדנא ולא תימא הא דקתני במתני' אם השיא לאו דוקא והה''ד אם לא השיא ולהודיעך כחן דרבנן דאפי' גלי דעתיה לא אזלינן בתר אומדנא קמ''ל דלר''י השיאה דוקא הוא:

ומשני תמן אורחא דבר נשא וכו'. כלומר התם אינו תנאי גמור שדרך בני אדם לומר כן נוח לי לעמוד ערום ולהלביש את אשתי ולא נתכוין ממש לכך אלא דברים בעלמא הן והילכך אמרינן דודאי דעתו לא היה אלא להלבישנה בבגדים הראוים לה אבל במתני' לא כן התנה עמה מתחילה להכניסה ערומה שלא יצטרך האב לכסותה והילכך צריך לקיים תנאו ומכסה אותה בבגדים הראויות לה:

גמ' לא כן תני וכו'. בתוספתא המשיא את בתו ופסק עם חתנו שיעמוד ערום וילבישנה אין אומרים לו שיעמוד ערום כלומר שיתן כל מה שיש לו להלבישנה בגדים חשובים אלא אין מכסה אותה אלא בראוי לה לבד ואמאי קתני במתני' פסק להכניסה ערומה שמחויב לקיים התנאי והא התם אמרינן דאין הבעל מחויב לקיים התנאי:

אם השיא הבת הראשונה ינתן וכו'. מפרש בגמרא והלכה כר''י דאזלינן בתר אומדן דעת האב ובון השיא ובין לא השיא שמין באב ואם לא ידעו ב''ד אומדן דעתו נותנין לה עישור מנכסיו לפי פרנסתה:

מה שראוי להינתן לה. עישור נכסים:

מתני' יתומה שהשיאת' אמה ואחיה. ובנוסחת הבבלי מדעתה ורבותא היא שאע''פ שנתרצית אין מחילתה מחילה:

ואתייא דרבי חנינא. דאמר נותנין לה כל מה שיש בכיס לפי כבודה ואם אח''כ תבואנה אחרות להתפרנס הקב''ה ימציא להן עזר כר' זעירא דאמר הכי ודר' יוסי כר' אימי:

גרמית יפסוד. אתה הוא הגורס להפסידה מנישואין שלה אלא יכלה הכל מה שיש בכיס לצרכה דמריה דמועדיא קיים הקב''ה יזמין עוד לפרנסת צורך המועד:

ישתבוק למועדא. שלא היה בכיס הרבה ואמר שצריך להניח מעות בכיס לפרנסת העניים לצורך המועד ואין במה לפרנס אותה עכשיו:

כהדא. מעשה בילדה נערה אחת שבאת בימי דרבי אמי להנשא ותבעה מכיס של צדקה:

ורבי יוסי מדייק איפכא שאין אומרי' לפרנסי' ללות. אם אין חמשים בכיס דהוא סבר אם אין בכיס לפרנס אחרות כשתבאנה היום או מחר אפי' יש בכיס כדי לפרנס זו בלבד אין נותנין לה כל מה שיש בכיס שלא ימצאו אח''כ לפרנס אחרות אלא הא דקתני במתני' אם יש בכיס אם יש הרבה קאמר גם לפרנס אחרות אז מפרנסין אותה לפי כבודה ואם אין בכיס פוחת לה ואין אומרים להן ללות:

זאת אומרת שאומרים לפרנסים ללות. וליתן לה עד חמשים זוז כדמפר' ואזיל דר''ח מפרש למתני' בשאין חמשים בכיס של צדקה ואפ''ה לווין הפרנסים להשלים לה עד חמשים אבל אם יש בכיס יותר מחמשים מוסיף לה לפי כבודה:

כיני מתניתא. כן אנו מפרשין וכן המשיאין דקתני במתני' המפרנסין קאמר פרנסים וגבאי צדקה הן לא יפחתו לה מחמשים זוז אע''פ שאין בכיס כדמסיק:

דברי חכמים. טעמא דחכמים במתני' מפרש כלומר דלא תימא הא דקאמרי פעמים העשיר והעני עשיר ממש ועני ממש קאמרי דמאי נותנין לה הא לית ליה אלא עשיר בדעת ועני בדעת הוא דמשתנה דעתו הכל לפי הענין ולפי האיש המשתדך עמו פעמים שהוא נותן מעות לבתו ופעמים שהוא נוטל עמה מעות ולפיכך לא אמדינן דעתיה השתא אלא שמין את הנכסים:

גמ' כיני מתני' וכו'. הא דקתני ינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה דוקא אם השיא הבת הראשונה בחייו דגלי דעתיה אבל אם לא גלי דעתיה ס''ל לר''י דלא אזלינן בתר אומדנא ולא תימא הא דקתני במתני' אם השיא לאו דוקא והה''ד אם לא השיא ולהודיעך כחן דרבנן דאפי' גלי דעתיה לא אזלינן בתר אומדנא קמ''ל דלר''י השיאה דוקא הוא:

ומשני תמן אורחא דבר נשא וכו'. כלומר התם אינו תנאי גמור שדרך בני אדם לומר כן נוח לי לעמוד ערום ולהלביש את אשתי ולא נתכוין ממש לכך אלא דברים בעלמא הן והילכך אמרינן דודאי דעתו לא היה אלא להלבישנה בבגדים הראוים לה אבל במתני' לא כן התנה עמה מתחילה להכניסה ערומה שלא יצטרך האב לכסותה והילכך צריך לקיים תנאו ומכסה אותה בבגדים הראויות לה:

גמ' לא כן תני וכו'. בתוספתא המשיא את בתו ופסק עם חתנו שיעמוד ערום וילבישנה אין אומרים לו שיעמוד ערום כלומר שיתן כל מה שיש לו להלבישנה בגדים חשובים אלא אין מכסה אותה אלא בראוי לה לבד ואמאי קתני במתני' פסק להכניסה ערומה שמחויב לקיים התנאי והא התם אמרינן דאין הבעל מחויב לקיים התנאי: