הלכה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל כול'. הִדִּירָהּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה. יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשִּׂיאָהּ שֶׁם רַע בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ. וְכֵן הִיא שֶׁנָּֽדְרָה שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה תֵצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשִּׂיאָתוֹ שֶׁם רַע בִּשְׁכֵינָיו. הִדִּירָהּ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שֶׁלְּמָחָר מֵתָהּ מוּטָּל לְפָנֶיהָ וְאֵין בִּרְייָה מַשְׁגָּחַת עָלֶיהָ. וְכֵן הִיא שֶׁנָּֽדְרָה שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה תֵצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. שֶׁלְּמָחָר מֵתוֹ מוּטָּל לְפָנָיו וְאֵין בִּרְייָה מַשְׁגָּחַת עָלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית הָאֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית הַמִּשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ. אֶלָּא עֲבַד דְּיַעַבְדּוֹן סְפוֹד דְּיִסְפְּדוּן קֲבוֹר דְּיִקְבְּרוּן לְוַוי דְּיִלְווּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' וכולהון בעדים. שע''י עדים נודע הדבר ששיקרה כדמפרש ואזיל שאמרה פלוני עישר לי הכרי הזה או פלוני ראה כתם שלי וטיהר או פלוני תיקן לי החלה או התיר לי נדרי:
ובדקו כלהון ולא אשכחון. ששאלו אותם ולא מצאו כדבריה:
גמ' מה ת''ל והחי יתן אל לבו. שהרי כבר כתיב באשר הוא סוף כל האדם ובודאי יתן אל לבו:
אלא עבד דיעבדון. עשה כדי שיעשו לך ולזה יתן אל לבו:
משנה: 44b הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה מִפְּנֵי שֶׁנוֹעֵל מִפָּנֶיהָ. וְאִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר רַשַּׁאי. אִם אָמַר לָהּ שֶׁתֹּאמְרִי לִפְלוֹנִי מַה שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ אוֹ שֶׁתְּהֵי מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לְאַשָּׁפוֹת יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' מאכילתו שאינו מעושר. ולא נודע לו אלא לאחר שאכלו כדמפרש בגמרא:
דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואף על גב דלא כתיבא:
וטוה בשוק. ומראה זרועותיה לבני אדם:
ומדברת עם כל אדם. משחקת עם הבחורים:
אף הקולנית. מפרש בגמ':
מפני שנועל בפניה. דלת של שמחה והסרת יגון ובבית האבל נועל בפניה שלמחר היא מתה ואין מי סופדה:
משום דבר אחר. שבני אדם פרוצים מצויים שם:
שתאמרי לפלוני כו'. מפרש בגמרא:
מתני' המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל. כל היכא דתנן יוציא מיד בשנדרה היא וקיים לה הוא וכל היכא דקאמר לזמן וכגון חדש אחד רגל אחד במפרשת עד אותו זמן:
אִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר רַשַּׁאי. מִשּׁוּם שֶׁם רַע.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאכילתו וכו' ניחא כולהון דאית לה בהון. שיש לו בהם קילקול על ידה אלא נודרת ואינה מקיימת מה קילקול יש לו עמה בזה ומאי איכפת ליה שאינה מקיימת נדריה:
לשוא. על עסקי שוא:
משום שם רע. שבני אדם פרוצין מצויין שם ויוצא עליה שם רע כשתלך שם והיינו משום דבר אחר:
אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי לְאִישׁ פְּלוֹנִי מַה שֶׁאָמַרְתְּ לִי. בְּיָחִיד. אוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ. בְּיָחִיד. אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלָּא וּמְעָרָה לְאַשָּׁפוֹת יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. תַּמָּן אָֽמְרִין. כְּגוֹן מַעֲשֵׂה עֵר. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. דְּבָרִים שֶׁלְּבַטָּלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דברים של בטלה. של שטות שתהא ממלאת עשר כדין מים ותערה לאשפה מפני שנראית כשוטה וכן מייתי לה בבבלי לתרווייהו:
וראשה פרוע. לחצר אמרו דהא ראשה פרוע דאורייתא היא אלא בחצר אמרו שהוא משום דת יהודית ק''ו למבוי ובבבלי קאמר א''כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה אלא מחצר לחצר ודרך מבוי דלא שכיחי בה רבים ואין לה מטפחת על ראשה זהו דת יהודית:
בקפלטין שלה. היא המטפח' שעל ראשה אין בה משום ראשה פרוע:
אבל למבוי. דשכיחי בה רבים אפילו במטפחת יש בה משום ראשה פרוע:
יש חצר וכו'. וכל היכא דשכיחי רבים יש בה משום ראשה פרוע אפילו במטפחת:
מה שאמרת לי ביחיד. דברים של קלות:
תמן. בבבל אמרין כגון מעשה ער דש מבפנים וזורה מבחוץ וזהו שתמלא ותערה:
משנה: אֵילּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה וִיהוּדִית. וְאֵי זוֹ הִיא דָּת מֹשֶׁה. מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ נִידָּה וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַייֶמֶת. וְאֵי זוֹ הִיא דָּת יְהוּדִית. יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטוֹוָה בַשּׁוּק וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם. אָבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָבָיו. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַף הַקּוֹלָנִית. וְאֵי זוֹ הִיא קוֹלָנִית. לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵינֶיהָ שׁוֹמְעִיו קוֹלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' מאכילתו שאינו מעושר. ולא נודע לו אלא לאחר שאכלו כדמפרש בגמרא:
דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואף על גב דלא כתיבא:
וטוה בשוק. ומראה זרועותיה לבני אדם:
ומדברת עם כל אדם. משחקת עם הבחורים:
אף הקולנית. מפרש בגמ':
מפני שנועל בפניה. דלת של שמחה והסרת יגון ובבית האבל נועל בפניה שלמחר היא מתה ואין מי סופדה:
משום דבר אחר. שבני אדם פרוצים מצויים שם:
שתאמרי לפלוני כו'. מפרש בגמרא:
מתני' המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל. כל היכא דתנן יוציא מיד בשנדרה היא וקיים לה הוא וכל היכא דקאמר לזמן וכגון חדש אחד רגל אחד במפרשת עד אותו זמן:
הלכה: וְאֵילּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה כול'. וְאֵי זוֹ הִיא הַקּוֹלָנִית כול'. וְכוּלְּהוֹן בְּעֵדִים. פְּלוֹנִי עִישֵּׂר. פְּלוֹנִי רָאָה כִיתְמִן. פְּלוֹנִי קָצָה חַלָּתָהּ. פְּלוֹנִי הִתִּיר אֶת נִדְרָהּ. בָּדְקוּן כוּלְּהוֹן וְלָא אַשְׁכְּחוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' וכולהון בעדים. שע''י עדים נודע הדבר ששיקרה כדמפרש ואזיל שאמרה פלוני עישר לי הכרי הזה או פלוני ראה כתם שלי וטיהר או פלוני תיקן לי החלה או התיר לי נדרי:
ובדקו כלהון ולא אשכחון. ששאלו אותם ולא מצאו כדבריה:
גמ' מה ת''ל והחי יתן אל לבו. שהרי כבר כתיב באשר הוא סוף כל האדם ובודאי יתן אל לבו:
אלא עבד דיעבדון. עשה כדי שיעשו לך ולזה יתן אל לבו:
מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ נִידָּה וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַייֶמֶת. נִיחָה כוּלְּהוֹן דְּאִית לֵהּ בְּהוֹן. נוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַייֶמֶת מָה אִית לָהּ בְּהָדֵיהּ. יְכִיל מֵימַר. אֵי אֶפְשִׁי אִשָּׁה נַדְרָנִית שֶׁהִיא קוֹבֶרֶת אֶת בָּנֶיהָ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן. בָּעֲווֹן נְדָרִים הַבָּנִים מֵתִים. דִּכְתִיב לַשָּׁוְא הִכִּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאכילתו וכו' ניחא כולהון דאית לה בהון. שיש לו בהם קילקול על ידה אלא נודרת ואינה מקיימת מה קילקול יש לו עמה בזה ומאי איכפת ליה שאינה מקיימת נדריה:
לשוא. על עסקי שוא:
משום שם רע. שבני אדם פרוצין מצויין שם ויוצא עליה שם רע כשתלך שם והיינו משום דבר אחר:
וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. לֶחָצֵר אָֽמְרוּ. קַל וָחוֹמֶר לְמָבוֹי. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַיּוֹצְאָה בְקַפִּלִּטִין שֶׁלָּהּ אֵין בָּהּ מִשּׁוּם רֹאשָׁהּ פָרוּעַ. הָדָא דְתֵימַר לְחָצֵר. אֲבָל לְמָבוֹי יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. יֵשׁ חָצֵר שֶׁהוּא כְמָבוֹי וְיֵשׁ מָבוֹי שֶׁהוּא כְחָצֵר. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְמָבוֹי. וּמָבוֹי שֶׁאֵין הָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְחָצֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דברים של בטלה. של שטות שתהא ממלאת עשר כדין מים ותערה לאשפה מפני שנראית כשוטה וכן מייתי לה בבבלי לתרווייהו:
וראשה פרוע. לחצר אמרו דהא ראשה פרוע דאורייתא היא אלא בחצר אמרו שהוא משום דת יהודית ק''ו למבוי ובבבלי קאמר א''כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה אלא מחצר לחצר ודרך מבוי דלא שכיחי בה רבים ואין לה מטפחת על ראשה זהו דת יהודית:
בקפלטין שלה. היא המטפח' שעל ראשה אין בה משום ראשה פרוע:
אבל למבוי. דשכיחי בה רבים אפילו במטפחת יש בה משום ראשה פרוע:
יש חצר וכו'. וכל היכא דשכיחי רבים יש בה משום ראשה פרוע אפילו במטפחת:
מה שאמרת לי ביחיד. דברים של קלות:
תמן. בבבל אמרין כגון מעשה ער דש מבפנים וזורה מבחוץ וזהו שתמלא ותערה:
אָבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף הַמְקַלֶּלֶת אֵת וְולָדיו לִפְנֵי יוֹלְדָיו. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַף הַקּוֹלָנִית. אֵי זוֹ הִיא קוֹלָנִית. שְׁמוּאֵל אָמַר. כָּל שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת וּשְׁכֵינוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ. רַב אָמַר. כָּל שֶׁקּוֹלָהּ הוֹלֶכֶת מִמִּיטָּה לְמִיטָּה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אף המקללת וולדיו בפני יולדיו. היינו בעלה בפני אבי בעלה. ובבבלי קאמר יולידיו בפני מולידיו שמקללת אביו של בעל בפני בנו של בעל ואפשר דה''נ וולדיו כמו יולידיו הוא:
כל שהיא מדברת. על עסקי תשמיש ותובעת בקול רם עד ששכינותיה שומעין אותה:
שקולה הולך ממטה למטה. שהתשמיש קשה לה וצועקת והישינים במטה אחרת שומעין קולה. ובבבלי משמש' בחצר זו ונשמע קולה בחצר אחרת:
תַּנֵּי רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. אֶחָד 45a נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ. יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה. וְאֶחָד נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ. יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִכְתוּבָּה. כְּגוֹן הַיְתוֹמָה וְהַשְּׁנִייָה וְהָאַייְלוֹנִית. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִים. אָלָּא אֲפִילוּ הָֽיְתָה כְּתוּבָּה שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר מְאַבֶּדֶת וְנוֹטֶלֶת בְּלָיוֹת מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לְפָנֶיהָ. וְהַיּוֹצְאָה מִשּׁוּם שֵׁם רַע אֵין לָהּ בְּלָיוֹת. מָהוּ נְסַב מִן הַפָּרָ פֶרְנוֹן דִּידָּהּ. רִבִּי זְעִירָה אָמַר. נָֽסְבָה. רִבִּי הִילָא אָמַר. לֹא נָֽסְבָה. רִבִּי הִילָא עֲבַד לָהּ כְּמִיתָה. רִבִּי הִילָא רִבִּי יָסָא רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. אֶחָד נָשִׁים שֶׁאָֽמְרוּ. יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִכְתוּבָּה. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּתוּבַּת מְנָא מָאתַיִים אָלָּא אֲפִילוּ הָֽיְתָה כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר מְאַבֶּדֶת. רִבִּי סִימוֹן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הַמִּשְׁנָיוֹת מְחוּבָּרוֹת בְּמִשְׁנָה זוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. בְּהַיי דָא מַתְנִיתָא. בְּרִבִי חָנִין דִּשְׁמוּאֵל. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. נָשִׁים הַמַּעַבְרוֹת עַל הַדָּת מְאַבְּדוֹת אֶת הַכֹּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ותני ר''ח כן. בתוספתא שהבאתי לעיל דנשים המעברות על הדת הן מאבדות את הכל וכן המסקנא בבבלי פרק אלמנה דף ק''א:
א''ל ד''ה היא. כלומר ר' יוחנן לא קאמר אלא על הנשים היוצאות שלא בכתובה באלו אין להן אפי' התוספ' וד''ה מודים בה ולא בנשים שאין להן כתובה דאותן יש להן תוספ':
בר' חנין דשמואל. בברייתא דר' חנין דלעיל דלא מחלק בין נשים שאין להן כתובה ובין נשים היוצאות שלא בכתובה שאין להן התוספ' וכל זה מדברי ר' מנא דקס''ד דר''י קאמר אפי' נשים שאין להן כתובה נמי בכלל ושאלו אם הדין כן:
בהיי דא מתניתא. באיזו מתני' מצינו כן:
כל המשניות מחוברות במשנה זו. כלומר דר' יוחנן קאמר בכל מקום ששנו חכמים יוצאות שלא בכתובה אין להן אפילו התוספ':
ר' הילא בשם ר''ח בן גמליאל נשים שאמרו גרסינן. כלומר דוקא בנשים שיוצאות שלא בכתובה הוא דלאו דוקא כתובה מנה מאתים שלו אלא אפילו התוספ' מאבד':
ר' הילא עבד לה כמיתה. כשם שאם מת אינה גובה הפרא פורנין:
פרא פורנין. הן המתנות של הארוסה מלבד מוהר הכתובה כדלעיל פ''ה ואם נוטלת אותן הואיל דמעצמו נתן לה:
והיוצאה משום שם רע. שזינתה:
ממה שיש לפניה. אם הן קיימין:
ונוטלה בליות. מבגדים:
והאיילונית. בשלא הכיר בה:
היתומה. היינו הממאנת ומשום דסתם ממאנת יתומה היא נקט לה בלשון יתומה כדאמר לקמן פרק י''א:
לא שנו אלא כתובת מנה ומאתים. ובתוספתא פרקין גריס אין צריך לומר מאתים לבתולה ומנה לאלמנה יתר על כן אפילו כתובתה מאה מנה איבדה את הכל והתם קאי על היוצאות שלא בכתובה כמסקנא דהכא דלקמן והך ברייתא דרבי חנין פליגא וס''ל דאין חילוק בין נשים שאין להן כתובה ובין היוצאות שלא בכתובה וה''ק ל''ש אלא כתובת מנה מאתים כלומר לאו דוקא כתובת מנה מאתים שנו אלא אפילו כתובתה אלף דינר מאבדת. והר''ן ז''ל סוף פרק אלמנה ניזונת גריס הכי נשים שאין להן כתובה כגון היתומה והשנייה והאיילונית לא שנו אלא כתובת מנה מאתים אבל כתובתה של אלף דינר נוטלת. ולפי גירסא זו אתייא כמסקנא ומדלקמן מוכח כגי' הספר והך ברייתא פליגא:
אחד נשים שאמרו אין להן כתובה. שמתחלת נשואיהן אינן ראויות לכתובה כדחשיב לקמיה הממאנת והשניה והאיילונית ואחד נשים שאמרו יוצאות שלא בכתובה שמפני מעשיהן אבדו כתובתן כגון עוברת על דת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source