רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה בְּשֶׁקִּידְּשָׁהּ עַל תְּנַאי וּכְנָסָהּ סְתָם. אֲבָל אִם קִידְּשָׁהּ סְתָם וּכְנָסָהּ סְתָם יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ קִידְּשָׁהּ סְתָם וּכְנָסָהּ סְתָם אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּצְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט אֲפִילוּ קִידְּשָׁהּ עַל תְּנַיי וּכְנָסָהּ סְתָם. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. קִידְּשָׁהּ סְתָם וְגֵירְשָׁהּ מִן הָאֵירוּסִין מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָיוּ בָהּ מוּמִין וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ הָאָב צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. הָא אִם הֵבִיא הָאָב רְאָייָה יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. מַה חֲמִית לְמֵימַר. בְּשֶׁקִּידְּשָׁהּ סְתָם וְגֵירְשָׁהּ מִן הָאֵירוּסִין. מָה אֲנָן קַייָמִין. מִן דְּבַתְרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. בְּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר. אֲבָל בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן. וְאִין [בְּמַתְנֶה] אַף בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי טוֹעֵן. הָא אָֽמְרִין חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אֱמוֹר דְּבַתְרָה וּתְהֵא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה. הָא אִם הֵבִיא הַבַּעַל רְאָייָה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. וְהַךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי כֹהֵן בְשֵׁם רַבָּנִין דְּקַיסָרִין. מַתְנִיתָא בְּשֶׁכָּנַס וְלֹא בָעַל. מָאן דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֶׁכָּנַס וּבָעַל. אֲנִי אוֹמֵר. נִתְרַצֶּה לָהּ בִּבְעִילָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאן דמר ר''ל. ומה דאמר ר''ל בשקידשה סתם וכנסה יש לה כתובה בשכנס ובעל דבהא ודאי אמרינן דכבר נתרצה לה בבעילה וידע ומחל:
רבי כהן בשם רבנן דקסרין קאמר הא ל''ק מתניתא בשכנס ולא בעל הילכך לא אמרינן דנתפייס:
והך ר''ל יש לה כתובה. כלומר והא אמר ר''ל לעיל בשקידשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה ולדידך מתני' נמי בשקידשה סתם מיירי וקשיא לר''ל:
ופריך הא אמרין חברייא וכו'. כלומר אדמדייקת לה להא דר''ל מרישא תיקשי ליה מן סיפא דהא אמרין חברייא לפני רבי יוסי אמור הסיפא ופליגא על ר''ל היא דהא קתני נכנסה לרשות הבעל וכו' הרי שמעינן דאם הבעל הביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין הללו אין לה כתובה אע''פ שכנסה ולא אמרינן דנתפייס הוא:
ה''ג ואין בשקידשה על תנאי אף במומין שבגלוי טוען. ואי ס''ד דארישא בשקידשה על תנאי קאי אמאי אינו יכול לטעון במומין שבגלוי בעודה ברשות אביה דבשלמא בשנכנסה לרשות הבעל אינו יכול לטעון דראה ונתפייס הוא אלא בעודה ברשות אביה ונתגרשה מן האירוסין אמאי הא על תנאי שאין בה מומין קידשה אלא ע''כ דלאו ארישא קאי אלא בשקידשה סתם מיירי וש''מ קידשה סתם וגירשה מן האירוסין יש לה כתובה:
מן דבתרה. מן הסיפא שמעינן להא דע''כ בשקידשה סתם מיירי דקתני בסיפא בד''א במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון וע''כ דעל עודה ברשות אביה נמי קאי דבמומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואין האב צריך להביא ראיה שנולדו בה אחר שנתארסה:
מה חמית למימר בשקידשה סתם וגירשה מן האירוסין אין קיימין כלומר וכי תימא דמנא לך למידק ממתניתין דבשקדשה סתם מיירי הא דקתני היו בה מומין וכו' דילמא ארישא קאי בשקידשה על תנאי ואם אח''כ נולדו בה מומין יש לה כתובה משום דנסתחפה שדהו הא בעלמא אפי' קידשה סתם ונמצאו בה מומין ולא ידעינן אם נולדו אח''כ אין לה כתובה משום דנתגרשה מן האירוסין:
נישמעינה. לזה מן המתני' דקתני היבה מומין כו' דכשהביא האב ראיה שנולדו אחר שנתארסה יש לה כתובה והכא בנתגרשה מן האירוסין מיירי דהא עודה בבית אביה קתני:
וגירשה מן האירוסין מה אמר בה ר''ל. אם יש לה כתובה או נימא דדוקא קידשה וכנסה סתם הוא דאמר ר''ל לעיל דיש לה כתובה דידע ונתפייס הוא אבל גירשה מן האירוסין אע''ג דקידש' סתם אין לה כתובה:
קידשה סתם ונמצאו בה נדרים או מומין:
וצריכה ממנו גט אפי' קדשה על תנאי וכנסה סתם. דאע''ג דכתובה לית לה במכ''ש מקידשה סתם וכנסה סתם גבי ממונא שאני דלא אמרינן אחולי אחיל לתנאיה אבל לגבי איסורא חיישינן דשמא אחולי אחיל לתנאה הואיל וכנסה סתם וצריכה גט:
אפי' קדשה סתם וכנסה סתם תצא שלא בכתובה. וכנסה סתם דמתני' לאו ארישא דקידשה על תנאי קאי אלא מילתא באפי נפשה היא ואפ''ה תצא שלא בכתובה מפני שיכול לומר אי אפשי באשה נדרני':
מתניתא אמרה. אכנסה סתם דמתניתין קאי הא דאמרינן תצא שלא בכתובה בשקידשה על תנאי וכנסה סתם דלא אמרינן אחולי אחיל לתנאה הואיל וכנסה בלא תנאי אלא אדעתא דתנאה כנסה והילכך תצא שלא בכתובה:
הָֽלְכָה אֶצֶל הַזָּקֵן וְהִתִּיר לָהּ הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. אֶצֶל הָרוֹפֵא וְרִיפְּאָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מַה בֵין זָקֵן וּמַה בֵין רוֹפֵא. זָקֵן עוֹקֵר אֶת הַנֵּדֶר מֵעִיקָּרוֹ. רוֹפֵא אֵינוֹ מְרַפֵּא אֶלָּא מִיכָּן וּלְהַבָּא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵי. אֲפִילוּ הָֽלְכָה אֶצֶל הַזָּקֵן וְהִתִּיר לָהּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי תַּמָּן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי לָֽעְזָר. בְּדִין הָיָה נֵדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם מִפְּנֵי נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ 46a חֲקִירַת חָכָם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. הֲווֹן בְּעָייָן מֵימַר. מָאן דָּמַר. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. רִבִּי לָֽעְזָר. וּמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. רַבָּנִין. כּוּלָּהּ דְּרַבָּנִין. וּמָאן דָּמַר. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁאִם הוֹלֶכֶת הִיא אֶצֶל זָקֵן וְהוּא מַתִּיר לָהּ אֶת נִדְרָהּ וְהִיא אֵינָהּ הוֹלֶכֶת. לְפוּם כֵּן מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. וּמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. שֶׁלֹּא תֵלֵךְ אֶצֶל הַזָּקֵן וְיַתִּיר לָהּ אֶת נִדְרָהּ וְקִידּוּשִׁן חָלִין עָלֶיהָ לְמַפְרֵעַ וְנִמְצְעוּ בָנֶיהָ בֵּאִין לִידֵי מַמְזֵרוּת. לְפוּם כֵּן אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומ''ד אסורה. ס''ל דאפ''ה חיישינן שמא תחזור בה אח''כ ותלך לחכם להתיר נדרה ונמצאו קידושי הראשון חלו למפרע ובניה מן השני באין לידי ממזרות לפום כן אסורה להנשא בלא גט:
והתיר לה. נדרה:
זקן עוקר את הנדר מעיקרו. שפותח לה בחרטה אדעתא דהכי מי נדרת והוי כמי שלא היה עליה נדר בשעת קידושין:
אלא מיכן ולהבא. ובשעת הקידושין הטעתו:
מתניתא. הך ברייתא דתני אפי' התיר לה הזקן אינה מקודשת כר''א היא:
אית תניי תני. הא דקתני במתני' אינה מקודשת אין כאן קידושין כלל קאמר ומותרת להנשא בלא גט:
אית תניי תני אסורה להנשא בלא גט. ואינה מקודשת דקאמר שלא גמרו בה הקידושין ונ''מ אם קיבלה קידושין מאחר צריכה נמי גט משני:
הוון בעיי מימר. בני הישיבה דמ''ד מותרת בלא גט כר''א היא דס''ל אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד והילכך לא חיישינן שמא תלך אח''כ לחכם ותתיר נדרה ויהיו הקידושין חלו למפרע דאדעתא דהכי לא קידשה:
ומ''ד אסורה. רבנין היא דס''ל אדם רוצה וכו' וחיישינן ודחי לה הש''ס כולהו הני ברייתא אליבא דרבנן ודכ''ע ס''ל אדם רוצה וכו' ובהא פליגי דמ''ד מותרת בלא גט ס''ל דלא חיישינן שמא תלך אחר זמן לחכם להתיר נדרה:
שמתוך וכו'. כלומר שהרי יודעת היא שיכולה לילך אצל חכם ויתירנה ולא יודע להבעל כלום מנדרה ואע''פ כן היא אינה הולכת עד שנודע נדרה לבעל תו לא חיישינן שמא תלך אח''כ דרוצה היא לקיים נדרה ולפום כן מותרת להנשא בלא גט:
דתני תמן. פ' השולח במתני' המוציא אשתו משום נדר לא יחזיר ר''מ אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר וכדמפרש התם טעמא משום קילקילא דסבר ר''מ רוצה אדם שתתבזה אשתו בב''ד ולילך אצל חכם להתיר נדרה הלכך נדר שצריך חקיר' חכם יכול הוא לקלקלה שיאמר אילו הייתי יודע שהחכם יכול להתירו אפי' היו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשך ונמצא גט בטל ובניה ממזרין ולפיכך אמרו חכמים לא יחזיר ומתחילה אדעתא דהכי מגרשה שלא יוכל לומר כן ושאינו צריך חקיר' חכם אלא הבעל עצמו יכול להפר ולא מצי מקלקלה שהיה לו להפר יחזיר. ור''א אמר לא אסרו זה אלא מפני זה. כדמפרש טעמא בדין היה נדר שהוא צריך חקיר' חכם יחזיר דאין בו קילקול דסבר ר''א אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד ולאו כל כמיניה לומר אילו הייתי יודע וכו' ומפני מה אסרוהו מפני נדר שאין' צריך חקיר' חכם דבהא יכול לכחש ולומר לא הייתי יודע שיכול אני להפר וגזרו בהאי אטו האי אלמא ס''ל לר''א אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד והילכך אפילו התירה הזקן אינה מקודשת דאדעתא דהכי לא קידשה וברייתא דלעיל דקתני מקודשת כר''מ היא והכי מוקי לה בבבלי דף ע''ד:
משנה: הָאִישׁ שֶׁנּוֹלְדוּ בוֹ מוּמִין אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בָּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּמוּמִין הַקְּטַנִים אֲבָל בְּמוּמִין הַגְּדוֹלִים כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' שנולדו בו מומין. משנשאה:
מומין גדולים. ניסמית עינו נקטעה ידו נשברה רגלו ואין הלכה כרבי שמעון בן וגמליאל:
מַתְנִיתָא בְּמוּמִין שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהִוָולֵד. אֲבָל בְּמוּמִין שֶׁדַּרְכָּן לְהִוָולֵד אֲפִילוּ מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה וְלוֹמַר. הִתְנֵיתִי עִמָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתניתא. דמחלק בין נולדו ברשות האב לנכנסה לרשות הבעל דוקא במומין שאין דרכן להוולד בכל עת דרך מקרה והילכך ברשות האב האב צריך להביא ראיה שלא היו בה מקודם:
אבל במומין שדרכן להוולד. תמיד אפילו משלא נכנסה לרשות הבעל גרסינן הבעל צריך להביא ראיה שכך התניתי עמה שאפילו במומין כאלו מקפיד אני בהן:
שֶׁכָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים פּוֹסְלִין בַּנָּשִׁים. 46b הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן בָּאִשָּׁה רֵיחַ הַפֶּה וְרֵיחַ הִזִּיעָא שׁוּמָא שֶׁאֵין בָּהּ שִׂיעֵר. רִבִּי אַמִי בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. בְּעוֹר הַפָּנִים שָׁנוּ. וְהָא תַנִּינָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר אֲבָל בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן. וְזֶה מִן הַמּוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי הוּא. תִּיפְתָּר הִיא דְּמִטָּֽמְרָא לָהּ תַּחַת קֳלְֹסִתָיהּ דְרֹאשָׁהּ. תַּנֵּי. שׁוּמָא שֶׁיֵּשׁ לָהּ שִׂיעֵר בֵּין בִגְדוֹלָה בֵּין בִּקְטַנָּה בֵּין בַּגּוּף בִּין בַּפָּנִים הֲרֵי זֶה מוּם. וּשֶׁאֵין בָּהּ שִׂיעֵר. בְּפָנִים מוּם בַּגּוּף אֵינוֹ מוּם. בַּמֶה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּקְטַנָּה. אֲבָל בִגְדוֹלָה בֵּין בַּגּוּף בֵּין בַּפָּנִים הֲרֵי זֶה מוּם. עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַד כְּאִיסָּר הָאִיטַלְקִי. רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר חֲנִינָה אָמַר. כְּגוֹן הָדֵין דֵּינָרָא קוֹרְדִייָנָא שִׁיעוּרוֹ כַּחֲצִי זָהֻב כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי רְדִיפָה רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יִרְמְיָה שְׁאִיל. אִשָּׁה קָרַחַת שִׁיטָּה שֶׁלְּשִׂיעֵר מַקֶּפֶת מֵאוֹזֶן לָאוֹזֶן. בָּעֵיי מַשְׁמַע מִן הָדָא. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן בָּאִשָּׁה רֵיחַ הַפֶּה וְרֵיחַ הִזֵּיעָא שׁוּמָא שֶׁאֵין בָּהּ שִׂיעֵר. וְלָא אַדְכְּרוֹן קָרְחָה. סָֽבְרִין מֵימַר שֶׁאֵינָהּ מוּם. אָתָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בְרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אָמַר רִבִּי נָסָא. מוּם הוּא. לֹא מַתְנֵי אֶלָּא. דָּבָר שֶׁהוּא כֵאוּר בַּזֶּה וּבַזֶּה. מוּם בַּזֶּה וְאֵינוֹ מוּם בַּזֶּה. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא נוֹי בַּזֶּה וּמוּם בָּזֶּה. כְּגוֹן הָדָא קָרַחַת. אַף עַל גַּב דְּהוּא מוּם לֹא תַנִּיתָא. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. הֲרֵי זָקָן הֲרֵי נוֹי בָאִישׁ וּמוּם בָּאִשָּׁה. וְלֹא תַנִינָן. יֶתֶר עֲלֵיהֶן בָּאִשָּׁה זָקָו. הֲרֵי דַדִּים הֲרֵי נוֹי בָאִשָּׁה וּמוּם בָּאִישׁ. וְלֹא תַנִינָן. יֶתֶר עֲלֵיהֶן בָּאִישׁ דַּדִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קורדיינא. שם מקום:
בחצי זהב כל שהוא. כחצי דינר זהב הקטן:
אשה קרחה ושיטה של שיער יש לה המקפת מאזן לאזן. דבכה''ג בכהנים לא הוי מום כדתנן בפ''ז דבכורות באשה מאי:
בעיי משמע מן הדא. היו בני הישיבה רוצי' לפשוט מזה הברייתא דקתני הוסיפו עליהן וכו' ולא הזכירו שהוסיפו קרחה באשה שמעינן מינה שאינה מום:
אתא רבי שמואל אמר רבי נסה (ואמר) מום הוא. לעולם מומא הוי באשה והא דלא הזכירו בברייתא משום דלא מתני אלא דבר שהוא כעור בזה ובזה באיש ובאשה אלא דבזה הוי מום ובזה לא הוי מום. אבל שהוא נוי בזה. שהוא נוי לאיש כשיש שיטה של שער מוקפת לאחוריו כדאמר בבכורות אע''ג דהוי מום באשה לא תניתה בברייתא דלא שייך לומר הוסיפו שהרי באיש אפילו נוי הוי:
תדע לך שהוא כן. דלא חשיב בברייתא מה שהוא נוי לזה אע''פ שהוא מום לזה:
הרי זקן נוי באיש הוא ומום באשה. ולא חשיב גבי מומי אשה ודדים נוי לאשה ולא חשיב לה מום גבי איש אלא דלא חשיב כ''א מה שהוא כעור בשניהם ובזה הוי מום ובזה לא הוי:
אבל בגדולה. אפילו אין בה שיער ה''ז מום בין בגוף בין בפנים ואפילו בכהנים:
ושאין בה שיער בפנים מום. באשה:
הרי זה מום. ואפילו בכהנים:
תיפתר. בכה''ג דמטמרא לה השומא תחת קלסתה דרישא תתת הכפה של ראשה וזמנין דמתחזיא וזמנין דלא מתחזיא:
והא תנינן וכו'. וזה מן המומין שבגלוי וראה ונתפייס הוא:
בעור הפנים שנו. הוי מום בשומא דמאוס הוא:
שומא שאין בה שער. אפילו אין בה שער דאינה מום בכהנים:
זיעה. שמזעת תמיד:
הוסיפו עלייהן באשה. מומין מה שאין בכהנים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source