הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ נְכָסִים כול'. כִּינִי מַתְנִיתָא. עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה. מַה בֵין עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה מַה בֵין מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה. עַד שֶׁלֹּא נִתְאָֽרְסָה לִזְכוּתָהּ נָֽפְלוּ. מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה לִזְכוּתָהּ וְלִזְכוּתוֹ נָֽפְלוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
עד שלא נתארסה לזכותה נפלו. שעדיין לא היה זכאי בשלה ולא בה אלא היא בזכות עצמה הילכך כ''ע מודו שמוכרת לכתחילה:
לזכותה ולזכותו נפלו. כלומר ספק לזכותה ספק לזכותו דאירוסין ספק נשואין עושה והילכך קאמרי ב''ה לכתחילה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים:
גמ' מתני' עד שלא נתארסה. אלישנא בעלמא קאי דקתני במתניתין עד שלא תתארס לשון עתיד וכן אנו מפרשים עד שלא נתארסה לשון עבר דהא שנפלו לה קתני:
מה בין עד שלא נתארסה. מאי שנא רישא דלא פליגי דאטו משום שנפלו לה קודם לכן הורע כחו הרי עכשיו נתארסה:
משנה: 47b הָאִשָּׁה שֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ נְכָסִים עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁאִם מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת קַייָם. נָֽפלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּתְאָֽרְסָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תִּמְכּוֹר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא תִמְכּוֹר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוֹדִין שֶׁאִם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה קַייָם. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. אָֽמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. הוֹאִיל וְזָכָה בָאִשָּׁה לֹא יִזְכֶּה בַנְּכָסִים. אָמַר לָהֶם עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בוֹשִׁין אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ אֶת הַיְשָׁנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הבעל מוציא מיד הלקוחות. הפירות בחייה וגוף הקרקע לאחר מיתתה:
מתני' עד שלא תתארס. ונתארסה:
ב''ש אומרים תמכור. בעודה ארוסה אבל משנשאת לא:
וב''ה אומרים לא תמכור. דאירוסין עושה ספק נישואין שמא תבא לידי נישואין שמא לא תבא הילכך לכתחילה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים:
הואיל וזכה באשה. שהיא ארוסתו לא יזכה בנכסים בתמיה:
על החדשים. שנפלו לה משנישאת אנו בושין מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות אלא שאתם מגלגלים עלינו נכסים שנפלו לה בעודה ארוסה לומר שאם מכרה מכרה בטל לפי שזכה בהן הבעל:
רִבִּי פִּינְחָס בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לֹא תַנִּיתָהּ מִקּוּלֵּי בֵית שַׁמַּי וּמֵחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל. אָמַר לֵיהּ. לָא אֲתִינָן מִיתְנֵי אֶלָּא דָּבָר חָמוּר מִשְּׁנֵי צְדָדִין וְקַל מִשְּׁנֵי צְדָדִין. בְּרַם הָכָא חוֹמֶר הוּא מִצַּד אֶחָד וְקַל מִצַּד אֶחָד. וְהָא תַנִּינָן. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. הֶבְקֵר לָעֲנִייִם. הֲרֵי הוּא קַל לָעֲנִייִם וְחוֹמֶר הוּא לְבַעַל הַבַּיִת. וְתַנִּיתָהּ. אָמַר לֵיהּ. קַל הוּא לָעֲנִייִם וְאֵינוֹ חוֹמֶר לְבַעַל הַבַּיִת. שֶׁמִּדַּעְתּוֹ הֶבְקִירוֹ. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִּינָן. הָעוֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לְגָפָה וּלְגָדִישׁ וּלְבָקָר וּלְכֵלִים וּשְׁכָחוֹ. הֲרֵי הוּא קַל לְבַעַל הַבַּיִת וְחוֹמֶר הוּא לָעֲנִייִם. אָמַר לֵיהּ. קַל הוּא לְבַעַל הַבַּיִת וְאֵינוֹ חוֹמֶר לָעֲנִייִם. שֶׁאַדָּיִין לֹא זָכוּ בוֹ. וֶאֱמוֹר אוּף הָכָא. קַל הוּא לָאִשָּׁה וְאֵינוֹ חוֹמֶר לְבַעַל. שֶׁאַדָּיִין לֹא זָכָה בָהּ. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁקִּדְּשָׁהּ לִזְכוּתָהּ וְלִזְכוּתוֹ נָֽפְלוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מכיון שקידשה. יש לו זכות בה וכנפלו לזכותו ולזכותה והוי חומר לבעל לב''ש:
ואמור אוף הכא. אמאי קאמרת הכא דקל הוא לאשה וחומר לבעל נימא הכא נמי דאינו חומר לבעל במה שהיא מוכרת שהרי עדיין לא זכה בה קודם שנשאה:
ואינו חומר לעניים שעדיין לא זכו בו. ולא מיקרי חומר אלא במקום שמפקיעין חכמים זכותו ממנו:
ושכחו. פליגי ב''ש וב''ה לב''ש אינו שכחה הואיל והניחו אצל דבר מסוים עתיד לזכרו ולב''ה שכחה כל זמן שלא החזיק בו והרי הוא קל לבה''ב וחומר לעניים לב''ש וקתני התם:
ולכלים. של מחרישה:
לגפה. גדר של אבנים סדורות:
ואינו חומר לבה''ב. לא חשיב חומר שהרי מדעתו הוא מפקיר ולא שייך לומר חומרא אלא במקום שחייבוהו חכמים:
ותניתה. ואפ''ה קתני:
והא תנינן. התם ב''ש אומרים הבקר לעניים. אם לא הפקיר אלא לעניים ולא לעשירים לב''ש הוי הפקר ופטור מן המעשר ולב''ה לא הוי הפקר עד שיופקר אף לעשירים כשמיטה ושלו הן והרי הוא קל לעניים וחומר לבעל הבית לב''ש:
לא אתינן מיתני. לא שנינו שם אלא דבר החמור לשניהם לאלו וקל לשניהם לאלו אבל הכא חומר הוא מצד אחד וקל מצד אחד לב''ש חומר לבעל וקל לאשה ולב''ה איפכא:
ולמה לא תניתה. להאי מתני' בעדיות דחשיב שם מקולי ב''ש ומחומרי ב''ה:
אָמַר רִבִּי יוּדָא. אָֽמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. הוֹאִיל וְהָאֲרוּסָה אִשְׁתּוֹ הִיא וְהַנְּשׂוּאָה אִשְׁתּוֹ הִיא. מַה זֶה מִכְרָהּ בָּטֵל אַף זֶה מִכְרָהּ בָּטֵל. אָמַר לָהֶן בַּחֲדָשִׁים אָנוּ בוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין חֲדָשִׁים עַל הַיְּשָׁנִים. אֵילּוּ הֵן הַחֲדָשִׁים. מִשֶׁנִּישֵּׂאת. וְאֵלוּ הֵן הַיְּשָׁנִים. עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת וְנִישֵּׂאת.
Pnei Moshe (non traduit)
מה זה. מה בנשואה מכרה בטל כדקתנו במתני' דלקמן הבעל מוציא מיד הלקוחות אף בארוסה תהא מכרה בטל:
משנה: נָֽפְלוּ לָהּ נְכָסִים מִשֶּׁנִּשֵּׂאת אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוֹדִין שֶׁאִם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה שֶׁהַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלְּקוּחוֹת. עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת וְנִשֵּׂאת רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה קַייָם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בֶּן עֲקִיבָה אָֽמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הוֹאִיל וְזָכָה בָאִשָּׁה לֹא זָכָה בַנְּכָסִים. אָמַר לָהֶם עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ אֶת הַיְשָׁנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הבעל מוציא מיד הלקוחות. הפירות בחייה וגוף הקרקע לאחר מיתתה:
מתני' עד שלא תתארס. ונתארסה:
ב''ש אומרים תמכור. בעודה ארוסה אבל משנשאת לא:
וב''ה אומרים לא תמכור. דאירוסין עושה ספק נישואין שמא תבא לידי נישואין שמא לא תבא הילכך לכתחילה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים:
הואיל וזכה באשה. שהיא ארוסתו לא יזכה בנכסים בתמיה:
על החדשים. שנפלו לה משנישאת אנו בושין מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות אלא שאתם מגלגלים עלינו נכסים שנפלו לה בעודה ארוסה לומר שאם מכרה מכרה בטל לפי שזכה בהן הבעל:
משנה: נָפְלוּ לָהּ כְּסָפִים יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. פֵּירוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. פֵּירוֹת הַמְחוּבָּרִין אָמַר רִבִּי מֵאִיר שָׁמִין אוֹתָן כַּמָּה הֵן יָפִין בַּפֵּירוֹת וְכַמָּה הֵן יָפִין בְּלֹא פֵירוֹת וּמוֹתָר יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַמְחוּבָּרִין לַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ וְהַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע שֶׁלָּהּ וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
וחכמים אומרים המחוברין לקרקע. ואפילו אלו מה שלא גדלו ברשותו תורת פירות נתנו בהן ושלו הן דהרי הקרקע קיימא לה והלכה כחכמים:
מתני' שמין אותן. דקסבר מה שגדל ברשותו הוי פירות ומה שלא גדל ברשותו הוי קרן ולפיכך מה שדמי הקרקע יקרים עכשיו בשביל תבואה זו הוי קרן וצריך ליתן לה דמים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות:
הידועים. מפרש בגמרא והלכה כר''ש:
מתני' חולק בין נכסי' לנכסים. יש נכסים שמכרה בטל ויש שמכרה קיים:
הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק בֵּין נְכָסִין לִנְכָסִין כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נְכָסִים הַיְדוּעִים לַבַּעַל. אֵילּוּ הַקַּרְקָעוֹת. וְשֶׁאֵינָן יְדוּעִין לַבַּעַל. אֵילּוּ מְטַלְטְלִין. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא אָמַר. נְכָסִים הַיְדוּעִין לַבַּעַל. אֵלּוּ שֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ בִּרְשׁוּת הַבַּעַל. וְשֶׁאֵינָם יְדוּעִים לַבַּעַל. אֵילּוּ שֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אֵילּוּ הֵן נְכָסִין שֶׁאֵינָן יְדוּעִין לַבַּעַל. אֵילּוּ שֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינָת הַיָּם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא. ברייתא דתניא בהדיא כוותיה:
ובעלה נתון במדינת הים. והה''ד איפכא שהיא יושב' כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים כדקאמר בבבלי דעיקר טעמא שלא ידע הבעל מהן:
שנפלו לה ברשות הבעל. כלומר שנפלו לה כאן והבעל יודע מהן ובין קרקע ובין מטלטלין בכלל:
גמ' אילו הקרקעות. שעל מנת אותן נכסים נשאה שהיה מצפה שתפול לה אותה ירושה ולפיכך מכרה בטל:
מתניתא. תוספתא דלקמיה מסייע ליה לרבי אמי לאחר שחזרו ונמנו דמכרה בטל ופליג עלוי כדמסיק דקתני שחזרו נמנו והורו ש''מ מקודם לא היו חלוקין עליו ורבי אמי קאמר דר''ג יחידי הוא. וגירסת ספרי הדפוס טעות הוא וצריך להגיה כמו שהגהתי בפנים:
לא. וכי לאו ר''ג יחידי הוא בדבר זה שהרי חלוקין עליו חביריו ולא סמכינן עליה אלא הבעל מוציא מיד הלקוחות והכי מסיק בבבלי:
אתא עובדא קומי ר' אמי. שמכרה אחר שנשא' בנכסים שנפלו לה מקודם:
כך אני מודה לכם שלא תמכו. לכתחילה הואיל ונפלו לה עד שלא נשאת אבל בדיעבד מכרה קיים הואיל וזכאי בה עכשיו ועלה הוא דאמרו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ואפי' בדיעבד נמי יהא בטל והשיבן על החדשים כו' וש''מ דר''ג בדיעבד הוא דקאמר ולא לכתחילה:
הרי. שנפלו לה עד שלא נשא' ונשאת תוכיח שהוא זכאי עכשיו בכל ואפ''ה את מודה לנו שלא תמכור:
לא כן השיבן ר''ג. בעוד שהיו דנין לפניו במוכר עודה ארוסה לא הוצרך להשיבם על החדשים אנו בושין כו' שהרי יש תשובה נצחת מזה דיש הפרש בין ארוסה ונשואה וכן השיבם לא אם אמרתם בארוסה וכו' ולא בהפר נדריה לבדו אלא בשותפות האב כדתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה:
תני רבי חייה. בתוספתא שהובא' לקמי' אר''ח בן עקביא כו' ושמעינן מזו הברייתא דר''ג ס''ל לא תמכור לכתחלה אלא אם מכרה ונתנה קיים וכגירס' המתני' שלפנינו:
גמ' אנן תנינן מוכרת ונותנת וקיים. בדברי ר''ג במתניתין היו גורסין מוכר' כו' אפילו לכתחילה הואיל ונפלו לה עד שלא נישאת:
משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק בֵּין נְכָסִים לִנְכָסִים. נְכָסִים הַיְדוּעִים לַבַּעַל לא תִמְכּוֹר וְאַם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה בָּטֵל. וְשֶׁאֵינָן יְדוּעִים לַבַּעַל לא תִמְכּוֹר וְאַם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה קַייָם.
Pnei Moshe (non traduit)
וחכמים אומרים המחוברין לקרקע. ואפילו אלו מה שלא גדלו ברשותו תורת פירות נתנו בהן ושלו הן דהרי הקרקע קיימא לה והלכה כחכמים:
מתני' שמין אותן. דקסבר מה שגדל ברשותו הוי פירות ומה שלא גדל ברשותו הוי קרן ולפיכך מה שדמי הקרקע יקרים עכשיו בשביל תבואה זו הוי קרן וצריך ליתן לה דמים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות:
הידועים. מפרש בגמרא והלכה כר''ש:
מתני' חולק בין נכסי' לנכסים. יש נכסים שמכרה בטל ויש שמכרה קיים:
הלכה: נָֽפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת כול'. אֲנָן תַּנִּינָן. מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַייָם. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. לֹא תִמְכּוֹר וְלֹא תִתֵּן. וְאִם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה קַייָם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בֶּן עֲקִיבָה. 48a לֹא כֵן הֵשִׁיבָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אֶלָּא כֵן הֵשִׁיבָן. לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בָּאֲרוּסָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי לֹא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בְהֵפֵר נְדָרֶיהָ. תֹּאמַר בִּנְשׂוּאָה שֶׁהוּא זַכַּאי בִמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ. אָמְרוּ לוֹ. הֲרֵי עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת וְנִשֵּׂאת תּוֹכִיחַ. שֶׁהוּא זַכַּאי בִמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ. וְאַתְּ מוֹדֶה לָנוּ שֶׁלֹּא תִמְכּוֹר וְלֹא תִתֵּן. אָמַר לָהֵן. כָּךְ אֲנִי מוֹדֶה לָכֶם שֶׁלֹּא תִמְכּוֹר וְלֹא תִתֵּן וְאִם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה מִכְרָהּ קַייָם. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. אָמַר. לֹא רַבָּן גַּמְלִיאֵל יְחִידִי הוּא. לֹא סָֽמְכוֹן עֲלוֹי. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לֵיהּ וּפְלִיג עֲלוֹי. רַבּוֹתֵינוּ חָֽזְרוּ נִמְנוּ וְהוֹרוּ בִנְכָסִים שֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת וְנִישֵּׂאת שֶׁלֹּא תִמְכּוֹר וְלֹא תִתֵּן. וְאַם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה מִכְרָהּ בָּטֵל. פְּלִיגָא עֲלוֹי מִכְרָהּ בָּטֵל. מְסַייְעָא לֵיהּ רַבּוֹתֵינוּ חָֽזְרוּ הוֹרוּ וְנִמְנוּ. שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִמְנוּ לֹא הָיוּ חוֹלְקִין עֲלוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא. ברייתא דתניא בהדיא כוותיה:
ובעלה נתון במדינת הים. והה''ד איפכא שהיא יושב' כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים כדקאמר בבבלי דעיקר טעמא שלא ידע הבעל מהן:
שנפלו לה ברשות הבעל. כלומר שנפלו לה כאן והבעל יודע מהן ובין קרקע ובין מטלטלין בכלל:
גמ' אילו הקרקעות. שעל מנת אותן נכסים נשאה שהיה מצפה שתפול לה אותה ירושה ולפיכך מכרה בטל:
מתניתא. תוספתא דלקמיה מסייע ליה לרבי אמי לאחר שחזרו ונמנו דמכרה בטל ופליג עלוי כדמסיק דקתני שחזרו נמנו והורו ש''מ מקודם לא היו חלוקין עליו ורבי אמי קאמר דר''ג יחידי הוא. וגירסת ספרי הדפוס טעות הוא וצריך להגיה כמו שהגהתי בפנים:
לא. וכי לאו ר''ג יחידי הוא בדבר זה שהרי חלוקין עליו חביריו ולא סמכינן עליה אלא הבעל מוציא מיד הלקוחות והכי מסיק בבבלי:
אתא עובדא קומי ר' אמי. שמכרה אחר שנשא' בנכסים שנפלו לה מקודם:
כך אני מודה לכם שלא תמכו. לכתחילה הואיל ונפלו לה עד שלא נשאת אבל בדיעבד מכרה קיים הואיל וזכאי בה עכשיו ועלה הוא דאמרו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ואפי' בדיעבד נמי יהא בטל והשיבן על החדשים כו' וש''מ דר''ג בדיעבד הוא דקאמר ולא לכתחילה:
הרי. שנפלו לה עד שלא נשא' ונשאת תוכיח שהוא זכאי עכשיו בכל ואפ''ה את מודה לנו שלא תמכור:
לא כן השיבן ר''ג. בעוד שהיו דנין לפניו במוכר עודה ארוסה לא הוצרך להשיבם על החדשים אנו בושין כו' שהרי יש תשובה נצחת מזה דיש הפרש בין ארוסה ונשואה וכן השיבם לא אם אמרתם בארוסה וכו' ולא בהפר נדריה לבדו אלא בשותפות האב כדתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה:
תני רבי חייה. בתוספתא שהובא' לקמי' אר''ח בן עקביא כו' ושמעינן מזו הברייתא דר''ג ס''ל לא תמכור לכתחלה אלא אם מכרה ונתנה קיים וכגירס' המתני' שלפנינו:
גמ' אנן תנינן מוכרת ונותנת וקיים. בדברי ר''ג במתניתין היו גורסין מוכר' כו' אפילו לכתחילה הואיל ונפלו לה עד שלא נישאת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source