חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה שֶׁיִּכָּֽנְסוּ פִּיקַּחַת. אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר הַחֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפֶּה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. רָצָה לְקַייְמָהּ כְּתוּבָּתָהּ מְנָה. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. וְהוּא שֶׁבָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁנִּתְפַּקֵּחַ וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּפֶּה. אֲבָל אִם לֹא בָא עָלֶיהָ מִשֶּׁנּתְפַּקֵּחַ וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּפֶּה אֲפִילוּ כְּתוּבַּת מְנָה אֵין לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו כתובת מנה אין לה. הואיל ולא בא עליה עדיין אחר שנתפקח ואימת הוא דקניא לה כתובה:
רצה לקיימה. אח''כ כתובתה מנה דמהשתא יש לה כתובה ובעול' היא:
אין לה כתובה. כדפרישית:
אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי דְרִבִּי חֲנִינָא. בְּאִשָּׁה שֶׁהָֽיְתָה כְּתוּבָּתָהּ פְּחוּתָה מִמָּאתַיִם זוּז. וְאָמַר. תִּיטּוֹל מַה שֶׁכָּתַב לָהּ. אָמַר לְרִבִּי מָנָא. שֵׁב וַחֲתוֹם. אָמַר לֵיהּ. אַשְׁוֵי שִׁיטָּתָךְ וּבָהּ חֲתוֹם. לֹא רִבִּי חִייָה דְאָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ. רִבִי אֶבוֹדֶמָא דְצִיפּוֹרִי בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. מִשֵּׁם 4a וִיתּוּר. מֵעַתָּה אִשָּׁה שֶׁהֶֽיְתָה כְּתוּבָּתָהּ פְּחוּתָה מִמָּתַיִם תַּטְמִין כְּתוּבָּתָהּ כְּדֵי שֶׁטִּיתּוֹל בְּשֶׁקֶל הָקּוֹדֶשׁ. אָֽמְרֵי בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָּה. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתוּבָּה מַה דוּ מַפְקָא הִיא גוֹבָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. חֵרֵשׁ שֶׁנָּשָׂא פִּיקַּחַת אֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת וְלֹא כְּתוּבָּה. וְאִם מֵתָה הוּא יוֹרְשָׁהּ. שֶׁהִיא רָֽצְתָה לָזוּק לוֹ נְכָסֶיהָ. וְהוּא לֹא רוֹצֶה לָזוּק לָהּ בִּנְכָסָיו. פִּיקֵּחַ שֶׁנָּשָׂא חֵרֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת וּכְתוּבָּה. וְאִם מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. שֶׁהוּא רוֹצֶה לָזוּק לָהּ נְכָסָיו וְהִיא לֹא רָֽצְתָה לָזוּק לוֹ נְכָסֶיהָ. וְחֵרֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ קִנְייָן וְיֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. תִיפְתָּר כְּשֶׁכָּֽנְסָהּ פִּיקַּחַת כָּֽנְסָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כְּשֶׁכְּנָסָהּ פִּיקַּחַת וְנִתְחָֽרְשָׁה. מִכָּל מָקוֹם לֹא פִּיקַּחַת כְּנָסָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. תִיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה חֲרֶשֶׁת וְנִתְפַּקְּחָה. כְּנָסָהּ פִּיקַּחַת וְנִתֲחָֽרְשָׁה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְהָֽיְתָה חֵרֶשֶׁת תְּחִילָּה יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ לְמֵימַר אֵין לָהּ. רִבִּי יוֹסֵי לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא אִילּוּ מִי שֶׁבָּא עַל הַחֲרֶשֶׁת שֶׁמָּא אֵין לָהּ קְנָס. וְכָל שֶׁאֵין לָהּ קְנָס אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וְכִי בִקְנָס הַדָּבָר תָּלוּי. הֲרֵי בוֹגֶרֶת אֵין לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מָאתַיִים. הֲרֵי בְתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין יֵשׁ לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מְנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והרי בתולה. שנתאלמנה או נתגרשה מן הנשואין ועדיה מעידין אותה שלא נבעלה בחזקת בתולה היא לענין קנס ואפ''ה כתובתה מנה וש''מ שאין הדבר תלוי בקנס וע''כ ליתא להאי טעמא דחרשת אין לה כתובה מפני שאין לה קנס אלא ודאי טעמא מפני שאין לה קנין ולא תקינו לה רבנן כתובה כדאמרן:
וכי בקנס הדבר תלוי. כלום כתובה תלוי בקנס דהרי בוגרת תנן לקמן פרק שלישי דאין לה קנס וכתובתה מאתים:
שמא אין לה קנס. בתמיה כלומר שמא אי אתה מודה שאין לה קנס. והיותר נכון לגרוס שמא יש לה קנס וכדמסיק וכל שאין לה קנס אין לה כתובה:
אילו מי שבא על החרשת. באונס או בפיתוי:
רבי יוסי לא אמר כן. דטעמא דחרשת אין לה כתובה מפני שאין לה קנין אלא היינו טעמא:
לפום כן צריך למימר יש לה. הואיל ובשעת נישואין פקחת היתה:
ומפרש ר' יעקב דתיפתר הכי. שהיתה חרשת מתחילה ונתפקחה וכנסה כשהיא פקחת וחזרה ונתחרשה וקמ''ל שלא תאמר הואיל שהיתה חרשת תחילה אין לה כתובה דהא חזינן דדרכה להתחרש בכל פעם:
מכל מקום לא פיקחת כנסה. ומאי קמ''ל פשיטא דיש לה כתובה:
וחרשת יש לה קנין ויש לה כתובה. בתמיה דקס''ד דמן הסתם יש לה כתובה ואפי' בשלא כתב לה ואמאי והא לית לה קנין שאינה בת דעת וכיון שאין לה קנין אין לה כתובה ולא תקינו לה רבנן אלא נשואין אבל כתובה לא דא''כ ממנעי ולא מנסבי לה:
תיפתר כשכנסה פיקחת כנסה. ואח''כ נתחרשה וכן קאמר רבי יעקב בשם ר''א וקס''ד השתא דמעולם פקחת היתה ואחר הנשואין הוא דנתחרשה והילכך פריך:
שהיתה כתובתה פחותה ממאתים זוז. צוריים ואמר רבי חנינא תטול מה שכתב לה דס''ל מטבע היוצא:
שב וחתום. על השטר טירפא שכתב לה ר''ח ואמר לרבי מנא שיחתום ג''כ עמו:
אשוי שיטתך וכה חתום. השווה דעתך לדבריי וכן תחתום אתה שאני סובר כמ''ד בשקל הקודש כדמסיק לא ר''ח כו':
ויתור מעונה. שם חכם:
תטמין כתובתה. ותיטול מתנאי ב''ד בשקל הקודש מאתים צורי:
אבל במקום שכותבין כתובה. ואינה גובה אא''כ תוציא שטר כתובתה:
מה דו מפקה. כפי מה שתוציא שטר כתובתה והסך שכתוב בה כך היא גובה דהרי נתרצית מתחילה וכל תנאי שבממון קיים:
ותני כן. שבדעתה הדבר תלוי אם רצתה לפחות מכתובתה דסברה וקיבלה להזיק נכסיה כמו דאמרינן בברייתא דלקמיה שהיא רצתה וכו' ומעשיה קיימין:
אין לה עליו מזונות ולא כתובה. דלאו בר דעת הוא ואין תנאו כלום שאע''פ שתקנו חכמים נשואין לחרש לא תקנו לה כתובה ותנאי כתובה מיניה ולא חיישינן דמימנעי ולא מנסבי דיותר ממה שאיש רוצה לישא האשה רוצה להנשא:
שהיא רצתה לזוק. מלשון זיקה להזקק לו מניכסיה וסבר' וקיבלה להנשא לו ובתוספתא פ''ק גריס להחזיק לו נכסיה:
שהוא רוצה וכו'. דבר דעת הוא ומרצונו עשה להתחייב לה אבל היא לא רצתה וכו' כלומר אין רצונה כלום דלאו בת דעת היא:
במקום שאין כותבין כתובה. אלא סומכין על תנאי ב''ד הוא דשייך לומר שתטמין:
פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי רִבִּי יוֹנָה רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. לְמַה זֶה דוֹמֶה. לְעוֹשֶׂה גוּמָא בַבָּשָׂר וְחוֹזֵר וּמִתְמָלֵא. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. לְעוֹכֵר אֶת הָעַיִן וְחוֹזֶרֶת וְצוֹלֶלֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. פְּחוּתוֹת מִיכָּן כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גּוֹמֵר עָלַי. בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְנִמְלָכִין בֵּית דִּין לְעוֹבְרוֹ הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. וְאִם לָאו אֵין הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי וכו'. איידי דאיירי בפחותה מבת ג' דבתוליה חוזרין מייתי ליה להאי קרא דדרשינן מיניה שהקב''ה מסכים עם בית דין של מטה שאם היא כבר בת ג' ונמלכין הב''ד לעבר השנה הבתולין חוזרין אצלה לאחר שנבעלה שאף הטבע מסכמת עליהן ע''י גזירתו יתעלה ב''ה:
מתניתא. דפ''ה דנדה אמרה כן כרבי חייא דתנינן התם בת שלש ויום אחד מתקדשת בביאה כו' פחות מכאן כנותן אצבע בעין דמדמעת וחוזרת ומדמעת:
תני ר' חייה. דלהכי מדמינן להו לעוכר את העין דלפי שעה היא נעכרת וחוזרת וצוללת לאחר שעה:
פחותות מבנות וכו'. קתני במתני' דיש להן טענת בתולים ומפרש רבי יוסי טעמא למה זה דומה לעושה גומא בבשר באצבע וחוזר ומתמלא מיד וכן הכא אע''פ שנבעלה בתוך ג' חוזרין ומתמלאין לשעתן:
מַה פְלִיגִין. בְּתוּלָה הַנִּבְעֶלֶת מִן הַקָּטָן וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָה. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל. כְּשֵׁירָה אֲפִילוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה פליגין ל''ג וטעות המדפיס הוא אגב שיטפת תיבת חינה דלעיל:
וממי שאינו איש. מבהמה כשירה לכהונה כדאמר בבבלי יבמות דף נ''ט דאין זנות לבהמה:
אפילו לכ''ג. דכמוכת עץ בעלמא היא ומאן דשרי מוכת עץ לכ''ג שרי נמי בה:
מֵיתִבִּין לְרִבִּי מֵאִיר. בְּתוּלִין אֵין כָּאן. וְתֵימַר כְּתוּבָּה מָאתַיִם. אָמַר לוֹן. וְכִי בִבְתוּלִין הַדָּבָר תָּלוּי. הֲרֵי בוֹגֶרֶת אֵין לָהּ בְּתוּלִים וּכְתוּבָּתָהּ מֵאתַיִם. הֲרֵי בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין יֵשׁ לָהּ בְּתוּלֵיהֶן וּכְתוּבָּתָהּ מְנָה. מֵאי כְדוֹן. בּוֹגֶרֶת לֹא בָטַל חֵינָהּ. בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין בָּטַל חֵינָהּ. מַה פְלִיגִין. בְּמוּכַּת עֵץ. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לֹא בָטַל חֵינָהּ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. בָּטַל חֵינָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתיבין. חכמים לר''מ דאמר במתני' מוכת עץ כתובתה מאתים:
בתולין אין כאן ותימר כתובתה מאתים. בתמיה:
וכי בבתולין הדבר תלוי. כתובת מאתים או מנה:
הרי בוגרת אין לה בתולים. שכלו בתוליה כדאמרינן לעיל בוגרת כחבית פתוחה היא ואפ''ה כתובתה מאתים:
הרי בתולה מן הנשואין. דאע''פ שידעינן שלא נבעלה ויש לה בתולים וכתובתה מנה הרי דאין הדבר תלוי בבתולין:
מאי כדון. והיא גופה מ''ט:
בוגרת לא בטל חינה. החן של שם בתולה לא בטל ממנה דעדיין לא נישאת והילכך כתובתה מאתים:
בתולה מן הנשואין בטל חינה. שכבר נקראו שם נשואין עליה ובהא כ''ע מודים:
מה פליגין. כי פליגי ר''מ וחכמים במוכת עץ ובהאי טעמא דר''מ סבר לא בטל חינה שלא נישאת לשום אדם ורבנן אמרי בטל חינה דשאני מוכת עץ מבוגרת דהרי איתעביד בה מעשה:
הלכה: הַגָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה כול'. אֵי זֶהוּ קָטָן וְאֵי זוֹ קְטַנָּה. מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה בֶן חַגְרָא אָֽמְרוּ. קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וּקְטַנָּה פְחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. נִיחָא גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. קָטָן שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. קָטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָה אֵין הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. אָמַר רִבִּי אָבִין. תִּפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֵימָא בִכְדַרְכָּהּ. קָטָן בִּיאָתוֹ בִיאָה. אֲבָל אֵין בוֹ כֹחַ לִיגַּע בַּסִּימָנִין. וְתַנֵּי כֵן. מַעֲשֶׂה שֶׁעִיבְּרָה וּבְתוּלֵיהָ קַייָמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ותני כן. דמשכחת לה ביאה אע''פ שהבתולין קיימין מעשה שעיברה ובתוליה היו קיימין:
ואפי' תימא בכדרכה קטן ביאתו ביאה. כלו' דביאה מ''מ היא מיהו אין מוכת עץ בבשר מפני שאין בו כח ליגע בסימנין להיו' משיר הבתולין:
תיפתר שבא עליה שלא כדרכה. דבגדול כה''ג בעולה הויא וכתובתה מנה וקמ''ל דקטן אינו עושה אותה בעולה בשלא כדרכה:
ניחא גדול. וכן קטן שבא על הקטנה שאינו כלום הואיל והיא קטנה שהרי הבתולין חוזרין אלא קטן שבא על הגדולה אמאי נהי דביאתו לאו ביאה היא מ''מ הבתולין אינן חוזרין דלא גרע ממוכת עץ וקס''ד דבהשיר הבתולין מיירי:
גמ' איזהו קטן וכו' פחות מבן ט' ויום אחד. דקטן לענין ביאה הוא ולא תימא קטן עד שיגדיל:
משנה: הַגָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה וְהַקָּטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָה וּמוּכַּת עֵץ 4b כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוּכַּת עֵץ כְּתוּבָּתָהּ מְנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה. והילכתא כוותייהו ואפי' לא הכיר בה כתובתה מנה ולא הוי מקח טעות:
כתובתן מאתים. אם נשאו לאיש אח''כ לא אבדו בכך את כתובתן אם נשאו סתם ולא פירש לה כלום:
ומוכת עץ. שנתקע לה עד באותו מקום:
וקטן. פחות מבן תשע ויום אחד שהרי אמרו חכמים שאין ביאתו ביאה ובא על הגדולה:
מתני' הגדול שבא על הקטנה. פחותה מבת שלש ויום אחד שאין ביאתה ביאה שהרי הבתולים חוזרין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source