משנה: הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ הֲרֵי זֶה אוֹכֵל פֵּירוֹת וְאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ. אִם כֵּן לָמָּה כָתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ שֶׁאִם מָֽכְרָה וְנָֽתְנָה קַייָם. כָּתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עָלַיִיךְ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ וְאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא אוֹכֵל פֵּירֵי פֵירוֹת עַד שֶׁיִּכְתּוֹב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן וּבְפֵירֵי פֵירוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם. כָּתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן וּבְפֵירֵי פֵירוֹתֵיהֶן בְּחַיַּיִךְ וּבְמוֹתֵךְ אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ וְאִם מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מֵתָה יוֹרְשָׁהּ מִפְּנֵי שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָטֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כתב לה. דין ודברים אין לי עמך והיא כתבה לו ג''כ דין ודברים אין לי עמך במה שהוא מתחייב לה כגון מזונות ופירקונה וכה''ג שניהם אינם מאבדים זכותם אם כתב לה משכנס:
מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה. דכתיב וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו. ומסקנא דמילתא שירושת הבעל את אשתו אינה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ואפ''ה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולאו מטעמיה אלא שחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה:
ר' יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות. כשאמר לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן אוכל הוא פירי פירות דלא סליק נפשיה אלא מן הפירות בלבד ובגמרא מפרש מה הן פירי פירות והלכה כרבי יהודה:
ואם מתה יורשה. דהכי משמע בנכסייך אין לי דין אבל בפירותיהן יש לי דין וכל זמן שהן נכסייך שאת בחיים אין לי דין ודברים בהן הא לאחר מיתה יש לי דין ודברים בהן:
מתני' הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך. בגמרא מפרש דוקא בכותב בעודה ארוסה לכשתנשאי לי אין לי דין ודברים בנכסייך שנחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה ובדלא קנו מיניה אבל אם קנו מיניה אפי' לאחר שנשאת מכרה קיים אבל אוכל הוא פירות בחייה:
וְהוּא הִתְקִין שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. שֶׁיְּהֵא אָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּכְתוּבַּת אִשְׁתּוֹ. וְשֶׁיְּהוּ הַתִּינּוֹקוֹת הוֹלְכִין לְבֵית הַסֵּפֶר. וְהוּא הִתְקִין טוּמְאָה לִכְלֵי זְכוּכִית. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אָבוּנָא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלֵם גָּֽזְרוּ טוּמְאָה עַל אֶרֶץ הַעַמִּים וְעַל כְּלֵי זְכוּכִית. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה בַּר טַבַּי. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. יְהוּדָה בַּר טַבַּי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח גָּֽזְרוּ טוּמְאָה עַל כְּלֵי מַתָּכוֹת וְהִלֵּל וְשַׁמַּי גָּֽזְרוּ עַל טַהֲרַת יָדַיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּךְ הָֽיְתָה הֲלָכָה בְּיָדָם וּשְׁכָחוּהָ. וְעָֽמְדוּ הַשְּׁנִייִם וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ. כָּל דָּבָר שֶׁבֵּית דִּין נוֹתְנִין אֶת נַפְשָׁם עָלָיו 51a סוֹף שֶׁהוּא מִתְקַייֵם בְּיָדָם כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְאַתְייָא כַּמָאן דָּמַר רִבִּי מָנָא כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. וְאִם רֵק הוּא. מִכֶּם. לָמָּה. שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סליק פירקא בס''ד
כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם. ואין זה דבר והפוכו ועוד מאי מכם דקאמר והילכך דריש לה דהכי קאמר כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם לפי שאין אתם יגיעין בו:
סוף שהוא מתקיים בידם. ומסכימים לדבר כמה שנאמר למשה מסיני:
כך. ומשני רבי יוסי בר' בון דבאמת כך היתה הלכה בידם מזוגות הראשונים אלא ששכחוה וחזר ר''ש בן שטח ויסדה:
על כלי מתכות. לטומאה ישנה:
לא כן אמר ר''ז וכו'. דזוגות הראשונים הן שגזרו על כלי זכוכית:
לכלי זכוכית. כדמפרש טעמא בבבלי פ''ק דשבת דף ט''ו משום דהואיל ותחילת ברייתן מן החיל שוינהו רבנן ככלי חרס ואפ''ה מיטמו מגבן משום דנראה תוכן כברן:
כי הוא חייכם. זה נוסף על שלמעלה שבשעה שאתם יגיעין בו לא מיבעיא שלא יהא רק מכם אלא גם הוא חייכם ומתקיימ' בידכם:
רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. כָּתַב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ. וְנָפְלוּ לָהּ לְאַחַר מִיכֵּן. מָהוּ. וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מִזְּכוּתוֹ אַתְּ לָמֵד חִייוּבוֹ. אֶלָּא לֹא כָתַב לָהּ שַׁנְייָה [הִיא] אֵין לוֹ אֲכִילַת פֵּירוֹת. הֲוֵי מִזְּכוּתוֹ אַתְּ לָמֵד חִיּוּבוֹ. רִבִּי לֵוִי בַּר חַייְתָא בְעָא. כָּתַב לָו. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ הָעֲתִידִין לִיפּוֹל לִיךְ. מָה הֵן. וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ונפלו לה לאחר מכאן. כלומר שכתב לה אחר שנשאה מהו שיסלק עצמו מנכסים שיפלו לה לאחר מכאן כמו שמסלק עצמו בכך כשהיא ארוסה:
ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו. בתמיה כלומר דכיון שנשאת יש לו זכות בה ולא מהני בה לשון סילוק דאינו ברשותו לסלק עצמו דידו כידה ולא דמי למסלק עצמו בעודה ארוסה:
מזכותו את למד חייובו. אדלעיל קאי אם כתב לה מן האירוסין ומן הנשואין דאמרינן לב''ה דאפ''ה לא תמכור לכתחילה וא''כ למה כתב לה עוד מן הנשואין הילכך קאמר דמזכותו שיש לו בנכסים שלא תוכל למכור את למד חיובו כדמפרש ואזיל:
אלא לא כתב לה שנייה אין לו אכיל' פירות. כלומר אלא לענין מאי כתב לה שנית מן הנשואין לפי שרצה לסלק עצמו ג''כ מאכילת פירות:
הוי וכו'. כלומר והיינו מזכותו את למד חיובו. ונראה דגרסי' להא דר' בון קודם בעיא דר' ירמיה ובעיא דר' לוי אחר ר''י דדמיין אהדדי:
בנכסייך העתידין ליפול ליך מה הן. כלומר דמיירי נמי שכתב לה אחר הנשואין דאי בכתב לה מן האירוסין הא מהני אפילו לנכסים שנפלו לה משנשאה כדפרישית לעיל בבעייא דרבי ירמיה אלא דר' לוי מוסיף שכתב לה בפירוש העתידין ליפול ליך מהו:
ויש אדם מתנה על דבר שאינו בעולם. בתמיה כלומר בסילוק לשון גרוע הזה אינו מועיל להתנות על דבר שאינו בעולם כ''א דוקא בעודה ארוסה אז הוא דמהני כדאמרן:
כָּתַב לָהּ וְכָתַבְתָּהּ לוֹ. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד זְכוּתוֹ כָּךְ אִשָּׁה אֵינָהּ מְאַבֶּדֶת זְכוּתָהּ. כָּתַב לָהּ מִן הָאֵירוּסִין וּמִן הַנִּישּׂוּאִין. פְּלוּגְתָא דְּבֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל. עַל דַּעְתּוֹן דְּבֵית שַׁמַּי תִּמְכּוֹר. עַל דַּעְתּוֹן דְּבֵית הִלֵּל לֹא תִמְכּוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כתב לה מן האירוסין ומן הנשואין. משום דבמתני' קתני אם מכרה ונתנה קיים ומשמע דסילוק שכתב לה בעודה ארוסה לא מהני אלא בדיעבד ובנכסים שנפלו לה כשהיא ארוסה והיינו דקאמר אם כתב לה מן האירוסין ומן הנישואין כלומר שסילק עצמו נמי מנכסים שיפלו לה אחר הנשואין פלוגתא דב''ש וב''ה היא:
על דעתון דב''ש תמכור. לכתחילה דהא לב''ש דאמרי בריש פירקין דלעיל בנכסים שנפלו לה משנתארסה מוכרת לכתחילה אפילו בדלא כתב לה ולדידהו מהני תנאה דהכא דאפילו בנכסים שנפלו לה אחר שנשאת תמכור לכתחילה:
על דעתון דב''ה. דאמרי התם דאינה מוכרת לכתחילה בנפלו לה משנתארסה ובנפלו לה משנשאת אפילו בדיעבד מכרה בטל מהני תנאה דהכא לנכסים שנפלו לה משנשאת דבדיעבד מכרה קיים. א''נ כתב לה מן האירוסין ומן הנשואין שכתב לה עוד פעם שנית לאחר הנשואין דין ודברים אין לי עמך ותרווייהו אנכסים שנפלו לה משנתארסה קאי והא דקאמר לב''ש תמכור אע''ג דבלאו תנאה לב''ש מוכרת לכתחילה העיקר לא בא להשמיענו אלא לב''ה דאע''פ שכתב לה גם מן הנשואין אפ''ה לא תמכור לכתחילה אלא בדיעבד הוא דמכרה קיים:
הלכה: הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִיךְ כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵם רִבִּי יַנַּיי. בְּשֶׁלֹּא כָנַס. אֲבָל אִם כָּנַס אֵין אָדָם מְאַבֵּד אֶת זְכוּתוֹ בְלָשׁוֹן הַזֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה. הָאוֹמֵר. יָדַיי מְסוּלָּקוֹת מִן הַשָּׂדֶה הַזּוֹ וְרַגְלַיי מְסוּלָּקוֹת מִן הַשָּׂדֶה הַזּוֹ. לֹא אָמַר וְלֹא כְלוּם. אָמַר רִבִּי אָבוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁאֵין אָדָם מְאַבֵּד אֶת זְכוּתוֹ בְלָשׁוֹן הַזֶּה. דְּתַנִינָן תַּמָּן. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וּמָכַר אֶת שָׂדֶהוּ וְכָֽתְבָה הָרִאשׁוֹנָה לַלּוֹקֵחַ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ. הַשְּׁנִייָה מוֹצִיאָה מִיַּד הַלּוֹקֵחַ. הָא הָרִאשׁוֹנָה לֹא. אָמַר לֵיהּ. כָּל גַּרְמָהּ אָֽמְרָה שֶׁאֵין אָדָם מְאַבֵּד אֶת זְכוּתוֹ בְלָשׁוֹן הַזֶּה. אָלָּא כָאן אֲפִילוּ הַשְּׁנִייָה לֹא תוֹצִיא מִיַּד הָרִאשׁוֹנָה. וְלָמָּה אֵין הָרִאשׁוֹנָה מוֹצִיאָה מִיַּד הַלּוֹקֵחַ. 51b שֶׁכֵּן הִיא כוֹתֶבֶת לוֹ. כָּל עֶרֶר שֶׁיֵּשׁ לִי בַשָּׂדֶה זוֹ אַל יְהִי לִי עִמָּךְ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולמה. וכ''ת אמאי אין הראשונה מוציאה מיד הלוקח משום דמיירי שכן היא כותבת לו כל ערר שיש לי בשדה זו אל יהי לי עמך כלום דבלשון הזה מאבד אדם זכותו:
כל גרמה אמרה. כל עצמה דמתני' וכלומר לעולם אין אדם מאבד זכותו בלשון הזה והא דקתני (אין) השניה לאשמעינן היא גופה דאפי' השניה לא תוציא מיד הראשונה אלא דוקא מיד הלוקח דלא תימא הואיל והראשונה סילקה נפשה משדה זו אף השניה מוציאה ממנה:
השניה מוציאה מיד הלוקח. שניה הוא דמוציאה הא ראשונה לא ואע''ג דלא כתבה לו אלא דין ודברים אין לי עמך אלמא דאדם מאבד זכותו בלשון הזה:
מתניתא אמרה כן. קושיא היא וכי מתניתין אמרה כן שאין כו' והא ממתני' בפרקין דלקמן איפכא שמעינן לה:
מילתיה דר''ח. כלומר מברייתא דר''ח שמעינן נמי הכי האומר כו' וכדאמר בבבלי ריש פרקין:
אין אדם מאבד את זכותו בלשון הזה. כשאמר דין ודברים אין לי עמך דאין כאן לשון מתנה:
גמ' בשלא כנס. אלא בעודה ארוסה כתב לה הוא דמהני כדפרישית במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source