Vayedaber

עֻללָא נְחוּתָה הֲוָה. אִידְמִיךְ תַּמָּן. שָׁרֵי בְּכִי. אָֽמְרִין לֵיהּ. מַה לָךְ בְּכִי. אִין מַסְקוּן לָךְ. אֲמַר לוֹן. וּמָה הֲנָייָה אִית לִי. וַאֲנָא מוֹבַד מַרְגְלִיתִי גַּוא אַרְעָא מְסָאבְתָא. לֹא דָמֵי הַפּוֹלְטָהּ לְחֵיק אִמּוֹ לַפּוֹלְטָהּ בְּחֵיק נָכְרִיָּה. רִבִּי מֵאִיר אִידְמִיךְ לֵיהּ בְּאַסְּייָא. אָֽמְרִין לִבְנֵי אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל דִּי דָא מְשִׁיחְכוֹן דִּידְכוֹן. וְאֲפִילוּ כֵן אֵמַר לוֹן. יְהַבוֹן עַרְסִי עַל גֵּיף יַמָּא. דִּכְתִיב כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶיהָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

באסייא. שהיא ח''ל ואמר אמרין ציוה להם שיאמרו לבני א''י הא משיח שלכם כלומר שישגיחו על רבם שמת בח''ל ולהעלותו לקברו בא''י ועם כל זה ציוה להם שאפילו בעוד ארונו באסייא שיתנוהו על חוף הים לפי שא''י מיוסדת על הימים וחוף הים בכל מקום יש לו איזה צד שייכות לא''י ומביא ראיה מן המקרא דכתיב על ימים יסדה שהיא א''י ומיוסד' על הימים כדמסיק שבעה ימים הן שהם סובבים לא''י:

הוה אידמיך תמן. בא זמנו למות שם בבבל והתחיל לבכות:

אמרין לי'. מה לך בוכה אנחנו מעלין לך להקבר בא''י ואמר להן ומה הנאה יש לי אם אני מאבד המרגלית נשמה שלי בארץ טמאה אינו דומה הפולטה בחיק אמו היא א''י שהיא כאם מפני קדושתה:

עולא נחותא. ע''ש שהיה רגיל לילך ולירד מא''י לח''ל קרו לי' נחותא:

רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. רִיגְלוֹי דְבַר נַשׁ אִינּוּן מוֹבְלִין יָתֵיהּ כָּל הֶן דְּמִתְבְּעֵי. כְּתִיב וַיֹּאמֶר י֨י מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעַד. וְיָמוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לֹא תַמָּן. אֱלִיחוֹרֶף וַאֲחִיָּה תְּרֵין אֵיסֶקְרֵיטוֹרֵי דִשְׁלֹמֹה. חָמָא מַלְאַךְ מוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרוּק בְּשִׁינָּיו. אֲמַר מִילָּה וִיהָבוּן בְּחַלָּלָה. אֲזַל וּנְסַבְּהוֹן מִן תַּמָּן. אֲתָא גָּחִיךְ קָם לֵיהּ קִיבְּלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָות אִחְרוֹק בְּשִׁינּוֹי. וּכְדוֹן אַתְּ גָחִיךְ. אָמַר לֵיהּ. אֲמַר לִי רַחֲמָנָא דִּנְסַב לֶאֱלִיחוֹרֶף נַאֲחִיָּה מִן גַּוא חֲלָלָה. וְאָֽמְרִית. מָאן יְהִיב לִי אִילֵּין לְהוֹן דְּשַׁלְּחִית מִינְסִיבִינִין וִיהַב 67a בְּלִיבָּךְ לְמֵיעֲבַד כֵּן בְּגִין דְּנַעֲבִיד שְׁלִיחוּת. אֲזִל וְאִיטְפַּל בְּהוֹן מִן תַּמָּן. תְּרֵין בְּנוֹי דְּרִבִּי רְאוּבֶן בַּר אִיסְטְרוֹבִילִיָה תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי. חָמָא מַלְאָךְ מוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרִיק בְּשִׁינּוֹי. אֲמַר. נִיגְלִינוֹן לִדְרוֹמָא. שֶׁמָּא שֶׁהַגָּלוּת מְכַפֶּרֶת. אֲזַל וְנַסְתּוּן מִתַּמָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ריגלוי דבר נש. הם עריבים עליו ומובלין יתי' למקום שמבקשים שימות שם:

איסקריטורי. סופריו ויועציו:

חמא. שלמה מלאך המות מסתכל בהון וחורק בשיניו שכעס על שלא היה יכול למלאות בהן רצונו:

אמר. שלמה מלה ונתנם בחלל באויר העולם ורצונו היה להצילן מידו והלך מלאך המות ולקחום משם שנגזר עליהם שימותו באויר ובא ושחק לנגד שלמה ושאל לו מתחלה היית כועס ועתה שוחק ואמר לו שהקדוש ב''ה ציוה עליהן ליקח אותם מן האויר ואמרתי מי יתן לאלו אל המקום אשר שולחתי לקחת אותם ונתן בלבך לעשות כדי שאוכל לקיים שליחותי והלך שלמה ולקחם משם להטפל בהם. ובבבלי פ' החליל האי עובדא בנוסחא אחרת:

וחריק בשינוי. שלא היה זה מקומן שנגזר עליהם:

ניגלינון לדרומא. לארץ הדרום שהגלות יכפר עליהם שלא ימותו יהלך מלאך המות ולקחם משם:

וימת בתוך ביתו. שלא מת שם אלא בביתו והיה צריך להיות שם במקום שנגזר עליו שיפול במלחמה:

שִׁבְעָה יַמִּים סוֹבְבִין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יַמָּא רַבָּא. יַמָּא דְטִיבֵּרִיָא. יַמָּא דְכוכבו. יַמָּא דְמִילְחָא יַמָּא דְחִילָתָא. יַמָּא דְשִׁילְחָת. יַמָּא דְאַיפַּמֵּייָא. וְהָא אִיכָּא יַמָּא דְחָמְץ. דִּיֹּקְלֵיטִיָּנוּס הִקְוָוה נְהוֹרוֹת וַעֲשָׂאוֹ. כְּתִיב וְנִּשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְּשִׁימוֹן. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְהַר הַיְשִׁימוֹן וְרָאָה כְמִין כְּבָרָה קְטָנָה בְּיַם טִיבֵּרִיָא זוֹ הִיא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מָרָה. שַׁעֲרִנְהוּ רַבָּנִן וְהָא הִיא מְכוּוָּנָא כָּל קֳבֵל תַּרְעָא מְצִיעִיָּא דִכְנִישְׁתָּא עֲתִיקְתָא דְּים דוטגין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שערינהו. חכמים לבארה של מרים שהיא בים טבריא ומכוונת כנגד שער האמצעי של בה''כ ישנה בעיר סרוגנין בא''י:

כמין כברה. סלע עגול ועשוי ככברה. ובבבלי פ' ב''מ אומר העולה להר הכרמל:

והאי ימא דחמץ. למה לא נחשב משום דלאו ים הוא אלא דוקליטיאנוס המלך עשאו מקיבון נהרו':

דִּבְרִבִּי בַּר קִירִיָּא וְרִבִּי לָֽעְזָר הֲוֹון מְטַייְלִין בְּאִיסְטַרִין. רָאוּ אֲרוֹנוֹת שֶׁהֵן בָּאִין מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי בַּר קִירִיָּא לְרִבִּי לָֽעְזָר. מַה הוֹעִילוּ אֵילּוּ. אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה בְּחַיֵּיכְם. וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי בְּמִיתַתְכֶם. אָמַר לֵיהּ. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ נוֹטְלִין גּוּשׁ עָפָר וּמַנִּיחִין עַל אֲרוֹנָן. דִּכְתִיב וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כיון שמגיעין לארץ הן נוטלין גוש עפר מן הארץ ומניחין על ארונן ומיכפר עליהן על מיתת ח''ל כדכתיב וכפר אדמתו של א''י על עמו:

מה הועילו אילו. שציוו להוליך אותם אחר פטירתם לכאן והיה מכיר לאלו שהיה בידם לעלו' בחייהם ולא עלו ולפיכך אמר קורא אני עליהן נחלתי וגו':

רבה בר קריא כו'. היו מטיילין ברחוב וראו ארונות שהן באו' מח''ל לח''י:

משנה: אָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית אַבָּא יְכוֹלִים הַיּוֹרְשִׁין לוֹמַר לָהּ אִם אַתְּ אֶצְלֵנוּ יֵשׁ לָךְ מִזוֹנוֹת וְאִם אֵין אַתְּ אֶצְלֵנוּ אֵין לָךְ מְזוֹנוֹת. אִם הָֽיְתָה טוֹעֶנֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא יַלְדָּה וְהֵן יִלָדִים נוֹתְנִים לָהּ מְזוֹנוֹת וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מזכירין. כלו' צריכין למחות על כתובתה בתוך כ''ה שנים והלכה כחכמים:

וחכמים אומרים. לא הוזכרו כ''ה שנה להפסידה כתובתה בשביל הטובה שתעשה מנכסי היתומים אלא לענין המחיל' הוזכרו דהואיל ושתקה ולא תבעה כל השנים הללו מחלה הילכך כל זמן שהיא בבית בעלה אין שתיקתה מחילה מפני שמכבדין אותה היא בושה לתבוע כתובתה אבל בבית אביה מששתקה כ''ה שנים מחילה היא:

שתעשה טובה. מנכסי יתומים נותנת לחם ומלח לשכנותיה כדי כתובתה:

גובה כתובתה. כשתרצה:

מתני' כל זמן שהיא בבית אביה. והיורשים נתנו לה מזונותיה שם:

ואם אין את אצלינו אין לך מזונו'. כי אם לפי ברכת הבית:

מתני' אם את אצלינו יש לך מזונות. שברכת הבית מרובה כשיש הרבה בני אדם עוזרין זה את זה ומשתכרין ומזל דרבים עדיף:

הלכה: אָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית אַבָּא כול'. אִם הָֽיְתָה טוֹעֶנֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא יַלְדָּה וְהֵן יְלָדִים. מִשּׁוּם שֵׁם רַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' משום שם רע. שלא יצא עליהן שם רע כשיהו בבית אחד:

משנה: כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁיֵּשׁ בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁתַּעֲשֶׂה טוֹבָה כְּנֶגֶד כְּתוּבָּתָהּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. מֵתָה יוֹרְשֶׁיהָ מוֹכְרִין כְּתוּבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מזכירין. כלו' צריכין למחות על כתובתה בתוך כ''ה שנים והלכה כחכמים:

שתעשה טובה. מנכסי יתומים נותנת לחם ומלח לשכנותיה כדי כתובתה:

גובה כתובתה. כשתרצה:

מתני' כל זמן שהיא בבית אביה. והיורשים נתנו לה מזונותיה שם:

ואם אין את אצלינו אין לך מזונו'. כי אם לפי ברכת הבית:

מתני' אם את אצלינו יש לך מזונות. שברכת הבית מרובה כשיש הרבה בני אדם עוזרין זה את זה ומשתכרין ומזל דרבים עדיף:

משנה: שְׁנֵי דַייָנֵי גְזֵילוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלֵם אַדְמוֹן וְחָנָן בֶּן אַבְשָׁלוֹם. חָנָן אוֹמֵר שְׁנֵי דְבָרִים אַדְמוֹן אוֹמֵר שִׁבְעָה. מִי שֶׁהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְאִשְׁתּוֹ תוֹבַעַת מְזוֹנוֹת חָנָן אָמַר תִּישָּׁבַע בַּסּוֹף וְלֹא תִישָּׁבַע בַּתְּחִילָּה. נֶחְלְקוּ עָלָיו בְּנֵי כֹהֲנִים גְדוֹלִים וְאָֽמרוּ תִּישָׁבַע בַּתְּחִילָּה וּבַסּוֹף. אָמַר רִבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס כְּדִבְרֵיהֶן. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי יָפֶה אָמַר חָנָן לֹא תִישָׁבַע אֶלָּא לַבְּסוֹף.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שני דייני גזילות. כדמפרש בגמ' שהיו ממונין על הגזל ולקנוס עליהן קנסות:

שני דברים. שאין חכמים מודים לו:

תשבע בסוף. כשישמעו בו שמת ותבא לגבות כתובתה תשבע שלא עכבה בידה משל בעלה כלום:

ולא תשבע בתחילה. בשעת גביית מזונות והרמב''ם פירש תשבע בסוף כשיבא בעלה ויכחישנה ויאמר הנחתי לך מזונו' תשבע שלא הניח לה כלום:

יפה אמר תנן. והלכה כמותו ודוקא אחר ג' חדשים ליציאת הבעל פוסקין מזונות לאשה אם תבעה מזונות אבל קודם זמן זה לא שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן ויוצא:

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֲבַל כְּתוּבַּת אֶלֶף דֵּינָר גּוֹבָה לְעוֹלָם. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ כְתוּבָּתָהּ שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא עַד כ''ה שָׁנָה. וָאַתְייָן אִילֵּין פְּלוּגְוָותָא כְּהִילֵּין פְּלוּגְוָותָא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִית. וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית. וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוֹרִית. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יִרְמְיָה. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מְנָה מָאתַיִם. אֲבַל כְּתוּבָּה שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר גּוֹבָה בְּבֵינוֹנִית. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאֲפִילוּ כְתוּבָּתָהּ אֶלֶף דֵּינָר אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא מִן הַזִּיבּוֹרִית. וָאַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יִרְמְיָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו. כָּתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אִיבֵּד כְּתוּבָּתָהּ. דְּרַב אָמַר. בִּמְזַכֶּה עַל יָדֶיהָ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. בִּמְחַלֵּק לְפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. מִקּוּלֵּי כְתוּבָּה שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי בָּא. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא סוֹף דָּבָר כְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם אֶלָּא אֲפִילוּ כְתוּבָּתָהּ אֶלֶף דֵּינָר. מִקּוּלֵּי כְתוּבָּה שָׁנוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא שנו אלא כתובת מנה ומאתים. הוא דמחלה אם לא תבעה עד כ''ה שנה אבל התוספת יש לה דלאו ככתובה היא:

אפי' כתובתה של אלף דינר אינה גובה. דתוספת כתובה ככתובה:

ואתייא דר' יוסי כר' יוחנן. דס''ל בכל הדינים תוספת כתובה ככתובה דמקולי כתובה שנו:

דתנינן תמן. כלומר וכן הא דשנינו בפ''ג דפאה הכותב נכסיו שכ''מ שכתב נכסיו לבניו וכתב לאשתו בין הבנים קרקע כל שהוא ושמעה איהי ושתקה איבדה כתובתה ופליגי התם רב ושמואל דרב אמר במזכה על ידיה לבנים והיא שתקה ולפיכך איבדה:

ושמואל אמר. אפי' במחלק לפני' ושתקה כדמפרש ר' יוסי ב''ח טעמא דמקולי כתובה שנו כאן:

טעמא. לטעמיה דר' יוסי ב''ח דאמר משום מקולי כתובה הוא לא שנא כתובת מנה ומאתים ול''ש התוספת הכל איבדה דמקולי כתובה שנו והיינו נמי כהאי פלוגתא דלעיל:

סליק פירקא בס''ד

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סוֹף דָּבָר עַד שֶׁתִּתְבַּע. אֲפִילוּ כֵן הִזְכִּירָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מֵתָה יוֹרְשֶׁיהָ מַזכִּירִין כְּתוּבָּתָהּ עַד כ''ה שָׁנָה. דְּרוֹבָה אָתָא מֵימַר לָךְ. אֲפִילוּ עָשָׂת כ''ה שָׁנִים חָסֵר יוֹם אֶחָד וְלֹא תָֽבְעָה וְאַחַר כָּךְ תָּֽבְעָה נוֹתְנִין לָהּ עוֹד כ''ה שָׁנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד כ''ה שנה דרובא אתא מימר לך. כלו' דמדייק הא דקתני עד כ''ה שנה ולא קאמר מזכירין בתוך כ''ה שנה אלא רבותא קמ''ל אפי' עשתה וכו' נותנין לה עוד כ''ה שנה מיום התביעה ולהכי קתני עד כ''ה שנה:

ר' יוסי בר בון. פליג דסוף דבר עד שתתבע אפי' כן הזכירה וכו' כלומר דהא לא היתה צריכה לתבוע מהן דבהזכרה לחוד סגי כדתנן בסיפא מזכירין כתובתה ואפי' יש לה מזונות היה לה להזכיר אם לא רצתה לתבוע אלא לעולם אמרינן מחלה כתובתה:

הלכה: כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ כול'. בְּטוֹבָה שֶׁעָשׂוּ לָהּ שֶׁנֶּחְלְטוּ נִיכְסֶיהָ בְחַיֵּי בַעֲלָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָֽחְלָה כְתוּבָּיָהּ. רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי לָא. 67b מִסְתַּבְּרָה בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָה כְּתוּבָּה. אֲבָל בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָה כְּתוּבָּה גּוֹבָה לְעוֹלָם. אָמַר לֵהּ. דְּרוּבָּה אָתָא מֵימַר לָךְ. אֲפִילוּ אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָה כְּתוּבָּה אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. מִילְתָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָֽמְרָה. בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה לְעוֹלָם. לֹא אָמַר אֶלָּא בַּעַל חוֹב. אֲבָל אִשָּׁה אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. אָמַר רִבִּי אָבִין. לֹא מִסְתַּבְּרָה אֶלָּא בְאִשָּׁה שֶׁאֵין לָה מְזוֹנוֹת. אֲבָל בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָה מְזוֹנוֹת אֲנִי אוֹמֵר. מִפְּנֵי מְזוֹנוֹתֶיהָ לֹא תָֽבְעָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אני אומר מפני מזונותיה. שזנין אותה והיא בושה מהן לא תבעה:

מילתא דר' אלעזר אמרה. כלומר ממילתא דר' אלעזר שמעינן נמי דאפילו יש לה שטר כתובה נמי מחלה דאמר רבי אלעזר בעל חוב גובה לעולם דלא שייך ביה מחילה ולא אמר אלא בעל חוב אבל וכו' כלומר וב''ח ע''כ בדנקיט שטרא בידי' דאי לאו הכי במאי גובה ואפ''ה קאמר אבל אשה אינה גובה אלא עד כ''ה שנה ש''מ אפי' בשיש לה שטר כתובה מיירי:

א''ל דרובה אתא מימר לך. לא היא אלא רבותא קאמרינן אפי' אשה שיש לה שטר כתובה שייך בה שפיר מחילה בכ''ה שנים:

לא מסתברא. הא דקאמרי חכמים דבכ''ה שנים מוחלת כתובתה. אם דוקא באשה שאין לה שטר כתובה אלא מתקנת חכמים היא גובה אבל אם יש לה שטר כתובה תהא גובה לעולם דאמרינן אלו מחלתה היתה מוסרת להן שטר הכתובה:

מחלה כתובתה. כלומר כנגד הטובה מחלה כתובתה ולדברי חכמים לאו בטובה תליא מילתא אלא במחילה לחוד ודוקא בבית אביה כדפרישית במתני'. א''נ האי עד כ''ה שנים מחלה כתובתה אדברי חכמים קאי דאמרי במחילה תליא מילתא וכל זמן שהיא בבית אביה:

גמ' בטובה שעשו לה שנשלטה נכסיה כחיי בעלה. כלומר הא דקתני שתעשה טובה היינו כפי הטובה שעשו לה נשלטת בנכסים כמו בחיי בעלה והיתה נושאת ונותנת לכל מי שתרצה ויש בטובה זו עד כ''ה שנים כנגד כתובתה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source