עַד כְּדוֹן כְּסָבוּר בּוֹ שֶׁהוּא עֲשִׂירִי וְקָרוּי עֲשִׂירִי. הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא תְשִׁיעִי וְקַרְייָן עֲשִׂירִי. חֲבֵרַייָה אָֽמְרִין. קָדַשׁ. רִבִּי יוּדָן אָמַר. לֹא קָדַשׁ. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לַחֲבֵרַייָה. אָֽמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי. אֵין אַתֶּם מוֹדִין. שֶׁתֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. אֵי אַתֶּם מוֹדִין בְּמִי שֶׁטָּעָה וְקָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלַעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וּלְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי שֶׁהוּא מְקוּדָּשׁ. וְאֵינָן מְקַבְּלִין מִינְּהוֹן. דִּלֹא כֵן יְתִיבוּנוֹן. מָה אַתֵּם מֵשִׁיבִין אוֹתָנוּ מִן דָּבָר שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ שֶׁלֹּא בְטָעוּת עַל דָּבָר שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בֵּין בְּטָעוּת בֵּין שֶׁלֹּא בְטָעוּת. כַּיי דָּמַר רִבִּי אִמִּי. עֲשִׁירֵי הֲווּ בִתְשׁוּבָה. אוֹ יֵיבָא כַּיי דָמַר רִבִּי נָסָא. כְּאֵינַשׁ דְּאִית לֵיהּ תְּרֵין טַעֲמִין וּמָתִיב חַד מִנְהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהאי דאמר רבי אמי עשירי הוו בתשובה. כלומר דדחי לה הש''ס דאין ראיה מזה דאפשר כהא דאמר רבי אמי עשירין היו בתשובות הרבה ומה שבחרו להם בראשונה אותה השיבו או כהאי דאמר רבי נסא כבן אדם שיש לו ב' טעמים על הדבר ומשיב את אחד מהן וכן בית הלל השיבו לבית שמאי מדבר אחר ולעולם תשובה זו ג''כ היו יכולים להשיב ולא מסייע להו לחברייא מידי:
על דבר שהוא קדוש בין בטעות בין שלא בטעות. כלומר ללמד על ההקדש שיהא קדוש אפילו בטעות והא כל מעשה הקדש אינם אלא בכונה אלא ע''כ מדלא השיבו להן כן ש''מ דמעשר בכונה נמי קדוש:
מה אתם משיבין אותנו מן דבר שהיה קדוש אלא בטעות. מן המעשר שאינו קדוש לפניו ולאחריו אלא בטעות:
מתניתא מסייע לחברייו. דבמתכוין נמי קדוש מדקתני אמרו להן ב''ש חי אתם מודים במי שטעה וכו' ואינון בית הלל מקבלין מינהון התשובה לענין זה דלא השיבו להם אלא מדבר אחר וש''מ דבזה מודים להן דבמעשר לעולם קדוש ואפילו במתכוין:
דלא כן. דאם לא כן אלא כרבי יודן שאינו קדוש אלא בטעות יתיבינון ב''ה לב''ש מגופא דמילתא:
עד כדון עד כאן לא שמענו אלא כשהיה בטעות שכסבור בו על התשיעי שהוא עשירי וקראוהו עשירי:
היה יודע בו שהוא תשיעי וקרייו עשירי. במתכוין מאי אם חלה עליו הקדושה ליקרב:
23a תַּמָּן תַּנִּינָן. קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלַעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וּלְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי. שְׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין. הַתְּשִׁיעִי נֶאֱכַל בְּמוּמוֹ וְהָעֲשִׂירִי מַעֲשֵׂר וְאַחַד עָשָׂר קָרַב שְׁלָמִים. יִהְיֶה קֹדֶשׁ. מְלַמֵּד שֶׁהַקְּדוּשָּׁה חָלָה עַל הַתְּשִׁיעִי וְעַל אַחַד עָשָׂר. יָכוֹל יִקְרְבוּ שְׁנֵיהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר בָּקָר. בָּקָר לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר. בֶּן בָּקָר לְהוֹצִיא אֶת הַתְּשִׁיעִי. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר וּלְהוֹצִיא תְּשִׁיעִי. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב מִיעֵט. שֶׁתִּימְצָא אוֹמֵר. אֵימָתַי הַקּוֹדֶשׁ עוֹשֶׂה תְמוּרָה לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו. הֲוֵי אוֹמֵר. לְאַחֲרָיו. מַרְבֶּה אֲנִי אַחַד עָשָׂר שֶׁהוּא אַחַר הַקְּדוּשָּׁה. וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַתְּשִׁיעִי שֶׁהוּא לִפְנֵי הַקְּדוּשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. סוף בכורות:
יהיה קדש. העשירי יהיה קדש כתיב ודרשינן יהיה לרבות את התשיעי ואת הי''א שהקדושה חלה עליהן:
יכול יקרבו שניהן. שלמים:
ת''ל בקר. אם מן הבקר הוא מקריב דכתיב בשלמים דריש בקר לרבות אחד עשר מן הבקר ולא כל הבקר להוציא את התשיעי שאינו קרב שלמים אלא נאכל במומו:
אחר שריבה הכתוב מיעט. שריבה ומיעט ולא מסר הכתוב אלא לחכמים כדי שתמצא אומר וכו':
הוי אומר לאחריו. כלומר אחר שהוא קדוש הוא דעושה תמורה דאם לא קדשו היאך עושה תמורה הלכך הכא נמי מרבה אני אחד עשר שיקרב שהוא אחר הקדושת העשירי:
משנה: מִי שֶׁנָּזַר בַּנָּזִיר וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת בְּהֶמְתּוֹ וּמְצָאָהּ שֶׁנִּגְנְבָה אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְנְבָה בְהֵמָה נָזַר הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְאִם מִשֶּׁנִּגְנְבָה בְהֵמָה נָזַר אֵינוֹ נָזִיר. זוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם אִישׁ הַמָּדִי כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִין מִן הַגּוֹלָה וּמָֽצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב אָמַר לָהֶם נַחוּם אִישׁ הַמָּדִי אִילּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לִיחָרֵב נוֹזְרִין הֱיִיתֶם. אָֽמְרוּ לוֹ לָאו וְהִתִּירָן נַחוּם אִישׁ הַמָּדִי. וּכְשֶׁבָּא דָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים אָֽמְרוּ כָּל שֶׁנָּזַר עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָזִיר וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ נָזִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זו טעות טעה נחום איש המדי שכשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בית המקדש חרב. והם נדרו קודם שחרב הבית והתירן מכח פתח זה ואמרו לו חכמים דנולד הוא והלכה כחכמים:
אם משנגנבה בהמה נזר. ואמר אלו הייתי יודע שנגנבו בהמותי לא הייתי נודר הרי זה פתח ויתירנו החכם:
הרי זה נזיר. ולא יתיר לו החכם בפתח זה דנולד הוי ואין פותחין בנולד:
מתני' ומצאה שנגנב'. ובשעה שנדר היו לו בהמות ואדעתא דהכי נדר שיקריב קרבנותיו מאותן הבהמות ועכשיו שמצא שנגנבו מתחרט מחמת זה על שנדר בנזיר:
הלכה: מִי שֶׁנָּזַר בַּנָּזִיר וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת בְּהֶמְתּוֹ כול'. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁרָאָה בְהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְאָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר עַל בְּהֵמָה זֹאת שֶׁעָֽבְרָה. אֲפִילוּ מִשֶׁנִּגְנְבָה בְהֵמָה נָזִיר. אִם כְּסָבוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְנִמְצָא שֶׁאֵין לוֹ. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הָיָה עָשִׁיר וְהֶעֱנִי תִּיפָּקַע מִמֶּנּוּ נְזִירוּתוֹ. אֲלָּא אָכֵן אֲנָן קַייָמִין. בָּאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר עַל בְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְתוֹךְ הַבַּיִת. וְהָלַךְ וּמִצָאָהּ שֶׁנִּגְנְבָה. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְנְבָה הַבְּהֵמָה נָזַר הֲרֵי זֶה נָזִיר. אִם מִשֶּׁנִּגְנְבָה הַבְּהֵמָה נָזַר אֵין זֶה נָזִיר. תַּלְמִידוֹהִי דְּרִבִּי חִייָה בַּר לוּלְייָנָא אָֽמְרִין. רִבִי יוּדָה שָׁאֵל. הֶחֱזִירוּהָ הַגַּנָּבִים בַּלַּיְלָה. לְמַפְרֵעַ חָזַר עָלַיו נְזִירוּתוֹ אוֹ מִכָּן וְלָבֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
החזירוה הגנבים בלילה. מהו אם למפרע חלה עליו נזירות ומונה משעה שנדר או מכאן ולהבא ומשעה שהחזירוה הוא דמונה. ולא איפשיטא:
אלא אכן אנן קיימין. שאומר על הבהמה שיש לי בתוך ביתי ומצאה שנגנבה קודם שנזר דבשעת קבלת הנדר לא היה דעתו אלא על הבהמה שהיא ברשותו וכיון דמצא שלא היתה ברשותו נדר טעות הוי:
כך אנו אומרים היה עשיר והעני תיפקע ממנו נזירותו. בתמיה וכי אם היה עשיר בשעת נזירותו והעני אח''כ נימא דפקע נזירותו בשביל שאין לו לקנות קרבנותיו:
אם. שטעה וכסבור שיש לו לקנות בהמה ונמצא אחר כך שאין לו ונגנבה דקאמר על המעות שמצא שאין לו במה לקנות ונגנבה בהמה ממנו:
אפילו משנגנבה בהמה נזיר. הוי שהרי בשעה שנדר לא היתה ברשותו ג''כ ואפ''ה נדר:
גמ' מה אנן קיימין. המתני' אם בשראה בהמה עוברת בשוק. והיה דעתו לקנות אותה ואמר הריני נזיר על מנת שאקריב בהמה זו שעברה ואח''כ נודע לו שנגנבה ולא מצא לקנותה:
תַּנֵּי. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִין עָלוּ בִימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מְצָאוֹ לָהֶן פֶּתַח. וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים לֹא מְצָאוֹ לָהֶן פֶּתַח. אָתָא גַבֵּי יַנַּאי מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ. אִית הָכָא תְּלַת מְאָווָן נְזִירִין בְּעֵיי תְּשַׁע מְאָווָן קָרְבָּנִין. הַב אַתְּ פַּלְגָּא מִן דִּידָךְ וַאֲנָא פַלְגָּא מִן דִּידִי. שְׁלַח לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין. אֲזַל לִשְׁנָא בִישָׁא אָמַר לֵיהּ. לָא יְהַב מִדִּידֵיהּ כְּלוּם. שָׁמַע יַנַּאי מַלְכָּא וְכָעַס. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וְעָרַק. לִבְתַר יוֹמִין סָֽלְקִין בְּנֵי נַשׁ רַבְרְבִין מִמַּלְכוּתָא דְפָרַס. אָֽמְרוּ לֵיהּ. נְהִירִין הֲוִינָן דַּהֲוָה חַד גַּבְרָא סָב וַהֲוָה אֲמַר קוֹמֵינָן מִילִּין דְּחָכְמָה. תַּנִּי לוֹן עוּבְדָּא. אָֽמְרוּ לוֹן שְׁלַח אַייְתִיתֵיהּ. שָׁלַח יְהַב לֵיהּ מִילָּה וְאַייְתִיתֵיהּ. אָתָא יְתַב לֵיהּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְּתָא. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה אַפְלֵיתָה בִּי. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא אַפְלִיתִי בָּךְ. אַתְּ מִמָּמוֹנָךְ וַאֲנָא מִן אוֹרַייְתִי. דִּכְתִיב כִּי בְצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכֶּסֶף. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה עָרַקְתְּ. אֲמַר לֵיהּ. שְׁמָעִית דְּמָרִי כְעַס עָלַי וְקַייְמִית הָדֵין קְרָא חֳבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם. וּקְרָא עִלּוֹי. וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה יָתַבְתְּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְתָא. אֲמַר לֵיהּ. בְּסִיפְרָא דְּבַר סִירָא כְתִיב. סַלְסְלֶיהָ וּתְרוֹמְמֶךָ וּבֵין נְגִידִים תּוֹשִׁיבֶךָ. אֲמַר לֵיהּ. הַב כַּסָּא וְנִיבְרִיךְ. יָבוּן לֵיהּ כַּסָּא וָמַר. נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵירָיו. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נֵימוֹר. עַל הַמָּזוֹן שֶׁלֹּא אָכַלְנוּ. אֲמַר. יֵיבוּן לֵיהּ וְיֵיכוּל. יָבוּן לֵיהּ וְאָכַל. וְאָמַר. נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. חֲלוּקִין עַל שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. עַל הָרִאשׁוֹנָה. רִבִּי בָּא אָמַר עַל הַשְּׁנִייָה. מֻחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה. תָּמֵּן צְרִיכָה לֵיהּ וָכָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ. הֵּן דִּצְרִיכָא לֵיהּ כְּרַבָּנִן. הֵן דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנֵּי. עָלָה הֵיסֶב וְטִבֵּל עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶן כְּזַיִת דָּגָן מְזַמְּנִין דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו עַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת דָּגָן. דְּתַנֵּי. שְׁנַיִם בַּפַּת וְאֶחָד בַּיָּרָק מְזַמְּנִין. מַתְנִיתָה דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' דרשב''ג. וכרבי ירמי' דס''ל הכי אליבא דרשב''ג:
דתני. והא דתני בברייתא שנים בפת ואחד בירק מזמנין ומשמ' דכולן שוין ואפילו אותו שאכל ירק מזמן עליהן:
הן דפשיטא ליה. הכא דאין חלוקין עליו ויכול הוא להוציא אחרים אע''פ שלא אכל כזית דגן כרשב''ג הוא דס''ל הכי:
הן דצריכא ליה כרבנן. מאי דקמיבעיא ליה לרבנן הוא כדקתני בברייתא דלקמיה היסב עמהן וטבל בציר אע''פ שלא אכל כזית דגן מזמנין דברי חכמי' ומיבעיא ליה לרבי ירמי' אם האי מזמנין לצירוף קאמר שמצרפין אותו לג' או אפילו הוא מזמן עליהם להוציאן י''ח:
מחלפא שיטתיה דרבי ירמיה. על הא דקאמר רבי ירמיה בפרק שלשה שאכלו קאי דהתם גרסינן לעיל מינה רבי ירמיה בעי אותו שאכל ירק מהו שיברך והתם צריכא ליה לרבי ירמיה דמספקא ליה אם מוציא הוא אם לאו והכא פשיטא ליה דקאמר אין חביריו חלוקין אלא על הראשונה אבל בשניה כדין עשה:
על השניה. אף על השניה חלוקין הם שאינו יכול להוציא אחרים עד שיאכל כזית דגן:
על הראשונה. הם חלוקין שאמר ברוך שאכל ינאי ואע''פ שלא אכל עמהם כלל והא קי''ל דאינו מוציא אחרים אא''כ נתחייב גם הוא:
חלוקין. חביריו על שמעון בן שטח:
ומה נימור. וכי היאך אומר אם נברך על המזון שלא אכלנו שהרי לא אכלתי כלום ויאמר המלך יתנו לו לאכול ומשמע דלא אכל פת אלא ירק שהרי לא נטל ידיו ואפ''ה בירך להוציא אחרי' כדלקמן:
עד כדון את בקשיותך. עודך מחזיק בקשיות ערפך לחזור ולהתל בי:
ואנא מן אורייתי. שמצאתי להם פתח להתירם ולא היו צריכים לקרבן והרי נתתי להם כמותך:
למה אפליתה בי. מפני מה התלת בי לומר שאתה תתן החצי:
שלח יהב ליה מילה. נתן לו איזה דבר לסימן להבטיחו שלא יעשה עמו רעה. ובב''ר פרשה מקץ גריס אמר לאחתיה שלח בתריה ואייתיתי'. לאחותו של שמעון בן שטח ואשתו של ינאי היתה אמרה ליה הב לי מילא ושלחה ואייתיתיה:
נהירין. זכורין אנו כשהיינו אצלך היה כאן זקן א' שאמר לנו דברי חכמה וסיפר להן המלך המעשה בשביל מה ברח ואמרו לו רצוננו שהמלך ישלח אחריו להביאו:
אזל לישנא בישא. הלך המלשין לפני המלך וא''ל לא נתן שמעון בן שטח משלו כלום:
תשע מאוון קרבנין. לכל אחד ג' קרבנות חטאת עולה ושלמים:
עלו. לירושלים ולמאה וחמשים מצא להן שמעון בן שטח פתח להתירן:
זוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם אִישׁ הַמָּדִי. מַה טָעָה. שֶׁפָּתַח לָהֶם 23b בְּנוֹלָד. אָמַר לָהֶם נַחוּם אִישׁ הַמָּדִי. אִילּוּ הָיִיתֶם יוֹדְעִין שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לִיחָרֵב נוֹדְרִין הָיִיתֶם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הֲוָה צָרִיךְ מֵימַר לוֹן. לֹא הָיִיתֶם יוֹדְעִין שֶׁכְּבָר נִתְנַבְּאוּ הַנְּבִיאִים לָכֶם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לִיחָרֵב. לֹא הֲוָות כְּנוֹלָד. אָמַר לוֹן רִבִּי הִילָא. עוֹד הוּא כְּנוֹלָד. יָֽכְלִין הֲווֹן מֵימַר. יָֽדְעִין הֲוֵינָן. אֶלָּא הֲוֵינָן סָֽבְרִין דְּמִילַּייָא רְחִיקִין. הֶחָזוֹן אֲשֶׁר הוּא חוֹזֶה לְיָמִים רַבִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זו טעות וכו'. מפרש לעיל בפרק ט' דנדרים וע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source