מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא כֹּהֵן גָּדוֹל לִנְשִׂיאוּת כַּפָּיִם. גַּבִּילָה אֲחוֹי דְרִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִטָּמֵא הוּא כֹהֵן לִנְשִׂיאוּת כַּפָּיִם. שָׁמַע רִבִּי אָחָא וְאָמַר. אֲנָא לָא אֲמָרִית לֵיהּ כְּלוּם. חָזַר וָמַר. אוֹ דִילְמָא לָא שָׁמַע מִינִּי אֶלָּא כְיַי דָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי אֶלִיעֶזֶר. כָּל כֹּהֵן שֶׁעוֹמֵד בַּכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וְסָבַר מֵימַר שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. 34a אֲנָא לָא אֲמָרִי לֵיהּ. אַייְתוּנֵיהּ וַאֲנָא מַלְקֵי לֵיהּ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
חזר. רבי אחא ואמר או דילמא שזה גרם לו לטעות ולהעיד שקר בשמי שלא שמע ממני אלא כהא דא''ר יודה בן פזי שאמרתי בשמו כל כהן שאינו נושא כפיו עובר בעשה דכה תברכו והיה סבור גבילה מימר שמצות עשה דנשיאות כפים דוחה למצות לא תעשה דטומאה אבל אנא לא אמרי ליה בהדיא כן וטעות גדול הוא זה הביאו אותו ואנא מלקי ליה שאמר דבר שלא שמע מעני:
גבילה. שם חכם:
מהו שיטמא כהן גדול. כהן שהוא גדול וראוי לנשיאות כפים ויש טומאה בבהכ''נ אם מותר לשהות שם בשביל לישא את כפיו:
רִבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יָתִיב מַתְנֵי בִכְנִישְׁתָּא מְדַרְתָּא דְקֵיסָרִין וַהֲוָה תַמָּן מֵיתָא. הִגִּיעַ עוֹנַת נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. לָא שָׁאֲלוּן לֵיהּ. עָֽנְתָא דְמֵיכְלָא אָתָא וְשָׁאֲלוּן לֵיהּ. אָמַר לוֹן. עַל נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם לָא שְׁאַלתּוֹן לִי וְעַל מֵיכְלָא שְׁאִילתּוּן יָתִי. כַּד שָֽׁמְעִין כֵּן הֲוָה כָל חַד וְחַד מִינְּהוֹן שְׁמַט גַּרְמֵיהּ וַעֲרַק.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
לא שאלון ליה. אם מותר להפסיק מלימוד ולשהות שם בשביל נשיאות כפים וכשהגיע זמן האכילה אתו ושאלון ליה אם יפסיקו מלימודם ולילך לאכול מפני שכשיפסיקו יהיה אל איסור טומאה עליהן וכעס עליהם שבתחלה לא שאלו אותו להפסיק בשביל נשיאות כפים ועכשיו בשביל האכילה שואלים אם להפסיק וכששמעו זה השמיט כל א' א''ע וברח ויצא מבהכ''נ לאכול:
והוה תמן מיתא. ולא יצאו התלמידים שהיו לומדים בתורה וסברין שמותר ליטמאות בשביל ת''ת:
אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מִיטָּמֵא כֹהֵן לִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ. כַּד סְלַק דִּוֹקְלֵיַנוֹס מַלְכָּא לְהָכָא חָמוּן לְרִבִּי חִייָה מִיפְסַע עַל קִבְרַייָא דְּצוֹר בְּגִין מֵיחְמִינֵיהּ. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִצְוָה לִרְאוֹת גְּדוֹלֵי מַלְכוּת. לִכְשֶׁתָּבוֹא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד יְהֵא יֹדֵעַ לְהַפְרִישׁ בֵּין מַלְכוּת לְמַלְכוּת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מיטמא כהן לראות המלך. אפי' למלכי עכו''ם כדלקמן שאם יזכה למלכות בית דוד ידע להבחין בין מלכות למלכות:
מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא לִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. רִבִּי יָסָא שָׁמַע דְּאָתַת אִימֵּיהּ לְבוֹצְרָה. אָתָא וְשָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָהוּ לָצֵאת. אָמַר לֵיהּ. מִפְּנֵי סַכָּנַת דְּרָכִים צֵא. וְאִם בִּשְּׁבִיל כְּבוֹד אִמְּךָ אֵינִי יוֹדֵעַ. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עוֹד הִיא צְרִיכָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. אַטְרַח עֲלוֹי וְאָמַר. גָּמַרְתָּ לָצֵאת תָּבוֹא בְשָׁלוֹם. שָׁמַע רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר. אֵין רְשׁוּת גְּדוֹלָה מִזֹּאת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מהו שיטמא אדם לכבוד אביו ואמו. בחייהן כדי לכבדן אם מותר לילך אפילו במקום טומאה ובטומאת ארץ העמים מיירי דאלו בטומאה דאורייתא בהדיא תנן בפרק אלו מציאות אם אמר לו אביו היטמא אל ישמע לו:
מהו לצאת. לח''ל ולקבל פניה ורבי יוחנן היה מסופק בשאלתו וא''ל אם מפני סכנת דרכים שהיא צריכה לך שתהיה לעזר לה מפני הסכנה צא ואם לא צריכה לכך אלא בשביל כבודה בלבד איני יודע אם מותר:
עוד היא צריכה לרבי יוחנן. כלו' אע''פ ששמענו שאמר לו רבי יוחנן גמרת בדעתך לצאת תבוא בשלום עדיין הדבר בספק אצל רבי יוחנן אלא מפני שהטריחו ר' יסא בדברים הרבה אמר לו כן:
שמע רבי אלעזר ואמר אין רשות גדולה מזאת. כיון שבירכו אין לך נתינת רשות גדולה מזאת ולא מפני שהטריחו בדברים אמר לו כן:
מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא אָדָם לִכְבוֹד הָרַבִּים. תַּנִּי הָיוּ שְׁנֵי דְרָכִים מַתְאִימוֹת. אַחַת רְחוֹקָה וּטְהוֹרָה וְאַחַת קְרוֹבָה וּטְמֵיאָה. אִם הָיוּ הָרַבִּים הוֹלְכִין בָּֽרְחוֹקָה הוֹלֵךְ עִמָּהֶן. וְאִם לָאו הוֹלֵךְ בַּקְּרוֹבָה מִפְּנֵי כְבוֹד הָרַבִּים. עַד כְּדוֹן בְּטוּמְאָה שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶן. וַאֲפִילוּ בְּטוּמְאָה שֶׁהוּא מִדְּבַר תוֹרָה. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי זְעִירָא. גָּדוֹל כְּבוֹד הַבִּרְיוֹת שֶׁדּוֹחֶה לְמִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה שָׁעָה אַחַת. הָדָא אָֽמְרָה וַאֲפִילוּ טוּמְאָה שֶׁהָיָה מִדְּבַר תּוֹרָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מן מה דאמר ר''ז גדול כבוד הבריות שדוחה למצות ל''ת. והיא קבורת מת מצוה דוחה ל''ת שבתורה ושמעינן דכבוד הבריות דוחה אפילו טומאה מד''ת:
ואפי' בטומאה שהוא מד''ת. אם מותר מפני כבוד הרבים:
עד כדון בטומאה שהוא מדבריהן. כגון דרך ארץ העמים או בבית הפרס:
היו שני דרכים מתאימות. כלומר שתיהן פורשות זו מזו מדרך אחד:
מהו שיטמא אדם לכבוד הרבים. שהולכין עמו לנחמו והכי משמע בשמחות שם:
רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יוֹסֵי גְלִילִיָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא. אֵין שׁוֹאֲלִין הֲלָכוֹת לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁלְּמֵת. וְהָא רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יַנַּיי קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. הִקְדִּישׁ עוֹלָתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת. וַהֲוָּה מְגִיב לֵיהּ. אָמַר. כַּד הֲוָה מַסְקִין לֵיהּ לְסִדְרָא. וְהָא רִבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי שּׁמְעוֹן וּדְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק והוּא מְגִיב לֵיהּ. אָמַר. כַּד הֲוָה רָחִיק הֲוָה מְגִיב לֵיהּ. כַּד הֲוָה קָרִיב לָא הֲוָה מְגִיב לֵיהּ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אין שואלין הלכות לפני מטתו של מת. משום דהוי לועג לרש:
והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי. לפני מטתו של רבי שמעון דין הזה אם הקדיש עולתו שהוא קרבן מזבח לבדק הבית מהו אם נתפסת הקדושה הואיל וקדשי המזבח הוא:
אימר כד הוה רחיק. מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא:
והוא מגיב ליה. ורבי ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו:
ומשני אימר כד הוו מסקין ליה לערסיה דר''ש לסידרא. לסדר והכבוד שעשו לו היה כלומר שנא בפני מטתו ממש היה המעשה:
תַּנִּי הַכַּתָּפִים אֲסוּרִים בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל שֶׁמָּא יִפְסֹק סַנְדָּלוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן וְנִמְצָא מִתְעַכֵּב מִן הַמִּצְוֹת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
הכתפים. נושאי המטה:
רִבִּי זְעִירָא שְׁמַע בְּדִיבּוּרֵיהּ. אָתוּן בָעֵיי מִיזְקְפוּנֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ אִיעָנֵי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַהוּ אָכֵן. אָמַר לוֹן. לָהֶן דְּתַנִּינָן וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ר' זעירא שרע בדיבוריה. נפסק בתוך דיבורו והתחיל לגמגם בלשונו מלשין או שרוע:
אתון. ובאו לזקפו ולהחזיקו ומצאוהו מעונה ונחלש ואמרו לו מהו זה שנחלשת כך וא''ל להן דתנינן באלו העניני' של מיתה ונתתי הדברים אל לבי כדכתיב והחי יתן אל לבו וגוע כחי וחלש עלי לבי:
הַמּוֹצֵא מֵת מִצְוָה הֲרֵי זֶה מִיטַּפֵּל בּוֹ וְקוֹבְרוֹ בִּמְקוֹמוֹ. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶּׁמְּצָאוֹ חוּץ לִתְחוּם. אֲבָל אִם מְצָאוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם הֲרֵי זֶה מֵבִיאוֹ בִּמְקוֹם הַקְּבָרוֹת וְקוֹבְרוֹ.
Traduction
Si l’on trouve un cadavre abandonné, que par piété chacun doit enterrer, on doit aussitôt se mettre à l’œuvre et l’enterrer à la place qu’il occupe. Toutefois, c’est seulement vrai lorsqu’on a trouvé ce cadavre hors de la limite shabatique d’une ville; mais si c’est à l’intérieur de cette limite, on devra apporter ce cadavre au cimetière et l’y enterrer.
Pnei Moshe non traduit
וקוברו במקומו. דמת מצוה קנה מקומו וזה אחד מן התנאים שהתנה יהושע בא''י:
אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. כָּךְ הָֽיְתָה תְּחִילַּת תַּשְׁמִישִׁי לִפְנֵי חֲכָמִים. פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָאתִי מֵת מִצְוָה וְנִיטְפַּלְתִי בוֹ כְּאַרְבָּעַת מִיל עַד שֶׁהֵבֵאתִיו לִמְקוֹם הַקְּבָרוֹת וּקְבַרְתִּיו. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאֵצֶל רִבִּי יְהוֹשֻׁעֵ אָמַרְתִּי לָהֶם אֶת הַדָּבָר. אָֽמְרוּ לִי. עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהָיִיתָ פוֹסֵעַ מַעֲלִין עָלֶיךָ 34b כְּאִילּוּ שָׁפַכְתָּ דָּמִים. אָמַרְתִּי. אִם בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְכַּוַונְתִּי לִזְכוּת נִתְחַייַבְתִּי. בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא נִתְכַּוַונְתִּי לִזְכוּת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא וָזְתִּי מִלְּשַׁמֵּשׁ חֲכָמִים. הוּא הָיָה אוֹמֵר. דְּלָא שִׁימֵּשׁ חֲכִימַיָּא קְטָלָא חַייָב.
Traduction
R. aqiba raconte quelle a été la cause première pour laquelle il s’est mis à servir les sages (222)''Semahot ch. 4, 34; Derekh ereç Zouta, ch. 8.'': ''Un jour, me trouvant sur la grande route, j’ai vu un cadavre abandonné; je l’ai transporté pendant un espace de quatre milles, jusqu’à ce qu’arrivée au cimetière j’aie pu enfin l’enterre. En rencontrant R. Eliézer et R. Josué, je leur dis ce qui s’était passé. Pour chaque pas que tu as accompli inutilement, me répondirent-ils, tu t’es rendu pour ainsi dire aussi coupable qu’un assassin (de n’avoir pas enterré ce mort sur place). Je me suis alors écrié: si au moment où j’avais l’intention de bien faire je me suis rendu coupable, combien dois-je l’être lorsque je ne me suis pas appliqué à bien faire! Depuis ce moment, je n’ai plus négligé d’écouter les enseignements des savants''. R. aqiba aussi a formulé le même principe en ces termes: Celui qui ne sert pas les sages (ne suit pas leurs cours) est passible de la peine de mort
Pnei Moshe non traduit
כך היתה תחילת תשמישי לפני חכמים. בשביל מעשה זו שבאת לידי נתתי אל לבי להיות משמש חכמים ולומד תורה:
מעלין עליך כאלו שפכת דמים. שמת מצוה קנה מקומו ויש נחת להנפש כשהגוף נקבר במקומו:
נתחייבתי. מחמת חסרון הדעת בשעה שלא נתכוונתי לזכות ובאתי לידי טעות עאכ''ו:
קטלא חייב. שלפעמים מחסרון ידיעה יכשל בדברים שחייב עליהם מיתה:
מֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶפִילוּ שָׂדֶה מָלֵא כּוּרְכְּמִין. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. אֵימָתַי. בַּזְּמַן שֶׁמְּצָאוֹ בַּשָּׂדֶה. אֲבָל אִם מְצָאוֹ בַּדֶּרֶךְ קוֹבְרוֹ אוֹ לִימִין הַדֶּרֶךְ אוֹ לִשְׂמֹאל הַדֶּרֶךְ. שְׂדֵה בוּר וּשְׂדֵה נִיר. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה בוּר. שְׂדֵה נִיר וּשְׂדֵה זֶרַע. קוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּשְׂדֵה נִיר. שְׂדֵה כֶרֶם וּשְׂדֵה זֶרַע. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה זֶרַע. שְׂדֵה כֶרֶם וּשְׂדֵה אִילָּן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶרֶם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה אִילָּן. מָאן דְּאָמַר. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶרֶם. אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָּן לֹא מִפְּנֵי אֹהֵל הַמֵּת. מָאן דְּאָמַר. בִּשְׂדֵה אִילָּן. אֲבָל בִּשְׂדֵה כֶרֶם לֹא מִפְּנֵי הֶכְשֵׁר בְּצִירָה. הֶחֱלִיף. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַטַמֵּא אֶת אַדְמָֽתְךָ. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בּוּר. שְׁתֵּיהֶן נִיר. שְׁתֵּיהֶן זֶרַע. קוֹבֵר בְּאֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה.
Traduction
. Un cadavre abandonné acquiert la place qu’il occupe (comme sépulture) dans un rayon de quatre coudées, fût-ce dans un champ entièrement consacré à du safran, croco''; car à cette condition, Josué a remis la Terre-Sainte en partage aux Israélites (223)V. B., Baba Qama 81b.. Toutefois, cette prise de possession est seulement vraie lorsqu’un cadavre se trouve abandonné dans un champ; mais si c’est sur une grande route, on l’enterrera, soit à droite, soit à gauche de la route. Si d’un côté il y a un champ en friche, et de l’autre un champ labourable, on l’enterrera dans le champ en friche (sans causer de préjudice); s’il faut choisir entre un champ labourable et un autre déjà ensemencé, on l’enterrera dans le premier; s’il faut choisir entre un champ contenant de la vigne et un autre semé de blé, on l’enterrera dans le champ ensemencé (de valeur moindre); enfin, s’il faut choisir entre une vigne et un potager, selon les uns, on enterrera ce cadavre dans le champ planté de vigne; selon d’autres, on l’enterrera dans un potager. La première opinion, disant de l’enterrer dans la vigne et non au potager, formule cet avis, de crainte que la jonction des branches d’arbres forme comme une tente au-dessus du cadavre (et rende l’espace impur). L’opinion contraire est d’avis d’enterrer ce cadavre au potager, on dans la vigne, éprouvant plutôt la crainte qu’au moment de la vendange, par suite du dépôt de paniers avec raisins, il y ait une propagation d’impureté par les fruits humides. En cas d’interversion (si l’on a enseveli le mort dans un champ à préserver), R. Imi dit au nom de R. Simon b. Lakish que l’on transgresserait la prescription négative (Dt 21, 23), de ne pas rendre le sol impur. Si les deux champs (voisins du mort) sont en friche, ou tous deux labourables, ou tous deux ensemencés, on pourra ensevelir le mort dans n’importe lequel des deux.
Pnei Moshe non traduit
קוברו בשדה זרע. שהכרם משובחת מן זרע התבואה:
משום לא תטמא את אדמתך. שהיה לו לקוברו במקום שתקנו חכמים:
החליף. אם החליף בכל אלו שאמרנו וקברו בשדה ניר במקום שהיה שם שדה בור וכן כלן:
מפני הכשר בצירה. דקי''ל הבוצר כרמו לגת הוכשר לקבל טומאה ושמא לא יהא נזהר מהטומאה אשר שם:
מפני אהל הטומאה. שלא יהיו ענפי האילן מאהילין על הטומאה ופעמים שיכנס הכהן לשם רחוק מן הקבר ולא יהא נזהר מפני האהל:
ושדה ניר. חרושה:
אפילו שדה מלא כרכום. קוברו בתוך ד' אמות של מקומו:
כֹּהֶן וְלֵוִי יִטַּמֵּא לֵוִי. לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל יִטַּמֵּא יִשְׂרָאֵל. וְלֹא הוּא לֵוִי הוּא יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אָבִין. בִּשְׁעַת דּוּכָן שָׁנִינוּ. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר שֶׁיִּטַּמָּא נָזִיר וְאַל יִטָּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל. וּמוֹדֶה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר שֶׁיִּטַּמָּא נָזִיר וְאַל יִטָּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִקְדִּישׁוֹ אָבִיו מֵרֶחֶם. זוֹ תוֹרָה וְזוֹ אֵינָהּ תּוֹרָה. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. אַתְיָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ תָּדִיר קוֹדֵם. כֵּן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ תָּדִיר קוֹדֵם. נְזִיר שְׁלֹשִׁים וּנְזִיר מֵאָה. יִטַּמָּא נְזִיר שְׁלֹשִׁים. נְזִיר מֵאָה וּנְזִיר עוֹלָם. יִטַּמָּא נְזִיר מֵאָה. נְזִיר עוֹלָם וּנְזִיר נְזִירוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּוּ. יִטַּמָּא נְזִיר עוֹלָם. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּוּ. יִטַּמָּא נְזִיר נְזִירוֹת. מָאן דְּאָמַר. יִטַּמָּא נְזִיר עוֹלָם. הָא נְזִיר נְזִירוֹת לֹא. מִפְּנֵי שֶׁתִּגְלַחְתּוֹ מְרוּבָּה. מָאן דְּאָמַר. יִטַּמָּא נְזִיר נְזִירוֹת. וּנְזִיר עוֹלָם לֹא. מִפְּנֵי שֶׁקָּרְבְּנוֹתָיו מְרוּבִּין. הֶחֱלִיף. ייָבֹא כְהָדָא דְאָמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַטַמֵּא אֶת אַדְמָֽתְךָ. וָכָא כֵן.
Traduction
Si un cohen et un lévite trouvent ensemble un tel mort, le lévite seul devra se rendre impur; si un lévite et un simple israélite le voient ensemble, l’israélite seul fera l’enterrement. -Mais au point de vue de la pureté, ne sont-ils pas égaux? Il s’agit, dit R. Abin, du moment où le lévite va prendre son service au temple (224)Cf. J., (Horayot 3, 7) ( 48b).. Les sages reconnaissent, d’accord avec R. Eliézer (225)C'est l'opinion d'une Braïtha, opposée à notre Mishna., que si un grand prêtre en même temps qu’un Nazir trouvent un tel mort, le Nazir seul devra se rendre impur, et non le grand prêtre (dont le degré de sainteté est supérieur); par contre, il y a désaccord entre eux lorsqu’un simple Cohen et un Nazir trouvent un tel mort (en ce cas, R. Eliézer prescrit que le Cohen se rend impur, non le Nazir; selon les autres sages au contraire, le Nazir se rendra impur, non le Cohen). -Pourquoi les autres sages attribuent-ils une sainteté supérieure au Cohen en raison de sa naissance? Ne peut-il pas arriver qu’il se trouve un Nazir voué à l’abstinence par son père dès le sein maternel? -C’est que, pour le Cohen, il y a consécration de par la Loi, tandis que pour le Nazir c’est une désignation humaine. R. Houna dit au nom de R. Joseph: L’avis exprimé dans notre Mishna par R. Eliézer est conforme à celui de l’école de Shammaï, qui a dit (226)''Cf. J., (Berakhot 8, 1); (Pessahim 10, 2); (Yoma 7, 2); (Taanit 4, 2).'': lorsqu’il se présente concurremment un cas de fréquence et un cas de sainteté, c’est le cas de la fréquence qui prédomine; de même ici, R. Eliézer dit que l’on se trouve en présence d’un cas fréquent (celui du Nazir, qui peut exister chez tous, soit de simples israélites, soit des cohanims), et d’un cas de sainteté (le représentant de race sacerdotale); par conséquent, le cas le plus fréquent aura la prééminence (et le Nazir ne devra pas se rendre impur). – Si deux personnes qui trouvent un tel mort, l’un est un Nazir voué à une abstinence de trente jours, et l’autre l’est pour cent jours, le premier seul devra se rendre impur, non le second; si des deux personnes, l’une a fait vœu de s’abstenir cent jours et l’autre a prononcé des vœux à perpétuité, le premier seul devra se rendre impur, non le second. Si, des deux personnes, l’une est consacrée pour toujours et l’autre l’est pour un grand nombre de fois (ce qui, au fond, revient au même): selon les uns, celui qui est consacré à perpétuité devra seul se rendre impur; selon d’autres, le second qui a contracté beaucoup d’engagements se rendra seul impur. La première opinion, disant que le Nazir à perpétuité devra de préférence se rendre impur, a pour motif que le compagnon engagé pour un grand nombre de fois offre le plus souvent ses sacrifices (et il comporte, par suite, un degré supérieur de sainteté); la seconde, disant que le Nazir maintes fois engagé devra seul se rendre impur, a pour motif que l’autre Nazir engagé à perpétuité se fait raser plus souvent (et sa sainteté en est d’autant plus élevée). En cas d’interversion des rangs déterminés, on lui appliquera ce qu’a dit R. Imi au nom de R. Simon b. Lakish, que c’est transgresser un précepte négatif (ibid.), de ne pas rendre le sol impur (applicable aussi aux hommes).
Pnei Moshe non traduit
כהן ולוי. שמצאו מת מצוה יטמא לוי ובשעת הדוכן קאמר כדלקמי' ואפ''ה אל יטמא הכהן שמוזהר על הטומאה:
ולא הוא לוי הוא ישראל. הא לענין טומאה שניהן שוין:
בשעת דוכן. שהלוים עומדים על הדוכן ואומרים שיר והלכך יטמא ישראל ולא יתבטל הלוי מן השיר:
מודין חכמים לרבי אליעזר. על ברייתא דמס' שמחות קאי דגרסינן שם סי' ל''א ר''א אומר יטמא כהן ואל יטמא נזיר וחכמים אומרים יטמא נזיר ואל יטמא כהן הדיוט וקאמר הש''ס דהאי ברייתא פליגא על מתני' דפליגי נמי בכ''ג והאי ברייתא סברה דבכ''ג כ''ע לא פליגי שיטמא נזיר דקדושת כ''ג עדיפא ולא פליגי אלא בכהן הדיוט. מודין כו' ומודה רבי אליעזר. יתור לשון הוא וכלומר דכ''ע מודים בהא:
הגע עצמך. אטעמייהו דחכמים פריך שזה קדושתו קדושת עולם והגע עצמך שהקדישו אביו מרחם לנזיר כשמשון והוי נמי קדושתו קדושת עולם. זו תורה. קדושת כהן מן התורה היא וזו אינה תורה דמה שאביו מדיר בנו בנזיר אינה אלא הלכה או לחד מ''ד לגמרי מדרבנן הוא:
תדיר ומקודש תדיר קודם. כהן קרוי מקודש ונזיר תדיר מפני שנוהג בכל בין בכהן בין בישראל והוא קודם למקודש ולפיכך ס''ל יטמא כהן ואל יטמא נזיר:
יטמא נזיר שלשים. שאין קדושתו כמו של נזיר מאה:
נזיר עולם. שנזר נזירות עולם סתם ונזיר נזירות שנזר נזירות הרבה והוי נמי נזיר עולם כדאמרינן בפ''ק הרי עלי כשער ראשי כו' אלא שזה מגלח אחת לשלשים יום ונזיר עולם אינו מגלח אלא אחת לי''ב חדש:
ה''ג מאן דאמר יטמא נזיר עולם הא נזיר נזירות לא מפני שקרבנותיו מרובין. שנזיר נזירות מגלח כל ל' יום ומביא קרבן הא נזיר עולם לא וקדושת נזיר נזירות עדיפא:
מאן דאמר יטמא נזיר נזירות ונזיר עולם לא מפני שתגלחתו מרובה. שתגלח' של נזיר נזירות מרובה ונזיר עולם אינו אלא מיקל בתער פעם אחת לי''ב חדש ובהא קדושת נזיר עולם עדיפא:
החליף. החליפו כל אלו וטימאו שלא כסדר שאמרנו יבוא כהדא דאמר רבי אמי לעיל שעובר משום לא תטמא והכא נמי כן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source