מָנָה ו̇ חֳדָשִׁים וְנִיטְמָא מוֹנֶה עֹד ו̇ חֳדָשִׁים אוֹ חוֹזֶר וּמוֹנֶה י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁעָֽבְרוּ עָלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וְנִיטְמָא. רִבִּי מָנִי בָּעֵי. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ שְׂעָרוֹ בְּרַם מִי מַתִּירוֹ לְגַלֵּחַ. הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר ב̇ יָמִים. נְזִיר עוֹלָם נָזִיר מִכְּבָר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר ב̇ יוֹם. נְזִיר עוֹלָם נָזִיר מִכְּבָר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ נָזִיר. אוֹ מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ נִיטְמָא וְאֵין לוֹ מֵהֵיכָן לִסְתּוֹר אֵינוֹ נָזִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
מאחר שיש בידו לגלח. מי אמרינן דמאחר שיש בידו לגלח בתוך נזירות עולם כדתנן מיקל בתער והוי כמי שיש להן הפסק וכיון דאפשר לאפסקינהו חל עליה נזירות עולם מיד ולאחר עשרים מונה נזירות של שלשים ומגלח או דילמא מאחר שאילו נטמא בתוך נזירות עולם ואין לו מהיכן לסתור דבנזירות עולם לא שייכא סתירה ואם כן הוי כמי שאין להן הפסק והכא כיון דאי אפשר ליה בלא הפסק לא חיילא עליה נזירות עולם עד שישלים נזירותו לאחר עשרים יום והדר הוי נזיר עולם ובהנך עשרים קמאי מותר ביין ובתגלחת וטומאה ולא איפשיטא:
הריני נזיר לאחר כ' יום. אם קיבל עליו סתם נזירות לאחר עשרים יום ונזיר עולם מכבר כלומר ונזיר עולם מעכשיו מהו אם חיילא עליה נזירות עולם מהשתא או לא:
ר' מנא בעי. הקשה על זה דמאי מספקא ליה הא מכיון שלא קידש שערו בדם הקרבן מי מתירו לגלח הרי אין לו לגלח עד שיביא קרבנותיו כדתנן לקמן פ''ו וא''כ עדיין אינו ראוי לגילוח הוא:
השלים נזירותיו. בעיא אחריתא היא ואנזיר דעלמא קאי אם השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שנטמא מהו אם סותר הוא את הכל הואיל ועדיין לא גילח או דילמא כיון שכבר השלים וראוי הוא לגילוח אינו סותר:
מנה ו' חדשים. ובעי הש''ס בהא דאמרינן דנזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש ואם מנה ו' חדשים ונטמא מהו אם אמרינן דלא הוי כנזירות מפורש ואינו סותר את הכל אלא מונה עוד ו' חדשים ומגלח או דאמרינן דדמי לסתם נזירות או לזמן מפורש וסותר את הקודמין וחוזר ומונה י''ב חדש ולא איפשיטא:
מִן הָכָא הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ. רִבִּי. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רִבִּי אִמּי. דִּבְרֵי רִבִּי. נְזִיר עוֹלָם מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. דִּבְרֵי חֲכָמִים. פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. אָֽמְרָה כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אֶלָּא אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. וְאֵי זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת בִּשְׂעָרוֹת רֹאשִׁי וּבַעֲפַר הָאָרֶץ וּבַחוֹל הַיָּם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֵר. מְלֹא שְׂעָרִי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִם בְּאוֹמֵר. כְּמִינְייָן שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין. בְּאוֹמֵר. בְּשִׂיעֵר. רִבִּי אוֹמֵר. מְלֹא רֹאשִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. בְּאוֹמֵר. כְּמִינְייָן שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. וְכָאן לָמָּה לָמָּה אֵין הָאִישׁ נוֹדֵר. שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כִּמְזָרֵז עַצְמוֹ מִן הָאִיסּוּרִין. וְעוֹד מִן הָדָא. הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אִם אָמַר. 3b כִּמְלַקְּטֵי קַיִץ וּכְשִׁיבֳּלֵי שְמִיטָּה וְכַכּוֹכָבִים שֶׁבָּרָקִיעַ. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִין תֵּימַר רִבִּי יְהוּדָה כְרַבָּנִין. כְּרִבִּי הוּא הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הֲוָה וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם נְזִירוּת. וְיֵידָא אָֽמְרָה עַל רַבָּנִין שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה. בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְהָא אָֽמְרָת. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
והא אמר. ומהא דאמרן לעיל אליבא דרבנן שמענו שנזיר עולם פעמים שהוא מגלח אחת לי''ב חדש באומר מלא שערי דהתם אמרינן מסתמא נזירות אריכתא קביל עלוי' לפי שאינו מסופק בדברי עצמו כמו הכא שאומר סתם נזרתי:
ותני עלה. בברייתא שהוא מגלח אחת לשלשים יום והיינו כרבנן דאי לרבי הא אמר נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש ואע''ג דאמרינן לעיל באומר מלא שערי דאפי' רבנן מודו מגלח אחת לי''ב חדש שאני הכא שאומר סתם נזרתי ומניח לב''ד שידונו דעתו וכונתו ולפיכך רואין את הקופה כמלאה חרדל ונזיר עולם הוא דהוי אבל מ''מ אמרינן דנזירות חלוקות הן שקיבל עליו ולא נזירות אריכתא דכולי האי לא מחמרינן עליה ומגלח אחת לשלשים יום:
הדא הוא דתנינן. לקמן בהלכה ד' הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי נזירות אחת קבלתי עלי אלא שנראית לי גדולה כמלא הבית נזיר שלשים יום ואם אמר סתם נזרתי ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים בלשוני רואין את הקופה כאלו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו:
ויידא אמרה. השתא מהדר לפרש הא דאמרן לעיל לדברי רבנן נזיר עולם פעמים מגלח אחת לשלשים יום ופעמים שהוא מגלח אחת לי''ב חדש. ואיזה הוא ששמענו לרבנן כן:
אבשלום נזיר עולם הוה. טעמא דר' מפר' דמוקמינן מתני' כוותיה ומיקל בתער דקאמר לי''ב חדש הוא כדאשכחן באבשלום שהיה נזיר עולם ומגלח אחת לי''ב חדש משום נזירות:
כר' הוא הוסיף רבי יודה. אלא ודאי אדברי ר' קאי ורבי לא פליג אלא בלא אמר כמניין והשתא שייך שפיר הוסיף ר' יהודה:
אין תימר רבי יהודה כרבנין. בתמיה וכלומר וכי מצית אמרת דרבי יהודה אדרבנן קאי דהא מדקאמר הוסיף רבי יהודה בזה שאפי' לא אמר כמנין אלא כמלקטי קיץ מגלח אחת לל' יום ש''מ דבמניין רבי מודה ולא פליג אלא בדלא אמר כמנין והיינו דקאמר הוסיף רבי יהודה אדברי רבי שאפי' לא אמר אלא כמלקטי קיץ נמי נזירות הרבה קביל עליה ומגלח אחת לשלשים יום דאי תימא דרבי פליג אפי' באומר כמנין וע''כ ר' יהודה אדרבנן קאי וא''כ מאי הוסיף הא ר' יהודה כרבנן גופייהו קאמר דלדידהו נמי אין חילוק ולעולם אמרינן נזירות חלוקות הן:
אם אמר. הריני נזיר כמלקטי קיץ. כשמייבשין התאינים עושים הקייצין תילין תילין מתאנים לייבש א''נ שעושין שבילים הרבה בין הקציעות כדי שיהו מהלכין בנתיים ולא יהיו נדרכים ברגל וכן כשבילי השמיטה לפי שבשמיטה אין השדות זרועות וכל העם מרבין שבילין להלך בתוכן:
אין האיש נודר. מפני שאין האיש נודר בנזירות אלא לפי שאינו אלא כמזרז עצמו ולהתרחק מן האיסורין והילכך לא מחמרינן עליו ובנזירות של שלשים שלשים סגי ושמעינן מיהת דלרבי נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש:
מן הכא הכביד שערו. כמאן אזלא מתניתא דהכא דקתני בנזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער:
רבי. היא דס''ל לדידיה נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש כדאמר ר' ירמיה משום ר' אימי וה''נ מתני' דקתני מיקל בתער אחת לי''ב חדש קאמר כדיליף לקמן מאבשלום:
דברי חכמים. אבל חכמים אמרי פעמים וכו' כדמפרש לה לקמן:
מתני'. דלקמן אמרה כן דפליגי בנזיר עולם ולר' מגלח אחת לי''ב חדש:
ה''ז נזיר עולם ומגלח אחת לל' יום. דס''ל נזירות הרבה קביל עליה:
האומר הרי עלי נזירות. בהא אמרינן נזירות מרובה קביל עליה:
בסתם חלוקין. כדמפרש ואזיל וה''ג אם באומר מלא שערי כ''ע מודיי שמגלח לאחר שנים עשר חדש. דמשמע נזירות אריכתא כמלא שער ראשו קביל עליה:
אם באומר כמיניין שערות ראשי כ''ע מודיי שמגלח אחת לשלשים יום. דנזירות חלוקין הן:
אלא כן אנן קיימין. כי פליגי בהא באומר כשער ראשי סתם רבי אומר מלא ראשי קאמר ונזירות אריכתא הוי ודינו כמו בנזיר עולם ורבנן אמרי דהוי כאומר כמנין שער ראשי ועל נזירות חלוקות נתכוין:
וכאן למה. כלומר טעמייהו דרבנן מסיק למה אמרו כאן באומר סתם כשער ראשי דלנזירות הרבה נתכוין:
ועוד מן הדא. סייעתא דלא פליגי ר' ורבנן אלא באומר כשער ראשי אבל אם אמר כמנין אפילו רבי מודה דנזירות חלוקות הן:
אין זה מגלח אחת לשלשים יום. דנזירות אריכתא קביל עליה והוי נזיר עולם ומגלח אחת לי''ב חדש:
משנה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת גְּדוֹלָה הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת קְטַנָּה אֲפִילוּ מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שָׁעָה אַחַת הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אַחַת נָזִיר שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם שֶׁאֵין נוֹזְרִין לְשָׁעוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
נזיר שלשים ואחד יום שאין ניזורים שעות. דכתיב ימי נזרו והרי הוא כאלו אמר שלשים ואחד יום והכא לא אמרינן דשעה אחת דאמר נזירות בפני עצמה היא הואיל ויש לצרפה עם מנין שלשים שהזכיר בתחלה:
הריני נזיר יום אחד. ובנוסחת הבבלי הריני נזיר ויום אחד ומכיון שאמר הריני נזיר קבל עליו נזירות אחת וכי הדר ואמר ויום אחד הרי יש כאן נזירות אחרת דאין נזירות פחות מל' יום וכן נמי כי אמר הריני נזיר ושעה אחת והריני נזיר אחת ומחצה יש כאן שתי נזירות שאי אפשר להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות שלא יהיה נזיר ל' יום ומשום הכי הרי זה נזיר שתים ומגלח לסוף שלשים ונוהג נזירות אחרת:
אחת גדולה. בין שאמר הריני נזיר נזירות אחת גדולה ובין שאמר הריני נזיר אחת קטנה ובין שאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם נוהג בנזירות שלשים יום דגדולה דקאמר כלומר גדול עלי הנזירות דטריחא עלי או קטנה דלא טריחא עלי כלל ומכאן ועד סוף העולם דקאמר הכי משמע זאת הנזירות ארוכה עלי כמכאן ועד סוף העולם:
מתני' סתם נזירות שלשים יום. כדמפרש בגמרא דכתיב קדוש יהיה יהי''ה בגימטריא שלשים מכאן סמכו לומר שאין נזירות פחות משלשים יום:
נִיִטְמָא. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. לא אָמַר אֶלָּא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. הָא לִלְקוֹת לוֹקֶה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן מְטַמֵּא לַמֵּתִים. שֶׁכֵּן הָיָה שִׁמְשׁוֹן עַצְמוֹ מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אָמַר. כְּשִׁמְשׁוֹן. לֹא אָמַר כְּלוּם. שֶׁלֹּא חָלָה נְזִירוּתוֹ מִפִּיו עָלָיו. מַאי טַעֲמָא. כְּפִי נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ חָלָה מִפִּיו עָלָיו. יָצָא נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁלֹּא חָלָה מִפִּיו עָלָיו אֶלָּא מִפִּי הַדִּיבֵּר. מַאי טַעֲמָא. כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא חלה מפיו עליו. הנזירות אלא מפי הדיבור נאמר לה על ידי המלאך כי נזיר אלהים וגו' ולא הוי מתפיס בדבר הנדור:
מתני' דר' יודה. דס''ל אם אמר כנזיר שמשון חיילא עליה נזירות אלא שמטמא למתים לכתחילה והא דקאמר אם נטמא איידי דתני רישא הכי כדפרישית במתני':
נטמא אינו מביא קרבן טומאה. קתני במתני' גבי נזיר שמשון ודייק הש''ס לא אמרן אלא קרבן טומאה הוא שאינו מביא הא ללקות הוא לוקה:
הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר 4a לּ̇ יוֹם. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן נָזִיר מִכְּבָר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מִסְתַּבְּרָא שֶׁתִּדְחֶה נְזִירוּת תּוֹרָה לִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן. מַה טַעֲמָא. כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ תּוֹרָה. יָצָאת נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁאֵינָהּ תּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מסתברא שתדחה נזירות תורה. סתם נזירות שמפורש בתורה לנזירות שמשון שאינה תורה שהרי לא הוציא שמשון נזירות מפיו כדלקמן ואם כן אפילו חיילא עליה מיד נזירות שמשון מונה נזירות לאחר שלשים יום ומגלח:
הריני נזיר לאחר שלשים יום ונזיר שמשון מעכשיו. מהו מי אמרינן דחיילא עליה נזירות שמשון מיד ותו לא מצי למימני נזירות לאחר ל' יום דהא נזיר שמשון אי אפשר לו לגלח או דילמא מהאי טעמא אמרינן דלא חיילא עליה מיד נזירות שמשון ותדחה לסתם נזירות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source