תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אִם הָיֹה תִהְיֶה לְאִישׁ. בְּבוֹגֶרֶת אֲרוּסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. 32a יְאוּת אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי לָֽעְזָר. מִכֵּיוָן שֶׁבָּֽגְרָה לֹא כְּבָר יָצָאת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ. יְתוֹמָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ מִי מֵיפֵר לָהּ. הַבַּעַל מֵיפֵר. וְקַשְׁיָא עַל רַבָּנִין. אִם עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ הוּא מֵיפֵר לָהּ. נִכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ. מָא אֲנָן קַייָמִין. אִם בִּנְדָרִים שֶׁנָּֽדְרָה עַד שֶלֹּא נִתְאָֽרְסָה וְנִתְאָֽרְסָה. כְּבָר נִרְאֶה לָאָב וּלְבַעַל לְהָפֵר. אֶלָּא כִּי אֲנָן קַייָמִין בְּנֵדֶר שֶׁנָּֽדְרָה עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ וְהִיא בוֹגֶרֶת. מְנָן לְרִבִּי לָֽעְזָר נַעֲרָה מְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵירִין נְדָרֶיהָ. בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. עַד כְּדוֹן בְּבַעַל. בְּאָב. בֵּין אָב לְבִתּוֹ. מַה מְקַיימִין רַבָּנִין בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. וְלֹא שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. בֵּין אָב לְבִתּוֹ. וְלֹא שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. וְלֵית לְרִבִּי לָֽעְזָר כֵּן. אִית לֵיהּ. כּוּלָּהּ מִתַּמָּן אִית לֵיהּ. בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. וְלֹא מַה שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. בֵּין אָב לְבִתּוֹ. וְלֹא שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בבוגרת ארוסה. מדכתיב היו תהיה דריש דמשמע במהוה עצמה הכתוב מדבר והיא בוגרת שאין לאביה רשות בה:
ולית לר''א כן. לשון שאלה הוא אם ר''א פליג בזה וקאמר דאית ליה נמי הכי וכולא מתמן אית ליה כולה מהאי קרא נפקא ליה מדכתיב בין איש לאשתו וגו' דוקא דברים שבינו לבינה ומדסמכן הכתוב יליף לה לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה:
ולא שבינה לבין אחרי'. שאין הבעל מיפר אלא נדרים שבינו לבינה וכן האב לבתו:
מה מקיימין רבנן. האי קרא בין איש לאשתו בין אב לבתו דלדידהו נפקא לן נערה המאורסה מאם היו תהיה:
בין איש לאשתו עד כדון בבעל כו'. כלומר מדסמך הכתוב בין איש לאשתו בין אב לבתו ש''מ דיש נדרים שהאיש לאשתו והאב לבתו מפירין לה ואיזו זו נערה המאורסה דלא יצאת לגמרי מרשות האב ולא נכנסה לגמרי לרשות הבעל וקמ''ל קרא דברשות שניהם היא להפרת נדריה:
מנן לר' אלעזר. דמוקי קרא בבוגרת ארוסה ומניין לנערה מאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה:
בנדר שנדרה עד שלא מת אביה ומת אביה והיא בוגרת. כלומר שמת אביה או שבגרה ויצאה מרשותו ונתקדשה אח''כ דבכה''ג לא נראה לשניהם מעולם ובכי הא הבעל מיפר לבדו בבגר:
כבר נראה לאב ולבעל להפר. ושוב אין הבעל מפר לבדו אפי' בגרה אח''כ ויצאת מרשות האב דכיון שנראה לשניהם אין אחד מהם יכול להפר:
אם בנדרי' שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה. בעודה נערה:
מה מקיימין רבנן ונדריה עליה. השתא נחית לפרושי לרבנן דס''ל בוגרת ארוסה הבעל מיפר באיזה נדרים אינון קיימין והיכי מפרשי לקרא ונדריה עליה דמשמע שהיו עליה מכבר:
וקשיא על רבנן. ומהדר הש''ס דלרבנן דס''ל בנערה מאורסה הכתוב מדבר אבל בוגרת ארוסה הבעל לבדו מיפר נמי קשיא דאם עד שלא נכנסה לרשותו מיפר לה נכנסה לרשותו לכ''ש וא''כ אם בית אישה נדרה למה לי:
יאות א''ר אלעזר. דמשמעות המקרא כך הוא אבל קשיא על דבריו דהיכי ס''ד דקרא בבוגרת ארוסה מיירי שהאב והבעל מפירין לה בשותפות הא מכיון שבגרה לא כבר יצאת מרשות אביה והויא כיתומה שמת אביה ומי מיפר לה ודאי הבעל מיפר וה''נ בבוגרת ולא שייכא בה שותפותיה דאב:
אלא כן אנן קיימין. הא דכתיב ונדריה עליה ומשכחת לה דהבעל מיפר בבגר לבדו:
הלכה: מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל כול'. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. בְּשֶׁלֹּא הֵיפֵר הָאָב חֶלְקוֹ וָמֵת וְלֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַד שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בִתּוֹ יוֹצֵאת מֵאֶצְלוֹ אוֹמֵר לָהּ. כָּל נְדָרִם שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ הֵיפֵר הָאָב חֶלְקוֹ וָמֵת לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' הוון. בני הישיבה בעיי מימר דדוקא בשלא היפר האב חלקו ומת לא נתרוקנה רשות לבעל שיפר לבדו אבל אם הפר האב חלקו ומת בהא לא קאמר לא נתרוקנה רשות לבעל אלא דהבעל מיפר נמי חלקו:
נישמעינה. ת''ש ממתני' דלקמן דאין חילוק ולעולם לא נתרוקנה רשות לבעל:
דרך ת''ח כו'. ומסיפא קא דייק דקתני התם וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנס לרשותי הרי אלו מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר שאין הבעל מיפר בקודמין ואע''ג שהפר לה האב חלקו כדקתני ברישא כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין אפ''ה צריך הבעל לומר לה כן ולא אמרי' מכיון שהפר האב יכול הבעל להפר אפי' אחר שתכנס לרשותו דלא מיקרי קודמין כיון דלית כאן אלא חלקו משום דבשעת הנדר היה נראה לשניהם וה''נ כן הואיל בשעת הנדר נראה לשניהם והילכך לעולם לא נתרוקנה רשות לבעל הדא אמרה אפי' הפר האב חלקו כו' גרסינן:
משנה: מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יִיפָּה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל. בְּדָבָר אַחֵר יִיפָּה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב. שֶׁהַבַּעַל מֵיפֵר בְּבֶגֶר וְהָאָב אֵינוֹ מֵיפֵר בְּבֶגֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. שאין הבעל מיפר נדרי אשתו עד שתנשא:
מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. ומפר כל ימי נערותה דכתיב בנעוריה בית אביה ומהא שמעינן נמי דכל זמן שהיא נערה לא תצא מרשות אביה אפילו היא ארוסה והילכך ברישא כי מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:
שהבעל מיפר בבגר. אם קידשה כשהיא בוגרת והך סיפא ר''א היא כדמפרש בגמ':
והאב אינו מיפר בבגר. דכתיב בנעוריה:
אַתְּ אָמַר. הָאָב מֵיפֵר חֶלְקוֹ שֶׁלַּבַּעַל. בִּיקֵּשׁ לְהָקֵם אָמַר. מוּקָם לֵיךְ סְתָם. מוּקָם לֵיךְ סְתָם. מוּפָר לָךְ חֶלְקוֹ שֶׁלַּבַּעַל. פְּשִׁיטָא דָא מִילְתָא. לֹא הֵיפֵר הָאָב חֶלְקוֹ וְעָֽבְרָה עַל נִדְרָהּ. לוֹקָה. הֵיפֵר הָאָב וְלֹא הֵיפֵר הַבַּעַל מַהוּ שֶׁתִּלָּקָה. אוֹ מֵאַחַר שֶׁאִים יָמוּת הַבַּעַל מִתְרוֹקֶנֶת אֶצֶל הָאָב אֵינָהּ לוֹקָה. נִיחָא כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין מִיתָה. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. יֵשׁ מִיתָה בַהֲפָרָה. מִיתָה כַהֲפָרָה הִיא. וְכָן מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֵיפֵר לָהּ וְעָֽבְרָה עַל נִדְרָהּ לוֹקָה. תַּנֵּי. הֵיפֵר הָאָב אֶת חֶלְקוֹ וְלֹא הִסְפִּיק הַבַּעַל עַד שֶׁמֵּת. הַבַּעַל הָאַחֲרוֹן מֵיפֵר לָהּ חֶלְקוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מֵפֵירִין נְדָרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ניחא כמ''ד אין מיתה בהפרה. כלומר דהש''ס מפרש דהבעיא אינה אלא למ''ד לעיל אין מיתה בהפרה כלומר כיון שמת הבעל שוב אין צריך הפרה מחלקו כדסברי חכמים והילכך הפרת האב לבדו הפרה מעלייתא היא ואיכא למיבעי שאפי' בחיי הבעל תיהני לפוטרה ממלקות:
ברם כמ''ד יש מיתה בהפרה. אבל לב''ש דסברי לעיל דשייכא שפיר הפרה אף במיתה שאפי' מת הבעל צריך האב לחזור ולהפר חלקו וא''כ הפרת האב לבדו לאו מעלייתא היא אפי' לענין מיתה וכאן ה''נ מכיון שאינו מיפר לה הבעל ועברה על נדרה לוקה לב''ש וליכא למיבעי לדידהו:
הבעל האחרון. אם חזרה ונתארסה בו ביום האחרון מפר חלקו של ראשון עם אביה:
מתניתא אמרה כן. ממתני' דלקמן שמענו כן דקתני נדרה והיא ארוסה ונתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אפי' למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה והה''ד אם מת הראשון ונתארסה בו ביום דחד טעמא אית להו הואיל ולא יצאת לרשות עצמה שעה אחת:
היפר האב. אלא הא קא מיבעיא לן אם האב היפר לבדו מהו שתלקה אם עברה על נדרה הואיל והבעל לא הפר חלקו או דילמא בכה''ג מאחר שאם ימות הבעל נתרוקנה לרשות האב אמרינן דתעלה נמי השתא הפרת האב לפוטרה ממלקות:
פשיטא דא מילתא. אם הבעל היפר לבדו ולא היפר האב את חלקו דלאו כלום היא ואם עברה על נדרה לוקה דלא מצינו שתעלה הפרת הבעל לבדו שהרי אפי' אם מת האב לא נתרוקנה לרשות הבעל כדתנן לקמן ופשיטא לן דהפרת הבעל לבדו אינו מועיל כלום אפילו לענין מלקות:
מופר לך חלקו של בעל. כלומר אבל בהפרה ורוצה עכשיו ג''כ להפר חלקו של בעל צריך שיאמר בפירוש מופר לך חלקו של הבעל דאי לאו הכי מחזי כחוזר ומיפר חלקו:
את אמר. כמו אמר מר האב מיפר חלקו של הבעל כשמת הבעל ומפרש הש''ס דאם ביקש להקים כלומר אם לא הפר מתחילה ומבקש עכשיו להקים באומר מוקם ליך סתם סגי דכיון שהקם שוב אין הפרה:
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיְּקִייֵם אֶחָד מֵהֶן. אִיתָא חֲמֵי. הֵיפֵר הָאָב אֵין מוּפָר. וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. לֹא עַל הָדָא אִתְאֲמָרַת אֶלָּא עַל הָדָא. הֵיפֵר הָאָב אֶת חֲלְקוֹ. לֹא הִסְפִּיק הַבַּעַל לְהָפֵר עַד שֶׁמֵּת. 32b הָאָב מֵיפֵר חֶלְקוֹ שֶׁלַּבַּעַל. אָמַר רִבִּי נָתָן. זוֹ דִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים אֵין צוֹרֶךְ לְהָפֵר בְּשֶׁלֹּא הֵקִם. אֲבָל אִם הֵקִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשלא הקם. השתא מסיק למילתיה דמתני' הא קמ''ל לדברי חכמים דסברי א''צ להפר חלקו של בעל והיינו בשלא הקם אבל אם הקם לה הבעל ואח''כ מת שוב אין האב יכול להפר דמהו דתימא הואיל והשתא נתרוקנה לרשות האב הקמה דבעל לאו כלום היא קמ''ל:
היפר. האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת. לא הספיק לשמוע שיפר לה עד שמת:
לא על הדא אתאמרת. לאו ארישא דמתני' קאי היכא ששניהם קיימין אלא על הדא כגוונא דתנינן בברייתא:
ואין צ''ל שקיים א' מהן. קתני במתני' ומתמה הש''ס איתא חמי בא וראה מה צריך לאשמועינן השתא היפר האב כו' כלומר דהפרת זה בלא זה לאו כלום היא ואת אומר אכן דאין צריך לומר שקיים אחד מהן ומאי קא משמע לן בהא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source