כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִידּוֹר הֲרֵי הוּא בָטֵל וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בְּשָׁעַת הַנֶּדֶר. בְּשֶׁלֹּא הִתְנָה. אֲבָל אִם הִתְנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ זָכוּר. בַּנְּדָרִים. אֲבָל בַּשְּׁבוּעוֹת תְּנַיי בַּנְּדָרִים וְאֵין תְּנַיי בַּשְּׁבוּעוֹת. כְּהָדָא דְתַנֵּי. שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין כִּתְנַייִן שֶׁבְּלִיבֵּינוּ לֹא כִתְנַייִן שֶׁבִּלְבָֽבְכֶם. אָמַר רִבִּי יוּדָה. כִּתְנַייִן שֶׁבְּלִיבּוֹ הוּא מַשְׁבִּיעוֹ. וְלָמָּה הוּא מַתְנֶה עִמּוֹ. מִפְּנֵי הַהֶדְיוֹטוֹת שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ. יֵשׁ תְּנַייִן בַּשְׁבוּעוֹת. תַּנֵּי רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא כְתִיב כִּי אֵת אֲשֶׁר יֵשְׁנוֹ פֹּה. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר לֵיהּ. מַה דּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ אֵין בְּלִיבָּן תְּנַיי אַף אָנוּ אֵין בְּלִיבֵּינוּ תְּנַיי
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהדא דתני כו'. מפרש לעיל בפ' אילו נאמרין וע''ש:
בנדרים. הא דאמרי' דהתנאי מהני בנדרים דוקא אבל בשבועות לא דאין תנאי בשבועות:
אע''פ שאינו זכור. כלומר אע''פ שלא הזכיר בפיו בשעת הנדר שעל דעת הראשונה הוא נודר הנדר בטל. וזהו כענין אוקימתא דרבא בבבלי דף כ''ג:
אבל בהתנה. כלומר שהתנה סתם ולא על דבר מיוחד או שיידע בודאי שעל נדר זה התנה:
כיני מתני' כו'. משום דקשיא ליה הא דקתני ובלבד שיהא זכור אדרבה אי זכור הוא לתנאו ואע''פ כן נדר עקרי' לתנאיה והנדר קיים הילכך מפרש דהא דקאמר ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר בשלא התנה כלומר שלא התנה על נדר זה וכגון שהתנה על דבר מיוחד שרגיל בו לידור ושוב שכח במה שהתנה ואינו משום אל לבו עכשיו אם התנאי היה מזה הנדר או לא ולפיכך צריך שיהא זכור לתנאו בשעת הנדר וכלומר שיזכיר בפיו ויאמר על דעת הראשונה אני עושה שאם מתחילה התניתי על נדר זה גם עכשיו אני רוצה שיהא בטל ואם נזכר אח''כ שעל דבר זה התנה הנדר בטל:
אָמַר רִבִּי אִמִּי. מָאן תַּנָּא נִידְרֵי זְרוּזִין. רִבִּי טַרְפוֹן. דּוּ פָתַר לָהּ בְּמַעֲמִידִין. 8b אָמַר רִבִּי בָּא. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁאֵין מַעֲמִידִין. אִין תֵּימַר בְּמַעֲמִידִין. נִיתְנֵי. רִבִּי אֱלִיעזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרִבִּי טַרְפוֹן שְׁנֵיהֶן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָרוֹצֶה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אַף הָרוֹצֶה. מָאן דָּמַר. הָרוֹצֶה. מְסַיֵעַ לְרִבִּי בָּא. מָאן דָּמַר. אַף הָרוֹצֶה. מְסַיֵעַ לְרִבִּי אִמִּי. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מָאן תַּנָּא נִידְרֵי זְרוּזִין. רִבִּי טַרְפוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' פדת כו'. מפרש לה נמי כר' אמי:
אית תניי תני. בדברי ר''א בן יעקב במתני' הרוצה להדיר כו' ולא קאי אדברי ת''ק:
אין תימר במעמידין. דאי מוקמית לה למתני' אפי' במעמידין דבריהן וטעמא משום דבעינן הפלאה וא''כ הא דקתני ר''א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו נמי אפי' במעמיד דבריו הוא דהא אף הרוצה קאמר וטעמיה משום דאין כאן הפלאה דלא סמכה דעתיה בשעת הנדר שיקיים זה דבריו וא''כ קשיא ליתני ר''א בן יעקב ור''ע שניהן אמרו דבר אחד שלא ניתנו נדרים אלא להפלאה ואנן לא אשכחן שום תנא דס''ל הכי אלא ר''ט בלבד אלא ע''כ בשאין מעמידין מיירי וטעמא משום דמעיקרא לא נתכוונו אלא לזרז ולא משום דבעינן הפלאה וראב''י דקאמר אדברי ת''ק אף הרוצה נמי טעמיה משום דהוי נדרי זירוזין:
אמר ר' בא. דלא היא דתיפתר המתני' ד''ה ובשאין מעמידין דבריהם מיירי ואפי' לחכמים דפליגי על ר''ט וס''ל דלא בעינן הפלאה מודו הכא כיון ששניהם רוצים מעיקרא בכך ולא נתכוונו אלא לזרז לא הוי נדר כלל. והכי מוקי לה רבא בבבלי ריש פירקין:
דו פתר לה במעמידין. כלומר שהוא מפרש המתני' שאפי' במעמידין דבריהן מיירי ואפ''ה כיון שלא היה ברור לשום אחד מהן בשעת הנדר שיחול נדרו שכל אחד חשב בדעתו שמא יתרצה חבירו לו בשומת החפץ לא הוי נדר. דבעינן הפלאה בשעת הנדר כר' טרפון:
מאן תנא נדרי זרוזין ר' טרפון. דאמר בפ''ה דנזיר גבי שנים שהיו מהלכין בדרך ואחד עובר לפניהם ואמר אחד הריני נזיר שזה פלוני ואחד אמר הריני נזיר שאין זה פלוני ר' טרפון אומר אין אחד מהן נזיר שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה שיהא ברור לו הדבר בשעת קבלת נזירות בלי שום ספק וכן הוא בנדרים דאיתקש לנזירות:
ה''ג מ''ד הרוצה מסייע לרבי אמי ומ''ד אף הרוצה מסייע לר' בא. לדר' אמי דמוקי מתני' אפילו במעמידין דבריהם קתני הרוצה ול''ק ניתני ר''א בן יעקב ור''ט שניהן אמרו דבר אחד דראב''י מילתא אחריתא קאמר ולא קאי אדברי ת''ק וטעמיה משום נדרי זירוזין ולר' בא אף הרוצה תנינן כדלעיל:
תַּנִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין מְרוּבַּע מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. הָתִיב רִבִּי בְּרֶכְיָה. וְהָתַנִּינָן. גּוּפָהּ שֶׁלַּבַּהֶרֶת כִּגְרִיס הָאִיטַלְקִי מְרוּבַּע. אָמַר רִבִּי בִּיסְנָה. כָּל גַּרְמָא דָא דְלֵית הוּא מְרוּבַּע. וְלָמָּה תַנִּינָן מְרוּבַּע. יְרִבְעֶנָּה הוּא. וְהוּא כְנָעָה. מָלֵי קִטְרִין. וְהָא אַרְכּוּבָה דַעֲיָלָה. עָגִיל הוּא מִלְּמַטָּה. לֹא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא בַּבִּרְיוֹת. וְתַנִּי כֵן. מְרוּבַּע בְּאוֹכְלִין. אֵין מְרוּבַּע בַּבִּרְיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין מרובע מששת ימי בראשית. אין לך בריה בעולם שנברא מרובע ממש ברבוע הישר:
והתנינן. בנגעים גופה של בהרת כגריס הקלקי מרובע גרסי' שם:
כל גרמא. כל עצמה של זו המשנה שמעינן דלאו מרובע הוא דאל''כ למה לו למיתני מרובע אלא דלמה תנינן מרובע שירבע הוא וישער הנגע כמות הגריס ומרובע:
והא כנעה. שם שרץ ותולעת אחת ובפ''ט דפרה הדירה והכנה שבתבואה ובריה מרובע היא:
מלא קיטרין. מלא קשרי' כלומר שאינו חלק כ''כ כמו שטח המרובע:
והא עניבא דפילא גרסינן. וכן הוא בשבועות שם ענב' של פרי א' ומרובע הוא ומשני עגיל הוא מלמטה:
ואית דבעי מימר דלא אמר רשב''ג אלא בבריות. לא מצינו אבל במיני אוכלין יש ותני נמי כן:
וְהָא חִיוְיָה דְשָׁבּוּר מַלְכָּא בְּלַע גְּמָלִין בְּלַע קָרוֹנִין. כַּד בָּעוּ מִקְטְלוֹנֵיהּ מְלוֹן פְּחָלִין שֶׁלַּגְּמָלִין תֶּבֶן וִיהָבוֹן בּוֹן גּוֹמְרִין וּבַלְעוֹן וָמֵית. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. אֲנָא חָמִית מְשַׁךְ דְּחִיוִי עֲבַד אוֹרֵי עַל עוֹמָנֵי מֶסָסְטוֹלֵי. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַעֲקֹב. אֲנָא חָמִית מְשַׁךְ דְּחִיוִי סְלִיק בְּדִיוְיִין דְּמַלְכוּתָא. שְׁמוּאֵל אָמַר. בִּמְרוּבַּע. אִין תֵּימַר בִּשְׁאֵינוֹ מְרוּבַּע. לָמָּה לִי גָדוֹל. אֲפִילוּ קָטוֹן. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּהָדֵין תַּנָּייָה מַתְפִּיס אֶלָּא מִילָּה רוֹבָא. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוֵיר. נִיתְנֵי עַכְבָּר פּוֹרֵחַ בָּאֲוֵיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פחלץ. עורות. כמו הפוחלץ של גמלים פ' כ''ד דכלים:
אנא חמית משך דחיוי עביד אורי. כמו עורו:
על עומני. ובשבועות גריס תמני שהיה עורו גדול כ''כ כמו שמנה מססטולא שם המדה שהיה בימיהם:
סליק קרובין למלכותא. שהעלוהו למתנה להמלך להראות פלא גדלו אלמא דיש נחש גדול כל כך ואמאי נדרי הבאי הוא:
במרובע. מתני' מיירי שאמר ראיתי נחש מרובע ואין בריה מרובע בעולם כדלקמן:
אין תימר במרוב' גרסינן וכן הוא שם. ואי במרובע קאמר מאי אריא גדול כקורת בית הבד ואפי' קטן נמי דברי הבאי הוא:
א''ר מתניה. כן הוא באמת אלא דדרך התנא לתפוס דבר הגדול במשנתו:
תדע לך שהוא כן. דקתני התם אם לא ראיתי גמל פורח באויר וניתני עכבר פורח דמ''ש אלא כך דרכו של התנא למינקט דבר הגדול:
והא חויה. על הא דקאמר אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד והא האי נחש בימי שבור מלכא שהיה גדול כ''כ שבלע הגמלין וקרונין של המלך וכשרצו להמיתו היו ממלאין עורות הגמלים תבן ונתנו בתוכם גחלים לוחשות ובלעום ומת:
הלכה: נִדְרֵי הֲבַאי וכו'. אֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא עָבַר בָּהּ כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בִּרְאִייָה אַחַת. וְהָא לוּלְייָנוּס מַלְכָּא כַּד נְחַת לְתַמָּן נְחוֹת עִימֵּיהּ מֵאָה עֶשְׂרִים רִיבְּוָון. אֶלָּא אָכֵן אֲנָן קַייָמִין בִּרְאִייָה אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והא כו'. מייתי ראיה נמי לקושיא דלעיל:
אלא כן אנן קיימין. שאמר שראה אותם בראיה אחת וזהו דבר שאי אפשר:
גמ' איפשר שלא עבר בה כעולי מצרים. בתמיה מה חידוש הוא זה וכי לא אפשר שבאמת עבר בדרך הזה כיוצא מצרים ואמאי קרית לה נדרי הבאי:
משנה: נִדְרֵי הֲבַאי אָמַר אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ הַזּוֹ כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם. אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד. נִדְרֵי שְׁגָגוֹת כֵּיצַד אָמַר אִם אָכַלְתִּי וְאִם שָׁתִיתִי וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשֶׁשָּׁתָה שֶׁאֵינִי אוֹכֵל וְשֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה וְשָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה. אָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי 9a שֶׁגָּֽנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִיכָּת אֶת בְּנִי וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גָֽנְבָה. רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִין תְּאֵינִים וְאָמַר לָהֶן הֲרֵי הֵן עֲלֵיכֶם כְּקָרְבָּן וְנִמְצְאוּ אָבִיו וְאֶחָיו וְהָיוּ עִמָּהֶן אֲחֵרִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֵן מוּתָּרִין וּמַה שֶׁעִמָּהֶן אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוּתָּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלו ואלו מותרין. דנדר שהותר מקצתו הותר כולו דאינו רוצה שיחול נדרו אלא כעין שנדר אותו וכיון שמקצתו היה שוגג נתבטל כולו:
ונמצאו אביו ואחיו. וכיון שאלו היה יודע שאביו או אחיו היו עמהן היה מוציאן מן הכלל ה''ז מוטעה בעיקר הנדר שלא היה דעתו מעולם לידור עליהן והנדר בטל מאליו אבל בקונם אשתי נהנית לי צריך שיאמר בפירוש שגנבה כו' דאי לא אמר אע''פ שהיה דעתו בשביל כך מ''מ כיון דלהדיר את אשתו נתכוון ליכא טעות בעיקר הנדר:
שגנבה את כיסי. היינו נדרי שגגות דכיון שנודע שלא גנבה לו נמצא שלא היה נדר:
שאיני אוכל. אמר לחבירו קונם שאיני אוכל לך ואיני שותה ושכח ואכל ושתה וזהו שוגג בשעה שהנדר ראוי לחול שבשעת אכילה ושתיה שכח את הנדר ומותר דילפינן משבועה דכתיב האדם בשבועה דבעינן שיהא אדם בשעה שהשבועה חלה עליו כלומר שיהא זכור מן השבועה והה''ד בנדר:
נדרי שגגות כיצד. אמר קונם ככר זה עלי אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתה ובשעת הנדר היה סבור שלא אכל ולא שתה לא הוי נדר:
קונם. עלי ככר זה אם לא ראיתי כו':
מתני' נדרי הבאי. גוזמא ושפת יתר והוא בעצמו יודע שלא היה כך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source