רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. נֶאֱמַר לַצִּיבּוּר. הֲבֵא בִיכּוּרִים בַּפֶּסַח וַהֲבֵא בִיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת. כְּמָה מָצִינוּ שֶׁמִּמִּין שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִמֶּנּוּ יְהֵא הַצִּיבּוּר מֵבִיא בִּיכּוּרָיו בָּעֲצֶרֶת. אַף מִמִּין שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִמֶּנּוּ יְהֵא הַצִּיבּוּר מֵבִיא בִּיכּוּרָיו בַּפֶּסַח. מֵאֵי זֶה מִין הַיָּחִיד מֵבִיא חוֹבָתוֹ. מִן הַשְּׂעוֹרִין. אַף הַצִּיבּוּר לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַשְּׂעוֹרִין. אִם תֹּאמַר. מִן הַחִיטִּין. אֵין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּיכּוּרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי בר' בון בעי. אם נאמר דמכאן ואילך בכלל קמחין הן ואין צריך להפריש הסלת מתוכן ונ''מ לפרושי קמח דמתני' אם נחלק הגרעין לחמשה אם זה כבר נקרא הוא קמח ולא איפשטא:
טרגיס כו'. וכן מפרש בבבלי מועד קטן דף י''ד:
תמן. חסר כאן וצ''ל תמן תנינן החילקא הטרגיס והטסני טמאים בכ''מ ומשנה היא בפ''ו דמכשירין ומפרש ר' יונה החילקא לשנים נחלק כל גרעין החטה לשנים:
רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִנְחַת מִנְחַת. מַה מִנְחַת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׂעוֹרִין אַף כָּאן שְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. נֶאֱמַר כָּאן אָבִיב וְנֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם אָבִיב. מַה אָבִיב הָאָמוּר בְּמִצְרָיִם שְׂעוֹרִין אַף כָּאן שְׂעוֹרִין. רִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נֶאֱמַר לַצִּיבּוּר. הֲבֵא בִיכּוּרִים בַּפֶּסַח וַהֲבֵא בִיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת. אִם מָצִינוּ שֶׁמִּמִּין שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִמֶּנּוּ הַצִּיבּוּר מֵבִיא בִּיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת. מֵאֵי זֶה מִין הַיָּחִיד מֵבִיא חוֹבָתוֹ. מִן הַשְּׂעוֹרִין. אַף הַצִּיבּוּר לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַשְּׂעוֹרִין. 10a אִם תֹּאמַר. מִן הַחִיטִּין. אֵין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּיכּוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מנחת מנחת. לג''ש נאמר במנחת העומר ואם תקריב מנחת ביכורים לה' אביב קלוי וגו' ונאמר להלן בסוטה מנחת קנאות היא מה להלן שעורים דכתיב בה קמח שעורי' אף מנחת העומר שעורין:
אר''א. ברייתא היא בת''כ ויקרא פ' י''ג:
נאמר כאן אביש. קלוי וגו':
ונאמר במצרים. כי השעורה אביב:
והבא ביכורים בעצרת. שתי הלחם כדכתיב והניף הכהן אותם על לחם הביכורים:
הבא ביכורים בפסח. מנחת העומר:
אם תאמר. כמו דבר אחר הוא וכן גרסי' בהדיא במנחות דף ס''ק דאם תאמר עומר מן החטין אין שתי הלחם ביכורים ורחמנא קרינהו ביכורים דכתיב וביום הביכורים:
מאיזה מין. וכן מצינו שהיחיד מביא חובתו מן השעורין והיא מנחת קנאות אף הציבור לא יביאו חובתן בפסח אלא מן השעורין:
אם מצינו. מה מצינו שממין שהיחיד מביא חובתו והוא מן החטין הציבור מביאין חובתן מהן בעצרת:
תַּמָּן אָמַר רִבִּי יוֹנָה. חִילְקָה לִשְׁנַיִם. טְרַגִיס לִשְׁלֹשָׁה. טִיסָנֵי לְאַרְבָּעָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בָּעֵי. מִכָּן וָהֶילַךְ קְמָחִים הֵן. אֵין צָרִיךְ לָבוּר אֶת הַסּוֹלֶת מִתּוֹכָן.
משנה: הָיָה מֵבִיא פִייָלֵי שֶׁלְּחֶרֶשׂ חֲדָשָׁה וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעִית. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְמָעֵט בַּכְּתָב כָּךְ הוּא מְמָעֵט בַּמַּיִם. נִכְנַס לָהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבֶּלָּה שֶׁלְּשַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָֽיְתָה קְבוּעָה בָהּ כְּשֶׁהוּא מִגְבִּיהָהּ נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן כְּדֵי שֶׁייֵרָאֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומקום הי' שם. ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל:
וטבעת קבועה בה. לאחזה בטבעתה ולהגביהה מבין הריצפה:
כדי שיראה. צריך ליתן בה שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים:
ונתן אל המים. מדלא כתיב ונתן במים אלא אל המים משמע שלא יהא נבלע בתוכן:
מן הכיור. דכתיב מים קדושים ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי:
כשם שממעט. ר' יהודה בכתב המגילה לקמן במתני'. כך הוא ממעט במים ואין הלכה כר' יודה:
פיילי. כוס בל' יוני:
מתני' היה מביא. הכהן:
הלכה: הָיָה מֵבִיא פִייָלֵי כול'. תַּנֵּי חֲדָשָׁה. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנִינָן תַּמָּן. הָיָה מֵבִיא פִייָלֵי שֶׁלְּחֶרֶשׂ חֲדָשָׁה. מָאן תַּנָּא חֲדָשָׁה. רִבִּי לִעֶזֶר. דְּהוּא דָרִישׁ לָהּ. אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים. מַה מַיִם שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָהֶן מְלָאכָא. אַף כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בוֹ מְלָאכָא. נִיחָא תַמָּן דְּהוּא דָרִישׁ אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים. הָכָא מָה אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דּוּ סָבַר כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי. מֵי כִיּוֹר. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אוֹמֵר מֵי מַעְייָן. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין בְּכָל הַמֵּימוֹת. וְהָא דְּרִבִּי לִעֶזֶר כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּמַּיִם. וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרִבִּי אֱלִעֶזֶר בִּכְלִי חֶרֶשׂ. אַשְׁכָּךְ תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. בִּכְלִי חֶרֶשׂ חֲדָשָׁה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בִּכְלִי חֶרֶשׂ לֹא בְּמַקֵּידָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִלוּ בְּמַקֵּידָה. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. מָּאן דָּמַר. בִּכְלִי חֶרֶשׂ לֹא בְּמַקֵּידָה. רִבִּי לִעֶזֶר. מָאן דְּאמַר אֲפִלוּ בְּמַקֵּידָה. רַבָּנִן. כּוּלָּהּ רַבָּנִן. מָּאן דָּמַר בִּכְלִי חֶרֶשׂ לֹא בְּמַקֵּידָה. בְשֶׁנִּיטָל רוּבָּהּ וּמִיעוּטָהּ קַייָם. וּמָּאן דָּמַר. בְּמַקֵּידָה. בְשֶׁנִּיטְלָה מִיעוּטָהּ וּרוּבָּהּ קַייָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אית תניי תני בכלי חרש ולא במקיד'. שברי כלי חרס ודריש מדכתיב בכלי משמע כשהוא שלם:
גמ' תני חדשה. שצריך שיהא כלי חרס חדש ול''ג במתני' חדשה וכן הוא בנוסחת הבבלי:
מתני' דר''א. דאמר במצורע צריך חדשה וילפינן נמי הכא מכלי חרס דמצורע כדלקמן:
דתנינן תמן. נגעים פי''ד:
אל כלי חרש על מים חיים. כתיב במצורע ודרשינן מה מים שלא נעשו בהן מלאכה דהא חיים כתיב:
הכא מאי אית לך הכא מנלן דחדשה בעינן. חסר כאן והכי צריך לגרוס כגי' הבבלי. כלי כלי אי מה להלן מים חיים אף כאן מים חיים א''ר יוחנן דו סבר כר' ישמעאל כו'. כלו' דגמר כלי כלי ממצורע אי מה להלן במצורע מים חיים כו' א''ר יוחנן דו סבר כרבי ישמעאל. דבאמת גם הכא מים חיים בעינן. דר''א סבר כר' ישמעאל דמי כיור מי מעיין הן דתני מי כיור כו'. והא דר''א כרבי ישמעאל במים. כלומר הא ודאי פשטינן דר''א סבר כר' ישמעאל דמי כיור מים חיים בעינן:
ור' ישמעאל כר''א בכלי חדש. לשון בעיא היא אם רבי ישמעאל נמי סבר בהא כר''א דהכא כלי חדש בעינן דילפינן ממצורע:
אשכח תני בכלי חרש חדשה ר' ישמעאל אומר. דאשכחן ברייתא דקתני בהדיא לר' ישמעאל בעינן חדשה:
הוון. בני הישיבה בעו מימר דאתיין הני ברייתא כהני תנאי דלר''א דדריש בכלי צריך שיהא חדש וכן נמי שיהא שלם ומ''ד אפי' במקידה כרבנן:
כולה רבנן. ודחי לה הש''ס דאפי' תימא כולה כרבנן וכאן כשרובה קיים כאן כשניטל רובה דלאו כלי כלל הוא:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בִּכְלִי חֶרֶשׂ. לֹא בִּמְפוּחָם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ בִּמְפוּחָם. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. בִּכְלִי חֶרֶשׂ לֹא בִּמְפוּחָם. רִבִּי לִעֶזֶר. מָאן דָּמַר. אֲפִילוּ בִּמְפוּחָם. רַבָּנִן. כּוּלָּהּ דְּרַבָּנִין. מָאן דָּמַר. בִּכְלִי חֶרֶשׂ לֹא בִּמְפוּחָם. רַבָּנִין. וּמָאן דָּמַר אֲפִילוּ בִּמְפוּחָם. רַבָּנִן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא במפוחם. שהושחרו פניו ע''י האור:
כולה דרבנן. תרווייהו אליבא דרבנן דאע''ג דלא בעי חדש במפוחם מודו דלכתחילה לא והא דמכשרי במפוחם היינו בדיעבד:
תַּמָּן תַּנִינָן. אֵזוֹב שֶׁהִזָּה בוֹ כָּשֵׁר לְטָהֵר בּוֹ אֶת הַמְצוֹרָע. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. זוֹ לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי רִבִּי לִעֶזֶר. דְּתַנֵּי. הִזָּה בוֹ עַל הַחַטָּאת פָּסוּל לַמְצוֹרָע. הִזָּה בוֹ עַל הַמְצוֹרָע פָּסוּל לַחַטָּאת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַהֲלֹא קַל וַחוֹמֶר הוּא. מָה אִם הַמְצוֹרָע שֶׁאֵין הַמְלָאכָה פוֹסֶלֶת בּוֹ הִזָּה בוֹ עַל הַחַטָּאת פָּסוּל לַמְצוֹרָע. חַטָּאת שֶׁהַמְלָאכָה פוֹסֶלֶת בָּהּ הִזָּה בָהּ עַל הַחַטָּאת אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא פָסוּל לַחַטָּאת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. בפ' י''א דפרה:
אזוב שהזה בו. מי חטאת כשר למצורע:
זו להוציא מדר''א. דלא אתיא מתני' כר''א:
דתני. בתוספתא פ''ח דנגעים וה''ג התם אזוב שהזה על החטאת כשר למצורע ר''א אומר עץ ארז ואזוב כו' האמור בתורה שלא נעשית בו מלאכה:
והלא ק''ו. כלומר ק''ו מעתה שאם הזה על החטאת שפסול לחטאת אחרת:
מה אם המצורע. שלא מצינו שהמלאכה פוסלת בהאמור בו:
תַּמָּן תַּנִּינָן. עֲקַבְיָה בֶּן מְהַלַּלְאֵל אוֹמֵר. הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵירָה. רִבִּי אַבָא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפַּי וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. שְׁלָשְׁתָּן דָּרַשׁ עֲקַבְיָא מִפָּסוּק אֶחָד. וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ. בֵּירְךָ. בּוֹרְךָ. בּוֹרְאֲךָ. בֵּירְךָ. מִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָה. בּוֹרְךָ. לְמָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ. בּוֹרְאֲךָ. לִפְנֵי מִי שֶׁאַתְּ עָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בארך. לשון מעיינך:
תַּמָּן תַּנִּינָן. אַף הִיא עָֽשְׂתָה טַבֶּלָּה שֶׁלְּזָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת הָיוּ הַנִּיצוֹצִים מְנַתְּזִין מִמֶּנָּה וְהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁזָּֽרְחָה הַחַמָּה. מַה הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אָלֶף בֵּית הָיָה כוֹתֵב עָלֶיהָ. וְהָא תָאנֵי. בִּכְתָב שֶׁכָּן כֵּן כְּתִיב שֶׁכָּן. לֹא מְעוֹבֶּה וְלֹא מֵידַק אֶלָּא בֵינוֹנִי. פָּתַר לָהּ בְּאָלֶף שֶׁבּוֹ מֵאָלֶף שֶׁבּוֹ בְּבֵית שֶׁכָּן מִבֵּית שֶׁכָּן. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. כָּל פָּרָשַׁת סוֹטָה הָֽיְתָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. שֶׁמִּמֶּנָּה הָיָה קוֹרֵא וּמְתַרְגֵּם כָּל דִּיקְדּוּקֵי הַפָּרָשָׁה. וְלָמָּה מַיִם וְעָפָר וּכְתָב. מַיִם. מִמָּקוֹם שֶׁבָּאת. עָפָר. לְמָקוֹם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת. כְּתָב. לִפְנֵי מִי שֶׁהִיא עֲתִידָה לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. סוף פ' ג' דיומ':
שזרחה החמה. והגיע זמן ק''ש לכל:
אל''ף בי''ת. בראשי תיבות של הפרשה:
והא תני בכתב שבו כאן כתב שכאן כו'. שהיה כותב במגילה ורואה בכתב שבטבלא אלמא דכל הפרשה כתובה עליה:
פתר לה באל''ף שכאן מאל''ף שכאן כו'. כלומר לעולם ר''ת כתוב בה ועל התחלת התיבה היה רואה ממה שכתוב בטבלא. ובבבלי שם מסיק דבסירוגין היתה כתובה תחלת התיבות אם לא שכב ואחריו ראשי תיבות וכו':
תני ר' הושעיא. ופליג דכל הפרשה היתה כתובה:
ולמה מים ועפר וכתב. בסוטה:
מים כו'. שתשים לב לאלו הדברים ותודה:
מֵי. יָכוֹל מַרְאֶה מַיִם. תַּלמוּד לוֹמַר אַרְדְּ. אוֹ אַרְדְּ. יָכוֹל מַרְאֶה דְּיוֹ. תַּלמוּד לוֹמַר מֵי. הָּא כֵיצַד. מַרְאֶה מַיִם וּמַרְאֶה אַרְדְּ. שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. וְהָא תַנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. רְבִיעִית. רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְמָעֵט בִּכְתָב כָּךְ הוּא מְמָעֵט בַּמַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יכול מראה מים. שאפי' לאחר נתינת העפר יהיה בו רק מראה מים:
ת''ל ארד. פירושא דעפר דקרא נקט:
יכול מראה דיו. שצריך שלא יהא ניכר בו שום מראה מים:
מראה מים ומראה ארד. שיהא העפר על פני המים ולא כמראה דיו ממש:
ושיערו חכמים כו'. ולפי שיעור המים יקח שיעור עפר:
והא תני ר' יודא אומר רביעי' ר' יודא כו'. ואע''ג דבמתני' מפרש הכי בהדיא ס''ד דהמקשה דר''י פליג נמי אהא דלדידיה צריך שיהא כמראה דיו דהוא ממעט במים ודרך בעיא נקט לה לר''י ומשני ר''י כדעתיה כו' כלומר דאפי' ר''י מודה בזה אלא שהוא ממעט במים לפי שהוא ממעט בכאב ואליביה דר''י צריך שלא יקח עפר אלא לפי שיעור רביעית כדי שיהיה מראה מים ומראה עפר:
מי. מי המרים כתיב אחר נתינת העפר:
הִזָּה בוֹ עַל הַמְצוֹרָע זֶה. 10b מַהוּ שֶׁיְּכַשֵּׁר לִמְצוֹרָע אַחֵר. מַה דָמַר כָּשֵׁר. הָדָא רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֵי בֵיהּ. וּמָאן דָּמַר פָּסוּל. הָדָא לֵית רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֵיי בֵיהּ. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. שַׁבָּתִי הָֽיְתָה וְהָלַכְתִּי אַחֲרֵי רִבִּי טַרְפוֹן לְבֵיתוֹ. אָמַר לִי. יְהוּדָה בְנִי. תֵּן לִי סַנְדָּלִי. וְנָתַתִּי לוֹ. וּפָשַׁט יָדוֹ לַחֲלוֹן וְנָתַן לִי מִמֶּנָּהּ מַקֵּל. אָמַר לִי. יְהוּדָה בְנִי. בְּזוֹ טִיהַרְתִּי שְׁלֹשָׁה מְצוֹרָעִין וְלִמַּדְתִּי בוֹ שֶׁבַע הֲלָכוֹת. שֶׁהִיא שֶׁלַּיַּבְּרוֹת. וְרֹאשָׁהּ טֶרֶף. וְאוֹרְכָהּ אַמָּהּ. וְעוֹבְייָהּ כִּרְבִיעַ כֶּרַע מִיטָּה. אַחַת לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה. וּמַזִין וְשׁוֹנִין וּמְשַׁלְּשִין וּמְטָהֲרִין. בִּפְנֵי הַבַּיִת וּשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת. וּמְטָהֲרִין בִּגְבוּלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומזין ושונין כו' כדאמר במקל זה טיהרתי ג' מצורעין ור''ט שלא בפני הבית ובגבולין היה:
אחת לשנים כו'. כלומר אחר שמחלקין לארבעה כרביע כרעי המטה זהו עובי' של ארז וכן הוא במשנה פי''ד דנגעים:
וראשה טרף. ובראשה עלה א' כמו עלה טרף בפי':
שליברות. וכן הוא בתוספתא ובת''כ פ' מצורע פ' א' גריס של ברות והוא ברוש א' מעשר' מיני ארז בפ''ב דר''ה:
מקל. של ארז שבו מטהרין את המצורעין:
תן לי סנדלי. ללמד שגדולה שימושה:
אחר ר''ט לביתו. ור''ט כהן היה:
שבתי. שבת שלי היתה:
תני כו' בתוס' שם:
מה דמר כשר. כלו' דאשכחן דפליגי בה ומ''ד כשר הדא היא כר' יודא דלקמן וכן ר''א מודי בה דשאני חטאת כדאמרן:
מהו שיכשר למצורע אחר. אם נימא דהוי כהזה על החטאת דפסול למצורע או דילמא שאני חטאת דרחמנא אחשבה בה מלאכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source