עַד כְּדוֹן דְּבָרִים שֶׁנִּכְלְלוּ וְנִפְרְטוּ. דְּבָרִים שֶׁנִּכְלְלוּ וְלֹא נִפְרְטוּ. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. כָּל שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד. לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כּוּלּוֹ יָצָא. אָמַר לֵיהּ. לֹא בְדָבָר אֶחָד. דִּילְמָא בִשְׁנֵי דְבָרִים. וְהָכָא בִשְׁנֵי דְבָרִים אֲנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. מִִכֵּיוָן דִּכְתִיב בְּסוֹף אָמֵן. כְּמִי שֶׁכּוּלּוֹ דָבָר אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מכיון דכתיב בסוף. הפרשה אמן אהא דכתוב לעיל אשר לא יקים את דברי התורה הזאת נעשה כמי שכל הפרשה דבר אחד ונידון בדבר שיצא מן הכלל:
והכא בשני דברים. לאו דוקא אלא כלומר הרבה יותר מאחד:
לא בדבר אחד. שיצא מן הכלל ללמד אמר רבי יוחנן זה דילמא בשני דברים בתמיה דלא קי''ל מדה זו אלא בדבר אחד שיצא מן הכלל אבל לא בשני דברים דה''ל ב' כתובים ואין מלמדין וכאן הרבה דברים מפורשין בפרשה:
ללמד על הכלל כולו יצא. דאותן מצות המפורשות בפרשה היו בכלל כל התורה ויצאו מן הכלל ללמד על כל המצות כולן שנכרתו בכלל ובפרט:
דברים שנכללו כו'. כל התורה שנכלל גם כן בארור אשר לא יקים ולא נפרטו מנין שנכרתו כלם בברית בפרט:
עד כדון דברים שנכללו ונפרטו. אדלעיל קמהדר דחשיב לכל הבריתות שבתורה בכלל ופרט דעד כאן לא שמענו בזה הפרשה אלא הדברים שנפרטו ארור אשר לא יעשה וגו' וכן כלל ארור אשר לא יקים:
כְּתִיב אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה נוֹפֶלֶת. שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אוֹמֵר. זֶה הַחַזָּן שֶׁהוּא עוֹמֵד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר. זֶה הַבַּיִת שֶׁלְּמַטָּן. דְּאָמַר רַב חוּנָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. עַל הַדָּבָר הַזֶּה קָרַע יֹאשִׁיָּה וְאָמַר. עָלַי לְהָקִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על הדבר הזה קרע יאשיה. המלך את בגדיו כשמצא חלקיהו הספר בבית ה' וקרא בו ואמר עלי מוטל להקים. והיפ''מ פירש לפי גי' הספר דעל בנין בית המקדש ועל חיזוק בדקו קאמר:
זה הבית שלמטן. הרמב''ן גריס שם זה הבית דין של מטה בית המלך והנשיא שבידם להקים את התורה ולמחות ביד העוברים ומבטלים אותה:
זה החזן שהוא עומד. להתפלל ולקרות בתורה ועליו נאמר אשר לא יקים שבעומדו הוא מקים התורה ומעלה אותה לפני העם. והרמב''ן ז''ל בפי' החומש לא גריס אלא זה החזן לחוד ופירש שאינו מקים ספרי התורה בארון הקדש כתיקון שלא יפלו א''נ על החזן שאינו מקים הספר תורה להראות פני כתיבתה לעם:
31a בָּרוּךְ בִּכְלָל וּבָרוּךְ בִּפְרָט. אָרוּר בִּכְלָל וְאָרוּר בִּפְרָט. שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְכֵן בְּהַר סִינַי וְכֵן בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. רִבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מוֹצִיא שֶׁלְּהַר גְּרִיזִים וְשֶׁלְּהַר עֵיבָל וּמֵבִיא שֶׁלְּאוֹהֶל מוֹעֵד תַּחְתֵּיהֶן. וְכֵן הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין כָּל דָּבָר וְדָבָר מִן הַתּוֹרָה שֶׁאֵין כָּרוּת עָלָיו חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשֵׁשׁ בְּרִיתוֹת. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּבָרוּךְ וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּאָרוּר. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּכְלָל וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּפְרָט. הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה בְּרִיתוֹת. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת הֲרֵי מֵאָה וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם בְּרִיתוֹת. וְכֵן בְּהַר סִינַי וְכֵן בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. הֲרֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשֵׁשׁ בְּרִיתוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר אֶמַּוּס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. רִבִּי אוֹמֵר. אִם כְדִבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר אֶמַּוּס שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֵין כָּל דָּבָר וְדָבָר מִן הַתּוֹרָה שֶׁאֵין כָּרוּת עָלָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה פְעָמִים עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם כדברי ר' שמעון בן יהודה. שמונה גם הערבות:
שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. כמנין שהיו ישראל במדבר וכל אחד נעשה ערב על כל אחיו:
ומביא של אוהל מועד תחתיהן. שלאחר שהוקם המשכן דיבר הקב''ה עם משה בישוב ולמדו כל התורה. וכדאמר בבבלי שם דס''ל לר''ש כר''ע דאמר כללות ופרטות של כל מצוה נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב ולפיכך חשיב לסיני ואהל מועד לתרתי:
הי' מוציא של הר גריזים. לפי שלא אמר יהושע כל התורה אלא מצות שבפרשה:
וכן בהר סיני וכן בערבות מואב. נאמרו כל המצות עם הבריתות האלה נמצא מ''ח בריתות על כל מצוה ומצוה:
שש עשרה בריתות כו'. כדמפרש ואזיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות שכל המצות כולן טעונות ארבעה אלה ועל ארבעתן נמסרו ברוך וארור בכלל ופרט ברוך אשר ילמדו ארור אשר לא ילמדו וכן ללמד וכן לשמור וכן לעשות הרי כאן שש עשרה:
ברוך בכלל כו'. כל הברכות והקללות נאמרו בהר גריזים ובהר עיבל בכלל ובפרט ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת ארור אשר לא יקים הרי בכלל ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה ארור אשר יעשה הרי פרט וכן כולן:
אין כל דבר ודבר כו' על כל פעם ופעם כו'. כלומר מ''ח בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ויש בכל אחת מהן שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים וכדאמר. בבבלי ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו אם נעשה כל א' ערב על ערבותו של חבירו או לא דר''ש בן יהודה סבר לא נעשה כל אחד ערב על חבירו אלא שישמרו את המצות נמצא כל אחד ואחד ערב גיל מ''ח בריתות של כל אחת ואחת אבל לא נעשה ערב על ערבותו של חבירו אלא על חובתו ואתא רבי למימר לדברי ר''ש שבא למנות בריתות הערבות יש לו למנות מ''ח בריתות של ת''ר אלף ג' אלפים תק''ן ובכל א' האלה יש ת''ר אלף ג' אלפים תק''ן שכל אחד קיבל עליו ערבות חבירו וערבות ערבותו:
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַחֶצְיוֹ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמְּעוּטִין בְּהַר גְּרִיזִים וּמְרוּבִּים בְּהַר עֵיבָל. לָמָּה. שֶׁאֵין שִׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי כּוּלּוֹ שָׁם. שֶׁאִים הָיָה כָל שֵׁבֶט לֵוִי כוּלּוֹ שָׁם הָיוּ שָׁוִין. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. אִילּוּ הָיָה כָל שִׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי שָׁם לֹא הָיוּ שָׁוִין. לָמָּה. שֶׁכְּבָר נָֽפְלוּ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף בַּשִּׁיטִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אִילּוּ הָיָה כָל שִׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי שָׁם הָיוּ שָׁוִין. לָמָּה. שֶׁלֹּא בָּא מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד אֶלָּא אַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי יוסי בר' בון. קאמר דלעולם היו שוין אם היה כל שבט לוי שם ואף שחסר משבט שמעון מפני שחסר כנגדה בהר עיבל משבט ראובן וגד שהרי לא באו מהם לארץ כנען אלא ארבעים אלף חלוצי צבא והנשארים מעבר לירדן היו:
שאין שבטו של לוי כולו שם. בהר גריזים שהרי זקני כהונה ולויה למטה היו כדאיתא לעיל. אילו היה כו'. אפילו היה כל שבטו של לוי למעלה לא היו שוין שהרי חסרו כ''ד אלף משבטו של שמעון שהיו מהעומדים על הר גריזים כדכתיבי קראי אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים וגו' שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולון דן ונפתלי:
למה. היו של הר עיבל מרובין:
ומרובים בהר עיבל. כדמפרש לקמיה וזהו והחציו חציו המבורר שהוא הרוב שהי' חציו בשבטים ורובא בגברי:
מה ת''ל והחציו. ביהושע כתיב בהאי קרא דלעיל וכל ישראל וזקניו וגו' חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל ומה ת''ל והחציו דמשמע חציו המיוחד או חליו הנזכר במקום אחר:
רִבִּי אָחָה בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּרִבִּי חִייָה. לָמַד וְלִימֵּד וְשָׁמַר וְעָשָׂה וְהָֽיְתָה סִפֵּיקָה בְיָדוֹ לְהַחֲזִיק וְלֹא הֶחֱזִיק. הֲרֵי זֶה בִכְלָל אָרוּר. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. לֹא לָמַד וְלֹא לִימֵּד וְלֹא שָׁמַר וְלֹא עָשָׂה וְלֹא הָֽיְתָה סִפֵּיקָה בְיָדוֹ לְהַחֲזִיק וְהֶחֱזִיק. הֲרֵי זֶה בִכְלָל בָּרוּךְ. וְאָמַר רִבִּי חָנָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה. עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת צֵל לְבַעֲלֵי מִצְוֹת בְּצִילָּהּ שֶׁלְּבַעֲלֵי תוֹרָה. מַה טַעֲמָא. כִּי בְצֵל הַחָכְמָה בְצֵל הַכֶּסֶף. וְאוֹמֵר 31b עֵץ חַיִים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עץ חיים היא למחזיקים בה. ללומדיה לא נאמר אלא למחזיקים בה:
צל. הוא כמו חופת כבוד לצל להתענג בזיו הוד ולהנצל מעונש ע''ד וסוכה תהיה לצל יומם וגו' ובויקרא רבה גריס צל וחופה:
ר' ירמיה בשם ר' חייא כו' גרסינן והחזיק הרי זה בכלל ברוך. אע''פ שהוא לא למד כלל הרי הוא במעלת בעלי תורה כדדריש רבי ירמיה לקמיה דעתיד הקב''ה לעשות צל לבעלי המצות המחזיקים ביד לומדי תורה אצל בעלי תורה להיותם שוין במדרגה אחת:
והיתה ספיקה בידו להחזיק. ביד לומדי התורה לפרנס אותם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source