כֵּיצַד עָשָׂה בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת עֲשָׂאָן. שְׁתַּיִם שֶׁלְּזָהָב וְאַחַת שֶׁלְּעֵץ. וְנָתַן שֶׁלְּזָהָב בְּשֶׁלְּעֵץ וְשֶׁלְּעֵץ בְּשֶׁלְּזָהָב וְצִיפָּהוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. לְהָבִיא שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. תֵּיבָה אַחַת עֲשָׂאוֹ וְצִיפָּהוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. לְהָבִיא בֵּין נֶסֶר לַנֶּסֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
להביא בין נסר לנסר. דלא תימא שלא יעשה הציפוי אלא כמדת שיעור הנסר:
ושל עץ בשל זהב. וכדאמר נמי בבבלי יומא דף ע''ב דאמצעי הי' של עץ והיינו דכתיב וצפית וגו' שהיה מצופה בשני ארונות של זהב מבית ומחוץ ותצפנו יתירא. לרבות שפתו העליונה שיהא מצופה בזהב:
מה ת''ל תצפנו. לר''ש בן לקיש דהרי מוצפית אותו דריש שיהא הכל מצופה בזהב:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בְּאַמָּה שֶׁלַּחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. מָאן תַּנָּא. אַמָּה שֶׁלַּחֲמִשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִינָן תַּמָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַמַּת הַבִּנְייָן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְשֶׁלַּכֵּלִים חֲמִשָּׁה. 36b וְהֵן אָרוֹן כֵּלִי הוּא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דְּאָמַר. שֶׁלַּחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. אָרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה וְאַמְתָּא חֲמִשָּׁה וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵין וּפְלָג. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵמִין וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִין. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן רָחְבָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְאָרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן. נִשְׁתַּייֵר שָׁם חֲצִי טֶפַח. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִכָּן. וְרָחְבּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן שִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה טְפָחִים וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵין וּפְלָג. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵמִין וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִין. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן אָרְכָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְרָכְבּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן. נִשְׁתַּייֵר שָׁם טֶפַח וּמֶחֱצָה. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִכָּן. וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן לְשִׁילּוּט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחצי טפח מכאן לשילוט. לריוח ששם העמודים עומדים שנאמר עמודיו עשה כסף שהיו ב' עמודי. כסף כמין עמודי ס''ת שוכבין לארכו של ארון והלוחות ביניהם כדאמר בב''ב שם לר' יודא ולר''מ קאמר שם דמבראי הוו קיימי עמודים וס''ל לרבי יודא דהס''ת לא היה מונח בארון אלא על הארגז ששיגרו פלשתים ואין בארון רק לרבות שברי לוחות שמונחים בארון כדאמר שם. וכל זה הוא לפי מה שהגהתי מקצת הגי' הכתובה בשקלי וכן בפי' לשילוט הוא ג''כ לפי גי' הנזכרת וכפי פי' היפ''מ שם אבל היותר נראה ונכון לקיים כל הגי' דהכא שהיא עיקרית לפי שיטתא דהאי תלמודא אחר שחפשתי ובדקתי בכל המקומות והוא דלא גרסינן לס''ת בראש דברי ר''מ אלא נשתיירו שני טפחים תנם לאיסטוו' והן העמודים והנה המלך עומד על העמוד ת''י על איסטוונה. ובפרנסת רחבו של ארון גרסי' נשתייר שם ג' טפחים חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לכתלים ומקום שמניחין בו ס''ת טפחיי' דהס''ת היה מינח ברחבו של ארון ארכו על פני ארכו של ארון ובדברי ר' יהוד' חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לשילוט היינו לריוח מקום לשילוט הידים בעת הנחת הלוחות משום דארכן ששה היו ולפיכך הניחו מקום פנוי חצי טפח מכאן ומכאן ולא הוצרך למקום פנוי לארכו של ארון כשיש מקום שילוט לרחבו ולפי זה צריך לומר ג''כ לר''מ עמודים מבפנים הוו ולר''י עמודים מאבראי הוו קיימי ואיפכא ממאי דקאמר בהשותפין שם אליבייהו:
אצבע לכותל. דר''מ סבר עובי הכותל חצי טפח ולר' יודה אצבע:
ור''ל אמר באמה של חמשה טפחים. כר' יודא דאמר שם אמת הבנין של חומת הבית ומזבח העולה היה של ששה טפחי' ושל כלים חמשה והרי ארון כלי הוא:
כֵּיצַד הָיוּ הַלּוּחוֹת כְּתוּבִים. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. דִּכְתִיב וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. דִּכְתִיב וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי סִימַאי אוֹמֵר. אַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה וְאַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה. מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתוּבִים. טֶטְרַגּוֹנָה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בֵּין כָּל דִּיבּוּר וְדִבּוּר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ [שֶׁל תּוֹרָה]. מְמוּלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ. כְּיַמָּא רַבָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כַּד הֲוָה מַטֵּי לְהָדֵיין קִרְייָא הֲוָה אָמַר. יָפֶה לִימְּדָנִי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה הַיָּם הַזֶּה בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַלִּים קְטַנִּים. כָּךְ בֵּין כָּל דָּבָר וְדָבָר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בין כל דיבור כו'. דכתיב ממולאים בתרשיש כימא רבה של תרשיש וכדמסיק ר''ל מה הים הזה כו':
טטרגונה. מרובע בלשון יון ועיין הציור בע''י לדעת הכותב שם ואין להאריך:
ארבעים כו'. דס''ל כר''ש בן יוחי דעשרים מרבינן מהני תרי קראי וכתי' מזה ומזה הם כתובים הרי ארבעים לכל רוח:
עשרים על לוח זה כו' דכתיב ויגד וגו'. דתרי קראי כתיבי כתיב הכא ויכתבם על שני לוחות אבנים וכתיב עוד להלן את הדברים האלה וגו' ויכתבם על שני לוחות אבנים וכמו דויכתבם גבי ויגד משמע עשרת הדברים על כל לוח כן אידך ויכתבם לרבות עוד עשרה על כל לוח:
עשרה על לוח זה כו' עשרת הדברים. וסיפא דקרא ויכתבם על שני לוחות אבנים דמשמע שנכתבו כל עשרת הדברים על כל לוח ועוד מדכתיב ויגד וגו' משמע כשם שהגיד כל עשרת הדברים יחד כן כתבם על כל לוח ולא חלקן לחמשה ע''ז וחמשה ע''ז:
הלכה: אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת. אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר בָּנָה. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר הָאִישׁ מִי הָאִישׁ. מְנַיִין הַבּוֹנֶה בֵית הַתֶּבֶן בֵּית הַבָּקָר בֵּית הָעֵצִים בֵּית הָאוֹצָרוֹת מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר בָּנָה. מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל הַבּוֹנֶה בֵית שַׁעַר וְאֶכְסֶדְרָה וּמִרְפֶּסֶת יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיִת. מַה בַיִת מְיוּחָד שֶׁהוּא בֵית דִּירָה. יָֽצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵינָן בֵּית דִּירָה. יָצָא בַיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת. דְּתַנֵּי. בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר מִן הַמַּעֲקֶה וּמן הַמְזוּזָה וּמִן הָעֵירוּב. וְאֵינוֹ טוֹבֵל לְמַעְשְׂרוֹת. וְאֵין נוֹתְנִין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לִפְנֵי פִּתְחוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ חִיבּוּר לָעִיר. וְהַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת מוּתָּר לֵישֵׁב בּוֹ. וְאֵינוֹ צָמִית בַּיּוֹבֵל. וְאֵינוֹ מִיטָּמֵא בִנְגָעִים. וְאֵין הַבַּעֲלִים חוֹזְרִין לוֹ בַמִּלְחָמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ת''ל האיש מי האיש. דמצוי למיכתב מי אשר בנה וכתיב האיש לרבות את כלן:
ת''ל אשר בנה. מדלא כתיב אשר בית בנה דרוש ביה בנה מכל מקום והאי דכתיב בית למעוטי הא דלחמן אתא. וכן אמר בבבלי דף מ''ג:
ת''ל בית. שמיוחד לבית דירה יצאו אלו שעשוין לדריס' הרגל ולא לבית דירה:
בית שער. אצל שער החצר להסתופף שם שומר הפתח:
יצא בית שאין בו כו'. דלאו בית מיקרי כדלקמן:
דתני כו'. בריית' הובא בבבלי סוכה דף ג':
פטור מן המעקה כו'. דבכולהו בית כתיב בהו:
ומן העירוב. אין צריך ליתן פת לעירובי חצירות כדרך שאר בתים הפתוחין לחצר ואין מניחין בו עירוב דלא חזי לדירה וכן פטור מליתן לשיתוף מבואות אם בית זה פתוח לחצר שבמבוי ואין בית אחר פתוח לו אין צריך ליתן לשיתוף כדרך שאר חצרים הפתוחים למבוי אבל מניחין בו שיתוף מבואות לאחר שגבו כדאמר התם דלא גרע מחצר שבמבוי:
ואין. טובל למעשרות. דאין חובת הטבל חלה עד שיראה פני הבית והאי לאו בית הוא:
לפני פתחו. כגון שנים שקנו מן ההפקר ובנו שם זה בנה לו בית ופתח בו שני פתחים וזה בנה לו בית ופתח בו פתח אחד ואח''כ הקיפו אותם עד שנעשה להם חצר וכן בחולק נכסיו על פיו ונתן לא' מבניו בית עם שני פתחים ולאחד עם פתח אחד דקי''ל שנותנין לכל פתח ופתח ארבע אמות כנגדן חלק בחצר והשאר חולקין בשוה ובית קטן זה אין לפתחו ד' אמות:
ואין עושין אותו חיבור לעיר. דבית העומד תוך שבעים אמה ושיריים לעיר מתחברת עמה ומודדין תחומי העיר מן הבית ולהלן אלפים אמה ובית קטן זה אין עושין אותו חיבור לעיר דלאו בית מיקרי:
והנודר. מליכנס לבית או לישב בו מותר בבית קטן זה דלא הוי בכלל:
ואינו צמית ביובל. כלומר שאינו נחלט כדין בתי ערי חומה אלא פודהו לעולם ואם לא גאלו יוצא ביובל כשאר שדה מקנה:
חוזרין לו. בשבילו אם בנה בית חדש ואין בו ארבע אמות אינו חוזר:
משנה: וְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶל הָעָם לֵאמוֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשׁוֹב לְבֵיתוֹ וְגוֹמֵר. אֶחָד הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְאֶחָד הַבּוֹנֶה בֵית הַתֶּבֶן בֵּית הַבָּקָר בֵּית הָעֵצִים בֵּית הָאוֹצָרוֹת. אֶחָד הַבּוֹנֶה וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ וְאֶחָד שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואחד הלוקח. בית בנוי שהרי אצלו הוא חדש וכולהו יליף לה בגמרא:
מתני' בית האוצרות. לאוצר יין ושמן ותבואה:
אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא. אִיתְקַשְׁייַת קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס. אַתְייָא כְרִבִּי יוּדָה וְלָא אַתְייַא כְרִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דּוּ אָמַר. אֵיכָן סֵפֶר תּוֹרָה הָיָה נָתוּן. כְּמִין גְּלֹוסֳּקוֹס עָשׂוּ לוֹ מִבַּחוּץ וְהָיָה סֵפֶר תּוֹרָה נָתוּן בְּתוֹכוֹ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. 37a וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר. אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. וְאֶל הָאָרוֹן תִּתֵּן אֵֶת הָעֵדוּת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. וְאַחַר כָּךְ וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָֽעְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תּוֹרָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹרָהּ אֵשׁ לְבָנָה חָרוּתָהּ אֵשׁ שְׁחוֹרָה. הִיא אֵשׁ וּמְבוֹלֶלֶת בְּאֵשׁ. חֲצוּבָה מֵאֵשׁ. נְתוּנָה מֵאֵשׁ. מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מימינו אש וגו'. וקאי אש על מימינו:
ונתונה מאש. שאצולה היא מחכמתי יתברך כי ה' אש אוכלה הוא:
חצובה מאש. מתחת כסא הכבוד שהוא מקום קדוש הרוחני:
היא אש מובללת באש. מורה על עניינים דקים ורוחניים שבה:
ה''ג בשקלים התורה שנתן לו הקב''ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה. וכאן הגי' כמו שהיא במדרש תנחומא עורה אש לבנה חרותה באש שחורה והיינו הך דכתובה באש שחורה על הקלף אש לבנה ודרך משל הוא להורות על מעלת התורה כי רבה היא:
מ''ט דר''מ דכתיב ונתת את הכפרת וגו'. ואל הארון תתן. את העדות אשר אתן אליך וס''ל דס''ת נמי עדות הוא כדכתיב והיה שם בך לעד והיה לו להקדים מתחילה נתינת העדות אל הארון ואח''כ נתינת הכפרת על הארון אלא דאין מוקדם כו' וכדמסיק ע''ד דר''מ דאמר אין מוקדם ומאוח' בתורה דהכי קאמר קרא ואל הארון תתן את העדות שהוא ספר תורה והוא עדות לישראל ואח''כ ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואע''ג דקדים בקרא אין מוקדם ומאוחר בתורה:
כמין גלוסקוס. כמין תיבה:
ע''ד דר''י. ומפרש לר''י דאמר דלא היה הס''ת בתוך הארון היכן היה מונח:
לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'. דמשמע מצד הוא מונח ולא בתוכו וקשיא לר''מ:
איתקשיית. הקשיתי לפני ר' פינחס דקרא דלקמי כר''י אתיא ולא כר''מ וכדמפרש ואזיל מ''ט דר' יודה דא' דלא היה הס''ת מונח בארון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source