וְתַנֵּי. כּוּלְּהֹן צְרִיכִין לְהָבִיא רְאָייָה לְדִבְרֵיהֶן חוּץ מִזֶּה שֶׁעֵדָיו עִמּוֹ. וְאַתְייָא כְּמָאן דְּאָמַר. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִישְׁרֵי הַמִּלְחָמוֹת [וְלִרְאוֹת] (וְ)חֶרֶב שְׁלוּפָה. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. שֶׁהוּא מִתְייָרֵא מִן הָעֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ עוֹד הוּא צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. לְפִיכָךְ תָּלַת לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵילּוּ שֶׁיַּחֲזוֹר בִּגְלָלָן. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים. וְאַתְייָא כַּיי דָמַר רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי י֨י. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לפיכך כו'. ואתייא כמ''ד בפ' הערל ר' לוי כו' דהתורה הקפידה שלא לפרסם את החטאים:
עוד הוא. גם הוא צריך להביא ראיה שחטא באיזה עבירה דשמא עילה מצא לומר כן:
ואתייא כמ''ד. דהירא דקרא הוא שאינו יכול לעמוד כו' ואנו רואין דהכרת פנים ענתה בו:
חוץ מזה. הירא ורך הלבב שאין צריך להביא ראיה לפי שעדיו עמו שרואין ומכירין בו שהוא נבהל ועומד מרעיד על הדבר:
כולהון. החוזרין דקחשיב במתני' בנה בית כו' צריכין להביא ראיה לדבריהן שכך הוא דשמא משקרין הן מחמת שרוצין לחזור לבתיהן:
הלכה: כְּתִיב וְיָֽסְפוּ הַשּׁוֹטְרִים. אֵין לָשׁוֹן זֶה וְיָֽסְפוּ אֶלָּא לָשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. כְּאִינַשׁ דְּאָמַר. מוֹסִיף אֲנִי עַל דִּבְרֵי רִבִּי. תַּנֵּי. הָאַחֲרוֹנִים מִן הַתּוֹסֶפֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תְּרֵין תַּנָּיִין אִינּוּן. מָאן דְּאָמַר. מוֹסִיף אֲנִי עַל דִּבְרֵי רִבִּי. אֶחָד הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד הָאַחֲרוֹנִים אָֽמְרָן הוּא אָֽמְרָן רַבּוֹ. 39a מָאן דְּאָמַר. הָאַחֲרוֹנִים מִן הַתּוֹסֶפֶת. הָרִאשׁוֹנִים אָֽמְרוֹ הוּא אָֽמְרוֹ רַבּוֹ. וְהָאַחֲרוֹנִים אָֽמְרוֹ הוּא וְלֹא אָֽמְרוֹ רַבּוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. חַד תַּנַּיי הוּא. רִאשׁוֹנִים אָֽמְרָן הוּא אָֽמְרָן רַבּוֹ. הָאַחֲרוֹנִים אָֽמְרָן הוּא לֹא אָֽמְרָן רַבּוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. שׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִפִּי כֹהֶן וְאוֹמְרָהּ לָעָם בְּכָל לָשׁוֹן. וְסוֹפָא פְלִיגָא עַל רִבִּי מָנָא. עוֹד דָּבָר אֶחָד הָיָה מוֹסִיף. מִשֶּׁלּוֹ. אִין תֵּימַר כֵּן. אֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי לֵית הוּא פְלִיגָא. דְּתַנֵּי. הָרִאשׁוֹנִים אָֽמְרָן הוּא אָֽמְרָן רַבּוֹ. הָאַחֲרוֹנִים אָֽמְרָן הוּא לֹא אָֽמְרָן רַבּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין תימר כן. השתא דאתית להכי דמוסיף משלו הוא דבר אחד אפי' על דר' יוסי לית היא פליגא דאתייא כהך תנא ואליבא דר' יוסי דקאמר נמי האחרונים אחרונים ממש וזהו לבד מה שאמרן הוא לא אמרו רבו. הדין הוא פירושא דהך מילתא:
ומשני משלו. דהא דקאמר דבר אחד היינו מה שמוסיף משלי ולאפוקי ודברו השוטרים מי האיש אשר בנה דזה מפי כהן שמעו ולא תפרש אליבא דר' מנא האחרונים כל האחרונים מן התוספת אלא ה''ק חד תנא הוא דמ''ד מוסיף אני על דברי ר' מפרש ויספו דקרא ויספו ממש שהוסיפו מעצמן היא וכן מ''ד האחרונים מן התוספת האחרונים ממש קאמר אבל מי האיש אשר בנה הכהן מדבר ושוטר משמיע ואתייא הך ברייתא ככ''ע ואליבא דר' מנא ורישא דקאמר שומע פרשה כו' לאו פרשה הראשונה ממש. הוא אלא מי האיש אשר בנה דזה שומע מפי כהן ומשמיע הוא:
וסיפא. דהך ברייתא פליגא על רבי מנא דקתני עוד דבר אחד הי' מוסיף השוטר וזהו מי האיש הירא וגו' וקתני דבר אחד ותו לא וקשיא לרבי מנא דקאמר כל האחרונים מן התוספת:
מתניתא. ברייתא דתנינן בריש פירקין פליגא על ר' יוסי דאזלא דלא כחד מהני תנאי אליביה:
ור' מנא אמר. חד תנא הוא דלא פליגי הני ברייתות אלא לכ''ע ס''ל הראשונים כו'. וקס''ד אליבא דרבי מנא דמפרש אחרונים דברייתא לאו אחרונים ממש אלא כל הכתוב אצל השוטרים אחרונים קרי להו והראשונים ראשונים ממש שמע ישראל וגו' וזה לבד שמעו מפי כהן ומשמיעין לעם והיינו דקאמר חד תנא הוא דמ''ד אחרונים מן התוספת כלומר כל האחרונים מן התוספת שהוסיפו השוטרים הן ומ''ד מוסיף אני כו' נמי לו' שהוספ' מעצמו הוא ויספו דקרא ה''ק שמוסיפין השוטרי' עוד לדבר על מה שאמרו בתחילה והכל מדברי עצמן הן והיינו דפריך לקמיה מתני' כו':
ומ''ד האחרונים מן התוספ'. ס''ל הראשונים כו' דר''י מפרש אחרונים דברייתא אחרונים ממש מי האיש הירא וגו' ויספו דקרא מפרש האי תנא ויספו ממש שהשוטרים הוסיפו זה מעצמן ולא אמרן הכהן אלא מי האיש אשר בנה הוא שהיה הכהן מדבר והשוטרים משמיעין:
מ''ד מוסיף אני על דברי רבי. הוא לשון ויספו כדפרישית שהוא לשון תוספת אזהרה ס''ל אחד הראשונים כו' כלומר דהשוטרים לא דברו מעצמן כלום אלא בין הראשונים הכתובים בדברי שוטרים מי האיש אשר בנה וגו' ובין האחרונים מי האיש הירא ורך הלבב הכל שמעו מפי כהן ואח''כ היו משמיעים כדלעיל:
תרין תניין אינון. דהרי קראי כתיבי הכי בפרשה ונגש הכהן ודבר אל העם שמע ישראל וגו' ודברו השוטרים מי האיש אשר בנה בית וגו' ויספו השוטרים וגו' וקאמר ר' יוסי דהני תרתי ברייתו' פליגי אהדדי ותרי תנאי היא:
תני אחרוני' מן התוספת. ופליגי ר' יוסי ור' מנא לקמיה בפירושא דהני ברייתות:
גמ' כתיב ויספו השוטרים. לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלכב וגו' וקאמר אין לשון זה ויספו כו' כלומר דלא תימא שהשוטרים הוסיפו זה מעצמן לדבר אלא לשון תוספת אזהרה הוא כאדם האומר מוסיף אני על דברי רבי שהזהיר אתכם וגם אני מוסיף להזהיר אתכם עוד ולומר שגם דברים האחרונים האלו היו הכהן מדבר בתחילה והשוטרים משמיעין:
שומע פרשה כו'. וקס''ד דבפרשת כהן מה שמפורש בקרא ונגש הכהן וגו' שמע ישראל וגו' שהן דברי כהן מיירי דהשוטר שומע פרש' מפי כהן ומשמיע לעם בכל לשון ומשמע דוקא זה הפרש' לבד היה שומע מפי כהן ומודברו ואילך הכל היה השוטר מדבר ומשמיע כדכתיב ידברו השוטרים וגו' וכר' מנא וקשיא לר' יוסי להני תרתי ברייתות:
משנה: עֶגְלָה עֲרוּפָה בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה וגר'. וְיָֽצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ. שְׁלֹשָׁה מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלֵם הָיוּ יוֹצְאִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֲמִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר זְקֵנֶיךָ שְׁנַיִם וְשׁוֹפְטֶיךָ שְׁנַיִם וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' עגלה ערופה בל' הקודש. נאמרה מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה וגו' והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל וגו' הכל בלשון הקודש הוזקקו לאמרן:
שנאמר כי ימצא וגו'. בגמרא פריך לה היכי יליף מהכא:
היו יוצאים. ובאים שם ומודדין מן החלל לצד העיירו' שסביבותיו לידע איזו קרובה:
אין ב''ד שקיל. אין ב''ד עשוין שיהא אפשר לחלקן שוה בשוה אלא שיהא הרוב לצד א' לקיים אחרי רבים להטות. לא מסתברא דלא וענו ואמרו. כלו' דפריך על דיליף במתני' דבלה''ק שנא' כי ימצא וגו' ולא מסתברא דכן הי' צריך להביא המקרא שנאמר וענו ואמרו וילפינן מלוים מה עני' ואמירה שנאמר להלן בלה''ק אף כאן בלה''ק:
אבל במלחמת מצוה. כגון כיבוש ארץ ישראל בימי יהושע ומלחמת עמלק הכל יוצאין. א''ר יהודה כו'. בגמ' מפרש לה:
בד''א. שחוזרין מן המערכה ויש שאינם זזים ממקומן במלחמת הרשות:
וכשילים. קרדומות של ברזל בידיהן לשמור שלא ינוסו:
ואחרים מאחוריהן. ובגמרא יליף לה מקרא:
מעמידים זקיפים מלפניהם. בראשם של צד המלחמה מעמידים בני אדם גבורים ממונים לכך שאם יפול א' מן הנלחמי' יעמידוהו ויזקיפוהו ויגבירו את אנשי הצבא בדבריהם:
מתני' ובעקבו של עם. בסופו של עם שמשמרים שלא יחזרו האחרונ' אחוריהם לנוס:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַשְׁמָעוּת בֵּינֵיהֶן. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא לְמִלְחֶמֶת הָֽרְשׁוּת מִלְחֶמֶת מִצְוָה. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצֵא אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מַחֲלוֹקֶת בֵּינֵיהוֹן. רַבָּנִין אָֽמְרִין. מִלְחֶמֶת מִצְוָה זוֹ מִלְחֶמֶת דָּוִד. מִלְחֶמֶת חוֹבָה זוֹ מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא מִלְחֶמֶת [מִצְוָה] כְּגוֹן אֲנָן דְּאָֽזְלִין עֲלֵיהוֹן. מִלְחֶמֶת חוֹבָה כְּגוֹן דְּאַתְייָן אִינּוּן עֲלֵינָן. כְּתִיב וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי. מָהוּ אֵין נָקִי. רִבִּי סִימוֹן וְרַבָּנִין. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. אֵין נָקִי לְבֵיתוֹ שָׁעָה אַחַת. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. לֵית רְבִי בֵּירְבִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משמעות ביניהון. בין לרבנן יבין לר''י דמתני' אין ביניהן אלא משמעות הלשון דר''י היה קורא למלחמת הרשות דרבנן מלחמת מצוה ונ''מ לפוטרו מן שאר המצות כשעוסק במלחמה זו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה אבל בעיקר הדין דמתני' לא פליגי דמה דאמרי רבנן אין הכל יוצאין כן נמי לר''י:
אבל במלחמת חובה כו'. בזה פשיטא כ''ע מודים בה אלא דהואיל ור' יודה קרי לרשות דרבנן מצוה הוצרך להוסיף מעלה אחת בקריאת הלשון ולקרות למצו' דרבנן חובה ובזה אין נ''מ כלל ורבנן הואיל וקרו לקמיית' רשות דיים לקרות את שלמעלה ממנה מצוה ואע''פ שהיא מלחמת חובה כגון מלחמת יהושע ומלחמת עמלק והכל יוצאין לכ''ע ובשארי מלחמות אפי' הן לשמור שלא יבאו העכומ''ז עלינו לכ''ע אין הכל יוצאין:
ורב חסדא אמר דמחלוקת ביניהון. כלו' אפי' בעיקר הדין דמתני' פליגי דרבנן אמרי מלחמת רשות זו מלחמת דוד גרסינן מה שהיה נלחם לכבש הארצות כדי להרחיב גבול ישראל וקרו לה רשות שאינה אלא להוסיף על א''י כמלחמת דוד בארם צובה וסביבותי' ושלא יתגברו עליהם אויביהם אח''כ ויצרו להם ולהרבות בגדולתם:
מלחמת חובה זו מלחמת יהושע. לכבוש א''י ולד''ה חובה היא והא דרבנן קרו לה מצוה טעמא כדפרישית לעיל ובזה דוקא הכל יוצאין. ור''י היה קורא מלחמת מצוה גרסינן כגון אנן כו'. כלומר אפי' במלחמת דוד גופי' יש נמי חילוק ומצוה וחובה משכחת לה דאם אנחנו מעצמינו הולכין להלחם עליהן זה קרי ליה מצוה לר''י ומשום שהוא כדי להוסיף על א''י ולדידיה נמי בזה אין הכל יוצאין כדקתני במתני' אלא דקרי לה מצוה נ''מ לעוסק כו' כדלעיל:
מלחמת חובה. דקאמר ר''י דהכל יוצאין אפי' במלחמת דוד משכח' לה כגון שבאו העכומ''ז עלינו וצריכים להלחם עמהן ובזה הוא דפליגי ואפי' בעיקר הדין דמתני':
אין נקי לביתו שעה אחת. אפי' חתן מחדרו דכתיב ביה נקי יהיה לביתו שנה אחת לא היה נקי באותו הפעם אפי' שעה אחת א''נ שנה א' גרסי':
לית רבי ברבי. אין גדול בן גדול דאפי' רבן בן רבן יצא לעבודת המלך להשיא את אבני הרמה כדכתיב שם ולהכי קאמר אין נקי דת''ח נקי מאנגריא הוא ובבבלי מכלתין דף משמע דתרווייהו הוי ת''ח וחתן מחדרו:
סליק פירקא בס''ד
כֵּינִי מַתְנִיתָא. שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיני מתני'. בנוסחת הבבלי קתני במתני' שתחילת ניסה נפילה וכן הכא ולפיכך קאמר דאיפכא מיבעי למימר וכן אנו גורסי' במתני' שתחילת נפילה ניסה דכשהן נסין זו היא תחילת הגרמת הנפילה והסופרים העתיקו במתני' כן:
אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כְּתִיב הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. הַכְּסִיל בְּמַה. בְּרַגְלָיו. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. הֶחָכָם עַד שֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלְּדָבָר הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶׁבְּסוֹפוֹ. גַד גְּדוּד יְגוּדֶּנּוּ. גַייְסָא אָתִי מְגַייְסַתֵּיהּ וְהוּא מְגַייֵס לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכסיל במה ברגליו. בתמיה אלא כדאמר ר' אבא בר מרי החכם עד שהוא בראשו של דבר רואה את הנולד ומשים אל לבו לידע מה בסופו וזהו עיניו בראשו אלמא דקרי לסופו ראשו:
גד גדוד יגודנו. איידי דקתני במתני' מעמידין אנשי גבורים דחלוצי צבא לפניהן מייתי להאי קרא הכא דכך דרשו חכמים על גבורתם של אנשי שבט גד שהם היו הולכים בראש המלחמה כדכתיב והחלוץ לפניהם:
גייסא כו'. החיל בא עליו לשטפו בארצו והיא יתגבר עליהם לשוטפן:
הלכה: כְּתִיב וְהָיָה כְּכַלּוֹת הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָֽקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. אֵין לִי אֶלָּא בְרֹאשׁ הָעָם. בְּסוֹף הָעָם מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר כָּֽקְדוּ וּפָֽקְדוּ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִי מֵאִיר צְוַוח לְסוֹפֵי דְחֶבְלָא רֵישֵׁיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דר''מ צווח לסופי' דחבלא רישיה. היה קורא לסופו של חבל ג''כ ראשו דכל אחד ראש וסוף נקרא וה''נ תרווייהו ראש העם נקראין וכדמייתי ראיה לקמיה:
כר''י. דלא דריש מניין:
עד כדין כר''ע. דדריש בכ''מ לשונות היתירי' במקרא כדאיתא בפרקין דלעיל:
גמ' ת''ל פקדו. הוי מצי למיכתב פקדו דהא אשוטרים קאי וכתיב ופקדו לרבות אף בסוף העם מעמידין שרי צבאות:
משנה: וְהָיָה כְּכַלּוֹת הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָֽקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. בַּעֲקֵיבוֹ שֶׁלָּעָם מַעֲמִידִין זְקִיפִים לִפְנֵיהֶם וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְכַשִּׁילִם שֶׁלְּבַרְזֶל בִּידֵיהֶן וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹר הָרְשׁוּת בִּידֵיהֶן לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו שֶׁתְּחִילַּת נְפִילָה נִיסָה שֶׁנֶּאֱמַר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּיפָה גְדוֹלָה הָֽיְתָה בָעָם. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיָּנוּסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִפְּלוּ חֲלָּלִים בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמִלְחֶמֶת הָרָשׁוּת 39b אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה הַכֹּל יוֹצְאִין אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצְאִין אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' עגלה ערופה בל' הקודש. נאמרה מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה וגו' והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל וגו' הכל בלשון הקודש הוזקקו לאמרן:
שנאמר כי ימצא וגו'. בגמרא פריך לה היכי יליף מהכא:
היו יוצאים. ובאים שם ומודדין מן החלל לצד העיירו' שסביבותיו לידע איזו קרובה:
אין ב''ד שקיל. אין ב''ד עשוין שיהא אפשר לחלקן שוה בשוה אלא שיהא הרוב לצד א' לקיים אחרי רבים להטות. לא מסתברא דלא וענו ואמרו. כלו' דפריך על דיליף במתני' דבלה''ק שנא' כי ימצא וגו' ולא מסתברא דכן הי' צריך להביא המקרא שנאמר וענו ואמרו וילפינן מלוים מה עני' ואמירה שנאמר להלן בלה''ק אף כאן בלה''ק:
אבל במלחמת מצוה. כגון כיבוש ארץ ישראל בימי יהושע ומלחמת עמלק הכל יוצאין. א''ר יהודה כו'. בגמ' מפרש לה:
בד''א. שחוזרין מן המערכה ויש שאינם זזים ממקומן במלחמת הרשות:
וכשילים. קרדומות של ברזל בידיהן לשמור שלא ינוסו:
ואחרים מאחוריהן. ובגמרא יליף לה מקרא:
מעמידים זקיפים מלפניהם. בראשם של צד המלחמה מעמידים בני אדם גבורים ממונים לכך שאם יפול א' מן הנלחמי' יעמידוהו ויזקיפוהו ויגבירו את אנשי הצבא בדבריהם:
מתני' ובעקבו של עם. בסופו של עם שמשמרים שלא יחזרו האחרונ' אחוריהם לנוס:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source