הלכה: כְּלָל אָֽמְרוּ בַּיְבָמָה כָּל שֶׁהִיא אֲסוּרָה כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. עַד דַּאֲנָן תַּמָּן אַפְקִינָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מִן דְּעַד אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְייַבֶּמֶת חוּץ מִבִּתּוֹ. דְּסַלְקִינָן לְהָכָא שְׁמָעִינָן הָכָא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו וְלָו אָחוֹת מֵאֵם מֵאִישׁ אַחֵר נְשׂוּאָה לְאָחִיו הַשֵּׁינִי וּמֵת בְּלֹא בָנִים. הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
דסלקינן. כשעלינו לכאן שמענו מר''ח דתני דמשכחת לה אף בבתו ובאונסין דבת אנוסתו של ראובן נשואה ללוי ולה אחות מאם משמעון שאנסה ג''כ וילדה לו בת נשואה לאחיו השני ליהודה ומתו בלא בנים ונפלו לפני ראובן ושמעון ה''ז אסור כו' והא דקאמר הכא מאיש אחר ארישא דמתניתין לקמן פ''ג קאי:
אחותה כשהיא יבמתה. דאלו בסיפא האסורה לזה כו' ע''כ דמיירי שיש לה אחות אם מאחיו ושניהם ע''י אונס וכדפרישית ועיין לקמן שם:
גמ' עד דאנן תמן כו'. כשהיינו בבבל היינו מוצאין במתני' י''ד עריות מן דעד כו' מן האי גוונא דמשכחת לה אחותה כו' כדמפרש רש''י ז''ל דף ט':
חוץ מבתו. דלא משכחת לה בנישואין שאי אפשר לבתו של ראובן ושל שמעון להיות אחיות מן האם שהרי אשת ראובן שילדה לו בת וגירשה לא נישאת שוב לשמעון שגרושת אחיו היא. ובבבלי שם קאמר דשיתא בבי דרישא לא משכחת לה בנישואין ולאו דוקא הוא דהא בת בתו כו' כולהו משכחת לה בנישואין אלא איידי דלא תני בתו דלא משכחת לה אלא באונסין כדלקמן לא תני לה לכולהו עריות שהן מצד בתו כדפרש''י שם. והאי תלמודא לא מדייק כ''א בתו לבד:
משנה: 11b כְּלָל אָֽמְרוּ בַּיְבָמָה כָּל שֶׁהִיא אֲסוּרָה אִיסּוּר עֶרְוָה לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. אִיסּוּרָהּ אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
גרושה כו'. כגון שעבר אחיו המת ונשא גרושה וחלוצה וקידושין תופסי בחייבי לאוין הילכך כשמת צריכה חליצה ולייבם אסורה ולפוטרה בלא כלום אי אפשר דלא אלים לאו למיפטרה כדאמרינן בריש מכילתין:
אלמנה לכ''ג. שמת אחיו ההדיוט ונפלה אשתו לפניו:
מתני' איסור מצוה. בגמ' מפרש:
מתני' לא חולצת כו' אפי' צרתה כ''ש היא:
איסור מצוה כו'. כדמפרש לקמן:
חולצת כו'. ודוקא היא אבל צרתה מתייבמת דאין צרה פטורה אלא מערוה וכלישנא בתרא בבלי ך':
אחותה כשהיא יבמתה. אחותה של ערוה כגון שנפלו שתי אחיות משני אחין והאחת אסורה עליו משום ערוה או חולצת או מתייבמת אותה אחות ערוה דלא פגע באחות זקוקתו דערוה לאו זקוקה היא:
פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְתָא. אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָׁה חָלַץ נִפְטְרָה צָרָתָהּ. וּבָא עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֹא נִפְטְרָה צָרָתָהּ. רִבִּי שַׁמַּי מַחְלִף שְׁמוּעָה. מִסְתַּבְּרָה עַל דְּרִבִּי שַׁמַּי דִּבְכָל אָתָר רִבִּי לָֽעְזָר סָמַךְ לְרִבִּי חִייָה רַבָּה. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָׁה חָלַץ לָהּ וּבָא עָלֶיהָ נִפְטְרָה צָרָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
דתני ר''ח כו' ובא עליה דנפטרה צרתה. אלמא לר' לעזר לא נפטרה. א''נ א''ל דאיתפלגון דקאמר על שאר אמוראי ור' לעזר ור' יוחנן תרווייהו אמרי דלא נפטרה ור' שמי מחליף דר' לעזר ור''י סברי דנפטרה ומסתברא כר' שמי דבכל מקום ר' לעזר סומך עצמו על דברי ר''ח רבה דקאמר דנפטרה ועיקר:
ומסתברא כרבי שמי. דבכל מקום רבי לעזר סמוך לרבי חייא רבה דהוא בר פלוגתיה:
ר' שמי מחליף שמועה. דר' לעזר סבר דלא נפטרה:
ר' יוסה אמר איתפלגון. דפליגי רבי לעזר ורבי יוחנן בזה דר''י אמר לא נפטרה צרה ורבי לעזר סבר דנפטרה:
ובא עליה. לשון בעיא היא אם בא על איסור מצוה מאי אם נפטרה צרתה הואיל ומן התורה מתייבמת או לא דהואיל ומדרבנן אסורה:
פשיטא הדא מילתא איסור מצוה כו' נפטרה צרתה. כלומר בחליצה פשיטא לן דמיפטרה חבירתה בחליצת איסור מצוה וא''ק דהא מדאורייתא תרווייהו רמו עליה וחדא מיפטרא בחליצת חבירתה:
משנה: אִיסּוּר מִצְוָה שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אִסּוּר קְדוּשָּׁה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. וּבַת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
גרושה כו'. כגון שעבר אחיו המת ונשא גרושה וחלוצה וקידושין תופסי בחייבי לאוין הילכך כשמת צריכה חליצה ולייבם אסורה ולפוטרה בלא כלום אי אפשר דלא אלים לאו למיפטרה כדאמרינן בריש מכילתין:
אלמנה לכ''ג. שמת אחיו ההדיוט ונפלה אשתו לפניו:
מתני' איסור מצוה. בגמ' מפרש:
מתני' לא חולצת כו' אפי' צרתה כ''ש היא:
איסור מצוה כו'. כדמפרש לקמן:
חולצת כו'. ודוקא היא אבל צרתה מתייבמת דאין צרה פטורה אלא מערוה וכלישנא בתרא בבלי ך':
אחותה כשהיא יבמתה. אחותה של ערוה כגון שנפלו שתי אחיות משני אחין והאחת אסורה עליו משום ערוה או חולצת או מתייבמת אותה אחות ערוה דלא פגע באחות זקוקתו דערוה לאו זקוקה היא:
הלכה: אִיסּוּר מִצְוָה עֲרָיוֹת מִדִּיבְרֵי סוֹפְרִים מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִשְׁמוֹעַ אֶת דִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אֵלֶּא הַמִּצְוֹת. כָּל שֵׁם מִצְוָה אַחַת. וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. 12a וְאִית דִּמְחַלְּפִין. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אֵלֶּא הַמִּצְוֹת וְכָל שֵׁם מִצְוָה אַחַת. וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה. עֲרָיוֹת מִדִּיבְרֵי סוֹפְרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ואיסור קדושה. עריות מד''ס כדמסיק כל הפורש מעריות נקרא קדוש. כלומר שמקדש עצמו אפי' במותר לו מן התורה כגון שניות שלא יבא לידי עריות מן התורה:
גמ' עריות מד''ס. שניות ואמאי קרי להו מצוה דמצוה מן התורה כו' מלאו דלא תסור:
ואיסור קדושה אלמנה לכ''ג. וקרי לה איסור קדושה דכתיב וקדשתו וגו' ול''ג הכא אלה המצות עד לקמן:
ואית דמחלפין. דאלמנה לכ''ג איסור מצוה הוא דכתיב בסוף ספר תורת כהנים אלה המצות וכל שם מצוה אחת היא כלומר כל מה שמפורש בזה הספר ואזהרת כהנים התם כתיבא וכר' יהודה בבלי שם:
אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. וְלָמָּה סָמַךְ הַכָּתוּב פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קִידּוּשִׁין. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הָעֲרָיוֹת נִקְרָא קָדוֹשׁ. שֶׁכֵּן שׁוּנַמִּית אוֹמֶרֶת לְאִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה קָדוֹשׁ הוּא. וְאֵין תַּלְמִידוֹ קָדוֹשׁ. רִבִּי אָבִין אָמַר. שֶׁלֹּא הִבִּיט בָּהּ. וְרַבָּנָן אָֽמְרִין. שֶׁלֹּא רָאָה טִיפַּת קֶרִי מִיָּמָיו. אַמָּתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָֽמְרָה. מִן יוֹמוֹי לָא חָמַת מִילָּה בִּישָׁא עַל מָנוֹי דְמָרִי. כְּתִיב וַיִגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ. מַהוּ לְהָדְפָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. שֶׁנָּתַן יָדוֹ בְּהוֹד שֶׁבְּיוֹפְיָהּ. בֵּין דַּדֶּיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
קדוש הוא כו' בבלי ברכות דף י':
על מנוי. סדין שלו:
מְנַיִין לִשְׁנִיּוֹת. רִבִּי חוּנָא אָמַר. הָאֵל. קָשׁוֹת. מִיכָּן שֶׁיֵּשׁ לְמַטָּה מֵהֶן. וְאֵילּוּ הֵן הַשְּׁנִיּוֹת. אֵם אָבִיו. אֵם אִמּוֹ. אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו. וְאֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ. אֵשֶׁת בֶּן בְּנוֹ. וְאֵשֶׁת בֶּן בִּתּוֹ. אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ. וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאִמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ואשת בן בתו. כלת בתו:
אשת אחי אמו. בין מן האב בין מן האם:
ואשת אחי אביו מאמו. דאלו מן האב אסורה לו מן התורה:
אשת בן בנו. כלת בנו:
מנין לשניות. רמז מן התורה:
האל. דכתיב כי את כל התועבות האל (ויקרא י''ח):
קשות. דמשמע תועבות הקשות כדכתי' את אילי הארץ לקח (יחזקאל י''ז):
מכאן שיש למטה מהן. רכות וקלות מהן ואסורות:
ואלו הן השניות כו'. וכן הוא בבלי כ''א אלא שקצת הנוסחא נשתנית:
תַּנֵּי. רִבִּי חָנִין אוֹמֵר. כּוֹלְהוֹן אֵין לָהֶן הֶפְסֵק חוּץ מֵאֵשֶׁת אָבִיו מֵאִמּוֹ. בַּר קַפָּרָא אָמַר. כּוֹלְהוֹן יֵשׁ לָהֶן הֶפְסֵק. דְּבַר קַפָּרָא מוֹסִיף אֵם אֲבִי אִמּוֹ וְאֵם אֲבִי אָבִיו. רַב אָמַר. כַּלַּת בְּנוֹ יֵשׁ לָהּ הֶפְסֵק. מַה פַּלִּיג. כַּלַּת בְּנוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאָת. רַב אָמַר. זֶרַע הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. טַעֲמָא דְרַב. אַבְרָהָם אָסוּר בְּכָל נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. שָׂרָה אֲסוּרָה בְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
כולהון אין להן הפסק. דאפילו למעלה מהן עד סוף הדורות אסיר:
חוץ מאשת אבי אמו גרסינן וכזעירי שם דמוסיף על רב בזה ואשת אבי אבי אמו מותרת:
כולהון יש להן הפסק. כלומר אפי' הני דקחשיב מקודם כדמסיק דבר קפרא מוסיף לחשוב נמי אם אבי אמו ואם אבי אביו ואותן בלבד אסורות אבל למעלה מהן מותרות. וכ''פ הרמב''ם ז''ל פ''א מהל' אישות דאם אבי אמו ואם אבי אביו אסורות בלבד ולא ציינו המפרשים שם מקום מבוא דין זה ובבבלי אינו מבואר דין זה דלמאי דדחי שם דף כ''ב דרב אההיא מתני' קאי א''כ כולן דחשיב קודם אין להן הפסק:
כלת בנו יש לה הפסק. ובבבלי מסיק דכלת בתו דוקא יש לה הפסק. דאין בצידה צד כלה דאורייתא אבל כלת בנו אין לה הפסק:
מה פליג. מה חילוק ומה הטעם דיש לה הפסק וקאמר דכלת בנו ממקום אחר באת ולא ממנו ורב לטעמי' כדאמר לקמן:
זרע היוצא ממנו. בנו ובתו אסור ואין להן הפסק דבת בן בנו ובת בן בתו אסור עד סוף הדורות:
טעם דרב. לטעמיה דרב אברהם אסור כו' ובבבלי הן שניות דר' חייא דאמר שם שלישי שבבנו ושבבתו כו' ובעי' דלא איפשיטא היא אם יש להן הפסק. והרמב''ם ז''ל פסק שם דיש להן הפסק. ולא קשיא מכלת בנו דאין לה הפסק דלכאור' כ''ש הוא בת בן בנו דקרובי עצמו הן דכבר תירצו התוס' שם דכלת בנו יש לאוסר' שהן בני ירושה ושכיחא גבי':
רַב אָמַר. כָּל שֶׁאִילּוּ נְקֵיבָה מִן הַתּוֹרָה אֲסוּרָה כְּיוֹצֵא בוֹ זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. אֲחוֹת אָבִיו נְקֵיבָה אֲסוּרָה. אֲחִי אָבִיו זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה.. אֲחוֹת אִמּוֹ נְקֵיבָה אֲסוּרָה. אֲחִי אִמּוֹ זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. בַּת בְּנוֹ נְקֵיבָה אֲסוּרָה. בֶּן בְּנוֹ זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. בַּת בִּתּוֹ נְקֵיבָה אֲסוּרָה. בֶּן בִּתּוֹ זָכָר אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אִית לָךְ אַף תַּרְתֵּי. אִמּוֹ תּוֹרָה. אֵם אִמּוֹ שְׁנִייָה לָהּ. אָֽסְרוּ אֵם אָבִיו מִפְּנֵי אֵם אִמּוֹ. אֵשֶׁת בְּנוֹ תוֹרָה. אֵשֶׁת בֶּן בּנְוֹ שְׁנִייָה לָהּ. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת בֶּן בִּתּוֹ מִפְּנֵי אֵשֶׁת בֶּן בְּנוֹ. אָמַר רִב מַּתַּנְייָא. אִית לָךְ אַף תַּרְתֵּי. אֵשֶׁת אָבִיו תּורָה. אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו שְׁנִיָּה לָהּ. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ מִפְּנֵי אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו. אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו תּוֹרָה. אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאִמּוֹ שְׁנִייָה לָהּ. אָֽסְרוּ אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ מֵאִמּוֹ מִפְּנֵי אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאִמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
כל שאילו נקבה מן התורה אסורה. שאם היתה נקבה היא ערוה מן התורה:
בזכר אשתו אסורה. משום שניה כדמפרש ואזיל:
אית לך אף תרתי. בתמיה אם יש לך לומר דנגזור אף גזירה לגזירה כדמסיק:
אמו תורה. מן התורה ואם אמו שניה ואסרו אם אביו מפני אם אמו ויש לפרש נמי דבניחותא קאמר דיש לך בכאן לגזור אף גזירה לגזירה כדאמר בבלי שם דכל הני גזירה לגזירה נינהו וטעמא דכולהו דבי אימא רבתא קרי להו:
וכן אשת בנו כו'. אסרו אשת בן בתו גרסינן מפני אשת בן בנו כדאמר שם לא אסרו כלה אלא מפני כלה. וכן ר' מתניי' אמר דאית לך עוד הני תרתי. דגזרינן גזירה לגזירה:
אשת אביו כו'. וטעמא דכולהו דבי אבא רבא קרי ליה:
אשת אחי אביו כו'. וטעמא דכולהו דבי דודי קרי להו וכדאמר שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source