הָֽיְתָה לָרִאשׁוֹנָה צָרָה חָלַץ לָהּ. נִפְטְרָה צָרָתָהּ וּבָא עָלֶיהָ. בִּיאַת אִיסּוּר הִיא וְלֹא נִפְטְרָה צָרָתָהּ. חָלַץ לָהּ וּבָא עָלֶיהָ. מַה נַפְשֵׁךְ. אִם בַּחֲלִיצָה הִיא תַּתִּיר. אִם בְּבִיאָה הִיא תַתִּיר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קִייַמְּתִּי כְהָדָא. הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן. צָרָתָהּ לֹא תִינָּשֵׂא עַד שֶׁתֵּדַע בְּמַה הִיא נִיתֶּרֶת אִם בְּעוּבָּר אִם בְּבִיאָה. אַף הָכָא צָרָתָהּ לֹא תִינָּשֵׂא עַד שֶׁתֵּדַע בְּמַה הִיא נִיתֶּרֶת אִם בַּחֲלִיצָה אִם בְּבִיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אף הכא נמי לא תנשא עד שתדע כו'. כלומר הואיל ובעל לזו אחר החליצה למפרע חליצה פסולה היא ואין מתרת להצרה עד שיחלוץ לה:
ומשני רבי יודן קיימתיה כהדא. דאמרינן לקמן פרק החולץ הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת דלא תנשא עד כו' ואע''ג דממ''נ פטורה היא צריכה שתדע במה היא נפטרת כדמפרשינן שם:
ומתמה הש''ס חלץ לה ובא עליה. קאמרת דלא נפטרה צרה ואמאי מה נפשך כו' דהרי החליצה כשרה היתה:
בא עליה. אחר חליצתה ביאת איסור היא ולא נפטרה צרה וכדמפרש ואזיל:
הי' לראשונה צרה גרסי'. השתא מפרש למ''ד לעיל אין זיקה וחליצת האחות הראשונה פוטרת צרתה כדפרישית לעיל ולפיכך חלץ לה נפטרה צרתה:
תַּנֵּי. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. קוּל הֲוֵוי בֵּית הִלֵּל בַּדָּבָר הַזֶּה. מַה. לִגְנַאי. לִשְׁבָח. מְלִיזִים. מַה אִיסּוּר יֵשׁ כָּאן. אַשְׁכָּח תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אִם קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ יְקַייֵמוּ. וְהֵן שֶׁבָּעֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּאַבָּא שָׁאוּל מוּתָּר לִבְעוֹל כַּתְּחִילָּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן וְהוּא שֶׁעָבַר וּבָעַל. כָּנַס הָרִאשׁוֹן וּבָעַל אוֹמֵר לַשֵּׁינִי שֶׁיִּבְעוֹל. לֹא בָעַל הַרִאשׁוֹן אָסוּר לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה. שֶׁמָּא יָמוּת אֶחָד מֵהֶן וְנִמְצָא כְבָא עַל אַחוֹת יְבִמְתּוֹ. 17b תַּנֵּי מֵת הַשֵּׁינִי הָרִאשׁוֹן מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה אֲפִילוּ מֵת הַשֵּׁינִי. לֹא רִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַשְּׁנִייָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִיבּוּם. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. קִייַמְתִּיהָ. כָּל יְבָמָה שֶׁנִּרְאֵית לָצֵאת בַּחֲלִיצָה אֵינָה מוּתֶּרֶת בְּלֹא חֲלִיצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני ר''ז קיימתיה אפי' לר''ש וטעמא דכל יבמה שנראית לצאת בחליצה כמו כאן דהיתה צריכה חליצה או שהשני יכנוס אותה להפקיע זיקתה לפיכך אפי' אם מת השני אינה מותרת בלא חליצה:
לא רבי שמעון היא. לא אתיא כר''ש דאמרינן לקמן הל' ג' דרבי שמעון פוטר את השנייה כו' כדמפרש שם דלא עלה על דעת שיקנה אדם שתי אחיות כאחת:
וקאמר הש''ס אפי' מת השני. קאמרת דזקוקה עדיין השנייה לו ולא תצא משום אחות אשה:
ואשת אחיו בחליצה. דעדיין זקוקה היא לו:
הראשון מוציא אשתו בגט. דנאסרה עליו משום אחות זקוקה:
לא בעל. עדיין השני אסור לראשון לבעול בעילה שנייה דחיישינן שמא ימות אחד מהן כלומר השני ונמצא כו':
תני מת השני. לאחר שכנס הראשון:
קול הווי ב''ה. כלומר דב''ה לקולא אמרי וכדמפרש ואזיל:
מה לגנאי. לשון שאילה היא אם לגנאי הוא הדבר שמקילין בזה וקאמר דלא היא אלא לשבח:
מליזין. אומרים מה איסור יש כאן אם כונס אחות הזקוקה דאין זיקה כלום:
אשכח תני. ברייתא בשם ר''ש דאם כנסו יקיימו ולקמיה מפרש מה בין אבא שאול לר''ש:
והן. ודוקא שבעלו שניהן כאחת דאי לאו הכי קמא איסורא עבד דפגע באחות זקוקה:
על דעתיה כו'. מפרש מאי בינייהו דלאבא שאול אפי' לכתחילה ס''ל לב''ה דמותר לבעול דאמר מה איסור יש כאן ולר''ש דוקא בדעבר ובעל כדקתני אם כנסו יקיימו. ובבבלי כ''ח קאמר דאבא שאול מפיך להו לב''ש לדב''ה במתני' ולר''ש לא נחלקו ב''ש וב''ה בדבר זה וכ''ע יקיימו ס''ל:
כנס הראשון. ובעל להאחת:
אומר לשני שיבעול. להאחרת ויפקע זיקתה וכר''ש:
הָיוּ חֲמִשָּׁה אַחִין שְׁלֹשָׁה מֵהֶן נְשׂוּאִין לְשָׁלֹשׁ אֲחָיוֹת וָמֵתוּ. רַב אָמַר זֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְזֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְהַשְּׁלִישִׁית חוֹלֶצֶת מֵאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. שְׁמוּאֵל אָמַר. זֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְזֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְהַשְּׁלִישִׁית חוֹלֶצֶת מִשְּׁנֵיהֶן. רַב אוֹמֵר חֲלִיצָה קִינְייָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. חֲלִיצָה קִינְייָן. רִבִּי הִילָא אָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין. חֲלִיצָה פְטוֹר. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַה בֵין חוֹלֵץ וּמַה בֵין מְגָרֵשׁ. אָמַר לֵיהּ. אַתְּ סָבוּר חֲלִיצָה קִנְייָן. אֵינָהּ אֶלָּא פְטוֹר. אֵין הָאַחִין חַייָבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּחוֹלֵץ אֲבָל חַייָבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אִשְׁתּוֹ שֶׁלַמֵּת. לֵוִי אָמַר. זִיקָה קִנְייָן. וְכָל אַחַת וְאַחַת צְרִיכָה חֲלִיצָה מִשְּׁנֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לוי אמר זיקה קנין. ואפי' לא חלץ עדיין לא' מהן דאלימא זיקה ולא מצי לייבומי לחדא מינייהו הילכך כל אחת ואחת צריכה חליצה משניהן דחליצתן לאו מעלייתא היא:
מיליהון דרבנן כו'. גרסינן לה לעיל פ' קמא הל' א' עד אבל חייבין עליה משום אשתו של מת ושם פירשתי:
ושמואל אמר חליצה פטור. הוא ולא קנין ואחות חליצה אינה אלא מד''ס כדלקמן:
רב אמר חליצה קנין. דנקנית היא לו ולפיכך אחות חלוצתו כאחות אשתו ואסורה הג' על שניהן וצריכה לחזור כו':
ולשמואל גרסינן השלישית חולצת מאיזה מהן שירצה. דשניהן שוין בה וקסבר חליצה פסולה אין צריך כו':
היו חמשה אחין כו' והשלישית חולצת מאיזה מהן שירצה. ובבבלי כ''ו ע''ב גריס איפכא דלרב השלישית חולצת משניהם וכן גריס הרשב''א ז''ל הכא נמי כן וטעמא דכשחלץ זה לאחת וזה לאחת חליצה פסולה היא דאחות חלוצתו היא על שניהן ולפיכך צריכה לחלוץ משניהן דסבר חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין:
הָיָה לַשְּׁנִייָה צָרָה. כוֹנֵס אֶת הַצָּרָה וּמְקַייֵם אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָסוּר בַּשְּׁנִייָה. 18a הָדָא הִיא מוּתָּר אָדָם בַּאֲחוֹת צָרַת חֲלוּצָתוֹ. וִיהֵא אָסוּר בַּצָּרָה מִשּׁוּם צָרַת אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אִילּוּ בִיקֵּשׁ לִבְעוֹל אֶת הַצָּרָה עַד שֶׁלֹּא כָנַס שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר בָּהּ. כַּתְּחִילָּה הוּא מוּתָּר בָּהּ וּבְסוֹף הוּא אָסוּר. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה עוֹשֶׂה צָרָה לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין צָרָה לְאַחַר מִיתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם אתה כו' ואין צרה לאחר מיתה. כלומר דאין צרה נעשית לאיסור לאחר מכאן הואיל וכבר ראוי' היתה קודם שכנס הראשונה והאי דצרת אחות חלוצה אסורה גזירה דרבנן בעלמא היא ובכי הא לא גזרו רבנן:
בתחלה הוא מותר ובסוף הוא אסור. בתמיה:
ומשני ר' יודן דה''ט דאלו ביקש כו'. דמתחלה עד שלא כנסה לזו נראית לו הצרה ג''כ:
ויהא אסור בצרה. דהא קי''ל שם דאסור בצרת אחות חלוצה וכן בצרת אחות יבמתו דחד טעמא אית להו דאזלה בהדה לבי דינא:
הדא היא מותר אדם כו'. כדתנן לקמן והכי נמי דמקיים אשתו והיא אחות צרת יבמתו עכשיו כשכונס הצרה:
ואסיר בשנייה. שהיא אחותה וביאת צרתה פוטרתה:
היה לשניה צרה כונס את הצרה. דמבית אחרת היא ומקיים את אשתו כדמפרש טעמא לקמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source